כרישאים
 כרישאים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | דגי סחוס |
| על־סדרה: | דמויי כריש |
| סדרה: | כרישאים |
| שם מדעי | |
 Carcharhiniformesקומפגנו, 1977 | |
כרישאים (שם מדעי: Carcharhiniformes) היא סדרה במחלקת דגי סחוס, והיא הסדרה הגדולה ביותר של כרישים, הכוללת כ-290 מינים, הכוללים מינים ידועים כדוגמת כריש שורי, כריש טיגריסי, את משפחת הפטישניים ועוד רבים אחרים.
המאפיינים של סדרת הכרישאים הם שבעה סנפירים, מתוכם שני סנפירי גב וסנפיר שת אחד. קרום מיצמוץ מעל העין, ו-5 פתחי זימים. פיהם של הכרישאים נמצא בתחתית הראש בקדמתו.
כרישים הם כאמור דגי סחוס – כלומר אין להם עצמות בגוף והשלד שלהם מורכב ברובו המוחלט מסחוס. מרבית הכרישים הם טורפים. הם ניזונים בעיקר מדגים אך גם מהווים מהאויבים הטבעיים הכמעט יחידים שיש לדולפינים וצבי ים, כך שיש להם תפקיד ייחודי וחשוב בשמירה על איזון במערכת האקולוגית על ידי טריפה[1].
הכרישאים נמנים עם היצורים בעלי כושר השחייה הטוב ביותר, והם צדים את טרפם (בעיקר דגים ודיונונים), תוך כדי תנועה.
סדרת הכרישאיים צפויה לעבור שינוי בעקבות מחקרי DNA חדשים שהראו כי כמה קבוצות מסורתיות בסדרה אינם מונופילטיים.
הכריש והאדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות הדימוי הציבורי, המושפע מסרטי קולנוע מפורסמים (כמו סדרת "מלתעות") הרוב המכריע של הכרישאים אינם מסוכנים לאדם. כרישאים הורגים בממוצע כ-12 בני אדם בשנה ברחבי העולם, בעוד שבני אדם הורגים לפחות כ-100 מיליון כרישאים בשנה (273 מיליון לפי הערכה פחות שמרנית) - מעל 10,000 כרישאים בשעה.[2][3] כ-70 מיליון כרישאים מומתים מדי שנה עבור מרק סנפירי כרישים הנצרך בסין ובמדינות נוספות בדרום אסיה. הדייגים נוהגים לנסר את סנפירי הכריש שהועלה על הסיפון בעודו חי ולהשליכו למים לגסיסה אטית.[4][1]
כרישאים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]יותר מ-30 מינים שונים של כרישים שוחים בים התיכון וחלקם גם לאורך חופי ישראל.
המינים המוכרים ביותר כאן הם הסנפירתן והכריש העפרורי אשר מבקרים ביציאת המים החמים של תחנות הכוח בחודשי החורף, ואף נצפים לעיתים סביב אזורי חקלאות ימית. מינים נוספים באזור נמצאים לרוב בים הפתוח או במים העמוקים ולכן נצפים בתדירות נמוכה יותר.
כל הכרישאים (ודגי סחוס בכלל) הם מינים מוגנים בישראל.
אחד המפגעים העיקריים המאיימים על אוכלוסיות הכרישים בישראל מקורם בדיג. באמצעות קידום שמורות טבע ימיות, ממשק דיג בר קיימה, ומזעור הקונפליקטים עם החקלאות הימית, ניתן לקדם את ההגנה על הכרישים בישראל.
בין המינים המוגנים: גלדן שחור פה, פטישן תמים חרטום, כריש סנפירתן, כרישועל גדול עין, קוצן חד גוני, כריש שש זים וטריזן צניני[1].
מיון הכרישאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משפחת כרישיים (Carcharhinidae)
- משפחה כרישי סמור (Hemigaleidae)
- משפחה כרישכלביים שפמתניים (Leptochariidae)
- משפחה כרישחתוליים (Proscylliidae)
- משפחת קטנשיניים (Pseudotriakidae)
- משפחת גלדניים (Scyliorhinidae)
- משפחת פטישניים (Sphyrnidae)
- משפחת כרישוניים (Triakidae)
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
Cephaloscyllium umbratile -
-
Parmaturus xaniurus -
-
-
-
Rhizoprionodon oligolinx
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרישאים, באתר ITIS (באנגלית)
- כרישאים, באתר NCBI (באנגלית)
- כרישאים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- כרישאים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כרישאים, באתר GBIF (באנגלית)
איילת שני, כל הסיפורים על קצת דם מפצע שמושך כרישים זה שטויות, באתר הארץ, 6 בפברואר 2019- גרדיאן, אוכלוסיית הכרישים בעולם הצטמצמה בכ–70% בתוך 50 שנה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2021
- איילת שני, שיחה עם עדי ברש, חוקרת כרישים, באתר הארץ, 9 בפברואר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 כרישים, באתר החצי הכחול, 2019
- ^ Boris Worm, Brendal Davis, Lisa Kettemer, Christine A. Ward-Paige, Global catches, exploitation rates, and rebuilding options for sharks, Marine Policy 40, 2013-07, עמ' 194–204 doi: 10.1016/j.marpol.2012.12.034
- ^ Joe Chernov, How Many Sharks Do Humans Kill Per Hour?, https://www.iflscience.com
- ^ Humane Society International, Shark Finning
