לדלג לתוכן

ינה הלטאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינה הלטאי
Heltai Jenő
ינו הלטאי בסביבות שנת 1910
ינו הלטאי בסביבות שנת 1910
ינו הלטאי בסביבות שנת 1910
לידה 11 באוגוסט 1871
פשט עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בספטמבר 1957 (בגיל 86)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Herzl Jenő עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פרידה גומבאסגי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קושוט (1957) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוח זיכרון לציון בית מגוריו בדרך פוז'וני 40

יֶנה הֶלְטַאִי, (במקור אֶאוּגֶן הֶרְצל; בהונגרית: Heltai Jenő; פשט, 11 באוגוסט 1871בודפשט, 3 בספטמבר 1957) היה סופר, משורר, עיתונאי יהודי-הונגרי, זוכה פרס קושוט, בן דודו של בנימין זאב הרצל.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלטאי היה בנם הבכור של קארוי הרצל, סוחר בגדים ותבואה (1918), ושל יוספה רייך. כבר בגיל 14 פרסם את שיריו הראשונים. לאחר שעזב את לימודי המשפטים עבד כעיתונאי בעיתונים יומיים שונים, התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי והפך לסגן במילואים בשנת 1892. התקופה שלאחר מכן התאפיינה בנסיעותיו הרבות: הוא חי בפריז, בלונדון, בווינה, בברלין, באיסטנבול. את שם משפחתו הרצל שינה להלטאי בשנת 1913.

כבר בשנת 1900 עבד כמזכיר של תיאטרון הקומדיה של בודפשט ולאחר מכן כבמאי ודרמטורג בתיאטרון זה בשנים 1914–1918. משנת 1918 ניהל את ההוצאה לאור הגדולה אתנאום ופרסם כתבות בעיתון הנפוץ אשט (Az Est). בשנים 19321934 היה מנהל התיאטרון ההונגרי.

באוגוסט 1903 נשא לאישה את ולריה האוס (הנס). נישואיהם פורקו ב 1917 ובמאי 1923 התחתן עם לילה גאַץ' (אילונה פרוליך), בתם של וילמוש פרוליך ופרידריקה קליין.

כמו גם על סופרים מפורסמים אחרים (פרנץ מולנר, למשל), חלו עליו החוקים נגד היהודים (החוק היהודי הראשון, השני והשלישי) שאסרו, בין היתר להעסיקו או להוציא את יצירותיו. הלטאי החליט להסתתר[1]. רק לקראת סוף חייו זכה בהכרה של ממש בהונגריה על עבודתו הספרותית. בשל תרגומיו הוענק לו אות לגיון הכבוד הצרפתי או המסדר הלאומי של לגיון הכבוד (בצרפתית: Ordre national de la Légion d'honneur), ובשנת 1957 פרס קושוט .

  • 1892 - Modern dalok (שירים מודרניים)
  • 1894 - Kató (קאטו)
  • 1913 - Fűzfasíp (משרוקית מעץ ערבה)
  • 1947 - Elfelejtett versek (שירים שנשכחו)
  • 1948 - Szabadság 1945. május 1. (חופש 1 במאי 1945).
  • 1900 - Lou (לו)
  • 1910 - Írók, színésznők és más csirkefogók (סופרים, שחקניות ונבלים אחרים)
  • 1910 - Scherzo (סקרצו)
  • 1911 - Színes kövek (אבנים צבעוניות)
  • 1914 - A Tündérlaki lányok (הנערות מבית הפיות)
  • 1915 - Lim-lom
  • 1927 - Papírkosár (סל הנייר)
  • 1935 - Utazás enmagam körül (מסע מסביבי)
  • 1939 - A gyilkos is ember (גם הרוצח הוא בן אדם)
  • 1943 - Ismeretlen ismerősök (מכרים לא מוכרים)
  • 1946 - Ötven elbeszélés (חמישים סיפורים).
  • 1897 - Hét sovány esztendő (שבע שנים רזות)
  • 1911 - Az utolsó bohém (הבוהמי האחרון)
  • 1913 - Family Hotel (מלון משפחתי)
  • 1913 - VII. Emmánuel és kora (עמנואל השביעי ותקופתו)
  • 1914 - Jaguár (יגואר)
  • 1920 - A 111-es (ה-111)
  • 1929 - Álmokháza (בית החלומות)
  • 1931 - Ifjabb (צעיר יותר).

מחזות ויצירות לתיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1925 - Arcok és álarcok (פנים ומסיכות)
  • 1936 - A néma levente[2] (השוחר האילם)
  • 1939 - Az ezerkettedik éjszaka (הלילה האלף ושנים)
  • 1943 - Lumpácius Vagabundusz, vagy a három jómadár (לומפאקיוס ואגבונדוס או שלושת הנבלים).
  • Hegedüs Géza: A magyar irodalom arcképcsarnoka. Budapest, 1995, Trezor. ISBN 963 7685 55 3
  • A magyar irodalom története IV. kötet. 1849-től 1905-ig. Főszerk. Sőtér István. Budapest, 1965, Akadémiai. helytelen ISBN kód: 963 05 1643 5
  • (הלקסיקון לתיאטרון ההונגרי) Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest, 1994, Akadémiai. ISBN 963-05-6635-4
  • Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái. Bp., 1891-1914. Hornyánszky Viktor. (חייהם ועבודותיהם של הסופרים ההונגריים)
  • Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (הלקסיקון ההונגרי לקורות חיים)
  • Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Bp., Zsidó Lexikon, 1929. (הלקסיקון ההונגרי)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ינה הלטאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קורות החיים של ינה הלטאי
  2. ^ "Néma levente", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)