זריעת עננים
זריעת עננים היא שיטה מלאכותית להגברת ירידת גשמים והיא חלק מפעולות שינוי מזג אוויר. הדבר נעשה על ידי פיזור באמצעות תנורים או מטוסי ריסוס של החומרים יודיד הכסף הגורם לזירוז תהליך הקיפאון או אירוסולים המזרזים את יצירת טיפות המים.
פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן שתי שיטות עיקריות לזריעת עננים:
- הוספת גרעיני התעבות - בשיטה זו מפזרים אירוסולים הידרופיליים, חלקיקים מיקרוסקופיים המרחפים באוויר, סביבם נוצרת הטיפה. חלקיקים אלו יכולים להיות אבקנים של צמחים, חלקיקי אבק, מלח ולעיתים קרובות גם מזהמים הנפלטים על ידי האדם לאטמוספירת כדור הארץ כמו פיח. ברוב העולם, כולל בישראל, אין מחסור בגרעיני התעבות באטמוספירה, אך כדי לעודד ירידת גשם יש צורך בגרעיני התעבות שיגרמו ליצירת טיפות גדולות יחסית. טיפות אלה ישקעו במהירות גדולה יחסית לשאר הטיפות ויאספו טיפות נוספות עד שיגיעו לגודל של טיפות גשם. פיזור כמות גדולה מידי של גרעיני התעבות תגרור תוצאה הפוכה, ייווצרו הרבה טיפונות קטנות שיתחרו ביניהן על הלחות ויהיה להם יותר קשה להגיע לגודל הקריטי להמטרה ולכן הענן ימטיר פחות.
- הוספת גרעיני קפאון - בשיטה זו לאחר פיזור של חלקיקים של תרכובת בשם יודיד הכסף (AgI) המהווה גרעיני קפאון, טיפות המים בענן שהטמפרטורה שלו מתחת לאפס נמצאות במצב של קירור יתר הופכות לגבישי קרח לאחר שהן נוגעות בגרעיני הקפאון, גבישי קרח גדלים מהר יותר מטיפות מים ולכן מגיעים מהר יותר לגודל הקריטי שבו מתחיל תהליך ההמטרה. בשיטה זו השתמשו בישראל.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפן המחקרי, ניסו לפזר באופן מלאכותי חלקיקים בעננים זאת כדי להגביר את כמות הגשמים. לאחר מספר ניסיונות בעולם, הוחל גם בישראל פרויקט גדול בשם "ניסויי ישראל" בו גילו כי החומר הנקרא יודיד הכסף (תרכובת של כסף ויוד) הוא היעיל מכולם עבור ישראל לצורך השגת מטרה זו[1][2]. יודיד הכסף מסוגל לזרז את תהליך קפיאת הטיפות בטמפרטורות שליליות בזכות המבנה הקריסטלוגרפי שלו הדומה למבנה מולקולת הקרח. בשנות ה-50 ועד שנות ה-70 זרעו עננים על ידי הפצת יודיד הכסף באמצעות תנורים[3], רקטות ומטוסים. הפיזור על ידי מטוסים הוכח כיעיל. הממצאים שהתקבלו ב"ניסויי ישראל" מראים את התועלת הפוטנציאלית שיש לזריעת עננים בזמן הנכון ובדרך הנכונה, אך גם את העובדה שעדיין ארוכה הדרך להבנה מלאה של הנושא. בשלב זה[דרושה הבהרה] מוסב הדגש המחקרי להבנת הדרך שהאבק המדברי ונבטי הקיפאון משפיעים על תהליכי יצירת הגשם בעננים.
בעבר פעלה ישראל רבות בתחומי הורדת גשם מלאכותי. כמות הגשם השנתית עלתה בישראל בממוצע ב-13% בעקבות זריעת העננים[4]. אף על פי כן, אם זורעים יותר מדי יודיד הכסף או שיש כמות גדולה של אירוסולים באוויר, גודל הטיפות לא יעלה על 1 מילימטר ולא ירד גשם כלל. כמות גדולה מאוד של יודיד הכסף עלולה לגרום לארגיריה אולם הכמות בה משתמשים בזריעת עננים היא כמות מזערית והפיזור על ידי מטוסים הוא פיזור יעיל הגורם לכך שמשתמשים בכמות קטנה של יודיד הכסף אשר לא מסוכנת לבריאות[5]. כחלק מניסוי ישראל 4 נבדק הפיזור של יודיד הכסף בגשם ולא נמצאו הוכחות לריכוז גבוה במדי הגשם שנבדקו. הגשם היורד על האדמה לרוב מסונן מיודיד הכסף וההשפעה של זריעת העננים זניחה.
בעולם, בנוסף לניסיונות להגביר את כמות המשקעים, השיטה של זריעת עננים משמשת גם לבקרה על גודל גושי הברד היורדים בסופות ברד ולהקטנה של הערפילים בסביבות שדות תעופה. השיטה של זריעת עננים משמשת לפעמים גם בידי מפעילים של אתרי סקי כדי להשפיע על כמות וזמן ירידת השלג באתר. בשנות השישים נערכו בארצות הברית מחקרים כדי לבדוק את ההשפעה של זריעת עננים על סופות הוריקן. הצלחת המחקר לא הייתה ברורה ונמצאה השפעה זמנית. הגורמים להפסקת הניסויים היו החשש שזריעת העננים עלולה להסיט את ההוריקן וכן חשש להגברת העוצמה של הסופה. במישור המשפטי, הסטה של הסופה או הגברתה עלולים להיות עילה לתביעת פיצויים[דרוש מקור].
זריעת עננים ביודיד הכסף, מחייבת השקעה כספית גדולה, לעיתים גדולה מהרווח שנוצר מעצם ירידת הגשם או מעלויות התפלת מים. לאור זאת, בעשור השני של המאה ה-21 הופסקה זריעת עננים בישראל[6].
שיטות חלופיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדר חיין, ניר בן משה ובארי לין הציעו לזרוע עננים בריכוז גבוה של אירוסולים הידרופיליים (כמו מלח) מעל הים, ובגלל אפקט התחרותיות בין האירוסולים תהליך יצירת הגשם יתעכב, ולכן הרוח המערבית הבסיסית בישראל ברוב אירועי הגשם תביא את הממטרים לתוך שטח ישראל[דרוש מקור].
- אלכסנדר חיין ויורי פלדמן הציעו לטעון את העננים במטען חשמלי ממטוס (ניסוי מעבדה וסימולציות כבר בוצעו), אשר יגרום למשיכה בין הטיפות (ע"ב הכוח החשמלי) וכך יאיץ את תהליכי ההתנגשויות בין הטיפונות, התהליך העיקרי ביצירת טיפות גשם[7].
- חוקרים באוניברסיטת ז'נבה טוענים כי ניתן ליצור ענני גשם באמצעות קרני לייזר[8].
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1996 פרסם פרופ' זאב לוין מאוניברסיטת תל אביב מאמר בו הראה שהתנאים בארץ לא מתאימים לזריעת עננים ביודיד הכסף. באותה השנה, התפרסם דו"ח של מבקר המדינה, אשר התריע על אי תקינות המחקרים בנושא זריעת עננים: ”כאשר אחדים מהחברים בוועדת המטר עושים מחקרים שהוועדה החליטה על ביצועם, מתקציב שהם עצמם השתתפו באישורו, ואשר חלק ממנו משמש לתשלום שכרם, נוצרת אפשרות ממשית לניגוד עניינים בין פעילותם המדעית כחוקרים לבין פעילותם כחברי הוועדה.”. עוד כתב מבקר המדינה כי ”בפעולות להגברת הגשם הושקעו עשרות מיליוני דולרים מתקציב המדינה. על אף הזמן הרב שעבר מאז החלו פעולות אלה, עדיין לא פותחו כלים מדעיים שבעזרתם אפשר למדוד מדי שנה את ההשפעה של זריעת העננים המבצעית על כמות המשקעים. המחקרים המטאורולוגיים אמנם הצביעו על התגברות הגשמים, אולם חלק מהמודלים ההידרולוגיים לא אימתו מסקנות אלה”[9].
בפברואר 2006 פורסם על ידי ד"ר אבנר קסלר דו"ח שהוזמן על ידי נציבות המים, בו נכתב כי "התועלת בזריעת עננים עדיין לא הוכחה מעל לכל ספק". הדו"ח מתח ביקורת גלויה על שיטות העבודה של החוקרים שפעלו בנושא, ואף רמז כי תוצאות מחקרים "הוטו" מאינטרסים כלכליים[10].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהוד דנוך,
סיפורה של טיפה: מזריעת עננים ועד שפכים, סרטון באתר יוטיוב - זריעת עננים בישראל
גשם מלאכותי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- חקר תהליכי יצירת גשם בעננים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- הזורעים בדמעה - ממטרים יקצורו, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- עננים ומשקעים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- מקור כל המקורות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- צבי עצמון, ומענניה תמטיר גשם מדע, באתר סנונית
- יבשם עזגד, גשם בוא, מדע, באתר סנונית
- שאלת תם: איפה מפעילי התנורים?, באתר וואלה, 7 בנובמבר 2005
- הסבר על חישמול עננים מתוך הידען
- הגברת המטר, באתר הילדים של רשות המים
- שימוש במל"טים לפעילות הגברת המטר, ניוזלטר מרץ 2015, מקורות
- תרומת הגברת הגשמים לישראל, על פי חברת מקורות
- ניצן סדן, זריעת עננים: הנדסת אקלים או שטיפת מוח?, באתר כלכליסט, 31 בדצמבר 2022
- זריעת עננים או זריית הטעויות וכסף לרוח? באתר הבלוג הירוק.
- זריעת עננים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופ' דניאל רוזנפלד, סיכום תוצאות ניסויי הגברת המטר בישראל באתר מים וחיים
- ^ א. פלג, "המוריד (יותר) גשם על הארץ" - בעזרת יודיד הכסף..., מעריב, 7 במרץ 1966
- ^ דיוויד סלע, מי היו "מפעילי התנורים מהצפון", באתר ישראל היום, 5 ביולי 2019
- ^ דייויד סלע, השבוע לפני 70 שנה: חידושים בתעשיית היין, באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2023
- ^ Concerns Regarding Silver Iodide Cloud Seeding, Silver Iodide Cloud Seeding Technical Assist
- ^ ענת רואה, אחרי שני חורפים גשומים: רשות המים עוצרת פעילות זריעת העננים להגברת גשם, באתר כלכליסט, 28 בינואר 2021
- ^ A. Khain, V. Arkhipov, M. Pinsky, Y. Feldman, and Ya Ryabov, Rain Enhancement and Fog Elimination by Seeding with Charged Droplets. Part I: Theory and Numerical Simulations. Journal of Applied Meteorology and Climatology, October 2004
- ^ אלכס דורון, מדע בדיוני? לייזר ינסה להוריד גשם, באתר nrg, 4 בספטמבר 2011
- ^ מבקר המדינה, דוח על הביקורת בחברת "שירותים חשמליים מכניים חברת בת של מקורות חברת מים בע"מ", ירושלים התשנ"ז-1996
- ^ ד"ר אבנר קסלר, ניתוח אפקט ההגברה של זריעת עננים בצפון הארץ
