לדלג לתוכן

זוסיא קניאזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זוסיא קניאזר
אל"ם (מיל') זוסיא (זיזי) קניאזר
אל"ם (מיל') זוסיא (זיזי) קניאזר
לידה 1938
קריית חיים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 7 בספטמבר 2016 (בגיל 78 בערך)
רמת השרון, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צה"ל צה"לצה"ל
תקופת הפעילות 19561985 (כ־29 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
ראש ענף 2 במחלקת המחקר באמ"ן
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
עובד במשרד מבקר המדינה
מרצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זיזי (זוסיא) קניאזר (1938 - 7 בספטמבר 2016) שימש כראש ענף 2 (ענף ירדן) במחלקת המחקר באמ"ן ערב מלחמת יום הכיפורים. במסגרת תפקידו האזין לשיחת חוסיין, מלך ירדן עם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר בה התריע חוסיין כי צבאות מצרים וסוריה מצויים בעמדת זינוק למתקפה נגד ישראל, ודיווח על תוכנה. בדיונים במחלקת המחקר הוביל גישה הטוענת כי פני מצרים למלחמה וננזף על פעילותו. במהלך מלחמת יום הכיפורים ב-9 באוקטובר מונה בפועל להיות ראש ענף 6 (ענף מצרים) במקומו של יונה בנדמן.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניאזר נולד בשנת 1938 בקריית חיים, למשפחה שעלתה לארץ ממזרח אירופה. הוא התגייס לגרעין נח"ל, שימש כקצין בנח"ל, ולאחר מכן עבר למודיעין לתפקיד קמ"ן "גוש מגן" (עוטף עזה כיום). בהמשך שימש כקצין פיענוח בפיקוד הדרום וייצר את מפות העבירות שבהן השתמש צה"ל במלחמת ששת הימים.

בשנת 1964 עבר למחלקת המחקר לענף 2 (ענף ירדן) וכעבור שנה עבר לענף 6 (ענף מצרים), בו תפקד כראש המדור הצבאי במהלך מלחמת ששת הימים ובימי מלחמת ההתשה, וכן כממלא מקום ראש הענף, עד שמונה לראש ענף 2 בשנת 1971.

פרידה מראש אמ"ן, אלוף יהושע שגיא, מרץ 1983. מימין לשמאל - אל"ם אפרים לפיד, אל"ם גד אבינר, אל"ם משה קריסטל, אל"ם זוסיא קניאז'ר, אל"ם זאב בר לביא.

בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים מונה להחליף את סא"ל יונה בנדמן בתפקיד ראש הענף המצרי, תפקיד אותו מילא עד לאחר סיום השיחות בקילומטר ה-101. לאחר המלחמה שימש בתפקידים שונים בהם קמ"ן פיקוד המרכז וראש מחלקת בקרה והשתחרר בשנת 1985, בדרגת אלוף-משנה. אחר כך עבד בחטיבה הביטחונית של משרד מבקר המדינה ובמשך שנים רבות הרצה בקורסים צבאיים ובימי עיון על מחדל מלחמת יום הכיפורים.[1]

קניאזר נפטר ב-7 בספטמבר 2016, כשהוא מותיר אחריו את אשתו תמי, עמה התגורר ברמת השרון, שני ילדים וארבעה נכדים.[1]

פעילותו נוכח מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניאזר היה בין הקצינים באמ"ן שהעריכו במהלך מאי 1973 כי פני מצרים למלחמה והוא הוסיף לטעון כן בשבועות שלפני המלחמה.[2] בעקבות עמדתו הוא הודר, לדבריו, מדיוני הערכת המודיעין בנושאי מצרים, מודר מחומרים מודיעניים בנושא, ואף נאמר לו כי אם ימשיך בדרך פעולה זו, לא יקודם לאל"ם.[1]

במסגרת תפקידו כראש ענף ירדן היה אחראי להאזין לשיחת חוסיין, מלך ירדן עם ראש הממשלה גולדה מאיר שנערכה ב-25 בספטמבר 1973 במתקן "המוסד" בתל אביב. הוא נשלח לעקוב אחר המפגש מחדר צדדי מאחורי הקלעים, ולתעד אותו.

בסיום השיחה, שנמשכה כארבע שעות ותוכנה לא פורסם במלואו מעולם,[1] דיווח קניאזר לראש מחלקת המחקר, אריה שלו[3][4] ולראש ענף 5 (ענף סוריה) אביעזר יערי על כך שהמלך התריע כי צבאות סוריה ומצרים בעמדות זינוק למתקפה, וכי יעשו זאת במתואם. למחרת ננזף על כך שדיווח את תוכן השיחה הממודרת ליערי,[5] אף שלא דיווח על המקור.[6] לימים טען קניאזר כי היה קצין המודיעין היחיד שהאזין בקשב לכל תוכנה של השיחה בין מאיר וחוסיין, ולכן הופתע כשלא הוזמן לדיונים שהתקיימו אודותיה למחרת אצל שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר.[1]

על פי עדות קניאזר, ב-6 באוקטובר 1973, הוא עמד על כך שתפרוץ מלחמה באותו היום, והורה לענף שתחת פיקודו לרדת לבור בשעה 13:00, שעה אחרי כן פרצה המלחמה. יומיים אחרי פרוץ הלחימה, נמסר לו על ידי אריה שלו כי הרמטכ"ל דוד אלעזר אינו מוכן עוד לקבל עדכונים מאריה שלו ומרע"ן 6 יונה בנדמן (ראש הענף המצרי), ואת תפקידם מול הרמטכ"ל ימלא קניאזר. הוא שימש בתפקיד זה עד לסיום השיחות על הפסקת האש.

הדמות הראשית בסרט "שתיקת הצופרים" נבנתה על בסיס פעילותו של קניאזר בימים שלפני המלחמה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אל"ם (מיל׳) זוסיה קניאזר (זיזי), מלחמת יום הכיפורים - 6 באוקטובר 1973: ראשות אמן והמחקר - שגיאות בהערכת מודיעין התרעתי, עבודה סמינריונית, לימודי תואר שני, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה, פברואר 1999
  • אל"ם (מיל׳) זוסיה קניאזר (זיזי), כמה דברים, מלחמת יום הכיפורים - קתדרת מפקדים וחוקרים, עורכים: בני מיכלסון, אפי מלצר, 2013, עמ' 187–195
  • אל"ם (מיל׳) זוסיה קניאזר (זיזי), כישלון ההתרעה והתרומה במלחמה, מלחמת יום הכיפורים - קתדרת מפקדים וחוקרים, עורכים: בני מיכלסון, אפי מלצר, 2013, עמ' 466–471
  • אבירם ברקאי, על בלימה: סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים, ספריית מעריב, 2009, עמ' 49–50

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 עופר אדרת, קצין המודיעין שהתריע: "היום מלחמה", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2016
  2. ^ אילת סנדרס, רובי ריזל ואורן קלמן, ‏ריאיון עם מר אבנר שלו, ישראלים ‏5, 2013, עמ' 5–51, בעמ' 33
  3. ^ אמנון ברזילי, חלום הבלהות של גולדה מאיר, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2003
  4. ^ סא"ל (מיל') אברהם זוהר, הפיקוד העליון של צה"ל - במלחמת יום הכיפורים, באתר המכון לחקר מלחמות ישראל
  5. ^ שמואל גורדון, 30 שעות באוקטובר - החלטות גורליות: חיל האוויר בתחילת מלחמת יום הכיפורים, ספריית מעריב, 2008, עמ' 171.
  6. ^ אורי בר-יוסף, הצופה שנרדם - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, הוצאת זמורה-ביתן, 2001, עמ' 245–246