לירה (כלי נגינה)
הלירה (ביוונית: Λύρα) הוא כלי מיתרים, מעין נבל קטן, מן החשובים ביוון העתיקה. גוף הלירה היה עשוי משריון צב ומתוכו בלטו שתי זרועות מחוברות בדומה לעול שממנו נמתחו המיתרים. מספר המיתרים נע בין 3 ל-10 ופרטו עליהם במפרט. באורגנולוגיה, הלירה מוגדרת כלאוטה (או "קתרוס"), אשר בו המיתרים מחוברים לקורת רוחב (yoke).
אזכורים שונים של כלי הנגינה בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיתולוגיה היוונית מספרת שהרמס בנה את הלירה משריון צב בבוקר בו נולד. תמורת כלי נגינה זה, הסכים אפולו, שהיה חובב מוזיקה, להפוך את הרמס ואת אמו לאלים.[1] כלי נגינה זה מוזכר ביצירותיו של הומרוס: האיליאדה והאודיסיה. שאול טשרניחובסקי, אשר תרגם את היצירה לעברית, כינה את הכלי "כינור".[2]
בעיר אור העתיקה שבמסופוטמיה נחשפו לירות המתוארכות לשנת 2500 לפני הספירה.
הציור המוקדם ביותר של לירה בעלת שבעה מיתרים מופיע על סרקופג המפורסם של Hagia Triada (מקום ישוב קטן בכרתים) והיא מתוארכת לשנת 1400 לפני הספירה.
מימי הביניים משמש השם "לירה" בעיקר לכלי קשת שונים כמו "כינור הגלגל", וכינור הדומה ל"כמנצ'ה" בטורקיה. הלירה נמצאת בשימוש כיום באתיופיה, במצרים העליונה ובדרום סיני.
לפי המסורת היהודית, דוד המלך ניגן לפני שאול המלך בנבל קשתי, שהוא למעשה לירה. כלי נגינה זה מכונה "כינור דוד". כך מתואר בספר שמואל (ט"ז, כ"ג): ”וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה”.
סוגים של לירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלירה המוכרת לנו כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלי מיתר דמוי כינור עם מיתרי תהודה. (נפוצה גם בטורקיה בסגנון קצת שונה)
|
לירה דה בראצ'ו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לירת הזרוע (באיטלקית: lira da braccio). זהו כלי קשת, הדומה לכינור, מתקופת הרנסאנס. בעל חמישה מיתרים המתוחים מעל השחיף ושני מיתרי בורדון מחוצה לו.
לירה דה גאמבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לירת שוק (באיטלקית: lira da gamba). קרויה גם לירונה (באיטלקית: lirone). זהו כלי באס גדול הנתמך מתחת לצוואר המנגן ומונח בין ברכיו. הכלי הוא בעל תשעה עד חמישה עשר מיתרים ושני מיתרי בורדון.
סוגים נוספים של לירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לירת קופסה – תיבת התהודה שלה דמוית קופסה
- לירת קערה – תיבת התהודה שלה בצורת קערה
מונחים שנקראים על שם הלירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכיוון שהלירה ליוותה שירה נוגה במחזות, נקראות על שמה השירה הלירית והמוזיקה הלירית. המונח אף התגלגל למונח הכללי הלועזי למילים של שיר (Lyrics), ומשמש גם בשם סגנון האומנות החזותית מופשט לירי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיה ז'ק, המוזיקה, הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך, 1977
- ג'יל רולי (עורך), ספר המוזיקה מראשיתה ועד ימינו, הוצאת יבנה, 1997
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- art/lyra-musical-instrument לירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לירה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אהרן שבתאי, הקוסמולוגיה והאלים האולימפיים - הולדת הרמס, בתוך: המיתולוגיה היוונית, עמ' 16–18 הוצאת מפה, תש"ס, 2000
- ^ הומירוס, האיליאדה והאודיסיה, תרגום ש. טשרניחובסקי, הוצאת דביר, עמוד 173, שורה 144
