חוסמי בטא
חוסמי בטא (β-blockers, נקראים גם אנטגוניסטים לבטא, אנטגוניסטים לאדרנורצפטורים מסוג בטא ולעיתים בקיצור BB) הם משפחה של תרופות השכיחות בטיפול במגוון רחב של מחלות, בעיקר מחלות הקשורות במערכת הלב וכלי הדם, כגון הפרעות קצב, יתר לחץ דם, תעוקת לב ואי-ספיקת לב, אך גם במחלות נוירולוגיות (בעיקר פרופרנולול) ובהפרעת חרדה.
תפקידם של חוסמי בטא הוא להפריע לקשירת הגורמים המפעילים של הקולטנים ובכך לחסום את השפעתם. הם משמשים בעיקר לטיפול בהפרעות קצב הלב וביתר לחץ דם, ובנוסף, למניעת תופעות "רימודלינג" של הלב לאחר התקף לב ראשוני.
ישנם שלושה סוגים מוכרים של רצפטורי בטא:
- בטא 1 - מצויים בעיקר בלב ובכליות
- בטא 2 - מצויים בעיקר בריאות, במערכת העיכול ובתאי שריר חלק בכלי הדם
- בטא 3 - מצויים בעיקר בתאי שומן
תפקיד פיזיולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוסמי בטא משיגים את האפקט המרפא שלהם על ידי חסימת קולטני בטא אדרנרגיים בתאים השונים. קולטני בטא נפוצים בתאי הלב, בדרכי הנשימה, בכליות, בעורקים, בשרירים חלקים וברקמות נוספות במערכת הסימפתטית, ותפקידם לגרות את התאים לתגובת מתח כחלק מפעולת המערכת, במיוחד כשהקולטנים מופעלים באמצעות אדרנלין.
חוסמי בטא גורמים לירידה בדופק ומכאן לירידה בלחץ הדם. למרות יעילותם כתרופות לטיפול ביתר לחץ דם, הם כבר לא נחשבים לתרופות קו ראשון בטיפול ביתר לחץ דם מאחר שהם לא הראו השפעות מיטיבות על תמותה או תחלואה במקרים קליניים כפי שהראו מעכבי ACE, ARB, חוסמי תעלות סידן מסוג דיהידרופירידינים ותיאזידים. עם זאת, הם יכולים להיות יעילים כפעולה ראשונית בחולים שיש להם יתר לחץ דם המלווה בהפרעות קצב עם דופק מהיר.
בעבר נחשב מתן של חוסמי בטא באי-ספיקת לב להתוויית נגד, אולם מחקרים שנערכו בשנות ה-90 של המאה ה-20 על שלושת חוסמי הבטא ביסופרולול, מטופרולול ואטנולול (נורמיטן) הראו יעילות של תרופות אלו באי-ספיקת לב. חוסמי בטא חוסמים את ההשפעות האדרנגיות של קטכולאמינים על רצפטורים בטא-אדרנרגיים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סר ג'יימס בלאק היה רופא ואיש מחקר בריטי ששינה את תחום הקרדיולוגיה בכך שגילה ויצר את חוסם הבטא הראשון. סר בלאק חקר את המחלה תעוקת לב שבאותם ימים, הטיפול היחיד בתופעה זאת היו ניטראטים. הוא חקר ביחד עם מעבדה כימית בשם Imperial Chemicals Industries שימוש של שתי מולקולות שיתאימו לטיפול בתעוקת לב. אחת המולקולות (Pronethalol) לא יצאה לשימוש קליני אבל מחקר על התרופה הנסיונית ICI 45,520 הביא לעולם את התרופה שנקראה לאחר מכן פרופרנולול שהייתה גם חוסם הבטא הראשון שיצא לשוק, בשנת 1964.
גילוי זה של פרופרנולול יצר מהפכה בטיפול בבעיות לב ונחשב על ידי רבים לגילוי הפרמקולוגי המשמעותי ביותר של המאה ה-20. סר בלאק קיבל הרבה פרסי רפואה לרבות פרס לוסאר, וב-1988 סר בלאק קיבל על תגלית הפרופרנולול את פרס נובל לרפואה.[1]
שימושים רפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תעוקת חזה[2][3][4]
- פרפור פרוזדורים[5]
- הפרעות קצב
- אי-ספיקת לב[6]
- יתר לחץ דם[7]
- אוטם שריר הלב
- צניחת מסתם מיטרלי
- רעד מסוג essential tremor
- גלאוקומה
- מיגרנה
- חרדה[8][9]
- הרעלת תיאופילין
אי-ספיקת לב
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שבעבר אי-ספיקת לב הייתה התוויית נגד למתן חוסמי בטא עקב הפוטנציאל שלהם להחמרת אי-ספיקת לב, מחקרים מסוף שנות התשעים הראו כי הם יעילים בהפחתת תחלואה ותמותה במקרים של אי-ספיקת לב.[10] תרופות כמו ביסופרולול, אטנולול ומטופרולול מתאימות לטיפול באי-ספיקת לב בנוסף לטיפול הסטנדרטי במעכבי ACE ומשתנים.
חוסמי בטא גורמים לחסימת B1 בלב, מה שגורם להאטה בקצב הלב ולירידת עוצמת ההתכווצות שלו. בנוסף, חוסמי הבטא משפיעים גם על B1 שנמצאים בכליות, ומשפיע על מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בכך שגורם להפחתת הפרשת הרנין. הפחתת הפרשת הרנין גורמת להפחתת צריכת החמצן על ידי הלב על ידי הפחתת הנפח התאי והגדלת כושר נשיאת החמצן של הדם. בסופו של דבר, פעילותם של חוסמי הבטא מפחיתה את קצב הלב ובכך מגדילה את מקטע הפליטה (Ejection Fraction) של הלב, גם אם בפעולתם הראשונית הם מפחיתים אותו.
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין תופעות הלוואי של חוסמי בטא נמנות:
- בחילה
- שלשול
- הפרעה בזקפה
- קוצר נשימה – במיוחד בשימוש בחוסמי בטא שאינם סלקטיביים. מסיבה זאת אין לתת אותם לחולים עם אסתמה.
- ברדיקרדיה – כלומר דופק איטי, תופעת לוואי צפויה משימוש בחוסמי בטא, מאחר שהם מאיטים את קצב הלב. כשניים מתוך כל מאה מטופלים במטופרולול הגיעו לבית חולים עקב תופעת לוואי זו, וייתכן שחלקם עברו בעקבות זאת השתלת קוצב לב[11][12].
- ירידה בלחץ הדם - עלול לגרום לסחרחורת ואף לאירוע מוחי חולף או אובדן הכרה, ובמקרים קיצוניים הוא מתבטא באירוע מוחי איסכמי, בהלם ואף במוות.
- היפרגליקמיה (עליה ברמת הסוכר גלוקוז) או סוכרת (במיוחד בשילוב עם תרופה משתנת)
- מיסוך תסמינים של היפוגליקמיה (רמת גלוקוז נמוכה). לכן יש להיזהר במתן חוסמי בטא לחולים שמקבלים טיפול תרופתי בסוכרת שעלול לגרום לירידה ברמות הסוכר בדם.
- עייפות וחולשה עקב ירידה בתפוקת הלב ובזרימת דם לשרירי השלד (חוסר סבילות למאמץ, כאב שריר).
- תחושת קור בגפיים בעקבות הרחבת יתר של כלי דם (וזודילטציה) בעור (והפחתת זרימת הדם לשרירים).
- תופעות גמילה: בהפסקה מהירה מדי של הטיפול, עלולים להופיע דופק מהיר, חרדה, עליית לחץ דם קיצונית ותעוקת חזה או אי ספיקת לב ואף בצקת ריאות.
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא סלקטיביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלפרנולול
- בוקינדולול
- קרטנולול
- נדולול
- פרופראנולול (דראלין, המנגיול, פרולול)
- סוטלול
- טימולול (אזרגה, בימטילול, גאנפורט, דואוטרב, ויאופטיק, טילופטיק, לתרו-טים, לטוקסאפ, טימודור)
- קרוודילול (קרוודילול טבע, קרבדקסון, דימיטון)
β1-סלקטיבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אטנולול (נורמלול, נורמיטן)
- אסמולול
- בטהקסולול
- ביסופרולול (קרדילוק, קונקור)
- מטופרולול (לופרסור, נאובלוק)
- נביולול
β2-סלקטיבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בוטאקסמין
- ICI-118,551
β3-סלקטיבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- SR 59230A
הימנעות משימוש בתרופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]British National Formulary (BNF) קבע ב-2011 שמומלץ לחולים עם אסתמה להימנע משימוש בתרופות. בנוסף רצוי להימנע בחולים אשר נוטלים קוקאין או בטיפול בטכיקרדיה על רקע נטילת קוקאין.
הרעלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במצב של מינון יתר והרעלה, משתמשים בגלוקגון על מנת לסתור את אפקט התרופה. גלוקגון גורם להגברת קצב הלב, הגדלת ריכוז ה-cAMP התוך-תאי והפחתה בהתנגדות כלי הדם בכליות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוסמי בטא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חוסמים ביתא אדרנרגיים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Stapleton, M.P. (1997). "Sir James Black and propranolol. The role of the basic sciences in the history of cardiovascular pharmacology". Texas Heart Institute Journal. 24 (4): 336–342. PMC 325477. PMID 9456487.
- ^ van der Vring, JA (ביוני 1999). "Combination of calcium channel blockers and beta blockers for patients with exercise-induced angina pectoris: a double-blind parallel-group comparison of different classes of calcium channel blockers. The Netherlands Working Group on Cardiovascular Research (WCN)". Angiology. 50 (6): 447–454. doi:10.1177/000331979905000602. PMID 10378820.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Cleophas, Ton (1995). Beta-blockers in hypertension and angina pectoris: different compounds, different strategies. Kluwer Academic Publishers. ISBN 978-0-7923-3516-0.
- ^ Khan, M.I. Gabriel (2007). Cardia Drug Therapy. Humana Press. p. 16. ISBN 978-1-59745-238-0.
- ^ Meinertz T, Willems S (בדצמבר 2008). "Die Behandlung von Vorhofflimmern im Alltag" [Treatment of atrial fibrillation in every day practice]. Der Internist. 49 (12): 1437–42. doi:10.1007/s00108-008-2152-6. PMID 19020848.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Freemantle, N; Cleland, J; Young, P; et al. (ביוני 1999). "beta Blockade after myocardial infarction: systematic review and meta regression analysis". BMJ. 318 (7200): 1730–7. doi:10.1136/bmj.318.7200.1730. PMC 31101. PMID 10381708.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Cruickshank JM (באוגוסט 2010). "Beta blockers in hypertension". Lancet. 376 (9739): 415, author reply 415–6. doi:10.1016/S0140-6736(10)61217-2. PMID 20692524.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Schneier FR (2006). "Clinical practice. Social anxiety disorder". N. Engl. J. Med. 355 (10): 1029–1036. doi:10.1056/NEJMcp060145. PMID 16957148.
- ^ Tyrer, Peter (1992). "Anxiolytics not acting at the benzodiazepine receptor: Beta blockers". Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry. 16 (1): 17–26. doi:10.1016/0278-5846(92)90004-X. PMID 1348368.
- ^ Packer, M; Fowler, MB; Roecker, EB; et al. (2002-10-22). "Effect of carvedilol on the morbidity of patients with severe chronic heart failure: results of the carvedilol prospective randomized cumulative survival (COPERNICUS) study". Circulation. 106 (17): 2194–9. ISSN 0009-7322. PMID 12390947.
- ^ Jaekyu Shin, Marco Gonzales, Mark J. Pletcher, Risk of emergent bradycardia associated with initiation of immediate- or slow-release metoprolol, Pharmacotherapy 33, 2013-12, עמ' 1353–1361 doi: 10.1002/phar.1319
- ^ Say Salomon, James Fausto, Unnecessary pacemaker: care coordination problems and language barriers, JAMA internal medicine 175, 2015-4, עמ' 487 doi: 10.1001/jamainternmed.2014.7690
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.