יעקב בן אשר

רבי יעקב בן אשר

ציור בדיוני של יעקב בן אשר
לידה	1269 ה'כ"ט קלן, האימפריה הרומית הקדושה
פטירה	1343 (בגיל 74 בערך) ה'ק"ג טולדו, ממלכת קסטיליה
כינוי	בעל הטורים
מקום קבורה	טולדו
תקופת הפעילות	?–1343
השתייכות	ראשונים
תחומי עיסוק	הלכה, פירוש לתורה
רבותיו	אביו הרא"ש
חיבוריו	"ארבעה טורים", פירוש "בעל הטורים" על התורה, קיצור פסקי הרא"ש
אב	רא"ש

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" (או "הטור" או "הריב"ה" או "הר"י בעל הטורים") על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים". במהדורות מקראות גדולות של חמישה חומשי התורה ואחריהם ברוב ההדפסות של החומשים צורפו הערותיו על גימטריות ועל המסורה וקישורם לדברי חז"ל תחת הכותרת "בעל הטורים".

ביוגרפיה

נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וב-1304 ייתכן שעבר עמו לטולדו שבספרד. בטור אוה"ח סוף סימן "תנח" כותב הרב: "ואני ראיתי בברצלונא מהמדקדקין שהיו אופין כל מה שצריכים למועד מקודם המועד שאם יתערב עמו משהו מחמץ שיתבטל קודם איסורו." ייתכן שזה מעיד על מגוריו בברצלונה שני אחיו הגדולים ממנו, רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.

למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:

"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו".

אחיו ר' יהודה, שהיה גם חתנו, כיהן ברבנות טוליטולה לאחר פטירת אביהם הרא"ש בשנת ה"א פ"ח (1327). ר' יהודה, אשתו וחמותו (אשת ר' יעקב), הרגו עצמם על קידוש השם בשעת צרה. גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.

נפטר ונקבר בעיר טולדו. במאה ה-15 נוסע אלמוני ^{[דרוש מקור]} העתיק את הכיתוב של 76 מצבות בבית הקברות בעיר טולדו ביניהם הכיתוב על מצבתו של יעקב בן אשר ובני משפחה אחרים של הרא"ש. כתב היד התגלגל בראשית המאה ה-19 לספרייה המלכותית בטורינו והועתק על ידי יוסף אלמנצי ותוכנו פורסם על ידי שמואל דוד לוצאטו בספר אבני זיכרון.

רחוב הטורים בירושלים נקרא על שמו ושם ספרו.

המסורת על קבורתו באי כיוס

ישנה מסורת שיעקב בן אשר נקבר באי כיוס. האזכור המוקדם ביותר למסורת זו הוא בספר "מריבת קודש", שכתב רבי אליה הכהן מאיסטנבול בשנת 1707. הספר, שתוקף את אברהם מיכאל קרדוזו ומגדיר אותו נוכל ורמאי, מספר עליו שביקש מתלמידו שישלח לו כספים כדי "לעשות תיקון על מצבת רבינו יעקב בעל הטורים" באי כיוס. ההיסטוריון שלמה אברהם רוזאניס סבר שדבריו של קרדוזו על קיום הקבר בכיוס היו דברי שקר.

בספר סדר הדורות שנדפס ב-1769 גם מוזכר שיעקב בן אשר קבור באי כיוס. החיד"א בספר שם הגדולים מציין שהוא נפטר בכיוס בדרכו לארץ ישראל. שני הספרים תרמו, כנראה, להפצת המסורת.

הנוסע ישראל יוסף בנימין מספר שביקר באי ובכפר זאקיס ושבסמוך לו נימצא קיברו של רבי יעקב בעל הטורים. הוא מתאר את חלקת הקבר ומספר שיהודים נוהגים לבוא ולהתפלל שם. עדות נוספת לכך היא מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עגנה ספינתו בסמוך לאי "כיוס" והוא התכוון לרדת לחוף בערב ראש השנה כדי לבקר בקבר ר' יעקב בעל הטורים, אבל הדבר לא עלה בידו מכיוון שרב החובל החליט להפליג מהאי בערב ראש השנה, עקב שינוי בכוון הרוח.

חיבוריו

ארבעה טורים

ערך מורחב – ארבעה טורים

הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:

את הספר כתב כשלפניו אוסף מקורות ותקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו "פסקי הרא"ש". בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור שולחן ערוך של רבי יוסף קארו שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.

הספר, שיצא לאור בשנת ה'ק' (סביבות 1340) חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:

• טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון הלוח העברי עד סוף האלף השישי.
• טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, בשר וחלב, תערובות, עבודה זרה וחוקות הגויים, טהרה, לימוד תורה, כבוד תלמידי חכמים ועוד. חלק זה כתוב על פי הספר תורת הבית הקצר של הרשב"א, אשר השפיע רבות גם על פסקי הרא"ש, והרא"ש אף התכתב עם הרשב"א על כך.
• טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה, גירושין, ייבום ועוד. חלק זה רובו נסמך ישירות על הלכות אישות במשנה תורה לרמב"ם.
• טור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות, עדות ועוד. חלק זה כתוב ברובו על פי ספר התרומות של רבי שמואל הסרדי, שבתורו משלים ונסמך בחלקו על סיכום הלכות משא ומתן בספר משנה תורה לרמב"ם.

מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. כמאתיים שנה אחרי כתיבת ארבעה טורים, כתב רבי יוסף קארו פירוש והרחבה לארבעה טורים בשם "בית יוסף" ובו סיכום מקורותיו התלמודיים והשוואה בין פסיקותיהם של הרמב"ם הרי"ף והרא"ש, לאור מחקרו על מקורות הרמב"ם בספרו כסף משנה. תקציר ספרו זה הכתוב במתכונת הספר ארבעה טורים אך מקצר בו, מתקן את שגיאות העברית, ופוסק על פי מנהג היהודים מגורשי ספרד, הוא השולחן ערוך.

"נושאי כלים" נוספים על הספר ארבעה טורים היו: הב"ח (בית חדש) - שכתב רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" שכתב הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך (ה"מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי יהושע פלק כץ מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך לחלק חושן משפט.

פירוש בעל הטורים על התורה

בזמנו, טרם הומצא הדפוס, וספרים הוצאו בהעתקה ידנית. על פי ההקדמה לפירושו לתורה, חותנו, אשר מימן את הוצאת ספריו, בקש ממנו לכתוב חיבור שאינו עוסק בהלכה, ולכן כתב את הפירוש לתורה המבוסס ברובו על פירוש הרמב"ן לתורה, ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש. הספר נדפס בשתי הוצאות עד אמצע המאה ה-19 (בתקס"ו - סביבות 1806, ותקצ"ט - 1839). הפירוש שנדפס בחומשים תחת הכינוי "בעל הטורים" כולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה (כגון גימטריאות ורמזי מספרים) אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש שייחודית לו; פרשן נוסף שכתב כך היה מורו המהר"ם מרוטנבורג.

פירושו של רבינו יעקב בן אשר לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", היינו מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ומוסיף אף חידושים משלו. לפי חוקר הספר יעקב קופל רייניץ, קיימת אגדה שאת פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ, כלומר ללא התבוננות בספרים נוספים.

קיצור פסקי הרא"ש וקיצור פסקי התוספות

חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים" הנודע גם בשם קיצור פסקי הרא"ש (קושטא 1575), בו מסקנות פסקי ההלכה של הרא"ש, בלי המשא והמתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנות בו באותיות. הספר מודפס בסוף ספרי התלמוד, לאחר פסקי הרא"ש. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הסיבה היא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי התוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.

תקופת חייו של הרב יעקב בן אשר על ציר הזמן
ציר הזמן

מציבת בעל הטורים

בספר אבני זיכרון מביא את מצבת בעל הטורים רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי הרא"ש, בטוליטולה-היא טולידו אשר בספרד:

מַצֵּבַת רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַשְׁכְּנַזִּי בַּעַל הַטּוּרִים
עֵדָה הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת/מַחֲזֶה עֶלְיוֹן לַחֲזוֹת; כִּי תַּחְתֶּיהָ נִּגְנַז אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים/רַב פְּעָלִים/צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים; הָרַב יַעֲקֹב בֵּן הַר"אֹשּׁ זַ"ל/אִמְרַתּוֹ כְּטַל תִּיזַל; מִפִּי סְפָרִים אַשֵּׁר חִבֶּר בְּשָׂפָה בְּרוּרָה/פֵּרוּשׁ לְפְּסַקִים וְלַתּוֹרָה; וְפְּסַקִים לְּשְׁלֹשָׁה סְּדַרִים/וְמֵלְאכֶתּ אַרְבָּעָה טוּרִים; אֶבֶן הָעֵזֶר, וְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט לַּנְחֶשַׁלִים/יוֹרֶה דֵּעָה, וְאֹרְחוֹתּ חַיִּים לַנִּכְשָׁלִים; כָּל יָמָיו הָיוּ מַכְאוֹבִים וְסָבַל יִסּוּרִים בְּחִיבָּה/וְנִפְטָר בְּאַהֲבָה רַבָּה/וּבְּי"בּ בְּתַמּוּז הוּבָא; עַד אָבִיו הַר"אֹשּׁ זַ"ל לִשְׁכַּב אֶצְלוֹ/בְּקִּבְרוֹ אַשֵּׁר כָּרָה לוֹ/וְהִנֵּה חֲמֵשֶׁת בָּנָיו בָּאוּ גְּבוּלוֹ/שְׁנַיִם מִיְ֭מִינוֹ וְשְׁלֹּשָׁה מִשְּׂמֹאלוֹ; לָהֶם אָמַר אֵל נוֹרָא/אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא; לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַקֹדֶּשׁ אֵל הַמַּקּוֹר הָעֶלְיוֹן/שֶׁיּוֹרֵד עַל הֲרַרֵי צִ֫יּ֥וֹן; כִּי שָׁם צִוָּה יְ֭הֹוָה אֶת הַבְּרָכָה/שְׁמוּרָה וְעַרוּכַה; לְאַשֵּׁר לְּעֲבָדָיו הַכְּמֵהִים/וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹהִים; עַל הָ"אֶבֶן הַרֹאשָׁה" אֶבֶן הָעֵזֶר רֹאשׁוֹ בָּנוּי לְּתַּלְפִּיָה/כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָּ-ה הנוסח לְרַגְלָיו אֹרַח "חַיִּים" לְמַעְלָה רֵיחוֹ יַּפִיח כְּמוֹר/וְרַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר;
סֵפֶר אַבְנֵי זִיכָּרוֹן מְחַבְּרוֹ הַמְּקֻוּבָּל הָאִיטַלְקִי רַבִּי שְׁמוּאֵל דָּוִד לּוּצַאטוֹ הַשַּׁדַ"ל (הַעְתָּקַת רַבִּי יוֹסֵף בֵּן בָּרוּךְ אַלְּמַנֶצִי אִיטַלְיָה)

הנצחתו במדינת ישראל

שלט רחוב הטורים בירושלים

על שמו ועל שם ספרו רחובות במספר ערים בישראל, רחוב "בעל הטורים" בערים נתניה, תל אביב יפו, ירושלים וראשון לציון. בירושלים רחוב הטורים מחובר לרחוב מלכי ישראל, שכונת גאולה, מצדו האחד ומצדו השני מחובר לרחוב יפו. תחנת הרכבת הקלה נקראת "הטורים" על שם הסמיכות לרחוב זה והפניה הפתוחה אליו מרחוב יפו. ברחוב נמצא מכון גולד, מרכז לימודי השלמה אקדמיים ביהדות ליהודיות מחו"ל. בתקופה הבריטית היו ברחוב זה מגרשי ספורט ומועדון, וכיום קיים במקום ישיבה ספרדית למצוינים ללימוד התלמוד בשם ישיבת באר התלמוד מטעם מוסדות יקירי ירושלים ברחוב הטורים 31, וכן מרכז חסידות סקווירא בנשיאות הרב דוד טברסקי וכן קיימת ברחוב הטורים המרכז להדפסת והפצת ספרי קודש שי"ח ישראל בראשות הרב יעקב כהן ממקימי תנועת ש"ס הספרדית.

לקריאה נוספת

• א"ח פריימן, הרא"ש, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ו [תרגום מגרמנית, פורסם ב-1920], פרק י"ג עמ' קכא-קע
• יצחק שטרן, מבוא לפירוש הטור על התורה, ירושלים תשכ"ד [מהד' שנייה]
• יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה : פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות, ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשנ"ו [מהדורה שביעית]
• יהודה שביב, הפירוש הארוך של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 170–179
• אהרן ארנד, הפירוש הקצר של בעל הטורים לתורה, מחניים 3 (תשנ"ג) 180–187
• יהודא דוב גלינסקי, על תפוצת הטורים בספרד בדור הגירוש ועל קיצור לא ידוע לטור חושן משפט, ישורון יב (תשס"ג) תשפד-תתא
• יהודא דוב גלינסקי, "וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו" : על תפוצת "ארבעה טורים" לר’ יעקב בן הרא"ש מזמן כתיבתו ועד לסוף המאה ה-15, סידרא יט (תשס"ד) 25–45
• יעקב קאפל רייניץ, מבוא לפרוש הטור על התורה, ירושלים: פלדהיים, תשס"ו

קישורים חיצוניים

• יעקב בן אשר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יעקב בר' אשר, בעל הטורים", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 855-848, באתר היברובוקס
• פירוש ר' יעקב בן אשר על התורה, באתר דעת
• פירוש התורה בקובצי טקסט להורדה וכן באוצר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית בהנגשה מקוונת.
• ישראל משה תא-שמע, "רבנו אשר ובנו ר’ יעקב בעל הטורים: בין אשכנז לספרד", פעמים 46-47 (תשנ"א) 75-91 = כנסת מחקרים ב (תשס"ד)
• הרא"ש הרשב"א הטור, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
• עדות מר' נתן מברסלב, בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "סיאוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. אתר קברי צדיקים
• מחקר: התגלה מקום קבורת הבעל הטורים, באתר "אהלי צדיקים"
• שבח קנביל, תולדות גדולי ההוראה תולדות הטור, עמ' 43, ניו יורק תשט"ו, באתר היברובוקס
• דב הכהן, מקורות חדשים הנוגעים למסורת על מקום קבורתו של ר' יעקב בעל הטורים באי כיֹוס ולעלייה לקברו, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, ל"ב, תשע"ט, עמ' 11–53
• יעקב בן אשר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יעקב בן אשר (?1270-?1340), דף שער בספרייה הלאומית

• יעקב בן אשר, ברשת החברתית Goodreads