טיוטה:רפואה אלטרנטיבית (הלכה)
ההתרחבות של השימוש במערבי ברפואה האלטרנטיבות אשר ביסודה עומדת תאוריה של אנרגיה רוחנית שמקיימת את כל הבריאה, ושאיזונה בגוף האדם משפיע על הבריאות והחולי, העלתה שאלה הלכתית, האם מותר להירפא ברפואה שמיוסדת על בסיס אמונה זו, אשר מהווה בדתות המזרח אשר חלקם עובדי אלילים חלק מהאמונה הדתית שלהם. נידון הלכתי נוסף שעלה הוא על השימושים באבחונים לא טבעיים כמו שאלה במטוטלת או בדיקה קניסולוגית האם הם מותרים.
הצגת הנידון והמחלוקת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרפואה המסורתית המזרחית מיוסדת על ההנחה בדבר קיומה של אנרגיה רוחנית הנקראת בשם אנרג'ית צ'י, הרפואה הסינית מדברת על תעלות מרידיאנים ידועות בהם 'זורמת' האנרגיה הרוחנית שמרפאה ומחזיקה את בריאות אברי האדם, והרפואה ההודית מדברת על מרכזי אנרגיה צ'אקרות הם מתרכזות האנרגיות של האדם, ומהם נפוצות אל כל הגוף.
אנרגיה זו הנקראת בשם צ'י נחשבת אצל עובדי האלילים שבמזרח כשפע רוחני שמגיע מהאל, דבר שהביא רבנים רבים שעיקר בארצות הברית לחתום על האיסור להשתמש ברפואות אלו[1].
אך אחרים כתבו שהצ'י במקורו הוא מונח פילוסופי של הכח האנרגטי שמקיים את העולם, ואינו אליל בעל כח, אלא אחד מכוחות העולם, וזה שעובדי האלילים הוסיפו לומר שכח זה הוא שפע האליל, אין בו כדי להפוך את המונח הפילוסופי של אנרגיית קיום של העולם, למונח של עבודה זרה[2].
פסק בית דין ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במכללת שטראוס ללימוד רפואה משלימה, ביקשה אחת התלמידות לסיים את הלימודים, בטענה שלימודים אלו נוגדים את האמונה היהודית, ולקבל חזרה את כספה, הדבר נידון בבית הדין צדק ירושלים אשר הפנו שאלה זו אל הרב אלישיב, שמצידו ביקש מתלמידו הרב מורגרשטרן לברר את מציאות הדברים, הרב מורגרשטרן סבר באופן אישי שיש לאסור את השימוש, מצד חשש לאיסור דרכי האמורי להשתמש ברפואה אשר מיוסדת על אמונות שלא נבדקו "ע"פ כללי חזקה וסטטיסטיקה ברורים ושלילת כל הגורמים הצדדיים, ולא ע"פ סיפורי מעשיות"[3].
אך העירו על דבריו מדברי הרשב"א[4] שכתב: "התיר כל מה שנמצא בו תועלת מצד הניסיון, ואם כן מותר לסמוך על נסיוני הקודמים, ואין אנו אסורין בהן עד שיבחן הניסיון בהתאמת לעינינו, שהרי מסמר הצלוב ושן של שועל אנו מותרין לסמוך על ניסיונם של הקודמים, וכמו שאנו סומכין על חכמי הרפואה באותן הרפואות שאין ההקש הטבעי גוזר אותם, ולא על חכמי התורה וחכמי הרפואות בלבד אלא על כל האנשים שאומרים שנתנסה העניין ההוא התירו לנו לסמוך עליהן".
בנוסף הרב מורגרשטרן העלה על גבי הכתב נוסח לו הסכים הרב אלשיב בזה הלשון: "אין היתר להשתמש ברפואות אלטרנטיביות שמקורם בדעות עובדי עבודה זרה ויסודם בפעולת כוחות לא טבעיים, אלא אם כן אפשר להוכיח שהוא עובד בדרך 'הטבע' בדרכי הבירור, ולא סגי בכך שהעוסקים ברפואות אלו מאמינים שהוא 'טבע'. ויש לחוש בזה משום קוסם קסמים מעונן ומנחש, או משום דרכי האמורי".
אך המתירים הדגישו כי לפי נוסח זה הרב אלישיב לא הסכים לנוסח שקובע כי מקור הרפואות האלטרנטיביות בדעות עבודה זרה, אלא שכתב הלכה עקרונית שרפואה אשר ימצא כי מקורה בדעות עובדי עבודה זרה. בנוסף הביאו את עדות הרב מיטלמן שהרב מרדכי גרוס שמע כן מהרב אלישיב, שגם הציע להקים וועדת רבנים שתבדוק את מציאות הדברים[5].
בדיקה קינסיולוגית ושאלה במטוטלת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכמה שיטות טיפול אלטרנטיביות, יש אבחון בבדיקה קינסיולוגית בעזרת תגובה טבעית עדינה של השריר לרגש הפנימי של הבודק אשר מתעורר באשר לשאלה הנדונה בתחושת אישור או דחיה. או בדיקה דומה הנעשית בתגובה העדינה הנזכרת של השריר שמקבלת ביטוי רב על ידי החזקה במטוטלת הנעה בהתאם לתנודות העדינות של השריר, דרכי אבחון אלו עררו פולמוס רב האם השימוש בזה מותר.
בין השנים (תש"ע-תש"פ 2010–2020) יצאו לאור הספרים 'לא נחש בישראל'[6] 'שאלת המטוטלת'[7] 'לא קסם בישראל'[8] אשר החתים רבנים רבים לאסור את השימוש במטוטלת. באותן שנים יצאו לאור גם הספר 'הרפואה המשלימה בהלכה'[9], והספר 'כי אני ה' רופאך'[10] אשר באים להשיב על טענות האוסרים.
מההסכמות לספר 'שאלת המטוטלת' עולה רשימה של רבנים שאסרים את השימוש. לעומת זאת בסיום הספר הרפואה המשלימה מופיעה רשימת רבנים המתירים[11].
מקור תשובת האבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר הרפואה המשלימה בהלכה הביא כמקור לכח של הנפש לדעת דברים נעלמים, מדברי הרמב"ם[12] אודות 'הכח המשער', שנקרא לפעמים בשם טלפתיה אינטואיציה או בלשון העם החוש השישי.
"כח המשער הזה הוא נמצא בכל האנשים ויתחלף במעט וברב, וכ"ש בענינים אשר לאדם בהם השגחה גדולה מחשבתו משוטטת בהם, עד שאתה תמצא בעצמך שפלוני כבר אמר כך או עשה כך בענין הפלוני ויהיה הענין כך"
— רמב"ם מורה נבוכים ח"ב פרק לח
טענות האוסרים והמתירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טענות האוסרים בעיקר על פי הספר 'שאלת המטוטלת', טענות המתירים על פי הספר 'הרפואה המשלימה בהלכה'.
• איסור קוסם קסם היה דרך עתיקה של כניסה לטסטר רגשי לקבלת ידיעות בכח הדמיון אודות העתידות[13]. האוסרים כתבו שהריכוז לו נדרשים בבדיקות אלו, בכלל מעשה הקסם. המתירים השיבו[14]: א. הקסם נעשה ביציאה ממצב ההכרה הרגיל. ב. הקסם נאסר דווקא לבירור ידיעות אודות העתידות, ולא כדי לדעת דברים בהווה.
- איסור נחש
- אמונת הנחש דגלה שאין מקריות, ואם צבי מפסיק את ההולך בדרך עליו להאמין שיש בכך הוראה על הצורך לחזור הביתה[15]. האוסרים כתבו: שההכרעה על פי התנועה של השריר דומה למעשה הנחש. המתירים השיבו[16]: א. איסור ניחוש זה להחשיב את מקרי העולם כסימן משמים בדרך רמז לדעת את העתידות, אבל כאן הנפש היא המרגשת והיודעת מצד עצמה, והשריר רק מגלה את ידיעת הנפש. ב. איסור ניחוש נאמר דווקא ביחס לעתידות, ולא ביחס למה שכבר קרה.
- איסור כישוף
- כישוף היה דרך ליצירת שיוניים בכוחות הטבע של העולם[17]. האוסרים כתבו: שכיון שאין דרך להבין את אופן פעולת אבחונים אלו, יש לחוש שכוחם מכח כישוף. המתירים השיבו[18]: שיש סגולות רבות המועילות בדרכים שאינם מוכרות, איסור כישוף הוא דרך מסוימת לשנוי המציאות ורק דרך זו נאסרה.
- אחיזת עיניים
- אחיזת עיניים הייתה נעשית באופן טבעי, אך נראית כנעשית על ידי כישוף[19]. האוסרים טענו: שמאחר האין הסבר טבעי המבאר את מקור התשובות, אפילו אין כאן כישוף, יש כאן אחיזת עיניים. המתירים השיבו[20]: שבבדיקות אלו אין אחיזת עיניים כאילו נעשה כאן כישוף, שאין כאן אלא תגובה של השריר להרגשת הנפש.
- דרכי האמורי
- דרכי האמורי הם אמונות טפלות שהחזיקו בהם האמורים מהם כבשו בני ישראל את הארץ, ונצטוו להתרחק מאמונות אלו[21]. האוסרים כתבו: שהאמונה ברפואות אלו, הם בכלל האמונות הטפלות אשר נאסרו ללמוד מאומות העולם. המתירים השיבו[22]: א. אחרי חלקים מהרפואה המזרחית מוטמעות בבתי החולים במערב, אין מקום להתייחס לרפואות אלו כאמונות טפלות אשר יש איסור לקבלם, ומותר בהחלט לחוש לאפשרות התועלת אשר עשויה לבוא מרופאות אלו.
בספר הרפואה המשלימה הוסיף להשיג על עיקר הדיון:
- מקורה של הבדיקה הקינסיולוגית אינו בחכמת המזרח, אלא בשני רופאים מערבים שמצאו אותה תוך כדי עבודה.
- תנועת המטוטלת היא בעצם התנועה של השריר באופן הדומה לבדיקה קינסיולוגית, ואם כן אין מקום לחלק ביניהם.
- השימוש במטוטלת אינו מצריך אמונה באמונות של עובדי אלילים, כי גדולי המקובלים וירושלים השתמשו בזה שנים רבות[23].
בפתיחת הספר ב'גילוי דעת' כתב: שאין ראוי שהאדם ינהיג את חייו על פי בדיקות אלו, שאינם מספיק מהימנות, ושצריכים חכמה כדי להעמיד את השאלה בצורה הנכונה.
איסור שאלות על העתיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]במצוות 'תמים תהיה עם ה' אלקיך'[24] התחדש איסור לחקור אחרי העתידות, ולכן גם המתירים את השימוש בשיטות אבחון אלו הסכימו שאסור לשאול לגבי העתידות[25].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראה בספר 'לא קסם בישראל' עמוד נד
- ^ ראה ספר הרפואה המשלימה בהלכה פרק יב
- ^ פסקי דין ירושלים ח"י עמוד תקלה
- ^ שו"ת ח"א סימן תיג
- ^ ראה הרפואה המשלימה בהלכה פרק י; ובסכמת הרב מיטלמן לספר 'כי אני רופאך' בעברית
- ^ הרב נועם אלימלך ארן
- ^ הרב אלחנן גרין מודיעין עלית תשע"ח
- ^ הרב יעקב יוסף טויב; הרב מתתיהו וואלפבערג
- ^ הרב דוד שלמה שור ירושלים תש"פ
- ^ הרב רפאל שמערלא
- ^ ראה שם סוף הספר; ושם העיר שלא כל הסכמה לספר מהווה בהכרח הסכמה לכל הפסקים העולה מהספר
- ^ מורה נבוכים ח"ב פרק לח
- ^ ראה רמב"ם ספר המצוות לא תעשה סימן לא; רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה ו
- ^ הרפואה המשלימה בהלכה פרק ד
- ^ גמרא סנהדרין סה עמוד ב
- ^ הרפואה המשלימה בהלכה פרק ה
- ^ רמב"ם מורה נבוכים חלק ג פרק לז
- ^ הרפואה המשלימה בהלכה פרק ו
- ^ משנה סנהדרין סז עמוד א; ובפירוש רש"י שם
- ^ הרפואה המשלימה בהלכה פרק ז
- ^ שו"ת מהרי"ק סימן פח; בית יוסף ודרכי משה שולחן ערוך יורה דעה סימן קעח
- ^ הרפואה המשלימה בהלכה פרק ח
- ^ הרפואה המשלימה בהלכה נספח ד
- ^ ספר דברים יח, יג
- ^ הרפואה המשלימה בהלכה פרק יג