חג המולד בישראל
חגיגות חג המולד בישראל הן מועטות ביחס למקומות אחרים בעולם. מכיוון שרק 1.8% מאוכלוסיית המדינה הם נוצרים וחג המולד אינו נמנה עם חגי ישראל ומועדיו, חג המולד אינו חג נפוץ בישראל. עם זאת, סיפור חג המולד אירע לפי המסורת בארץ ישראל, בשטחי מדינת ישראל ובאזורים הנתונים לשליטתה[1]. בין המקומות הקשורים לחג המולד כמה מהאתרים הקדושים ביותר לנצרות, כמו העיר נצרת. אתרים אלה הם גם מוקד משיכה לתיירות צליינית לארץ ישראל. טקסים מיוחדים לחג המולד נערכים ברחבי ישראל בכנסיות נוצריות לצד קונצרטים לחג המולד, שווקים, בזארים, תהלוכות, דרשות ואירועים.
באזורים עם אוכלוסיות נוצריות כמו יפו, חיפה, נצרת, העיר העתיקה בירושלים, ניתן לראות את סמלי חג המולד. עיריית נצרת מאירה באורות חג המולד ובשווקים בחיק הטבע שחוגגים חג המולד[2] תוך שיתוף פעולה עם עמותת אלמאוכב. עיריית חיפה מקדמת סדרה של אירועי חוצות בשם "החג של החגים" שפונים למאמיני שלוש הדתות. מעבר לרוח הזו, סמלי חג המולד לא נפוצים ברחבי ישראל. חגיגות חג המולד גם ממוסחרת פחות מאשר בחלק גדול מהעולם המערבי, משום שהיהדות והאסלאם הן שתי הדתות העיקריות של ישראל[1]. בניגוד לקתולים במערב, הכנסייה הקתולית בישראל מייחסת חשיבות גדולה יותר לפסחא מלחג המולד, כאשר מנהגים המזוהים עם חג המולד במערב, כגון חלוקת מתנות, עצי אשוח ועוד מהווים חידוש יחסי, ונכנסו רק באמצע המאה העשרים[3].
בתקופת המנדט הבריטי צוין החג באופן נרחב, ומשרדי הממשלה היו סגורים. כמו כן, לקראת תום המנדט שלח הנציב העליון אגרת לכבוד החג[4] והטקסים שודרו ברדיו והוסרטו[5]. עם קום המדינה, המשיכו להיות טקסים אלה משודרים ברדיו בישראל[6].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Christmas in Israel, 2020, באתר touristisrael.com
- ^ Christmas in Israel, באתר touristisrael.com
- ^ חג המולד הישראלי, הארץ, 28 בדצמבר 1986
- ^ דבר הנציב העליון לרגל חג המולד, המשקיף, 24 בדצמבר 1944
- ^ טכסי חג המולד ישודרו ברדיו ויסרטו, המשקיף, 24 בדצמבר 1946
- ^ תפלת חג המולד בקול ישראל־, חרות, 23 בדצמבר 1948
