יוסוף קארש

יוסוף קארש
Եուսուֆ Քարշ
	יוסוף קארש - דיוקן עצמי, 1938
לידה	23 בדצמבר 1908; מרדין, האימפריה העות'מאנית
פטירה	13 ביולי 2002 (בגיל 93); בוסטון, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות נוטרדאם
תחום יצירה	צילום
הושפע על ידי	John H. Garo
פרסים והוקרה	פרס צלחת הזהב (1961); שותף במסדר קנדה ;
חתימה
	karsh.org

יוסוף קארש (באנגלית: Yousuf Karsh, בארמנית: Յուսուֆ Քարշ;‏ 23 בדצמבר 1908 – 13 ביולי 2002), היה צלם קנדי ממוצא ארמני שנחשב לאחד מגדולי צלמי הפורטרטים בכל הזמנים.

ביוגרפיה

קארש נולד במרדין, עיר במזרח האימפריה העות'מאנית, השוכנת כיום בטורקיה. הוא גדל בזמן רצח העם הארמני, ועל כך כתב בהמשך: "ראיתי את קרובי המשפחה שלי נרצחים ואת אחותי גוועת ברעב בזמן שגורשנו מכפר אל כפר."

בגיל 14 נמלט עם משפחתו לסוריה, ובגיל 16 עבר להתגורר עם דודו הצלם שהתגורר בקוויבק, קנדה. דודו היה זקוק לעזרה בסטודיו, ואף על פי שעד אותה תקופה לא גילה קארש מעולם כישרון מיוחד כאומן אלא שאף להיות רופא, הייתה זו הזדמנות עבורו לברוח מסוריה. הוא הגיע לקנדה ללא כל ידיעה בשפה האנגלית או הצרפתית, לכן בילה רק תקופה קצרה בבית הספר ואת רוב זמנו העביר בעזרה לדודו בסטודיו הצילום.

בשנת 1928 דודו, שראה את הפוטנציאל הטמון בו, ארגן לו עבודה כשוליה של צלם הפורטרטים המפורסם ג'ון ג'ארו בבוסטון, ארצות הברית. כעבור ארבע שנים חזר יוסוף לקנדה, נלהב להטביע את חותמו. הוא הקים סטודיו בעיר הבירה של קנדה, אוטווה, בסמוך למקום מושבה של ממשלת קנדה. ראש ממשלת קנדה, ויליאם ליון מקנזי קינג, גילה עניין בכישרונו של קארש וארגן לו מפגשים עם כל המכובדים שביקרו בקנדה, כדי שיוכל לצלם את הפורטרט שלהם. העבודה של קארש משכה את תשומת לבם של מכובדים וסלבריטאים רבים.

קארש ביסס את שמו כצלם פורטרטים באופן סופי כשב-30 בדצמבר 1941 צילם את וינסטון צ'רצ'יל לאחר שנאם בבית הנבחרים הקנדי. מסופר על הצילום המפורסם של צ'רצ'יל, שקארש קיבל הזדמנות לצלם במשך שתי דקות בזמן שצ'רצ'יל מסיים את נאומו בקונגרס הקנדי והולך לארוחת צהריים. קארש כתב על כך: "שתי דקות זעומות, שבהן אני צריך להנציח בתמונה אדם שכבר כתב או לפחות היה גורם השראה לכתיבת ספרייה שלמה. אדם שהיה חידה בפני כל אלו שניסו לפצח אותו או לכתוב עליו ביוגרפיה, אשר מילא את העולם בתהילה שלו. אני ניגשתי למאורע הזה עם חששות רבים. צ'רצ'יל צעד לתוך החדר, הוא התייחס למצלמה שלי כאילו היא האויב הגרמני."

הבעת הפנים שלו התאימה לקארש מאוד, אבל הסיגר שבפיו לא התאים לאווירה הרשמית והחגיגית של התמונה. קארש כתב: "אני זוכר שבאינסטינקט לקחתי לו את הסיגר מהפה. צ'רצ'יל רק זעף יותר. ראשו נטה קדימה בעצבים והיד שלו עברה למותניים, תנוחת עצבים ידוע. הפוזה הנציחה את צ'רצ'יל ואת המצב באנגליה בצורה מצוינת: נלחמת ובלתי מנוצחת ואז.. אז צילמתי!" צ'רצ'יל, בתגובה, אמר לו: "אתה יכול אפילו לגרום לאריה שואג לעמוד רגע בשקט בשביל תמונה". בעקבות כך נקראה התמונה "האריה השואג" ("The Roaring Lion").

בשנת 1967 קיבל את אות מסדר קנדה, ובשנת 1990 קודם לדרגת "שותף".

בשנות ה-90 המאוחרות חזר קארש לבוסטון, וב-13 ביולי 2002, בגיל 93, נפטר בעקבות סיבוך לאחר ניתוח.

עבודתו

במהלך רוב הקריירה השתמש קארש במצלמת bellows Calumet בפורמט 8X10. קארש היה אמן תאורת הסטודיו. מאפיין ייחודי אשר מזוהה עמו, היה הארת הידיים של המצולמים בעזרת תאורה נפרדת. הוא גם נהג לעטוף את מושא הפורטרט במין הילה, שהיה יוצר בעזרת תאורה, כך היה יוצר דרמה על ידי משחקים באור וצל. בעזרת התאורה בחר להציג אנשים מסוימים באור "חיובי", כאנשים נאצלים ורוחניים, ואילו אחרים הציג בצורה דרמטית יותר, מאיימת.

על יוסוף קארש נכתב ב"סאנדיי טיימס": "כאשר המפורסמים חושבים על חיי נצח הם מתקשרים לקארש". קארש עשה שימוש באביזרים מגוונים כדי להעצים את התחושה שרצה להעביר, כמו מקטרת או מכחול לציירים. קארש היה בעל כישרון ייחודי לתפוס בתמונות הפורטרט את מהות הדמות שמולו, וכתב פעם: "בתוך כל גבר או אישה טמון סוד, ובתור צלם המטרה שלי היא לחשוף אותו בפני הצופה, אם אני יכול כמובן. חשיפתו של סוד זה תגיע, אם בכלל, ברמיזות קלות, שיעברו בחלקיקי שנייה. זה יגיע בעזרת מחוות קלות ובלתי מודעות, כמו נצנוץ בעין, הרמת גבה קטנה. פעולות שלרגע קצר ביותר מרימות את המסכה שכל אדם לובש כדי לגונן על עצמו מהעולם. בשבריר השנייה הזאת על הצלם לנצל את ההזדמנות ולפעול." קארש גם נהג לומר: "השמחה הגדולה ביותר שלי היא לצלם את הגדולים בלב, הגדולים במוח והגדולים ברוח, בין אם הם מפורסמים ובין אם לא."

הספרייה והארכיון הקנדי מחזיקים בכל אוסף התמונות שלו, כולל התשלילים והדברים שכתב. הם נתרמו על ידו בשנת 1992, כעשר שנים טרם מותו. תמונותיו מוצגות בתערוכות קבע במוזיאונים רבים, בהם מוזיאון ה-MOMA המפורסם בניו יורק.