טורקמנית

טורקמנית
Türkmen dili

מדינות	טורקמניסטן, איראן, אפגניסטן, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, קזחסטן, רוסיה, עיראק, סוריה
אזורים	מרכז אסיה, המזרח התיכון
דוברים	7,000,000
שפת אם	7,000,000
כתב	אלפבית לטיני, אלפבית ערבי
משפחה	אלטאית (במחלוקת) טורקית דרום-מערבית טורקמנית
לאום	טורקמניסטן אפגניסטן – אזורי
קוד שפה	tk
קוד ISO 639-1	tk
קוד ISO 639-2	tuk
קוד ISO 639-3	tuk
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

טורקמנית (türkmençe ,türkmen dili; כתב ערבי-פרסי: تورکمن ﺗﻴﻠی, تورکمنچه; כתב קירילי:түркменче, түркмен дили) היא שפה מהקבוצה הדרום-מערבית של השפות הטורקיות, השפה הלאומית של העם הטורקמני והרשמית בטורקמניסטן. היא מדוברת גם על ידי מיעוטים טורקמנים במספר ארצות במרכז אסיה ובמזרח התיכון. השפה הסטנדרטית נוצרה בזמן השלטון הסובײטי בטורקמניסטן על בסיס ניבי השבטים טקה ויומוט החיים באזור. לטורקמנית אפיונים משותפים רבים עם השפות אזרית, טורקית, גגאוזית ועם ניבים טורקמנים המדוברים בחלקים של איראן, אפגניסטן, אוזבקיסטן וכו'. בשנים 1928–1940 נכתבה השפה באלפבית לטיני. אחר שנת 1940 הנהיגו השלטונות הסובייטים את הכתב הקירילי.

תפוצה

השפה הטורקמנית בימינו הנה שפת האם של כ-7 מיליון או 7.6 מיליון איש (2007), לפי מקורות טורקיים – 9 מיליון. (ב-1995 – 6,562,810) היא מדוברת כעת בעיקר במדינות הבאות:

• טורקמניסטן – 4,000,000
• איראן – 1,400,000 או 2,300,000 בצפון-מזרח איראן. 2,000,000. רבים דו-לשוניים, דוברי פרסית מערבית
• אפגניסטן – 589,000, לפי מקורות אחרים 700,000 – בצפון-מערב אפגניסטן. 500,000, רבים דו-לשוניים, דוברי פאשטו – דרומית
• עיראק – 337,000
• אוזבקיסטן כולל קורקלפוג'יסטון – 169,000 או 152,137
• טורקיה – 1000, או 920 פליטים מאפגניסטן (1982) באזור טוקט; לפי א.א. פצלוייבסקי – 120,000 ב-1979
• סוריה – 139,000
• רוסיה – באזור סטברופול – בערך 90,000 דוברי "טרוכמנית"
• קזחסטן – בערך 90,000
• טג'יקיסטן – בערך 90,000

בקרב הבלשנים השתייכותם של ניבים טורקמנים או טורקים בעיראק, סוריה וירדן לשפה הטורקמנית היא שנויה במחלוקת. יש משײכים אותם לאזרית הדרומית.

שמות היסטוריים

בעבר הטורקמנית נקראה בפי מלומדים באירופה "טורקומנית" או "טרוכמנית".

דוגמת קטע בשפה הטורקמנית

קטע מההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם:

Hemme adamlar öz mertebesi we hukuklary boýunça deň ýagdaýda dünýä inyärler. Olara aň hem wyždan berlendir we olar bir-birleri bilen doganlyk ruhundaky garaýyşda bolmalydyrlar.

כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם ניחנו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח אחװה.

סיווגים

הטורקמנית סװגה בכמה צורות:

• שפות טורקיות
  • הענף המערבי
    • הקבוצה הבולגרית
    • הקבוצה האועֿוזית
      • אוע'וז-טורקמנית
        • טורקמנית

או

• שפות טורקיות
  • טורקיות דרום-מערבית (אועֿוזיות)
    • טורקמנית

או

• שפות טורקיות
  • טורקיות במובן הצר
    • טורקיות דרום-מערביות (אועֿוזיות)
      • תת-קבוצה מזרחית: טורקמנית, טורקית חוראסאנית

ניבים

לטורקמנית ניבים רבים. החשובים ביניהם:

• נוהורלי Nohurly
• אנאולי Anauly
• האזארלי Hasarly
• נרזים Nerezim
• יומוט Ýomut
• טקה Teke
• גקלן Gökleň
• סאליר Salyr
• סאריק Saryk
• ארסארי/אסארי Ärsary / Äsary
• צ'בדור Çawdur
• הניב "צ'אגאטאי" Çagataý – למעשה, ניב טקה בעיקר באפגניסטן, המושפע רק באופן מוגבל מהשפה צ'אגאטאי הקלאסית
• נאימאן Naýman

הניבים המדוברים ביותר הם: יומוט – במערב טורקמניסטן, ארזארי-אזארי בדרום-מזרח טורקמניסטן, וטקה – במדבר קרקום

בימי הביניים דיברו הנוודים שבערבות ומדבריות טורקמניסטן את הניב הקרוי "טורקית ח'ווארזמית", הנחשב על ידי רבים לניב-אב של הטורקית החוראסאנית. הוא הוחלף במאה ה-15 בניב המזרח-טורקי צ'אגאטאי. במאות 17–19 נדדו טורקמנים רבים לרוסיה. ממנגישלק על-יד אסטרחן עברו רועי בקר טורקמנים לאזור סטברופול. שם התײשבו והקימו 18 כפרים.

היסטוריה

השפה הטורקמנית צמחה על יסוד שפת הטורקים האוע'וזים (הענף המערבי) שהתיישבו בערך במאה ה-10 באזור ימת אראל שנשלט עד אז על ידי שפות איראניות. השם "טורקמני" הופיע באותה תקופה. במהלך השנים נקלטו גם השפעות משפות הטורקיות מן הקבוצה קיפצ'ק. עד המאות 14–15 התלכדו השבטים בטורקמניסטן עד כדי היװצרות עם אחד.

במאות 18–19 התפתחה ספרות טורקמנית בעיקר הודות למשוררים כמו אזאדי, מחטומקולי, סעידי, זלילי. באותה תקופה חלה התקרבות של השפה הספרותית אל שפת הדיבור. בסף המאה ה-19 פורסמו הספרים המודפסים הראשונים בטורקמנית. בשנת 1913 פרסם אי.א. בליאייב את המילון הרוסי-טורקמני הראשון ובשנת 1915 את "דקדוק השפה הטורקמנית". עם החוקרים הסובייטים שתרמו לחקר השפה הטורקמנית נמנו א.נ. סמוילוביץ', א.פ. פצלוײבסקי ואחרים.

הקמת מדינות לאומיות באסיה המרכזית הסובייטית לפי דגם החלק האירופי של ברית המועצות התלװה בגיבוש שפות לאומיות רשמיות. במציאות תושבי האזור תיקשרו והבינו זה את זה, למרות ההבדלים בין הניבים והשפות. יצירת מגוון נורמות, במובן מסוים, היה מלאכותי, וגרם להתרחקות קבוצות ניבים מסוימות זו מזו. בתקופת טרום-מהפכת אוקטובר 1917, לימדו בבתי ספר בטורקמניסטן את שפת "צ'אגאטאי מרכז-האסיאתית". שני הניבים העיקריים של הטורקמנית – טקה ויומוט (יומוד) טענו לראשונות לגבי תרומתם לביסוס השפה הספרותית המודרנית. החוקרים הכריעו מאוחר יותר לטובת הניב טקה המדובר באזור אשגבאט. השפה הטורקמנית מן התקופה הפאודלית ידועה הודות לשירי מחטומקולי, קמיאב, מוללהנפס, קמין ואחרים. על השפה המדוברת מאותם ימים לא ניתן לדעת אלא מתוך הפולקלור.

הגיית השפה וכתיבתה

פונמות בטורקמנית

	סדקי		ענבלי /וילוני		חכי		בתר־ מכתשי		מכתשי /שִנִּי		דו־ שפתי
אפי			ŋ						n		m
סותם			ɡ/ʁ	k/q					d̪	t̪	b	p
מחוכך							ʤ	ʧ
חוכך	h ‏ ‏ ~ ‏ ‏ x ‏ ‏						ʒ	ʃ	ð	θ	β	ɸ
מקורב (צדי)					j
									l
רוטט									r

פרט לשפה הפרסית, עד למאה ה-18 כתבו הטורקמנים רק בשפת צ'אגאטאי. רק באותה מאה התפתחה לראשונה ספרות טורקמנית משמעותית בניבים הטורקמנים. הפרסית וצ'אגאטאי נכתבו באלפבית ערבי. הטורקמנית נותרה רק שפת הנוודים, בעוד שתושבי הערים המעטות והאיכרים תושבי נאות המדבר דיברו בעיקר פרסית. אפילו בני המעמד העליון המצומצם של הטוקרמנים הגיעו להשתמש יותר בפרסית מאשר בניבים הטורקמנים.

בשנת 1928 תחת השלטון הסובייטי נאסרו לשימוש שפת הצ'אגאטאי והאלפבית הערבי. הכתב הערבי ננטש לטובת אלפבית לטיני בהשראת טורקיה של אטאטורק . בו זמנית פותח דקדוק אחיד לניבים הטורקמנים השונים. בהתחלה נבחר הניב במערב-טורקמני יומוט כבסיס של השפה הספרותית. במאמצים לבניית שפה טורקמנית ספרותית בשנות ה-1920 נוצר אוצר מילים מודרני על בסיס השפה האזרית (אזרבייג'אנית) שהייתה השפה הטורקית היחידה בשטח ברית המועצות שהייתה כתובה עוד לפני מהפכת אוקטובר 1917.

בשנת 1940 יחד עם לימוד החובה של השפה הרוסית הונהג האלפבית הקירילי עם התאמות לשימוש השפה הטורקמנית

בימי הרפורמות של מיכאיל גורבצ'וב בשנים 1988–1989 פעלו חוגים לאומנים בקרב האוכלוסייה הטורקמנית במטרת הפסקת השימוש בשפה הטורקמנית של ימינו ובחזרה לשפת הצ'אגאטאי. תוך שמירת השפה הכתובה העכשווית דרשו אותם החוגים כדרישה מינימלית את התאמת הטורקמנית על בסיס שפת צ'אגאטאי המזרח-טורקית. במחנה אחר התייצב חלק אחר באוכלוסייה הטורקמנית, שדגלה בחזרה למסורת המוסלמית. מחנה זה דגל ברה-איסלאמיזציה של טורקמניסטן. גם הלאומנים וגם הדתיים התאחדו בדרישה תקיפה לחזרה לאלפבית הערבי. אולם שתי הקבוצות נותרו במיעוט בקרב העם הטורקמני. הרוב בחר בשיתוף פעולה הדוק עם מדינות המערב, במיוחד עם האיחוד האירופי ועם טורקיה, שאיתה חלקו מוצא אוע'וזי משותף.

לקראת ההתפרקות הצפויה של ברית המועצות, השתתף בשנת 1990 שר הדתות של טורקמניסטן במפגש פסגה בטורקיה. באנקרה תמכו כל שרי הדתות מהארצות דוברות שפות טורקיות במרכז אסיה במעבר תוך 15 שנה לאלפבית לטיני לכל השפות הטורקיות על בסיס האלפבית הטורקי המודרני.

הטורקמנים באיראן, אפגניסטן ובארצות ערב נשארו דבקים באלפבית הערבי. הניב השלט גקלן משמש באיראן כשפה ספרותית טורקמנית. לעומת זאת הטורקמנים באפגניסטן ובארצות ערב כותבים בניבים שונים.

האלפבית הלטיני – שנת 1995

A a	B b	Ç ç	D d	E e	Ä ä	F f	G g
H h	I i	J j	Ž ž	K k	L l	M m	N n
Ň ň	O o	Ö ö	P p	R r	S s	Ş ş	T t
U u	Ü ü	W w	Y y	Ý ý	Z z

אותיות מיוחדות המבדילות את האלפבית הטורקמני מהטורקי:
ä:‏ e פתוח
j: c
ž: j
ň:‏ n מאונפף
w: v
ý: y
y: ı

האלפבית הקירילי (1940–1995)

А а	Б б	В в	Г г	Д д	Е е	Ё ё	Ж ж
Җ җ	З з	И и	Й й	К к	Л л	М м	Н н
Ң ң	О о	Ө ө	П п	Р р	С с	Т т	У у
Ү ү	Ф ф	Х х	(Ц ц)	Ч ч	Ш ш	(Щ щ)
(Ъ ъ)	Ы ы	(Ь ь)	Э э	Ә ә	Ю ю	Я я

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טורקמנית בוויקישיתוף

• טורקמנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• David Tyson, Larry Clark Turkmene Language Competencies for PeaceCorps, Peace Corps, Washington D.C.july 1993
• Lewis, M. Paul (ed.), 2009. Ethnologue: Languages of the World, Sixteenth edition. Dallas, Tex.: SIL International. Online version

א.א. פצלוייבסקי, השפה הטורקמנית, בלקסיקון האנציקלופדי לבלשנות, עורך ראשי: ו.נ. יארצבה, הוצאת "האנציקלופדיה הסובייטית", 1990 מוסקבה (ברוסית)

המרכז לשפות העולם, אוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס UCLA