לדלג לתוכן

כדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןכדן כחול
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: אספרגיים
סוג: כדן
שם מדעי
Muscari
מילר, 1754

כדן (שם מדעי: .Muscari Mill) הוא סוג של צמחים עשבוניים רב-שנתיים בעלי בצל (גאופיטים), המשתייכים למשפחת האספרגיים (בעבר שויך למשפחת השושניים). צמחים אלה מתאפיינים בפרחים ריחניים ודמויי כד, הצומחים בצפיפות על עמוד תפרחת.

הסוג מונה 83 מינים (ולפי דעה אחרת, רק 48), שתפוצתם משתרעת באירופה ובארצות אגן הים התיכון, ומשם עד מרכז אסיה[1][2]. בישראל וסביבתה גדלים בר 8 מינים, כשארבעה מתוכם משויכים על פי הבוטנאים הישראלים לסוג מצילות (.Leopoldia Parl). הבוטנאים הישראלים, ולא רק הם, טוענים שהסוג מצילות הוא סוג עצמאי[3][4]. דעה זו מנוגדת לעמדת חוקרים אחרים הרואים במצילות שם נרדף לכדן[5].

מלבד מיני הבר, בישראל נפוץ צמח הנוי כדן ארמני (Muscari armeniacum), המכונה גם "פעמוני הגשם". בנוסף, בגן הבוטני בירושלים ניתן למצוא את כדן אושה (Muscari aucheri), שמוצאו בטורקיה.

מיכאל זהרי כלל במגדיר הצמחים שלו עשרה מינים בסוג כדן. עם זאת, הוא מציין בהערה: "כל הקבוצה של חמשת המינים דורשת בירור סיסטמתי מחודש והגדרתם כאן היא ארעית. ארבעת המינים הראשונים של הקבוצה נכללים אצל חוקרים אחדים בתוך סוג מיוחד, הוא הסוג מצילות (Leopoldia Parl)"[6].

ואכן, באתרים הישראלים ובמגדיר הצהוב חלק מן המינים הועברו לסוג מצילות[4][7][3]. עם זאת, שינוי זה לא התקבל על דעתם של חלק מהבוטנאים בעולם, ובאתרים עולמיים רבים נחשב הסוג מצילות לשם נרדף לסוג כדן[1].

ההבדלים בין שתי הקבוצות אינם משמעותיים: פרחי ה"מצילות" הם גליליים, ואבקניהם ערוכים בשני דורים, ואילו פרחי הכדן הם כדוריים ואבקניהם ערוכים בדור אחד.

מתן השמות לסוג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם המדעי Muscari נגזר מהמילה היוונית moschos (מושק, musk), שכנראה בא לרמוז על הריח הנודף מפרחי אחד המינים.

במילון "ילקוט הצמחים" משנת 1930 (הערה 124), הוצע השם "בֻּלְבׇּס" עבור כדן מצויץ (Muscari comosum) כהצעתו של דוד ילין[8]. עם זאת, בפועל, שם זה אומץ כתרגום למילה הלטינית bulbus (בצל או פקעת) ונעשה בו שימוש במילונים ובכתבים רשמיים נוספים מתקופת תחיית הלשון, בין השאר על ידי ועד הלשון העברית. "בולבוס" שימש כתיאור כללי לבצל, פקעת או צמחי פקעת (גאופיטים), בשל התאמתו הפונטית והמשמעות הקרובה לשמות הלועזיים.

ייתכן שמקור השם "בולבוס" בעברית הוא שילוב של מקורות: מחד, המילה הלטינית או היוונית bulbus, המתארת פקעת, ומאידך, המילה הערבית "بُلْبُص" (בֻּלְבֻּץ או בֻּלְבֻּס), המשמשת לתיאור צמחים עם פקעות, כמו בצל או שום. המשמעות בערבית דומה מאוד למילה הלטינית, מה שמחזק את הקשר בין השפות והשפעתן על השם העברי.

בסופו של דבר, השם "כדן" ניתן לסוג (Muscari) במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 597[9]. השם "מצילות" ניתן לסוג (Leopoldia) באותו מילון, בסעיף 522[9]. השם העברי מצילות נגזר מהמילה "מְצִלָּה" שפרושה פַּעמוֹן קטן ששימש בעיקר לקישוּט לצַוואר הסוס, והשם "כדן" ניתן סוג על שום דמיון הפרח לכד.

בפי הילדים, מיני כדן כונו "פעמוני גשם", שם שנעשה בו שימוש גם במשתלות, בעיקר בהתייחס לכדן ארמני (Muscari armeniacum). השם "פעמוני גשם" משלב בין הצורה הפעמונית של פרחי כדן לבין עונת פריחתם, המזוהה עם הגשמים של תחילת האביב.

מורפולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן הוא סוג של צמחים רב-שנתיים בעלי בצל, עמוד תפרחת ועלים המרוכזים בבסיס הצמח.

הבצל מרובד בגלדים יבשים (tunicate bulb), המסייעים במניעת התייבשות של החלקים הפנימיים.

העלים מרוכזים בבסיס הצמח ומספרם אחד (למשל בכדן השנהב) עד שמונה[6][7]. העלים פשוטים, על פי רוב צרים, תמימים וללא לוואים.

התפרחת היא אשכול קצר וצפוף או שיבולת וחפיה זעירים. עמוד התפרחת זקוף וחסר עלים לכל אורכו. לעיתים קרובות התפרחת נושאת פרחים עקרים בקרבת קודקודה ואפשר שיהיו שונים בצבעם או בגונם מהפוריים. לעיתים הם ערוכים בכעין צרור[10]. עוקצי הפרחים קצרים כרגיל מהפרח. החפים זעירים מאוד.

הפרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית. צבעם של הפרחים הפוריים הם: סגול כהה, כחול כהה או בהיר, או לילכיים. צבעיהם אינם משתנים במהלך הפריחה.

העטיף מאוחה עלים כמעט לכל אורכו לצינור או לחרוט שמסתיים בלוע (באגן) בעל 6 שיניים (אונות) קצרות, דמויות ביצה ועל פי רוב כפופות לאחור[7]. צינור העטיף דמוי ביצה הפוכה או פעמון או כד. מתחת ללוע קיימת היצרות (שנץ), תכונה המבדילה בין הכדן לזמזומית (Bellevalia), שבה ההיצרות אינה קיימת באותה צורה. צבע השיניים עשוי להיות שונה מצבע צינור העטיף, והן מופיעות בגוונים כמו כחול, חום או צהבהב-לבנבן, ואינן משנות את צבען עם נבילת הפרחים.

האבקנים 6, חבויים בצינור העטיף, הזירים קבועים על צינור העטיף בגובה מחצית אורכו. האבקנים מסודרים בדור אחד או בשני דורים פחות ברורים או בשני דורים ברורים (מיני הסוג מצילות לשעבר).

השחלה עילית, בת 3 מגורות, עם שתי ביציות בכל מגורה. עמוד השחלה דקיק (למשל, בכדן קטן-עלים) או כמעט יושב (למשל, בכדן השנהב), והצלקת קטנה, דמוית ראש או בעלת 3 אונות (למשל, בכדן השנהב).

הצופנים ממוקמים על דפנות השחלה (Ovarial nectaries), לאורך המחיצות שבין המגורות, תופעה המוכרת בשם "צופני חיץ" (Septal Nectaries). בכל אחת משלוש המחיצות בשחלה ישנה מחילה פחוסה, מרופדת ברקמה צופנית. המחילה מחוברת לתעלה בחלקה העליון. הצוף המופרש על ידי הרקמה הצופנית ממלא את המחילה, עובר דרך התעלה ומצטבר באזור שבין בבסיס השחלה לעטיף[11].

הפרי הוא הלקט בעל 3 מקצועות חדים וברורים או כמעט מכונף, שנפתח ל־3 קשוות או נושר בשלמותו[7][6]. פתיחת ההלקט היא פְּתִיחָה חוֹצַת מְגוּרָה (loculicidal) - בדרך כלל הסדק מתחיל מהקודקוד כלפי מטה ומשם הוא נמשך לאורך תפר הגב של כל עלה שחלה. העטיף נישא על ההלקט ונושר ממנו[10].

הזרעים הם 2 בכל מגורה, שחורים, מבריקים, זוויתיים, דמוי ביצה או כדוריים, ולעיתים בעלי קמטים זעירים. הזרעים חסרי אריל.

פרחי הבר בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל וסביבתה גדלים 8 מינים של כדן בבתי גידול טבעיים בלבד. כדן מדברי הנחשב תת-מין של כדן ארך-עוקצים, מצוי למדי בירדן, אבל מציאותו בישראל מוטלת בספק.

ארבעת המינים הבאים שייכים לסוג כדן המסורתי: כדן נאה, כדן נימי, כדן סגול וכדן קטן-פרחים. ארבעת הנותרים משויכים בספרות העברית העכשווית לסוג מצילות וכוללים את: כדן מצויץ, כדן ארך-עוקצים, כדן השנהב וכדן החוף. שלושת המינים האחרונים הם צמחי חולות או מדבר.

כדן נאה

כדן נאה (Muscari neglectum Guss. ex Ten) הוא צמח לא מצוי בעל בצל קטן, שממנו יוצאים עלים סרגליים מעטים (3 עד 6) וצרים מאוד, ברוחב של 2 עד 5 מ"מ. העלים מרוכזים בבסיס הצמח, ובצידם העליון עובר חריץ צר. עמוד התפרחת מתנשא לגובה של כ-10 ס"מ. התפרחת צפופה ודמוית ביצה הפוכה.

הפרחים בצבע כחול עז, עם שיניים (אונות האוגן) לבנות המעניקות להם מראה ייחודי ומרהיב. הפרחים התחתונים כהים יותר מהעליונים. אורכם של הפרחים הפוריים הוא 3 עד 7 מ"מ, ועוקציהם באורך 1 עד 5 מ"מ. הפרחים העקרים קצרים יותר מהפורים.

תקופת הפריחה נמשכת מסוף דצמבר ועד תחילת מאי.

טיפוס התפוצה של הצמח הוא ים-תיכוני-אירנו-טורני (אזורים חמים), ותפוצתו משתרעת ממרכז אירופה ועד ארצות אגן הים התיכון ומרכז אסיה. בישראל הוא גדל בבתות במגוון אזורים: בהר, בשפלה המרכזית, בעמק יזרעאל, במדבר יהודה, בנגב, בגולן ובסיני.

כדן נימי (Muscari filiforme Ravenna) – צמח אנדמי ונדיר, צבע העטיף סגול, שחור, טיפוס תפוצה: סהרו-ערבי. תפוצתו מצומצמת לישראל וירדן. הוא גדל במדבר, ובערבות-שיחים. כדן נימי הוא צמח מדברי, קרוב מאד לכדן סגול ודומה לו. הבצל כדורי קטן. העלים נימיים-סרגלניים, מפותלים (הם עבים יותר ופחות מפותלים בכדן סגול). עמוד התפרחת בגובה 7 עד 15 ס”מ, בראשו מקבץ של פרחים. הפרחים דמויי כד (ולא מוארכים כמו בכדן סגול), הם סגולים בהירים ומתכהים בהדרגה כלפי שיני העטיף השחורות שבקצה. הפריחה מאמצע דצמבר עד סוף פברואר.

כדן כחול

כדן סגול (Muscari inconstrictum Rech.f) הוא צמח לא מצוי, המתאפיין בפרחים בצבע סגול עז עם שיניים (אונות האוגן) סגולות, בשונה מפרחי כדן נאה, ששיניהם לבנות. מספר פרחי האשכול רב, והעוקצים נטויים כלפי מטה, מה שמעניק לתפרחת מראה ייחודי.

טיפוס התפוצה של הצמח הוא ים-תיכוני-אירנו-טורני, ותפוצתו מוגבלת למזרח הים התיכון ועד צפון-מערב איראן. בישראל, כדן סגול גדל באופן מפוזר בבתי גידול מגוונים, כגון בתות, יערות ספר הרריים וערבות שיחים. ניתן למצוא אותו באזורי השפלה, ההר, מדבר יהודה ובגולן.

תקופת הפריחה נמשכת מסוף נובמבר ועד תחילת אפריל.

כדן קטן-פרחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדן קטן-פרחים בקריית שמונה
כדן קטן-פרחים בקריית שמונה בתחילת דצמבר

כדן קטן-פרחים (Muscari parviflorum Desf) הוא צמח לא מצוי בעל בצל קטן, הטמון רדוד בקרקע. העלים דמויי גליל, קצרים מעמוד התפרחת. התפרחת מכילה מספר מועט של פרחים (6 עד 12) בצבע סגול חיוור, בניגוד לצבע הכחול העז של פרחי כדן סגול וכדן נאה. עוקצי הפרחים מפושקים, מה שמעניק לתפרחת מראה ייחודי.

מין זה גדל בעיקר באזור הים התיכון, בבתי גידול סובטרופיים, על קרקעות מעובדות, חוליות ולעיתים גם בטרה-רוסה. בישראל הוא מצוי בחוף הגליל, השרון, דרום מישור החוף, בגליל העליון והתחתון, בכרמל, בשומרון, בשפלה, ובהרי יהודה (שם הוא נדיר), וכן בבקעת החולה.

תקופת הפריחה מתחילה לפני או עם גשמי הסתיו, ונמשכת מתחילת אוקטובר עד תחילת דצמבר, כאשר העלווה מופיעה עד סוף מרץ. הפרי הירוק מופיע סיום הפריחה בתחילת דצמבר והפצת הפרחים מסתיימת בתחילת ינואר.

הפרחים מסוג מצילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל גדלים 4 מיני כדן (כדן המדבר לא נכלל) המשויכים לפי הבוטנאים הישראלים לסוג מְצִלּוֹת (.Leopoldia Parl) המונה 15 מנים, ולפיכך כל עוד יש אי-הסכמה, הם הובאו כאן ברשימה נפרדת אבל בשמם כפי שמופיע באתר POWO. הפרח מזכיר פעמון ומכאן השם מצילות. מצילה היא פַּעמוֹן קטן – בעיקר לקישוּט לצַוואר הסוס.

כדן ארך-עוקצים (מצילות ארך-עוקצים)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן ארך-עוקצים (Muscari longipes Boiss) - גאופיט מדברי בעל בצל שגובה תפרחתו 20 עד 40 ס"מ לעיתים רחוקות עד 50 ס"מ, עמוד התפרחת זקוף וצבע הפרחים קרם חיוור, אבל בראש התפרחת פקעיות (ניצנים) שצבעם סגול עז. הבצל גדול וקוטרו 2 עד 4 ס"מ לעיתים רחוקות 6 ס"מ. התפרחת נראית כעין חרוט שקוטר בסיסו 10 ס"מ או יותר

עלי השושנת שמספרם 3 עד 8, רחבים, אבל רוחבם מגוון ועל פי רוב קצרים מעמוד התפרחת.

הפרחים והפירות ערוכים באשכול חרוטי לאורך העמוד. עוקצי הפרח פחות או יותר אופקיים, הנמוכים ארוכים לפחות פי שלוש מהעטיף, ואורכם 4 עד 5 ס"מ בפרי. בזמן הפריחה כל עוקצי הפרחים שווים באורכם, אבל לאחר הפריחה עוקצי הפרחים התחתונים מתארכים מאוד כך, שהתפרחת נראית כעין חרוט שקוטר בסיסו 10 ס"מ או יותר[12][6].

הפרחים הפורים, שאורכם 8 עד 11 ולעיתים רחוקות 7, הם פי 2 עד 2 וחצי מרוחבם. העטיף צבעו סגול בפקעית (בניצן) ומשתנה לקרם (צהוב עם גוון ירקרק) עד חום-זית במהלך הפריחה. השיניים צבעם סגול עם גוון שחור. הפרחים העקרים לעיתים מעטים, סגולים, ועל פי רוב עוקצם קצר.

אשכול הפירות אורכו 10 עד 20 ס"מ לעיתים רחוקות 30 ס"מ. עוקציהם מתארכים והופכים לנוקשים. עוקץ אשכול הפירות נשבר בבסיסו כאשר הוא מתייבש והוא מוסע ברוח כצמח גלגל תוך כדי פיזור הזרעים שנפלטים מההלקט. ההלקט חרוטי, בן קיימא, מתפרק עם ההבשלה, הקשוות בעלות 3 פאות, קצותיהן מחודדים, ארוכות באופן ברור מרוחבם. הפריחה בן מרץ למאי.

כדן ארך-עוקצים הוא מין מדברי שמונה שני תת-מינים הגדלים בשני אזורים שונים בנגב. הראשון, תת-המין הטיפוסי (sub. longipes) בעל תפוצה רחבה במרכז טורקיה, בסוריה ולבנון, בישראל וירדן, בעיראק, בטרנס-קווקז, ובאירן ואף בעומן ובמדינות המפרץ במזרח חצי ערב. בישראל הוא גדל באדמות לס וחול לס של בקעת באר-שבע והנגב המערבי. השני, תת-מין הנגב (subsp. negevense) בלעדי (אנדמי) למדרונות הטרשיים של הר הנגב שבמרכז הנגב ומעבר לגבול עד להר חלאל בצפון סיני ברום 300 עד 1000 מ'[13][14].

תת-מין הנגב תואר למדע בשנת 1986 על ידי הבוטנאים אבינעם דנין ונעמי פייברון-דותן והוא נבדל בכמה תכונות מתת-המין הטיפוסי. הוא נמוך יותר - גובהו 20 עד 40 ס"מ לעומת 30 עד 50 ס"מ. מספר העלים בשושנת 3 או 4 לעיתים רחוקות 5 לעומת 4 עד 8. העלים דמוי רצועה, קצרים יותר ורחבים יותר (סימן הבולט ביותר בתת-מין זה), אורכם 10 עד 20 ס"מ, ורוחבם  2 עד 4 ס"מ לעומת אורך של 30 עד 50 ס"מ לעיתים רחוקות 15 ס"מ ורוחב של 0.6 ס"מ עד 2 ס"מ. הבצל גדול יותר, קוטרו 3 עד 6 ס"מ לעומת 2 עד 4 ס"מ[13][12].

כדן השנהב (מצילות שנהב)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן השנהב (Muscari eburneum (Eig & Feinbrun) D.C.Stuart) – צמח מדברי נדיר ובלעדי לדרום ישראל, סיני ומצרים. מין זה בעל עלה בודד סרגלי וארוך, גלול לאורכו וארוך מן התפרחת ועוטף אותה. צבע צינור העטיף כצבע השנהב וצבע השיניים חום שחור. אורך עוקצי הפרחים הפורים 3 מ״מ לכל היותר. ההלקט נושר מהעמוד בשלמות מיד אחר ההבשלה בלי להיפתח[7][6]. טיפוס תפוצה: סהרו-ערבי. תפוצה: מדרום ישראל בואכה סיני ומצרים. בישראל הוא גדל בדרום מישור החוף, צפון הנגב ומערבה והר הנגב. בית גדול: חולות, או בקרקעות חוליות, גדל בבתי-גידול טבעיים בלבד.

כדן החוף (מצילות החוף)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן החוף (.Muscari bicolor Boiss) - צמח חולות ים-תיכוני גובהו 20 עד 30 ס"מ. בעל תפרחת אשכול דמויי גליל שאורכו כ-10 ס"מ או יותר. העלים מעטים, בין 4 עד 6 עלים סרגליים וצרים ורוחבם 2 עד 7 מ"מ לעיתים רחוקות עד 13 מ"מ. הפרחים העקרים שבראש האשכול שונים בצורתם מאלה של שאר חלקי התפרחת והם נפוחים ונישאים על עוקצים קצרים מאורך הפרחים. עוקצי הפרחים הפורים אינם מתארכים כמעט לקראת סיום הפריחה ולכן האשכול דמוי גליל ולא חרוט. טיפוס תפוצה: ים-תיכוני תפוצה: מלבנון ועד מצרים דרך ישראל וסיני. בישראל כדן החוף נפוץ בקרקעות חול-חמרה וכורכר לאורך חוף הגליל, עמק עכו, השרון, דרום מישור החוף. הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת מאי.

כדן מדברי (מצילות מדבריות)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן מדברי (Muscari deserticola (Rech.f.) Feinbrun) הוא גאופיט מדברי הוא תת-המין הטיפוסי של כדן ארך-עוקצים (Muscari longipes sub. longipes)[15]. מין זה תואר למדע בשנת 1986 אך, לא כל הבוטנאים מסכימים עם עמדה זו. בכל אופן הוא לא מצוי בישראל אלא בעבר הירדן[16]. לתת-מין זה תפרחות עם פחות פרחים ועוקצי פרחים תחתונים שאינם מתארכים ואינם יוצרים מראה חרוטי לתפרחת (ראה כדן ארך-עוקצים). ראו כדן ארך-עוקצים בדף זה.

כדן מצויץ (מצילות מצויצות)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדן מצויץ (שם מדעי: .Muscari comosum (L.) Mill, שם נרדף: Leopoldia comosa (L.) Parl.) - גאופיט מצוי שגובהו 25 עד 40 ס"מ. התפרחת בעלת פרחים צנוריים שצבעם קרם-צהבהב. המאפיין בולט הוא ציצת פרחים סגולים בראש התפרחת שלו. הציצה מורכבת מפרחים עקרים סגולים, ללא שחלות, הנישאים על עוקצים ארוכים וזקופים שאורכם גדול פי 2 עד 10 מהעטיף. גובהו של כדן מצויץ 25 עד 40 ס"מ. הבצל דמוי ביצה וקוטרו 1.5 עד 2.5 לעיתים רחוקות 3 ס"מ, טמון בעומק של 10 עד 30 ס"מ. העלים דקים ומספרם 3 או 4 לעיתים רחוקות 2 או 5 ורוחבם 5 עד 15 מ"מ לעיתים רחוקות 20 מ"מ. טיפוס תפוצתו ים-תיכוני-אירנו-טורני במקומות לחים. תפוצתו מהאיים הקנרים ועד מרכז אירופה ועד איראן. בישראל הוא גדל בבתות בעיקר בבתי-גידול טבעיים, ולחים אך גם בקרבת האדם (בקרקעות מעובדות ובשדות). הוא נפוץ בכל אזורי הארץ פרט לאזורים מדבריים קיצוניים: בשפלה, בהר, עמק יזרעאל, נגב, בקעה צפונית, גולן חרמון וסיני. הפריחה מסוף פברואר ועד אמצע מאי.

כדן ארמני  (Muscari armeniacum H.J.Veitch) צמח רב-שנתי בעל פקעת שמוצאו מאירופה הדרום מזרחית ועד הקווקז. הוא משמש כצמח נוי באירופה ובישראל: בהר, בעמק, בשפלה ובנגב בקרקעות מנוקזות. הוא צמח אור מלא, עמיד בקרה, רגיש ליובש. הריבוי באמצעות זרעים ובאמצעות חלוקה.

מורפולוגיה: צמח רב-שנתיים בעלי בצל, עמוד תפרחת ועלים המרוכזים בבסיס הצמח. הבצל בעל בצלצולים והוא מרובד בגלדים יבשים (tunicate bulb) המונעים התייבשות של החלקים הפנימיים. העלים מרוכזים בבסיס הצמח ומספרם 3 עד 7 (על פי רוב 3 עד 5) והם פשוטים ארוכים, סרגליים (צרים), או סרגליים-אזמלניים, תמימים, צדם העליון לעיתים בהיר יותר[10]. התפרחת היא אשכול קצר וצפוף, עמוד התפרחת זקוף ובלי עלים לכל אורכו. החפים של התפרחת זעירים. הפרחים מרועפים או רצופים. הפרחים דו-מיניים, עוקצי הפרחים קצרים כרגיל מהפרח. לעיתים קרובות התפרחת נושאת פרחים עקרים בקרבת ראשה ואפשר שיהיו שונים בצבעם או בגונם מהפוריים[10]. העטיף מאוחה עלים כמעט לכל אורכו לצינור, שמסתיים בלוע בן 6 שיניים (אונות) קצרות. קיים שנץ מתחת ללוע (בשונה מזמזומית)[7]. הפרחים הפוריים דמוי ביצה הפוכה או מוארכים דמויי כד, צבעם תכלת, לעיתים בעלי צפוי סגול חזק או חלש, לעיתים רחוקות לבנים, אורכם 3.5 עד 5.5 מ"מ ורוחבם 2.3 עד 3.5 מ"מ. האונות תמיד בהירות יותר מהצינור או לבנות. הפרחים העקרים מעטים., קטנים ובהירים יותר מהפוריים, לעיתים רחוקות באותו צבע. האבקנים 6, חבויים בצינור העטיף, הזירים קבועים על צינור העטיף בגובה מחצית אורך הצינור. האבקנים מסודרים בדור אחד. השחלה עילית בת 3 מגורות. שתי ביציות בכל מגורה. עמוד השחלה דקיק (למשל, כדן קטן-עלים) או כמעט יושב (למשל כדן השנהב), הצלקת אחת וקטנה דמוית ראש או בעלת 3 אונות (למשל כדן השנהב).

הפרי ההלקט בעל 3 מקצועות חדים וברורים או כמעט מכונף, שנפתח ל־3 קשוות או נושר בשלמותו[7][6]. פתיחת ההלקט היא פְּתִיחָה חוֹצַת מְגוּרָה (loculicidal) - בדרך כלל הסדק מתחיל מהקודקוד כלפי מטה ומשם הוא נמשך לאורך תפר הגב של כל עלה שחלה. העטיף נישא על ההלקט ונושר ממנו[10]. הזרעים 2 בכל מגורה, שחורים, מבריקים, זוויתיים, דמוי ביצה או כדוריים, לעיתים בעלי קמטים זעירים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כדן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Muscari Mill., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏05-12-2024
  2. ^ Muscari Mill, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏12-2023
  3. ^ 1 2 Leopoldia Parl., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏04-06-2024
  4. ^ 1 2 מצילות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  5. ^ Leopoldia Parl, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 520-1
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 787-790
  8. ^ מילון ילקוט הצמחים, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1930
  9. ^ 1 2 צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1946
  10. ^ 1 2 3 4 5 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 543
  11. ^ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 531, 539-540
  12. ^ 1 2 אבי שמידע, מדריך פרחי הבר בישראל, צמחיית המדבר, כרך ב, ירושלים: בית הוצאה כתר, 1988, עמ' 160
  13. ^ 1 2 Leopoldia longipes subsp. negevensis Feinbrun & Danin in Fl. Palaestina 4: 397 (1986)
  14. ^ ד"ר אורי פרגמן-ספיר, מצילות ארוכות עוקץ, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, ‏1-2024
  15. ^ Leopoldia deserticola, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  16. ^ מצילות מדבריות, באתר צמחיית ישראל וסביבתה