לדלג לתוכן

טמירה ירדני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טמירה ירדני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 בינואר 1948 (בת 76)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
עיסוק מפיקה
בן או בת זוג דודו ירדני עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טל ירדני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טְמירה ירדני (נולדה ב-17 בינואר 1948) היא מפיקה ישראלית. עומדת בראש חברת "טדי הפקות". עד למותו, עמד לצידה גם בעלה, דודו ירדני, בראש חברה זו.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמירה ירדני (לבית קלימן), היא בוגרת בתיה"ס "בלפור" ותיכון עירוני ה' בתל אביב. בשנת 1968 לאחר שחרורה מצה"ל, הקימה, יחד עם עודד זמיר, יוצא להקת הנח"ל, את צמד "הפנינים הכחולות", עמו הוציאה שני תקליטונים. בסוף 1972 העלתה יחד עם בעלה, דודו ירדני והגיטריסטים דורון סלומון ומוני שיינברג את המופע "חתום בנשיקה".[1][2] בשנת 1973 הקימו, היא ובעלה, את חברת "טדי יזמות והפקות בע"מ" (ראשי התיבות של שמותיהם), שהחלה לעסוק בהפקת הצגות ילדים, ביניהם 'המפוזר מכפר אז"ר', 'דודי שמחה', 'והילד הזה הוא אני' ועוד. בסוף שנות ה-70, הקליטה תקליט ילדים לשיריה של לאה גולדברג באולפן של גרי אקשטיין, הקשר האמנותי, הוביל למופע רוק אשר הפיקה ירדני לאקשטיין. בעקבות הצלחת המופע החלה ירדני לייצג אמנים נוספים, בהם יהודית רביץ, קורין אלאל, יהודה פוליקר, סי היימן, רבקה זהר, והלהקות 'בנזין', 'פורטרט', 'היהודים', 'תיסלם', חיים צינוביץ' ויגאל בשן וכן יצירת מופעים משותפים לאסתר עופרים, יהודית רביץ, גידי גוב, שלום חנוך ועוד. ירדני הייתה גם חלוצה בהבאת אמנים מחו"ל. בין האמנים שהביאה לארץ היו המוזיקאי הארגנטינאי אסטור פיאצולה, המוזיקאי אריאל רמירז שביצע בישראל לראשונה את ה'מיסה קריאוז'ה', הקומיקאי הליצן ג'נגו אדוארדס, ז'ילברטו ז'יל, קייטנו ולוזו, וכן ניהלה סיבובי הופעות בישראל ובעולם למרסדס סוסה, עימה שמרה על קשר חם.

בתחילת שנות ה-90 הפיקו השניים מרתון סטנד-אפ, ערבי ה"קומדי סטור" בבית ציוני אמריקה שהיה בית לערבי סטנד-אפ מקוריים והפקות קומיות כ'מנגבים בשרוול'. כשהוקם ערוץ 2 הפכו המופעים לתוכנית טלוויזיה שזכתה להצלחה מסחררת. עם המשתתפים נמנה צביקה הדר, (שלו גם ניסתה להפיק תוכנית אירוח, "שישי שואו", שנכשלה). הדר נחשב מקורב אישית לירדני ומלווה אותה מאז ברבים מהפרויקטים של החברה.

בשנת 2001 הקימה ירדני בשיתוף עם חיים סלוצקי ויהודה טלית את חברת סינרגיה, אשר הפעילה את "ערוץ Y" ב-yes.

במשך השנים הפיקה ירדני עשרות תוכניות טלוויזיה שזכו, כמעט כולן, להצלחה גדולה. בהן ניתן למנות את התוכניות "שמש", "לא נפסיק לשיר", "כוכב נולד", "הפיג'מות", "השיר שלנו" (שבה לאחת מהדמויות קוראים "ירדנה טמיר" כמחווה אליה), "השמיניה", "דני הוליווד", "הנפילים", "נולד לרקוד" ועוד. התוכנית המצליחה ביותר שעליה היא חתומה ומזוהה איתה היא "כוכב נולד". ירדני הייתה המפיקה הראשית והמנהלת האמנותית של התוכנית, והפיקה את הקריירות של האמנים שצמחו תחת ידיה. ירדני נחשבת לאחת המשפיעות הבולטות בתחום הבידור הישראלי בשל מיקומן המרכזי של התוכניות בהפקתה והשיח הציבורי סביבן.

את בעלה הכירה בעת שירותם הצבאי בלהקת פיקוד מרכז. לקראת סוף השירות הצבאי נישאו והחלו ללמוד ביחד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודיה הספיקה לנהל קריירה קצרה כזמרת והקליטה מספר שירים שלא זכו להצלחה גדולה ("מרגע לרגע" ו"שיר לילדים גדולים"). לטמירה ודודו ירדני שני ילדים, טל ירדני מוזיקאי ויוצר והמתמחה בפסקולי סרטים ולי שעוסקת בהפקות טלוויזיה.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרויקט תפקיד
מפיקה עורכת יוצרת
1995 שישי שואו
1994–1996 הקומדי סטור
1996 משדרים חשמונאים פלוס
1996–1997 איתי ורבותיי
1997 פרה פרה
יום הולדת לברל'ה
שמלת השבת של חנה'לה
1997–2004 שמש
2001 קן הקוקיות
2001–2002 שחר
2003–2012 כוכב נולד
2003–2015 הפיג'מות
2004–2005 חשיפה
2004–2007 השיר שלנו
2002–2006 לא נפסיק לשיר
2005–2007 השמיניה
2005–2008 נולד לרקוד
2007–2008 הנפילים
הפיג'מות בקפה קר–סול
2008–2009 דני הוליווד
2009 המופע של דובל'ה
2009–2010 תיכון השיר שלנו
מנדלבאום בלש פרטי
15 דקות
2010 עושים כבוד
2011 המסע המופלא של אהרוני וגידי
2011–2013 אליפים
2011–2022 סברי מרנן
בית ספר למוזיקה
2012 עניין של זמן
תנוחי
2012–2013 אמא ואבאז
אופוריה
2012–2015 תא גורדין
2013–2014 השמיניה הדור הבא
2013–הווה הכוכב הבא
2014–2016 שוברי גלים
2014 –הווה משפחה שולטת
משפחה בהופעה
2016–הווה הרוסים
האחיות המוצלחות שלי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משה בן שאול, על החתום: ירדני, מעריב, 4 בדצמבר 1972
  2. ^ רות קורן, לעשות אהבה, על המשמר, 20 בדצמבר 1972