כוכב הצפון
 | |
| כוכב הצפון כפי שנצפה מטלסקופ החלל האבל | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | הדובה הקטנה |
| שמות נוספים | כוכב הצפון, α Ursae Minoris |
| סוג | משתנה קפאידי |
| בהירות נראית | 1.97 |
| סיווג ספקטרלי | F7 Ib-II SB |
| עלייה ישרה | 02ʰ 31ᵐ 48.7ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 51″ 15′ 89°+ מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 3.64- |
| מרחק |
30 ± 390 שנות אור 9.2±119.57 פארסק |
| רדיוס | 30 רדיוסי שמש |
| מסה | 5-6 מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 2,200 מהשמש |
| טמפרטורה | 7,200 K |
| מהירות סיבוב | 17 קילומטר לשנייה |
| מהירות רדיאלית | −20.81±4.94 קילומטר לשנייה |
| היסט | 7.54±0.11 אלפיות של שניות קשת |
| מתכתיות |
0.19  |
  | |
כוכב הצפון, הקרוי גם פולאריס, הוא כוכב משתנה קפאידי בולט המצביע בקירוב לכיוון הקוטב השמיימי הצפוני. כוכב זה, הנראה רק בשמי חצי הכדור הצפוני, היה, עד המצאת המצפן ומערכת ניווט לוויינית, נקודת עזר עיקרית להתמצאות בים בלילה. בעולם העתיק, כל ספן נזקק להכירו, וגם כיום מציאת כוכב הצפון נלמדת בשיעורי תורת הניווט הימי. הכוכב נבחר לנקודת עזר משום שהוא נמצא קרוב לכיוון צפון (כלומר – הקו המקשר בינו ובין כדור הארץ יוצר זווית קטנה יחסית עם ציר הסיבוב של כדור הארץ), ומשום שהוא כוכב בהיר יחסית בסביבה חשוכה יחסית. שיא הקרבה הזוויתית של הכוכב לציר צפוי להיות בשנת 2100. הראשון שהבין כי כוכב הצפון לא מצביע בדיוק לכיוון צפון היה מגלה הארצות היווני פִּיתֶאַס, שחקר את צפון אירופה במאה ה-4 לפנה"ס. בשל נקיפת ציר כדור הארץ (פרצסיה), שזמן המחזור שלה קרוב ל-26 אלף שנה, פולאריס לא תמיד הצביע לכיוון צפון ולא תמיד יהיה הכוכב שמול הציר הצפוני.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולאריס הוא כוכב משולש, כלומר מערכת של שלושה כוכבים, אשר נמצאים בסמיכות זה לזה, ונתונים תחת שדה כבידה משותף. גודל המערכת כ-30 רדיוסי שמש ומרחקה ממערכת השמש כ-390 שנות אור. מערכת השמש נעה לעבר פולאריס בקצב של 16 קילומטר בשנייה. פולאריס איננו הכוכב הבהיר ביותר בשמיים, והוא ממוקם רק במקום ה-46 בבהירותו (ערך הבהירות נראית שלו היא 1.97), אך בסביבתו הקרובה הוא הכוכב הבהיר ביותר.
מציאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוכב הצפון עצמו שייך לדובה הקטנה ("העגלה הקטנה") ונמצא בקצה ה"זנב" שלה.
- כדי לאתרו בשמי הלילה, יש תחילה למצוא את הדובה הגדולה ("העגלה הגדולה"), קבוצת כוכבים קלה לזיהוי, הנראית כמו סיר עם ידית מעוקמת. אם מתבוננים בהמשכו של הקו הנוצר בין שני הכוכבים הרחוקים ביותר מן הידית בכיוון מעלה (כיוון הידית), אפשר למצוא את כוכב הצפון. את המרחק בין שני הכוכבים מכפילים בארבע מהכוכב הקיצון ואז מגיעים לכוכב הצפון.
- ניתן גם למתוח קו בין שני הכוכבים הקיצונים בקסיופאה, וממנו למתוח קו ב-90 מעלות בקירוב (מהצלע השמאלית העליונה ב-W או מהצלע הימנית התחתונה ב-M) עד שמגיעים לכוכב הצפון.
תולדות כוכב הציר הצפוני בהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתפקיד כוכב הציר הצפוני היו במהלך ההיסטוריה מספר כוכבים, ואף הכוכב הנוכחי צפוי להתחלף בעתיד:
- עד 1900 לפנה"ס ובמשך כ-2,000 שנה תובאן, אלפא בדרקון
- משנת 1000 לפנה"ס - כוכב
- משנת 3000 לערך - אראי, גמא בקפאוס
- משנת 7500 לערך - אלדראמין, אלפא בקפאוס
- משנת 14000 לערך - וגה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מציאת הצפון בעזרת קבוצות כוכבים (אורכב 13.04.2004 בארכיון Wayback Machine)
- על כוכב הציר הצפוני באתר glyphweb.com
- חיים ברק, מדוע כוכב הצפון מצביע תמיד לכיוון צפון?, מכון דוידסון לחינוך מדעי, 8 במאי 2010
- topic/polestar כוכב הצפון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כוכב הצפון, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
| בקרת זהויות |
|
|---|