כמו צמח בר
| סינגל בביצוע סי היימן | |
| יצא לאור |
1975  |
|---|---|
| סוגה |
בלדה |
| שפה |
עברית |
| חברת תקליטים |
הליקון |
| כתיבה |
רחל שפירא |
| לחן |
נחום היימן |
  | |
"כמו צמח בר" הוא שיר אהבה ובלדה שיצא לאור בשנת 1975. השיר נכתב על ידי המשוררת רחל שפירא, והולחן על ידי נחום היימן. נושאי השיר הם עלילות האהבה, הכוללות עליות, מורדות, פרדה וגעגועים, המשוחחים עם עלילת הספר "דודי ורעי" של הסופרת נעמי פרנקל.
"כמו צמח בר" נעשה אהוד מאוד, וזכה לביצועים רבים, הידוע שבהם של חוה אלברשטיין, וכן של סי היימן (בִּתו של המלחין).[1] בשל מילות הפרדה וההכרזה על סופיותם של היחסים והחיים בצוותא, יחד עם תיאורי החוויות והרגשות המעמיקים והמעודנים, הוא התפרש בציבוריות הישראלית גם כשיר בטרם סוף החיים, יש כאלו הרואים בשיר גם את קולה ורגשותיה המתדלדלים של צלע שלישית הפורשת הצידה מתוך הכרה וידיעה שכלתנית שלא תמומש אהבתה לאהובה.
באותו הקשר של שכול ואבלות כללי, מקובל לנגן אותו בימי זיכרון, אזכרות ומועדים וימים טובים.
ביצועים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד מוחלט לפרשנותו המקובלת כשיר על פרידה וסוף מר, זכה השיר לחידוש מפתיע בשנת 2011 במסגרת פרויקט "שני צדדים למטבע", בו אמנים מהז'אנר הים תיכוני חידשו שירים של עמיתיהם "מהצד השני" ולהפך. "כמו צמח בר" בוצע בידי אביהו מדינה, שנתן לו פרשנות אופטימית בהרבה. לראשונה עובד השיר בקצב מהיר, והפך לשיר קאנטרי עליז. הדובר בשיר הפך לגבר. מדינה הסביר את בחירתו זו: "הייתי ביניכם כמו צמח בר - כלומר לא קיבלתם אותי. זה הרגיש לי כמו קאובוי שפשוט מתיישב על סוסו ודוהר לבדו אל האופק - ממשיך הלאה". השיר יצא באלבומו ה-12 של מדינה, "רק אלוהים יודע".[2]
השיר הוקלט מחדש על ידי הזמרת דיקלה בשנת 2014 לאלבום "שרות חוה אלברשטיין".[3] העיבוד המוזיקלי של יונתן לוי מושפע מסגנון הבוסה נובה.
בשנת 2018 ביצעה השחקנית דין הפנר את השיר במסגרת הסדרה כפולה.
יצירת השיר ותכניו
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיר נכתב, על פי תיאורה של המשוררת: "בשעתו כשיר הנושא של סרט הטלוויזיה "דודי ורעי", ... הוא נכתב כפרשנות שלי לדמות המרכזית בסרט. מה שלא כל כך הייתי מודעת אליו כשכתבתי אותו, זה שדרך הפרשנות לדמות כתבתי משהו די מדויק על עצמי. כמו שקורה הרבה פעמים השיר התנתק לחלוטין מהסרט, אבל בעקבות הסרט והשיר נעמי פרנקל כתבה ספר ששמו "צמח בר".[4]
הבית הראשון פותח בהכרזה על פרדה קרובה במילים:
”מָחָר, אֲנִי אֶהְיֶה כֹּה רְחוֹקָה
אַל תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי”
הדוברת מתארת במילים רומזות וחדות את השתלשלותה של פרשיית אהבה בעבר קרוב, אשר כללה סערות ומשברים ביחסיה עם מאהבה-אהובה, הנמצא, כך מרומז במילה "מִדבּר", בסביבה מרוחקת, אולי באזור גבוה. והיא מדמה את עצמה ל"צמח בר", שצמיחתו באביב וקמילתו בקיץ.
הבית השני מתאר בפרוטרוט פואטי את תקופת הסערה והמשברים עם האהוב, שהביאה לפרדה הצפויה. האני השרה מתארת בגלוי וברמז מעורבים רגשות עזים, "תשוקה" והתמודדות עימה, כך במילים:
”
רָצִיתִי לְנַחֵם -
אֲבָל מָרְדָה בִּי תְּשׁוּקָתִי.”
הבית השלישי מפרט את הרגשות והחוויות, שהיו מנת חלקה של האני השרה ביחסי האהבה הסוערים, ומסיים בחזרה מסכמת על הכרזת הפרדה, בנוסח הראשון, כך במילים המתארות:
”
... גַּעֲגוּעִים
הָיוּ יָמִים טְרוּפִים.
הָיָה כְּאֵב חָבוּי
וּרְגָעִים מְכֻשָּׁפִים.”
והיא מסכמת:
”אֲנִי אֶהְיֶה לְצֵל חוֹלֵף בִּשְׂדוֹתֵיכֶם
לְסוֹד נִסְתָּר.
הֱיוּ שָׁלוֹם, אֲנִי חָיִיתִי בֵּינֵיכֶם
כְּמוֹ צֶמַח בַּר.
”
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "כמו צמח בר" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "כמו צמח בר" באתר שירונט
- ניתוח השיר והמשמעויות שבו באתר תרבות.il
- מבחר ביצועים מוקלטים של "כמו צמח בר", בארכיון הצליל של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: סי היימן, כמו צמח בר, במופע שנערך ב-22 בנובמבר 2009 לכבודם של דובי זלצר ונחום היימן, זוכי פרס ישראל. המופע נערך ב"משכן האומנויות" בהשתתפות זמרים שונים עם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בניצוחו ובעיבודו של דוד קריבושי (YouTube)
- ^
כמו צמח בר, בביצוע אביהו מדינה, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
- ^ כמו צמח בר, בביצוע דיקלה, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
- ^ ראו: רחל שפירא, כמו צמח בר, בתוך: אסף נבו (עורך), המצעד הגדול של ישראל, באתר MOOMA, 30 באפריל 2008