ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 77

דפי ארכיון של כיכר העיר:

1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 15 • 16 • 17 • 18 • 19 • 20 • 21 • 22 • 23 • 24 • 25 • 26 • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 • 43 • 44 • 45 • 46 • 47 • 48 • 49 • 50 • 51 • 52 • 53 • 54 • 55 • 56 • 57 • 58 • 59 • 60 • 61 • 62 • 63 • 64 • 65 • 66 • 67 • 68 • 69 • 70 • 71 • 72 • 73 • 74 • 75 • 76 • 77 • 78 • 79 • 80 • 81 • 82 • 83 • 84 • 85 • 86 • 87 • 88 • 89 • 90 • 91 • 92 • 93 • 94 • 95 • 96 • 97 • 98 • 99 • 100 • 101 • 102 • 103 • 104 • 105 • 106 • 107 • 108 • 109 • 110 • 111 • 112 • 113 • 114 • 115 • 116 • 117 • 118 • 119 • 120 • 121 •122 • 123 • 124 • 125 • 126 • 127 • 128 • 129 • 130 • 131 • 132 • 133 • 134 • 135 • 136 • 137 • 138 • 139 • 140 • 141 • 142 • 143 • 144 • 145 • 146 • 147 • 148 • 149 • 150 • 151 • 152 • 153 • 154 • 155 • 156 • 157 • 158 • 159 • 160 • 161 • 162 • 163 • 164 • 165 • 166 • 167 • 168 • 169 • 170 • 171 • 172 • 173 • 174 • רק"פ • 175 • 176 • 177 • 178 • 179 • 180

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

כנס המידע 2013

לידיעתכם: כנס המידע 2013 : "עולם המידע- מבט לעתיד"
יתקיים בתאריכים 6-8/5/2013 במלון הילטון ת"א.
להלן תוכנית הכנס.
הכניסה בתשלום, הציבור מוזמן להירשם. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 17:39, 1 במרץ 2013 (IST)

למי שלא טרח לקרוא את תוכנית הכנס: בקרב מרצי הכנס הנוכחי יש נוכחות נאה של ויקיפדים - סימה שמעוני, לירון דורפמן, עוזי וישנה ואני, ובנוסף יעסקו בוויקיפדיה חוקרים אחדים. דוד שי - שיחה 06:53, 4 במרץ 2013 (IST)

אי הקפדה על זכויות יוצרים של תמונות בויקיפדיה הערבית

במקרה הגעתי לערך על אום אל פאחם בויקיפדיה הערבית. ראיתי שהוא ערך מומלץ, ויש בו שפע של תמונות שהועלו רק לויקיפדיה הערבית. על חלק מהתמונות יש חותמות מים, ותמונות של ראשי היישוב נלקחו ישירות מהאתר של העיר והועלו ברישיון חופשי. החיים קלים יותר כשלא צריך להתאמץ להשיג תמונות ולוקחים מהרשת, ראו בערך כאן. מעניין שאין שם בקרה על זכויות יוצרים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 23:49, 25 במרץ 2013 (IST)

סקאמבנג ויקיפדיה

ככה זה בחיים. הערך: 10GAG. ‏Hyuna‏ • שיחה • אפל, זה לא רק תפוח • חציל-צילון • 22:43, 26 במרץ 2013 (IST)

תחדיש לשוני ב-NRG

בכותרת כאן אנחנו שומעים על החלטה שהתקבלה פה אחד, ומיד אחרי זה אנחנו שומעים שיש מתנגדים בקרב הקבוצה שקיבלה את ההחלטה. מישהו פיטר את העורך הלשוני ושכח לספר לאנשים שם? הטעויות המביכות האלה בעיתונים די מבזות אותם לדעתי. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:53, 28 במרץ 2013 (IST)

למה זו טעות? לגיטימי לגמרי להביע התנגדות מילולית ולנסות לשכנע את חבריך להחלטה בעמדה מסויימת, ולאחר מכן להצביע בצורה שונה כדי להראות אחידות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית}

אפשרות אחרת: בישיבה השתתפו 55 כדורסלנים, כדי לשמוע את דעתם (לפי האמור בכתבה), אבל הגוף המחליט באיגוד השחקנים הוא גוף מצומצם יותר, ובו היתה תמימות דעים. עידו • שיחה 11:36, 28 במרץ 2013 (IST)

אז הכתבה כושלת בלהסביר את ההבדל הזה. כל עורך מתחיל היה אמור לשים לב לזה. אבל כמובן, זה כאין וכאפס לעומת שבירת מהירות האור. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:20, 28 במרץ 2013 (IST)

הכתבה המדוברת פורסמה אחרי שפרסמת את ההצהרה הראשונה שלך והיא ללא ספק טעות מביכה במיוחד, Nurick - שיחה 14:27, 28 במרץ 2013 (IST)

לדעתי אין טעות. בדיונים שלפני ההצבעה היו חילוקי דעות, אבל מאוחר יותר בשלב ההצבעה, כולם הצביעו פה אחד. אגסי - שיחה 16:09, 28 במרץ 2013 (IST)

כן, אבל אלו רק השערות. התוכן של הכתבה נכתב בחפיפניקיות. בראיונות השחקנים של מכבי אומרים שהם נגד השביתה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:10, 28 במרץ 2013 (IST)

לאחר שקראתי בעתידות שבגיל 21 אגיע לירח, הבנתי שצבא ארצות הברית עושה את זה בשנייה וחצי. אז למה להגיע לירח כשאפשר ב-8 דקות להגיע לשמש?? איתן - שיחה 17:01, 28 במרץ 2013 (IST)

תמיכה בויקיפדיה ויקימדיה בשפה הקטאלנית

הועבר מהמזנון

קיבלתי בקשת תמיכה לויקיפדיה בשפה הקטאלנית. מי שמעוניין לתמוך בשפה הזאת שאין לה עדיין מדינה עצמאית יכול "לחתום בקישור כאן בבקשה" . תודה וחג שמח. פארוק - שיחה 00:20, 29 במרץ 2013 (IST)

לא ויקיפדיה, אלא ויקימדיה. הויקיפדיה בשפה הקטאלנית קיימת, וכאן מדובר על יצירת "ויקימדיה CAT", שתקדם את האינטרסים של פרויקטים בשפה הקטאלנית. בעבר לא אושרה בקשה להקים ישות כזו, מכיוון שכבר קיימות ויקימדיות מקומיות במדינות בהן דוברים קטאלנית (בעיקר ספרד), והייתה התנגדות לחפיפה בין ארגוני ויקימדיה מקומיים. לא ברור לי הסטטוס הנוכחי. עופר קדם - שיחה 00:35, 29 במרץ 2013 (IST)

יש בדברים לעיל כדי לבלבל את הקורא: ויקיפדיה בשפה הקטלאנית קיימת ומשגשגת זה כבר, ואינה זקוקה לתמיכה. הגוף שמבקש תמיכה כאן הוא קבוצת פעילים שמעוניינת לקבל הכרה כארגון ויקימדיה רשמי, בדומה ל"צ'פטרים" כגון ויקימדיה ישראל (אלא שכאן אין המדובר בגוף ייצוגי למדינת ספרד, אלא ספציפית לתרבות הקטלאנית). אני מצוי בדברים בתוקף תפקידי, ואינני משוכנע שראוי למי שאינם דוברי קטלאנית או נוגעים בעשייה של אותו ארגון להתערב בתהליך; לטעמי מדובר בנסיון להפעיל לחץ בלתי נאות על ועדת ההתקשרויות של ויקימדיה. אם בכל זאת מעניין אתכם לעסוק בזה, ראוי להבין מה בדיוק נדון ומוטל בכף המאזניים לפני שמביעים תמיכה: אילו פעילויות עושה ועשתה אותה קבוצה, איך נראה התקנון שלהם, ומה ההסטוריה של יחסיה עם התנועה. כאמור, לדעתי ההחלטה בידיים טובות, וועדת ההתקשרויות תשכיל לקבל החלטה נבונה, כשכל הנתונים לפניהם. לנוסח ה"עצומתי" הזה שהקטלאנים מנסים לארגן לא יהיה משקל. Ijon - שיחה 00:38, 29 במרץ 2013 (IST)

אני לא רוצה להתערב בדברים שאני לא מבין, יש לי רק כוונה לעזור למי שצריך באמת עזרה. אני רק אומר שקיבלתי בקשה לתמוך בהם בגלל שיש עליהם לחץ של ממשלת ספרד שלא לתת להם הכרה מלאה. האדם ששלח אלי את ההודעה רוצה להחתים כמה שיותר אנשים על עצומה להכרה בשפה שלהם מכל מדינה אפשרית. פארוק - שיחה 00:46, 29 במרץ 2013 (IST)

אומר בזהירות שאינני בטוח שזו האמת. מי שיקבע הוא חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה, על פי המלצה של ועדת ההתקשרויות שאליה קישרתי לעיל. לממשלת ספרד, עם כל הכבוד, אין פתחון פה בענין. הארגון עצמו, אגב, כבר קיים ורשום כחוק, ומתפקד ללא בעיה (על אף המתח הפוליטי-תרבותית הידוע בין קטלוניה לשאר ספרד ולממשלת ספרד); כאן מדובר על ההתקשרות הרשמית עם התנועה (ענין שיש לו השלכות כספיות בעיקר).

ואולי אינך רוצה להתערב בדברים שאינך מבין, אבל יוצא שזה בדיוק מה שעשית. כתבת "לתמוך בשפה הזאת שאין לה עדיין מדינה עצמאית", אבל זו כלל אינה השאלה שעל הפרק. אתה גם חוזר על הטעות ואומר "רוצה להחתים כמה שיותר אנשים על עצומה להכרה בשפה שלהם", וזה פשוט לא נושא הדף (קרא היטב את הטקסט בראשו ותיווכח בעצמך). Ijon - שיחה 00:52, 29 במרץ 2013 (IST)

סוף העברה • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 03:23, 29 במרץ 2013 (IDT)

נקמתו של קונסטנטין

קונסטנטין, קצין צבא רומני מהעיר ברשוב נשא אישה יפהפיה, צעירה ממנו ב-17 שנים. כצפוי במצבים כאלה האישה לא הייתה נאמנה לבעלה והוא הפתיע אותה עם מאהב שוב ושוב והיא נשבעה לו שוב ושוב שמכאן והלאה תהיה נאמנה. קונסטנטין נשאר איתה בגלל הילדים המשותפים. והנה קרתה תאונת מכונית והאישה נהרגה ולידה, במכונית, היה עוד מאהב שלה, שגם הוא נהרג. קונסטנטין, הבעל, קבר את אשתו כדת וכדין, אך בבואו להציב לה מצבה הציב לה מצבה שתנציח את בגידותיה. כעבור זמן מה קומוניסט בכיר קבר את רעיתו בסמוך ונתן הוראה להרוס את המצבה המיוחדת. לאחר נפילת הקומוניזם קונסטנטין רצה להשיב את המצבה המקורית, אך ילדיו הפצירו בו שלא יעשה זאת וכך נשארו למזכרת רק התמונות. בברכה. ליש - שיחה 19:35, 29 במרץ 2013 (IDT)

(אם גוגל תרגום לא רימה אותי), יש תוספת קטנה: ברבות הימים נפטר גם קונסטנטין עצמו (הנואפת נפטרה ב-1969, הבעל הנבגד ב-1993), ולמרבה האירוניה הוא שוכב כיום לצד אשתו, מה שככל הנראה לא הרבה לעשות בחייו. קיפודנחש 21:29, 29 במרץ 2013 (IDT)

רק לי זה צורם כל כך?

אמנם זה כן קשור לויקיפדיה, אבל זו יותר תלונה אקראית, אז החלטתי שלא צריך את המזנון.

בשבועות האחרונות, כשאני נכנס לויקיפדיה, אני רואה כל הזמן את הקריאות הנרגשות לתרומות, נוסח "אנחנו ארגון קטן..." "אם כל אחד שקורא משפט זה היה תורם רק..." וכו'. לחילופין, מופיעה לעיתים קרובות השאלה "איך כדאי להשתמש ב-1.2 מיליון דולר של תרומות לויקימדיה?". רק לי זה מפריע? אני מבין שיש הוצאות רבות על שרתים וכו', וצריך לשלם עליהן, אבל זה נראה לי אבסורד (וגם די חצוף) להתחנן לתרומות עם סיפורים על העלויות הכבדות מחד, ופתאום לשאול מה לעשות עם הכסף מאידך. אם אין לכם צורך ברור ומוגדר בכסף - למה אתם מבקשים מאיתנו תרומה?

אני מבין את הכוונה - חלק מהתרומות מיועדות לחלוקה לפרויקטים שונים, וזה טוב לאסוף דעות והמלצות מהציבור, אבל לפחות לי - זה צורם מאוד. עופר קדם - שיחה 11:52, 30 במרץ 2013 (IDT)

לי מפריע שבמקום מסע גיוס תרומות שנתי ממוקד שבמהלכו מסבירים לתורמים מה מטרת התרומה שלהם פיזרו את גיוס התרומות על פני כל השנה והפכו את המודעות לאגרסיביות יותר (שריפה אחים, שריפה). כל זה נובע מכך שקרן ויקימדיה הפכה להיות גוף כלכלי שמתנהל לפי אמות מידה עסקיות תוך שהיא שוכחת את המהות הפילנטרופית שלה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:37, 30 במרץ 2013 (IDT)

מסכים. כשנכנסתי שלא דרך החשבון ראיתי את זה, מה שמעלה לי בראש תמונה של קבצן מסכן ועלוב הפושט יד לעוברי אורח. ללא ספק הדבר אינו מכבד את ויקיפדיה. ‏Lionster‏ • שיחה 20:39, 30 במרץ 2013 (IDT)

אתמול נערך סיור "אלף מילים" בעפולה עילית ובמהלכו ביקרנו במרכז הרפואי העמק. את הסיור עצמו ליוותה מנהלת קשרי הקהילה במרכז אולם כשנכנסנו לחדר בו הוצגה לנו מצגת, העביר אותה סגן-מנהלת בית החולים. כיצד זה בחר להתחיל את המצגת, עוד לפני השקופית הראשונה? הוא אמר משהו בסגנון: אני רואה שאתם זקוקים נואשות לכסף ומחפשים תורמים. אם תמצאו כמה, הפנו אותם גם אלינו... אני לא בטוח שכל הנוכחים הבינו למה התכוון מארחנו כשספק-התבדח, אבל אותי זה לא הצחיק. אכן, נוסח הדברים בהודעה הנוכחית (רציתי לכתוב באנר, אבל אני לא חושב שזה מתאים), צורתה והמועד בו היא מופיעה, אינם מוצלחים, גם אם זה משרת את האינטרסים שלנו. Ldorfman • שיחה 22:12, 30 במרץ 2013 (IDT)

אני מסכימה עם הכותבים לעיל. גם לי מפריע הנוסח הזה, וגם נראה לי, שהכותבים הקבועים בוויקיפדיה כבר תורמים לה, בזמן, בידע ולפעמים בהשקעה בספרות מקצועית. נקווה שהקוראים שאינם כותבים יראו לנכון לתרום, על אף הניסוח הצורם.שלומית קדם - שיחה 22:42, 30 במרץ 2013 (IDT)

אגב, אשמח לתת למי שיבקש את האימייל של זאק אקסלי, מנהל ההתרמה בקרן (בדרג סמנכ"ל!) כדי שתכתבו לו את דעותיכם. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 01:06, 31 במרץ 2013 (IDT)

אשמח מאוד, אגב, להסבר אודות המשפט המדאיג "כל זה נובע מכך שקרן ויקימדיה הפכה להיות גוף כלכלי שמתנהל לפי אמות מידה עסקיות תוך שהיא שוכחת את המהות הפילנטרופית שלה". במה בדיוק זה מתבטא? Botend - שיחה 01:17, 31 במרץ 2013 (IDT)

לפני שדואגים, כדאי לזכור שזו דעתו של תומר א., ולאו דווקא עובדה. (גילוי נאות: אני מועסק בקרן.) Ijon - שיחה 06:20, 31 במרץ 2013 (IDT)

ודאי שזו דעתו האישית בלבד, ומותר לך לחלוק עליה, אך אני מניח שדעתו מבוססת על משהו. עדיין הייתי שמח לשמוע מה כוונתו. Botend - שיחה 14:45, 31 במרץ 2013 (IDT)

התחושה שלי היא שבקרן מקבלים הרבה יותר החלטות Money-driven מבעבר. בהקשר של מסע גיוס התרומות קל למצוא דוגמאות לכך: בכל השאלות המשמעותיות שעלו בדיונים בנוסע גיוס התרומות (מידת האגרסיביות של הבאנרים, שימוש בבאנרים קהילתיים, שחיקה של הבאנר שבו מככב ג'ימי, שימוש בבאנרים כדי להשיג מטרות נוספות "על הדרך" וכו') נדחקו הצידה כל השיקולים שהעלו המשתתפים (כמו פגיעה במוניטין ושחיקה של התורמים) מפני שיקול המחץ: זאת הדרך לגייס הכי הרבה כסף בזמן הכי קצר (ואני מוסיף: ולעזאזל תוצאות הלוואי). אני יכול למצוא כל מיני דוגמאות אנקדוטליות (כמו העובדה שהאיש שאחראי על מסע ההתרמה הוא סמנכ"ל או הפעם ההיא שבה הכתירו את סו באחד הבאנרים כ'מנכ"לית ויקיפדיה' מה שגרם לתסיסה רבתי בוויקיפדיה האנגלית או כשבקרן היו מאוד גאים כשסו נבחרה כאחת מ-100 הנשים המשפיעות בעולם, בלי שהם נתנו את הדעת שאחד הקריטריונים לבחירה הזו הוא התקציב שמנוהל על-ידי הנבחרות (מדד שלא מתאים לארגונים ללא מטרת רווח כמו הקרן)). אפשר לפתור כל אחת מהדוגמאות האלה בנפרד כאי-הבנה או כטעות, אבל כשהדוגמאות מצטברות, וכשבפורומים הבינלאומיים נשמעים יותר ויותר טענות מהסוג הזה, היה כדאי שבקרן יסיקו את המסקנות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:15, 1 באפריל 2013 (IDT)

עם תחושה קשה להתווכח. העובדות, לעומת זאת, הן אחרות: בהחלט מתחשבים בשחיקת התורמים, באנרים קהילתיים וכו'; כל אלו נלקחו בחשבון, ואף נוסו אמפירית. המסקנה היתה חד-משמעית: פורמט מבצע ההתרמה בארצות דוברות האנגלית (בו הושקעה מירב העבודה, משום שממנו מגויס מירב הכסף) אינו שוחק את התורמים, מקצר את משך המבצע, ומפחית את כמות האנשים שרואים באנר אי פעם. הרבה מהתוצאות ומהדיונים שהובילו לאסטרטגיה שנבחרה (אגב: לי לא היה בזה שום חלק, ואפילו לא עקבתי אחרי הדיונים) מתועדים כאן, אם ברצונכם להיכנס לעובי הקורה. אשר לאי-אילו אנשים ששיתפו את הידיעה על הבחירה בגארדנר לרשימה האווילית של פורבס, נו, מפוסטים אישיים בפייסבוק ועד ל"בקרן היו מאוד גאים" המרחק גדול; בקרן התייחסו לזה בעיקר כבדיחה (גם גארדנר עצמה התייחסה לזה כך), וכבר כתבתי כאן בויקיפדיה מה דעתי על הרשימה. הכינוי "מנכ"לית ויקיפדיה", שהופיע למשך כיממה במסע ההתרמה בסוף שנת 2010, על דעת זאק אקסלי בלבד, אכן היה שגיאה חמורה ביחס לערכי התנועה (ולמציאות!), והיא תוקנה תוך יממה, לאחר שמתנדבים רבים (בהם עבדכם הנאמן, אז עוד לא בקרן) התלוננו על כך מרה.

ובכן, האם עלו כאן תימוכין לטענה ש"קרן ויקימדיה הפכה להיות גוף כלכלי שמתנהל לפי אמות מידה עסקיות תוך שהיא שוכחת את המהות הפילנטרופית שלה"? ישפוט הקורא. Ijon - שיחה 01:53, 3 באפריל 2013 (IDT)

נראה לי שיש מי שחושב על פורמטים חדשים. Tzafrir - שיחה 16:12, 3 באפריל 2013 (IDT)

גילוי נאות: כמו Ijon, גם אני מתפרנס מעבודה עבור הקרן.

הטענות של תומר נכונות למדי למבצעי ההתרמה לפני שנה ושנתיים. השאיפה למקסם את הרווחים אכן קיימת תמיד, כי כסף הוא חלק מרכזי מהפעילות של כל קרן מעצם טבעה. אבל גם ההבנה של מצב הרוח של הקהילה קיימת, וגדלה עם הזמן. לראיה, במבצע הנוכחי הכרזות קטנות יחסית ואין בהן תמונות, אבל גם הן מבוססות על השאיפה למקסם את הרווחים. פשוט הצוות שעוסק בזה מצא דרך למקסם את הרווחים בלי להפציץ את העולם בתמונות. ("למקסם" זה לאו דווקא להרוויח כמה שיותר כסף, אלא לעמוד ביעד שהוצב לאותה השנה. קרה יותר מפעם אחת שהיעד הושג וההתרמה הופסקה.)

כל הפעילות של הקרן היא לא למטרות רווח, היא פשוט חייבת להתנהל כמו ארגון מסודר. אני אשתמש כאן במטאפורה מספר של קליי שירקי: חברת מכוניות עוסקת בשני דברים - בלייצר מכוניות ובלהיות חברה. לכן יש לה בניין עם פס ייצור למכוניות ויש לה בניין עם משרדים של רואי חשבון, אנשי כוח אדם, מנהלים ועורכי דין. קהילת מתנדבים סביב אתר אינטרנט, לעומת זאת, עוסקת רק בדבר אחד שלשמו האתר קיים, במקרה של ויקיפדיה - כתיבת ערכים. לכל ארגון, גם למלכ"ר, יש צד עסקי. מובן למה זה נראה מרגיז וזר לקהילת מתנדבים, אבל ככה זה. בין היתר, ארגון מסודר אמור לדאוג לעתידו על ידי אגירה של כסף שיבטיח את המשך הפעילות למקרה שייגמרו התרומות מהציבור, וקרן ויקימדיה עושה את זה די טוב. אתם מוזמנים לראות את הדו"חות ולהחליט בעצמכם.

לגבי השאלה המקורית: לקוראים, שרובם ככולם גולשים אלמוניים, הקרן מציגה את הכרזות שמבקשות תרומות. לגולשים רשומים, שיש סיכוי טוב שהם עורכים וחברי קהילה היא מציגה את השאלה מה לעשות עם הכסף. זה הגיוני לגמרי; למעשה, זה שיתוף גדול יותר של הקהילה מאי־פעם. יש כסף שברור לכולם שצריך להוציא: תחזוקת שרתים, משכורות לעובדים וכו'. ויש עוד אחוז, די גדול, שקהילת העורכים מחליטה מה לעשות אתו. מובן למה זה יכול להיראות צורם, ואולי יש מקום לנסח את הפניות בצורה חכמה יותר שתפחית מראש את הצרימה, אבל בסך הכול אין פה שום דבר ממש רע. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 16:39, 3 באפריל 2013 (IDT)

אני מודה לכולכם על התשובות, שהיו מפורטות ממה שציפיתי, ואמוציונליות ממה שהתכוונתי (ועל כך אני מתנצל. כלל לא התכוונתי לעורר את התחושות שעלו כאן, אם כי לטעמי הן חשובות ויש להן מקום).

ולאמיר, את הדוחות הכספיים של עמותת ויקימדיה ישראל אני יודע למצוא (ולמי שמעוניין, ניתן למצוא אותם כאן). היכן אוכל למצוא את הדוכ"ס של הקרן? Botend - שיחה 20:49, 3 באפריל 2013 (IDT)

foundation:Reports. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:27, 3 באפריל 2013 (IDT)

אמיר, אני, כנראה יותר מרוב האנשים, מבין ומקבל את הצד "העסקי" של מלכ"רים. אני פשוט חושב שבשנים האחרונות בקרן לא מוצאים את האיזון הנכון. Botend, אני לא שהתשובות היו אמוציונליות במיוחד. אסף, אמיר ואני מכירים כבר שנים, ואנחנו חברים מחוץ לוויקיפדיה. אנחנו מחליפים דעות בפורומים המתאימים ובשיחות אישיות. פעמים אנחנו מקבלים אחד את דעתו של השני, ופעמים אנחנו נשארים חלוקים - אבל אנחנו חברים כל הזמן.

לגבי דיווח: את תוכנית העבודה של ויקימדיה ישראל לשנת 2012 ניתן למצוא כאן, את תוכנית העבודה של ויקימדיה ישראל לשנת 2013 ניתן למצוא כאן (יש איפשהו גרסה בעברית באתר העמותה, אבל אין לי כח לחפש אותה והחלון הזה כבר היה לי פתוח). את תוכנית העבודה של פעילות non-core של הקרן לשנת 2013 אפשר למצוא כאן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:47, 4 באפריל 2013 (IDT)

אני תורם מדי פעם לעמותות דרך האינטרנט ומקבל מהן קבלות מסודרות בדואר. שמתי לב שבאחת העמותות, המנכ"ל בכבודו ובעצמו חותם על המכתב בכתב ידו וגם מוסיף מילה או שתיים ("תודה רבה", "חג שמח", "שנה טובה") עם חיוך. זה לא מה שגורם לי לתרום לעמותה הזו, אבל זה בהחלט נעים לקרוא ונוטע בי אשליה של קרבה לאיש הטוב הזה. אולי גם הקרן צריכה לתחזק יותר את הקשרים עם התורמים, לפחות עם קבלות מוכרות לצרכי זיכוי מס ומילה טובה אישית פה ושם. תחשבו על זה. א. למוני 18:01, 4 באפריל 2013 (IDT)

אכן חשבו על זה בקרן: מילה טובה (ויותר ממילה) נשלחת לכל מי שתורם, בדואל ממנכ"לית הקרן, סו גארדנר. לגבי קבלה מוכרת לצורכי מס, את זה קשה יותר להבטיח בכל מדינה בעולם, ויש מגוון קשיים סביב זה. במדינות מסוימות ניתן לקבל הכרה בתרומות לצורכי מס, אך לא בישראל. Ijon - שיחה 21:15, 4 באפריל 2013 (IDT)

"מכתב אישי" ממישהו (או מישהי, במקרה הזה) שאני לא מכיר ושלא מכיר אותי ושברור שאין בו שמץ התאמה אישית אלי למעט פרטי האישיים במסד הנתונים לא יוצר אצלי רושם דומה. לעניין התרומה: האם תרומה לוויקימדיה ישראל מוכרת לצורכי מס בארץ? (לא מדובר על תרומה לתחזוקת השרתים של ויקיפדיה, אולם מדובר על מטרות דומות של קידום הידע בעזרת ויקיפדיה ומיזמים דומים). Tzafrir - שיחה 21:58, 4 באפריל 2013 (IDT)

היות שחברי הועד הנוכחי טרם השיבו, אשיב לך אני לעת עתה, אך תן דעתך: המידע נכון לתחילת שנת 2011, אז עזבתי את ועד העמותה, ואיני יודע אם השתנה מאז. אם כן, נכון לאז, התרומות לא היו מוכרות, אף כי ועד העמותה נקט צעדים לקראת קבלת הכרה (הליך מורכב בישראל, שכרוך גם באישור במליאת הכנסת). Ijon - שיחה 05:23, 8 באפריל 2013 (IDT)

אשור ועדת הכספים, לא המליאה. שנילי - שיחה 10:10, 8 באפריל 2013 (IDT)

האם מדובר על עמותה#אישור ניהול תקין או על משהו אחר שלא מופיע בערך? Tzafrir - שיחה 12:52, 8 באפריל 2013 (IDT)

העיתון: "ניו יורק דולרים.יימס"

בכתבה מאלפת (מאת העיתונאי המצוין אשר שכטר) על העיתונאי אנדרו סאליבן שפורסם ב'דה מרקר' של ערב שבת ועל המיזם החדש שלו נזכר (בעמ' 17 טור 3) עיתון בשם: "ניו יורק דולרים.יימס". מישהו שמע על העיתון החדש הזה? שוב ושוב אני נתקל בשגיאות הגהה ב"הארץ". במקרה זה סימן '$' שהוקלד במקום האות 'ט' שנפתח אוטומטית אולי על ידי תוכנת מחשב כלשהי ל'דולרים'! אני קורא אדוק של "הארץ" שנים רבות ואין לי שום בעיה עם הקטנת הפורמטים שוב ושוב, אך יש לי בעיה אם איכות ההגהה שהולכת ומדרדרת. אלי לייטנר - שיחה 20:13, 30 במרץ 2013 (IDT)

ראו כאן (פסקה שביעית מהסוף) 93.172.19.126 21:50, 30 במרץ 2013 (IDT)

אני אהיה סנגורם של בני ישראל, ואעלה את ההשערה שדווקא היה איזה מגיה ששם לב לזה, אבל החליט שטעות כזו בהקשר הזה היא משעשעת שעדיף להשאיר אותה... eman • שיחה • ♥ 02:24, 31 במרץ 2013 (IDT)

נא להוסיף לתבנית חדשות ואקטואליה

בגלל מתיחות ה-1 באפריל הוחלט לבטל את התאריך 1 באפריל ולמחוק אותו מלוח השנה. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 17:03, 1 באפריל 2013 (IDT)

סו גרדנר עוזבת את קרן ויקימדיה

סו הודיעה באחת מרשימות התפוצה הבינלאומיות שהיא עוזבת את תפקידה כמנכ"לית קרן ויקימדיה. תוכלו לקרוא את הודעת הפרידה שלה כאן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:23, 1 באפריל 2013 (IDT)

I’m finding myself uncomfortable about how the

internet’s developing, who’s influencing its development, and who is not.-- a tiny part from her letter. Nachum - שיחה 11:01, 2 באפריל 2013 (IDT)

דיון מחיקה בוויקיפדיה הוביל לאיום בתביעה

דיון מחיקה שנערך בוויקיפדיה האנגלית גרם לארגון שהערך עליו נמחק לאיים בתביעה נגד הוויקיפדים שתמכו במחיקה. בניגוד לבדרך כלל, הטענה לא היתה על כך שהדברים שנאמרו בדיוק עלולים לגרום נזק לארגון, אלא שעצם המחיקה (או למעשה, אי-קיום ערך בוויקיפדיה) גורם לארגון נזק). תוכלו לקרוא על כך כאן: [1]. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:23, 1 באפריל 2013 (IDT)

מחיקת ערך על "המכון לדיפלומטיה תרבותית" מובילה לתביעה משפטית? יכול להיות שהידיעה היא פשוט מתיחה של 1 באפריל (מתיחות כאלה מאוד נפוצות בארה"ב). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בכנס האחרון של ויקיפדיה הישראלית (כנס יום ההולדת), שנערך בקמפוס גוגל, במסגרת הרצאות הבזק, דיברתי בדיוק על נושא זה - האם דיון חשיבות או הצבעת מחיקה מהווים לשון הרע. דרור - שיחה 11:10, 2 באפריל 2013 (IDT)

לא מדובר על מתיחת האחד באפריל. הכתבה ישבה אצלי באינבוקס כמה ימים לפני שמצאתי את הזמן לפרסם אותה כאן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 12:10, 2 באפריל 2013 (IDT)

כך הטביעה ויקיפדיה את אניית המעפילים שלא הייתה

רספקט GHA - שיחה - למען החלום, למען השלום, אמצו עוד היום ערך יתום! 14:57, 2 באפריל 2013 (IDT)

והמקור לידיעה הוא כמובן שיחה:אסתיר. Oy • שיחה 18:13, 2 באפריל 2013 (IDT)

קריאה מרתקת, אהבתי את ההתפלפלויות והחתירה העקלקלה למקורות ההיסטוריים. אני מוריד את הכובע בפני א158 ודוד שי. אני חושב שיש מקום להרחיב בערך בפרק אסטיה על כל העניין הזה, בהסתייגות הראויה, וגם ליצור קטע הידעת?. ‏Setreset • שיחה 08:32, 3 באפריל 2013 (IDT)

נס חג הפסח

במהלך ביקור ברק אובמה בישראל ירו המחבלים הפלסטינים מרצועת עזה מטח רקטות על ישראל. רקטה אחת פגעה בגן ילדים דתי בשדרות. בגלל חופשת הפסח הגן היה ריק ולכן לא נהרגו ילדים אלא רק נגרם נזק. רק היום גילה צוות הגן את הרקטה והזעיק את המשטרה. חבלני משטרת ישראל ניטרלו את מה שנותר מהרקטה. (לידיעה ב-nrg) בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 18:21, 2 באפריל 2013 (IDT)

נדמה לי שכמה אנשים כבר כתבו לו/לה מכתב תודה פומבי בנושא זה. יש רק לקוות שבין כל הסידורים, הוא/היא מוצא/ת גם זמן לקרוא. Oy • שיחה 20:00, 2 באפריל 2013 (IDT)

איך זה שכל אמצעי הגילוי שבאזור לא גילו שיש גראד שמקום פגיעתו טרם אותר? כנראה באמת אין לנו על מי לסמוך, אלא על אבינו שבשמים. דוד שי - שיחה 22:40, 2 באפריל 2013 (IDT)

כתיבת ביקורות על מאמרים אקדמיים שעוסקים בוויקיפדיה

שלום,

רוצים דרך קלה לתרום לקהילת ויקיפדיה שתדרוש מעט עבודה ותגרום לכם להרגיש חכמים? תמשיכו לקרוא.

עשרות מאמרים אקדמיים שעוסקים בוויקיפדיה מתפרסמים מדי חודש. בקרן ויקימדיה יש צוות קטן שעוסק במעקב אחרי המאמרים האלה ומפרסם רשימה של כל הכותרות שלהם. הבעיה היא שהצוות הזה עושה עוד הרבה דברים ואין לו זמן לקרוא את כל המאמרים ולבדוק כמה הם טובים. לשם כך אנשי הצוות מבקשים מחברי קהילה שמוכנים להתנדב לקרוא כמה מאמרים שהם יכולים ולכתוב סיכום קצר שלהם או ביקורת.

רוב המאמרים כתובים באנגלית, אבל יש גם מאמרים בשפות אחרות, כולל עברית. את הביקורת יש לכתוב באנגלית (אבל אם בא לכם לכתוב אותה בעברית, יימצא מקום לפרסם אותה.)

התהליך פשוט מאוד: לקראת פרסום רשימת המאמרים החודשית אתם תקבלו בדוא"ל את הרשימה המקדימה. אתם עוברים עליה, ואם אתם מוצאים כותרת שמעניינת אתכם, אתם קוראים את המאמר. אחרי שתקראו, תכתבו עליו משהו קצר - אפשר שתי שורות של סיכום, ואפשר עמוד שלם של ביקורת (רצוי בונה). מה שתספיקו לעשות יהיה טוב - אין שום לחץ ואין שום התחייבות.

תתפלאו, אבל בתור חברי קהילת העורכים שכותבים באופן קבוע, אתם יכולים לתרום המון דברים שחוקרים אקדמיים חיצוניים מפספסים. אתם גם תוכלו לתרום את נקודת הראות של ויקיפדיה העברית, שעשויה להיות שונה משפות אחרות - קרוב לתשעים אחוז מהמאמרים בודקים רק את ויקיפדיה האנגלית.

כדי לראות דוגמה לסיכומים וביקורות, ראו את הדף meta:Research:Newsletter/2013/March. יש שם תרומות ממשתמש:OrenBochman, מעבדכם הנאמן ומעוד אנשים ברחבי העולם. תצטרפו גם אתם - אם אתם יודעים אנגלית ויודעים כמה דברים על ויקיפדיה, זה ממש קל.

מי שמוכן לעזור, מוזמן לפנות לדף השיחה של דאריו, שמרכז את הנושא: en:User:DarTar.

תודה! --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:40, 3 באפריל 2013 (IDT)

http://meta.wikimedia.org/wiki/Research:Newsletter#How_to_contribute

לאוהבי להקת כוורת

סטטוס שפירסם בפייסבוק השחקן דרור קרן: "במלאת 40 שנה ל"כוורת" אהובתי, ככה התחיל הסיפור! שנים אנחנו יודעים (טוב, לא כולם, השרוטים קשה, כמוני) שסיפורי פוגי היה בהתחלה אופרת רוק ושלכל השירים בתקליט המיתולוגי ההוא, היה סיפור מסגרת. העדות היחידה שנותרה מהאופרה ההיא מעבר לשירים, זה כמובן סיפור הארון ("אגדה שהיתה באמת"). פה ושם שוחררו ושודרו הפינות של פוגי ששודרו אי שם בשנות השבעים אצל דורי בן זאב היקר מפז, (שיעור פסנתר שהיה אחר כך חלק מהמופע "סיפורי פוגי" נולד שם). געגועים שתקפו אמש בצאת החג ל"לא ידענו מה לעשות", הביאו אותי ביו טיוב אל הדבר הלא יאומן הבא: הסתבר לי לראשונה (חור חמור בהשכלה!) שהאופרה (חלק ממנה?) הוקלט ושודר לראשונה אצל קוטנר בגלי צה"ל לפני 17 שנה. והרי היא לפניכם! תודה למי שהעלה את זה לרשת כדי שגם אנו נזכה. מדובר במסמך נדיר שמעטים (על פי מספר הכניסות) מודעים לקיומו. שימו לב, זה הוקלט ב 1972 שנה לפני שהלהקה קמה. עוד אין כאן את יוני רכטר ואת קלפטר, הגרעין הוא החמישיה כמובן (דני, גידי, אלון, אפרים ופניגשטיין) ואיתם גם מירי אלוני, מנחם זילברמן ותמי עזריה (שאם אני לא טועה, הייתה בהרכב המקורי של שוקולד מנטה מסטיק ואחר כך הוחלפה בלאה לופטין). בקיצור, מדובר בלהקת הנח"ל על ספידים וחשמליות. תודה זו מילה קטנה מדי לג'ינג'י עם החשמלית האדומה שעמד תמיד קיצוני משמאל, האיש שברא את זה ואת כל מה שבא אחר כך. "היה ממש נחמד". וב 19.6 בבריכת השולטן עם הבנים שלי, יהיה עוד יותר. אוהב אותך דני."

http://www.youtube.com/watch?v=UDDjSjUQ294

מעט מן האור • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ג • 10:05, 5 באפריל 2013 (IDT)

מיתקפה טכנולוגית על ישראל ביום ראשון הקרוב

ביום ראשון הקרוב - ערב יום השואה, מתוכננת מיתקפה טכנולוגית על ישראל . רשויות הממשלה ביחד עם איגוד האינטרנט הישראלי הודיעו כי מיתכוננים למיתקפה המתוכננת. האקרים מכל רחבי העולם מתכננים לשאוב מידע על כל תושבי ישראל ועל מוסדות ממשלתיים.

מומלץ לא לפתוח את המחשב ביום ראשון הקרוב, או להחליף סיסמא בכל אתר שבו יש שם מישתמש. ההודעה הגיעה בתוכנית "צינור לילה" בערוץ 10 בטלוויזיה. פארוק - שיחה 13:41, 5 באפריל 2013 (IDT)

עוד יותר מומלץ לא להכנס להיסטריה (והחלפת סיסמאות בכל האתרים היא דוגמא טובה, שבוודאי תגרום יותר נזק מכל מתקפה מדומיינת). אם האחראי על האינטרנט רוצה להמליץ לציבור על דרכי פעולה, אני מקווה שהוא מכיר צינורות מתאימים יותר. עוזי ו. - שיחה 16:48, 5 באפריל 2013 (IDT)

האם נתחיל לכתוב כבר עכשיו את הערך מתקפת הסייבר האדירה על ישראל, או שנחכה ליום ראשון? ואם נחכה ליום ראשון, האם יהיה לנו מחשב לכתוב באמצעותו? דוד שי - שיחה 20:55, 5 באפריל 2013 (IDT)

נכתוב את מתקפת הסייבר האדירה שלא תהיה על ישראל במחשב שלא יהיה לנו לאור המתקפה איתן - שיחה 23:15, 5 באפריל 2013 (IDT)

אכן. כמה מגוחך. Ijon - שיחה 08:10, 6 באפריל 2013 (IDT)

המטרה בכיבוי המחשב היא הוצאה מפעולה של כמה שיותר מחשבים ישראלים שנתפסו על ידי האקרים ממתקפות ddos, לדוגמא המחשב במשרד או באוניברסיטה, Nurick - שיחה 18:06, 6 באפריל 2013 (IDT)

מתקפת הטרור החלה (הארץ). 19:13, 6 באפריל 2013 (IDT)

לפי מנגנוני קריאת המחשבות של "הארץ", התוקפים "מבקשים למחות על מדיניות ישראל בעזה ובגדה". אולי זו הסיבה שהם מציגים סיסמאות כמו "Isreal will be deleted" ו-"Death to Israel" ומנסים להפיל את אתר יד ושם. עוזי ו. - שיחה 13:52, 7 באפריל 2013 (IDT)

זו המטרה המוצהרת של הבחור שהתחיל את כל הבלגן, זה שלא כולם מקשיבים לו או בחרו מטרות משנה לא אומר שזו אינה המטרה של המתקפה, בברכה, Nurick - שיחה 15:27, 7 באפריל 2013 (IDT)

לפי העין השביעית מגיע צל"ש למעריב שבניגוד למתחריו ידיעות אחרונות וישראל היום, לא משתתף במתקפת הטרור נגד קוראיו. Tzafrir - שיחה 15:35, 7 באפריל 2013 (IDT)

בהזדמנות זו, האם נראה לכם שאפשר היה להרחיב את הערך התקפת מניעת שירות? DDoS הוא כיום הפניה אליו. האם הערך הזה מספיק ברור? Tzafrir - שיחה 12:47, 8 באפריל 2013 (IDT)

הערך התקפת מניעת שירות הוא מאוד טכני, וכולל הרבה קישורים, שאינם מובנים מאליהם למי שאינו מומחה. ראוי להרחיב בהסברים בגוף הערך. עשיתי צעד ראשון בכיוון זה, אך ראוי להמשיך בכך (אפשר להיעזר בערך המקביל בוויקי האנגלית). דוד שי - שיחה 22:22, 8 באפריל 2013 (IDT)

בינתיים בצרפת

ביתה של ברברה סטרייסנד במליבו שלא אהב להצטלם, על שמו אפקט סטרייסנד

שירותי בטחון הפנים בצרפת זימנו למשרדם מפעיל מערכת בויקיפדיה הצרפתית ודרשו ממנו למחוק ערך ואיימו שאם לא יעשה זאת הוא יעוכב על ידם ויועמד לדין. הוא לא הצליח להסביר להם שאין לו קשר לערך ושזה לא איך שויקיפדיה עובדת. הוא מחק, הערך נכתב מחדש ותורגם בנתיים למספר שפות נוספות.

• w:fr:Wikipédia:Bulletin_des_administrateurs#Secret_d.C3.A9fense
• Military radio station of Pierre-sur-Haute

הידרו - שיחה 00:19, 7 באפריל 2013 (IDT)

מדהים עד כמה גופים מסוימים לא מצליחים להפנים את כללי המשחק בעידן האינטרנט. עידו • שיחה 00:24, 7 באפריל 2013 (IDT)

בסוף יסתבר שלאגף ההסברה שלהם לא היה כסף לשלם על תרגום טוב לרוסית של הערך והם חיפשו דרך לקבל תרגום בחינם. Tzafrir - שיחה 15:30, 7 באפריל 2013 (IDT)

מתוך עשרה קבין של טיפשות שירדו על הפרשה הזו, נראה לי שכותבי המהדורה הצרפתית של ויקיפדיה בכל זאת הצליחו לחטוף קב אחד לעצמם. עכשיו הערך נראה אנציקלופדי וממוסמך, אבל לפני ההתערבות הטפשית של שירותי הבטחון הצרפתיים הופיע בו רק מקור ביבליוגרפי אחד, שלא פירט את הנתונים המסווגים המופיעים בערך (תכלית מבצעית, הספק אנטנות, תחומי תדר, עמידות למתקפה גרעינית, סד"כ וכו'). רק בחמישי לאפריל נוספה לו הביבליוגרפיה המתאימה, ובפרט הפניות לתכנית החביבה הזו. הצרפתית שלי לא מספיק טובה בשביל לבדוק אם היה פרט מהותי שהופיע קודם ונשמט עתה, בהיעדר מקור גלוי המציין אותו. מכותבי ויקיפדיה מצופה להסתמך רק על מקורות אמינים כי זו מדיניות ויקיפדיה, ולא בשביל להגן על בטחונה הלאומי של צרפת. ליאור पॣ • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 11:54, 9 באפריל 2013 (IDT)

אתה רוצה לשפוט את איכות הוויקי הצרפתי לפי אחד מהערכים הנידחים שלה? בחרתי ערך אקראי מהוויקי שלנו. הוא היה קצרמר ללא מקורות. בחרתי ערך אקראי נוסף. הוא לא היה קצרמר, אך גם לו לא היו מקורות: אנטוניו דה אוליביירה סלזר. יכול להיות שממשלת פורטוגל תנסה בעתיד לצנזר אותו ואז יצא ממנו משהו. עכשיו אני מתקן את הספקולציה שלי מלמעלה: הם לא חיפשו תרגום לרוסית. הם רצו לבדוק מה כבר כתוב עליו במקורות גלויים והתעצלו לבדוק בעצמם. בעזרת ברברה הם גייסו את קהילת האינטרנט למחקר. Tzafrir - שיחה 17:58, 9 באפריל 2013 (IDT)

ידיעה בנושא שודרה אמש בחדשות תשע בבוקר של קול ישראל. הפרחים לאיתי נבו כרגיל. ליאור पॣ • כ"ח בניסן ה'תשע"ג • 10:48, 8 באפריל 2013 (IDT)

גם ב"הארץ": ויקיפדיה: השב"כ הצרפתי דרש למחוק ערך תחת איומים. דוד שי - שיחה 08:24, 9 באפריל 2013 (IDT)

בהתאם לאפקט סטרייסנד , הניסיון למנוע את הפרסום הוביל לתוצאה הפוכה של פרסום מוגבר. בימים האחרונים הערך הצרפתי זכה למאות אלפי צפיות, ולא כולם פטריוטים צרפתים. ברברה צפויה לבקר ולהופיע בישראל ביוני 2013. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן. הנה סטטיסטיקת הצפייה בערך. ‏עמיחי • שיחה 20:59, 9 באפריל 2013 (IDT)

הרהורים ליום השואה

אני דור שלישי לניצולי שואה, אבל כבר בילדותי "חייתי" את סיפורי השואה מסבי ומהורי.

אין ספק שזה השפיע על התודעה שלי, ויש שני מסקנות שברורות לי מאוד.

אין גבול לרע שאויבנו רוצים לעשות לנו, ויעשו אם רק יוכלו. אי אפשר לסמוך על אחד אחד בעולם, חוץ מאשר על עצמנו (והקב"ה כמובן). בן נחום - שיחה 12:23, 8 באפריל 2013 (IDT)

גם אני דור שלישי לניצולי השואה והמסקנות שהגעתי אליהן במהלך השנים שונות לגמרי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:10, 8 באפריל 2013 (IDT)

הרע והטוב תלויי הגדרה ויחסיים. מה שטוב בעיני מתנחל על אדמת מדינה בשטחים, רע מאוד בעיני ערבי שגר באזור וקיווה לפתור את בעיות השיכון של משפחתו על אותה אדמה. רע וטוב תלויים בנקודה ממנה מסתכלים ובהגדרות יסוד למה טוב ומה רע. ולבן נחום, המאמין שאי אפשר לסמוך על אף אחד, אזכיר את ולנברג ואת יתר חסידי אומות העולם. בברכה. ליש - שיחה 19:25, 8 באפריל 2013 (IDT)

אם אפשר ללמוד משהו זה שלעולם אסור לאדם לזנוח את חוש ביקורת העצמית שלו או להאמין שאפשר לבטוח בבני אדם שהם נעלים מעל תכונות בני אנוש. שטיפת מוח הובילה לעלילות דם בקרב הנבערים במאות הקודרות של אירופה ולשחיטת המונים ברחבי העולם כולו במאה העשרים, בשם אמת וצדק כלשהי. • צִבְיָה • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ג 19:57, 8 באפריל 2013 (IDT)

לא רק בקרב "הנבערים במאות הקודרות של אירופה". שטיפת מוח מובילה גם בימינו, גם קרוב לבית, לאלימות נגד אחרים (למשל, אם מכנים אותם עמלק או ערב-רב), לרמיסת זכויות, לאפליה, וכו', בשם אמת וצדק כלשהו (למשל כזה המיוחס לאלוהות). Ijon - שיחה 20:54, 8 באפריל 2013 (IDT)

הוא אשר אמרתי: במאות הקודרות של אירופה כמו גם במאה עשרים. בכוונה לא גלשתי למאה הנוכחית, כי קל להביא דוגמאות משני הצדדים שנרלי שאתה רומז עליהם והם פשוט יחזרו אליך כבומרנג. אגב, דומני שבמאה העשרים והעשרים ואחת הדת הייתה "רק" במקום השלישי-הרביעי והמכובד של גורם לרצח המונים. לפניה ניצבים קומוניזם וגזענות או לאומנות. ואולי עוד משהו שפספסתי (ולמען הגילוי הנאות: אני אומרת את זה בלי לבדוק אלא מתוך אומדן חובבני). שטיפת מוח היא דבר רע ומסוכן, לא משנה לשם מה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ג 21:22, 8 באפריל 2013 (IDT)

המסקנה של בן נחום, "אין גבול לרע שאויבנו רוצים לעשות לנו", הגם שהיא כנראה נכונה כשלעצמה, היא מסקנה צרת אופקים עד מאד, ורחוקה מלהיות המסקנה הנכונה שיש להסיק לפי דעתי. מסקנה קצת פחות צרת אופקים היא שמידת הרוע שבני אדם יכולים ומוכנים לעולל זה לזה גדולה בהרבה ממה שהיה נהוג לחשוב לפני כן. הגם שהמסע להשמדת העם היהודי הוא הדוגמה המובהקת והבולטת ביותר שמובילה למסקנה הזו, יש לזכור שבאותה מלחמה אירעו דברים נוספים שמחזקים אותה. יחידה 731, טבח ננקינג, מסע ההשמדה שניהלו הנאצים נגד הומוסקסואלים וצוענים, הפצצת טוקיו, הפצצות תבערה נוספות, והשימוש בפצצת ביקוע גרעיני כנגד ערים מיושבות הן דוגמאות נוספות. קיפודנחש 22:44, 8 באפריל 2013 (IDT)

המסקנה היהודית היא שהיהודים צריכים מדינה עצמאית וחזקה, שיכולה לסכל איומים, וזה מתבצע ברצף מ-1948. המסקנה הכללית היא שהאנושות צריכה לשמור על זכויות האדם והשלום, וזה קצת יותר קשה לביצוע. הטראומה העולמית מהמלחמה הובילה לכך שכיום, דיקטטורים רצחניים בעולם מעוררים ביקורת רבה וסנקציות בינ"ל (לפחות). לגבי הנשק הגרעיני - הוא הופעל כדי להימנע מפלישה ליפן, שהייתה גורמת לכמות נפגעים גדולה יותר בשני הצדדים. גרמניה הנאצית ויפן בתקופתה הן המדינות האחרונות בהיסטוריה שיכולות להתלונן (מוסרית) על "פשעי מלחמה" שבוצעו נגדן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מימון המונים לפרוייקט "צמחיית ישראל ברשת" של אבינועם דנין

פרופ' אבינועם דנין ומשפחתו עובדים בימים לה על אתר ועל אפליקציה לסמארטפונים על צמחיית ארץ ישראל, שתאפשר הנגשת המידע לציבור, אפשרות להשתמש בכלים מודרנים להגדרת צמחיה ועוד. לשם כך הם משתמשים באתר מימון ההמונים mimoona. היום (יום ג') הוא היום האחרון לגיוס הכספים, והזדמנות אחרונה להיות שותפים בפרוייקט החשוב והיפה הזה.

• דף הפרוייקט באתר mimoona

eman • שיחה • ♥ 15:10, 9 באפריל 2013 (IDT)
גילוי נאות. אבינועם דנין הוא קרוב משפחה רחוק שלי

גם יחיאל מיכל פינס? איתן - שיחה 20:12, 10 באפריל 2013 (IDT)

כן...

eman • שיחה • ♥ 20:29, 10 באפריל 2013 (IDT)

אז בטח יש לך קשרים בתלמה ילין או בסמינר דוד ילין...סתאאם. איתן - שיחה 20:43, 10 באפריל 2013 (IDT)

דווקא רעיון לא רע - להוסיף אותך כערך נסתר לקטגוריה:משפחת ילין איתן - שיחה 20:47, 10 באפריל 2013 (IDT)

לפני כשבוע פניתי אליהם בבקשה להפיץ את תכני האתר ברשיון חופשי, והצעתי שאם יעשו כך הם יוכלו להגיש לעמותת ויקימדיה ישראל בקשה לתמיכה בפרויקט. Crazy Ivan • שיחה 21:05, 10 באפריל 2013 (IDT)

איך קוראים את הערכים שלנו

ניק דאלוסיו, בן 17 שמכר אפליקציית קיצור כתבות ליאהו ב-30 מיליון דולר

בעקבות מותה של מרגרט תאצ'ר והתגובות שמותה עורר, נכנסתי הבוקר לסטטיסטיקת הצפייה של הערכים הקשורים אליה (לפחות על פי קריאה בערך אודותיה). בכל המקרים לקחתי את המספר הגבוה יותר מבין שני הימים שחלפו מאז מותה. לערך אודות תאצ'ר יש 7,604 צפיות ביום השיא. לאשת הברזל (סרט) 557 צפיות. למלחמת פוקלנד 336 צפיות. לשביתת הכורים בבריטניה (1985-1984) 137 צפיות (בתור כותב משוחד, אני סבור שמי שיקרא ערך זה יבין טוב יותר את התגובות בחלק מבריטניה למותה) ולהמפלגה השמרנית (בריטניה) היו רק 28 צפיות. המסקנה שלי: הרוב נכנסים לקרוא את הפתיח. חלקם בוודאי קורא גם את כל הערך, אבל רק 5-1 אחוזים מתעניינים עד כדי קריאה בקישורים מרכזיים בערך.אודי - שיחה 09:13, 10 באפריל 2013 (IDT)

בעידן שטף המידע, יותר אנשים מעדיפים לקרוא תקצירים. זאת הסיבה להצלחת אפליקציות לקיצור כתבות, בהן סאמלי (Summly) שפיתח ניק דאלוסיו , תלמיד תיכון בריטי בן 17, ונרכשה בידי יאהו ב-30 מיליון דולר. הילד נאלץ ללמוד במשרדי יאהו בלונדון, כי החברה לא מאפשרת עבודה מהבית. בין המשקיעים שסייעו לו - לי קה שינג, רופרט מרדוק, אשטון קוצ'ר וסטיבן פריי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תרומתי לשפה העברית

בשנת 2006 כתבתי את הערך מוך טבורי, תרגום של הערך Navel lint מוויקי באנגלית (שכבר לא קיים), אם מחפשים בגוגל ומבקשים ממנו לחפש בשנים של לפני 2006, אין אפילו אזכור אחד לביטוי "מוך טבורי", ובהנחה שהחיפוש אמין כנראה שהכנסתי ביטוי חדש לשפה העברית, נכון להיום יש 22 עמודי תוצאות. סוג של גאווה :-) איש המרק - שיחה 10:24, 10 באפריל 2013 (IDT)

כל הכבוד. המחקר של הד"ר מסידני אכן ראוי לפרס איג נובל (2002), אם לא לפרס נובל - הוא גילה שהמוך מכיל בעיקר סיבים מבגדים ושערות. ומה קרה לערך המומלץ מכונת רחצה? :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה, הפך לקרון רחצה, ואיבד את מעמד המומלצות שלו... בברכה, איש המרק - שיחה 12:47, 10 באפריל 2013 (IDT)

נדמה לי שנחלתי הצלחה דומה עם אגוז ברזילאי ואולי גם עם גרעין הברך הצדי ותספיג חלבון. ביחד נעשה פרצה! ליאור पॣ • ל' בניסן ה'תשע"ג • 11:50, 10 באפריל 2013 (IDT)

אני רק פניתי לאקדמיה בבקשה לקבל את השם העברי של סרבלוס אראבנזיס התחיל ויכוחון פנימי לגבי השם שהוצע, כשלבסוף הוצע השם הקיים כיום. אני דורש קרדיט. ;) GHA - שיחה - למען החלום, למען השלום, אמצו עוד היום ערך יתום! 16:48, 10 באפריל 2013 (IDT)

ליאור, אני מחזיק בביתי את מילון המונחים לביולוגיה מולקולרית של האקדמיה העברית (..ויש שם יציאות שחבל"ז). לגבי הווסטרן הם קבעו תספיג חלבוני. --‏sir kiss • שיחה 16:54, 10 באפריל 2013 (IDT)

"דור הויקיפדיה"

סתם לידיעתכם, כך Ynet הציג את הדיון על המיקוד... טרול רפאים (מחוץ לחשבון) 10:01, 11 באפריל 2013 (IDT)

ביטקוין

מה שאהבתי בערך שלנו

"הוא אינו סובל מאינפלציה. זאת בעקבות העובדה שמספר מטבעות הביטקוין בעולם מוגבל, ואינו יכול לעבור את סף ה-21 מיליון מטבעות‏[1]. כלומר, לא ניתן לייצר כסף נוסף מעבר לסכום שנקבע ולגרום להורדת הערך של המטבע באמצעות יישום מדיניות מוניטרית"

אלא שמה שלא סופר הוא שכאשר בועה היא בועה, אז היא בועה, ואז ערך המטבע לא נופל באמצעות מדיניות מוניטרית אלא פשוט בגלל סיום הבועה. איתן - שיחה 22:09, 11 באפריל 2013 (IDT)

השמטת כמה מילים מתחילת המשפט. מה שכתוב בערך זה "לדברי תומכיו הוא אינו...". המשפט לא מובא כמידע אובייקטיבי, אלא כאחת הנקודות שמציינים אוהדי הביטקוין. קיפודנחש 00:50, 12 באפריל 2013 (IDT)

לא התכוונתי אלינו אלא בדיוק לטועני הטענות המגוחכות האלו, שמזכירות את בועת הצבעונים איתן - שיחה 11:32, 12 באפריל 2013 (IDT)

אתמול ערכו נפל ב-50 אחוז (!) בעקבות מכירה מסיבית, והמסחר בו הופסק ליממה. ראו ידיעה ב-ynet. מסחר במט"ח יכול להיות תנודתי מאוד, לרבות מטבע שלא מגובה בידי מדינה או ארגון גדול, ולכן קל להשפעה בידי סוחרים גדולים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גביש סיליקון שממש לא הייתי רוצה שיפול לי על האצבע הקטנה ברגל

יש בועות שמחזיקות מעמד עשרות שנים ואפילו מאות. גם ליהלומים אין "ערך אובייקטיבי", ול"ערך האובייקטיבי" של זהב, כסף ופלטינה אין שום קשר עם מחיר השוק שלהם (לראיה: לפני 20 שנה, מעל 30% מהכסף בעולם נצרך על ידי תעשיית הצילום. הכמות הזו ירדה עד הרבה פחות מ-10% כיום, עקב הופעת הצילום הדיגיטלי והפסקת השימוש למעשה בפילם וניירות צילום. השפעת הצילום הדיגיטלי על מחיר הכסף - הוא עלה בתקופה זו יותר מפי 5). מבחינה זו אין שום הבדל בין ביטקוין ויהלומים. בכל זאת בניין בורסת היהלומים ברמת גן לא נראה לי רועד מפחד. (דרך אגב, מחיר היהלומים נמצא בסכנה גדולה בהרבה ממחיר הביטקוין לדעתי - יש שני גורמים שיכולים לגרום להתמוטטות בשוק הזה: תנועה דומה לתנועה שחיסלה את שוק הפרוות, שתהפוך את היהלומים למוקצים מחמת המאוס בגלל שחלק עצום מהיהלומים הגולמיים בעולם הם יהלומי דמים, או סתם איזה שמנדריק שיגלה לנו איך אפשר לגבש פחמן לגבישים גדולים מספיק בצורה תעשייתית - אחרי הכל אנחנו כבר יודעים לייצר גבישי סיליקון בגודל גדול כרצוננו, פחות או יותר). קיפודנחש 20:27, 12 באפריל 2013 (IDT)

אני לא חושב שצריך לגלות. עד כמה שידוע לי זה אפשרי, רק שפשוט לא עושים את זה בשביל לא לשבור את השוק. eman • שיחה • ♥ 21:33, 12 באפריל 2013 (IDT)

ליהלומים וזהב יש ביקוש טבעי. לביטקוין לא. זה ההבדל. ולקיפוד נחש - אם אתה חושב שיותר מ-10 אחוז מקוני היהלומים יודעים מה זה יהלומי דמים - אתה באמת חי בבועה. ולאי-מן- אם היה ניתן לייצר יהלומים מלאכותיים באיכות של יהלומים טבעיים - היה נמצא מי שיעשה זאת. לא נראה לי שיש כאן קונספירציה עולמית. איתן - שיחה 22:09, 12 באפריל 2013 (IDT)

אכן, יהלומים וזהב תמיד יהיו קיימים פיזית, ותמיד יהיו אנשים שירצו לרכוש אותם, להבדיל ממטבע דיגיטלי, שעלול לאבד את רוב ערכו, או אפילו את כולו, כמו מניה של חברה שהתפרקה. אגסי - שיחה 23:11, 12 באפריל 2013 (IDT)

איתן, זאת גישה מוזרה מאוד כשהיא מגיעה מכלכלן. לזהב יש ביקוש טבעי? לאיזה שימוש? הביקוש לשני המוצרים (ביטקוין וזהב) הוא פיקטיבי. הוא קיים רק כל עוד יש אנשים שרוצים אותם. לי באופן אישי אין ביטקוין, אבל אני מקווה בשביל כל החברים שלי שמושקעים שהביקוש לא יעלם יום אחד. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:17, 13 באפריל 2013 (IDT)

תומר, אין לך מושג. לך לחנויות תכשיטים ותראה מה זה "ביקוש טבעי". כאשר נשים מוכנות לשלם 3,000 דולר לטבעת זהב קטנטנה, זה אומר שיש ביקוש למוצר. אותה גברת לא קונה את הזהב כדי למכור אותו בעתיד למישהו . בביטקוין - עוד לא נתקלתי בגברת שתרצה טבעת ביטקוין, וגם לא בגבר שיסכים לקנות טבעת כזו לחתונתו. אתה קונה בהנחה שמישהו אחר יהיה מוכן לשלם יותר. בועה קלאסית שתסתיים, ואם לא תסתיים, אז אני אנפיק את ה"שיט-קוין" שיהווה תחרות לביט-קוין" איתן - שיחה 05:45, 13 באפריל 2013 (IDT)

תגובה מאד מאד מאד מאוחרת: איתן, נרלי התבלבלת לגמרי. בדיוק כמו שאתה יכול לשלוח אותי לחנות תכשיטים לראות מה זה "ביקוש טבעי" לזהב, אני יכולה לשלוח אותך לבורסות דיגיטליות כדי שתראה מה זה "ביקוש טבעי" לביטקוין. אם לדעתך אחד מהביקושים האלו יותר "טבעי" מהשני, כדאי שתנסה להסביר לעצמך במה הוא יותר "טבעי", ואיך בכלל מגדירים "טבעי". שני הביקושים הללו נובעים מטבע האדם בלבד. זה לא שנדמה לי שלא יכולה להיות צניחה (אפילו עד לאפס) של מחיר הביטקוין, אבל מאד מפתיע אותי שאתה לא מבין שיכולה להיות צניחה דומה במחיר היהלומים, הזהב, הרובל, האירו ואפילו המלך הדולר (אוקיי, אולי במקרה של האירו והדולר מאד לא סביר שתהיה צניחה עד לאפס, כמו שיכולה להיות בביטקוין, אבל אינפלציה של מאות ואלפי אחוזים כבר נחזתה בהיסטוריה יותר מפעם אחת). קיפודנחש 01:27, 8 במאי 2013 (IDT)

ואגב, זה שסיימתי תואר (אפילו שני) בכלכלה לא עושה אותי כלכלן, אני לא רואה את עצמי ככלכלן, ויש לי הרבה נגד כלכלנים ונגד מקצוע הכלכלה כפי שהוא נלמד. אם הייתי מסיים תואר ראשון במתימטיקה לא הייתי מתימטיקאי. סיימתי גם תואר במנהל עסקים ובחשבונאות, ואני לא "מנהל עסקים" ואפילו לא "איש עסקים", וגם לא רואה חשבון. מה שכתבתי למעלה הוא שכל ישר ולא "הרבי אמר". איתן - שיחה 05:54, 13 באפריל 2013 (IDT)

בימינו, לשום הילך חוקי אין "ביקוש טבעי". מה טבעי בביקוש לדולר או לרובל או לאירו? כשהם בחשבון הבנק הם ביטים דיגיטליים בדומה לביטקוין, כשהם ביד מדובר בניירות שאפילו טובים אפילו כנייר טואלט. כוחם של המטבעות מסתמך רק על אמונת הציבור שיש להם ערך. אם אנשים מאמינים שיש לביטקוין ערך, התוצאה היא שיש לו ערך. ההוכחה לכך היא פשוטה: מדי יום, די הרבה אנשים משלמים דולרים וקונים אותו בבורסה. האם זו בועה או שהביטקוין ימשיך לצבור אמון ולהתקיים? מוקדם לדעת, אבל אין הבדל כלכלי עקרוני בינו לבין שאר המטבעות, למעט זאת שאין מאחוריו מדינה או ממשלה. אבל ההבדל הזה הוא לא עקרוני, כי קיומה של ממשלה אינו מבטיח שהמטבע שלה אינו בועה. כבר היו די מקרים של מדינות שהמטבע שלהן קרס (ע"ע ישראל 1984 למשל). 77.127.138.162 07:26, 13 באפריל 2013 (IDT)

המשך דיון

האומנם? המטבעות הלאומיים הם כמו ביטקוין? זה פשוט קשקוש. מה מונע ממאות אלפי אנשים להוציא ביטקוין משלהם? אתה משווה את הביט קוין למטבעות לאומיים. מטבע לאומי יכול לצנוח, אבל לא לאפס, כי עדיין מאחוריו יש מדינה ויש אינטרסים. המקרים שאתה מתאר הם פתולוגיים, תוצאה של מדיניות כלכלית כושלת, אבל אין שום קשר ביניהם לבין בועה.

צניחה של מטבע אינה סיום בועה, משום שלא עומדת מאחוריו עלייה לא רציונלית בערך . עלייה לא רציונלית בערך פירושה שאתה קונה ביטקוין או שיטקוין משום שאתה מקווה שיהיה איזה שוטה אחר שיקנה אותם ביותר ממך. ביטקוין יכול לצנוח לאפס והוא בעל כל הסממנים של בועה. איתן - שיחה 07:58, 13 באפריל 2013 (IDT)

לא בועה, אמא של הבועות

כמו שכתבתי, ברמה העקרונית המטבעות הלאומיים הם בדיוק כמו ביטקוין. ההבדל הוא רק בכמות האמון שהציבור נותן בהם. וכמובן שמאות אלפי אנשים יכולים להוציא ביטקוין של עצמם, בדיוק כמו שבמשחק המונופול יש כסף משלו. השאלה אם יש למטבעות שכאלה ערך תלויה אך ורק באמון שהציבור נותן בהם, ובדרך כלל הוא לא נותן. אבל אם למשל וורן באפט יחליט שהוא מנפיק מטבע משל עצמו, אני חושב שרבים יסמכו עליו. לכן, כמו שכתבתי, כל מה שצריך הוא שהביטקוין ישיג אמון. אף אחד לא יודע אם זה יקרה, אבל אם זה כן יקרה, אנשים יקנו וימכרו אותו כמו כל עריך אחר. אתה מבלבל בין שער מאוד לא-יציב ובין בועה. מוקדם לקבוע שלביטקוין יש סממנים של בועה: הוא לא במצב שהערך שלו עולה כל הזמן. הגרף שהוספת מתחיל באוקטובר 2011, אבל אם תלך קצת יותר אחורה תגלה שבאמצע 2011 הייתה קפיצה אדירה בשער, שאח"כ התבטלה בנפילת ענק. יכול להיות שהוא יישאר נחלתם של כמה אלפי אנשים, נתון להטיות שערים ונפחי מסחר נמוכים, ואז הוא עלול להיות בועה. יכול גם להיות שהוא יזכה לאמון, יתפתחו בו נפחי מסחר אדירים ואף אחד לא יוכל לתמרן אותו. כרגע הגישה שלך מניחה את התוצאה הראשונה, אבל מוקדם לקבוע זאת: זה ניסוי שלא בוצע מעולם, יכול בהחלט להיכשל - אבל גם יכול בהחלט להצליח. 77.127.138.162 08:40, 13 באפריל 2013 (IDT)

המטבעות הלאומיים שלנו שונים מביטקוין: בנק ישראל יכול להחליט שהוא "מדפיס" שקלים. לא מדובר על הדפסת שטרות (שטרות חדשים מודפסים כל הזמן כדי להחליף שטרות שהתבלו) אלא על מתן הלוואות שלא מגובות בביטחונות קיימים. ההלוואות הללו מגדילות את כמות השקלים שמסתובבים בפועל בעולם. אין גוף דומה שיכול לנפח את כמות הביטקוינים. יש מי שיטענו שזה דבר טוב ויש מי שיטענו שזה דבר גרוע (לדוגמה: בנק ישראל משתמש בשליטה הזו כדי לייצב את המטבע). אבל זהו ההבדל המהותי. האם זה לא מובן מהערך? אם כן, מה צריך לתקן בו?

ועוד הערה: הגרף שאיתן הציג דומה באופן חשוד לגרף רגיל של צמיחה מעריכית. כדי להבדיל בין השניים, רצוי להציג אותו בסקאלה לוגריתמית כדי לבדוק עד כמה היה קצב צמיחה דומה לאורך ההיסטוריה של ביטקוין. Tzafrir - שיחה 11:19, 13 באפריל 2013 (IDT)

גרף שמתאר 3 שנים לא צריך שיהיה לוגריתמי. מספיק גרף רגיל שמראה עלייה מ-אספ ל-250 - זה מספיק להבין מה יש פה. גרף לוגרתימי נדרש כאשר אתה רוצה להראות למשל את מדד הדאו ג'ונס מ-1900: בגלל שמדובר ביותר מ-100 שנה שברובן המדד עמד על פחות מ-1000, ובשיאו הוא עומד על 15,000 - צריך גרף לוגריתמי. איתן - שיחה 12:53, 13 באפריל 2013 (IDT)

איתן, כתבת ש"מטבע לאומי יכול לצנוח, אבל לא לאפס, כי עדיין מאחוריו יש מדינה ויש אינטרסים." - אולי לא לאפס, אבל מספיק קרוב כדי שלא תהיה לכך משמעות - זכור את ההיפר-אינפלציה בגרמניה ב-1923, כאשר דולר אחד היה שווה ל-4.2 טריליון מארק. אינפלציה של 8.5 מיליארד אחוז ביוון ב-1944. או המקרה הגרוע בהסטוריה - הונגריה ב-1945-6 - כאשר השטר בעל הערך הגדול ביותר היה 100 מיליארד מיליארד פנגו (1 עם 20 אפסים אחריו). כאשר המטבע הוחלף בפורינט באוגוסט 1946, הערך הכולל של כל השטרות ההונגריים במחזור היה אלפית הדולר. שער ההחלפה היה 4 כפול 10 בחזקת 29 פנגו לפורינט אחד (הכל מהערך w:en:Hyperinflation).

ותומר - לזהב יש שימושים תעשייתים רבים, באלקטרוניקה וכו'. ליהלומים כנ"ל, למרות ששם משתמשים ביהלומים מלאכותיים, ושוק היהלומים הצרכני אינו נזיל; המחירים בו נשלטים על קרטל דה-בירס, כך שמחיר היהלומים כיום אינו מבטא היצע וביקוש אמיתיים, אלא בעיקר מונופוליזם וקמפיין הפרסום המוצלח בהיסטוריה, שהצליח לשכנע נשים אמריקניות במאה ה-20 שהן צריכות טבעות יהלומים. עופר קדם - שיחה 12:25, 13 באפריל 2013 (IDT)

עופר, תן לי קרדיט שאני יודע מה זאת היפר אינפלציה, וכתוצאה מאיסוף בולים חרוט בזכרוני הפנגו ההונגרי על שלל אפסיו, ויש ברשותי גם לא מעט בולים גרמניים מ-1923. המקרים האלה, כפי שכתבתי, הם פתולוגיים, ואינם מייצגים כלל את המצב ברוב המדינות. הם פתולוגיים כיוון שמאחוריהם עמדה מדיניות קלוקלת של הדפסת כסף כדי לספק את הביקושים. למטבע נורמלי יש ערך, שהמדינה שהוא מייצג אמורה לקבוע. יפאן שמרה על היאן שלה חזק עד 2012 - טעות קרדינלית, אגב, והחליטה על הפחתתו בחודשים האחרונים. הביטקוין אינו כזה - אין לו ערך, הוא נשען על "אמון" בין אנשים, ואין לי ספק כיצד זה ייגמר. איתן - שיחה 12:47, 13 באפריל 2013 (IDT)

המשך דיון 2

לעופר - למה להרחיק לכת? בעצם, פחות או יותר בשנים בהן היית ילד - 1980-1984 - הייתה בישראל היפר אינפלציה, שבעקבותיה הדולר היה שווה 1600 שקל ישן. (הוא היה שווה בערך 4 ב-1980). איתן - שיחה 13:15, 13 באפריל 2013 (IDT)

איתן, אני עדיין לא מבין מה שגוי בערך. גם במקרה של מטבעות קיימים, משקיעים יכולים לאלץ את הבנקים המרכזיים לשנות את שערי החליפין בנסיבות המתאימות. לביטקוין אין בכלל בנק מרכזי. מנט גוקס הוא סתם בורסה אחת מני רבות. הנה הגרף בסקלה לוגריתמית. כמו שאפשר לראות, בתחילת הדרך מטבע אחד היה שווה בסביבות עשירית הדולר, לאחר מכן עלה לרמה של דולר, ובהמשך לסביבות 10$. בחודשים האחרונים - לרמה גבוהה בהרבה. האם יש לו לאן לעלות? תלוי מה דעתך. אם נראה לך שביטקוין צריך להיות צורת התשלום הסדירה בעולם, הרי שערכו צריך לעלות בהרבה כדי להתאים לכל מלאי הסחורות. היום כל המטבעות בעולם שווים פחות מכמות הנכסים שיש לוורן באפט (או אפילו לעידן עופר). לעומת זאת אם מדובר באמצעי תשלום שיישאר בשוליים, הרי שאין לו הרבה לאן לצמוח. לכן זה הימור לא בלתי סביר ששער החליפין של הביטקוין ימשיך לעלות בטווח הבינוני. אני אישית לא מסכן את כספי בכך. Tzafrir - שיחה 16:51, 13 באפריל 2013 (IDT)

איתן, האינפלציה אצלנו הייתה כל כך מתונה ותמימה לעומת המקרים הקשים יותר, שהעדפתי להזכיר אותם. אתה פוטר את גרמניה והונגריה כ"מקרים פתולוגיים", אבל זה לא עוזר לטיעון שלך. העובדה היא שיש המון מקרי היפר-אינפלציה, במגוון רחב של מדינות, במהלך המאה ה-20 וה-21 (זימבבואה בשנים האחרונות, לדוגמה), כך שלא מדובר במשהו מיוחד כל כך. זה כמו לטעון ש"בני אדם לא הורגים בני אדם אחרים", ואם מישהו מזכיר מקרי רצח, לענות לו ש"אלה מקרים פתולוגיים" - אולי, אבל זה לא אומר שהטענה הראשונית נכונה. העובדה היא שגם במטבעות רגילים, ממגוון סיבות (מלחמה, ניהול כלכלי שגוי ועוד), ערך המטבע יכול לרדת לאפס מאופס. למעשה, בדבריך נמצא הפתרון לבעיה הזו - "למטבע נורמלי יש ערך, שהמדינה שהוא מייצג אמורה לקבוע" - נכון, המדינה "אמורה" לקבוע את הערך, עבור מטבע "נורמלי", אבל במציאות יש סטיות רבות וחמורות מהתיאוריה הכלכלית הזו, ועל כן המטבעות הרגילים לא יכולים להתהדר באיזושהי יציבות נפלאה ואמינה לעומת ביטקוין, או כל מטבע מומצא אחר.

אגב, יש קהילות רבות שמשתמשות במין מטבעות מומצאים, כמו קהילת מחרוזת בארץ. נראה שזה עובד לא רע כשמדובר בקהילות קטנות ומוגדרות. אולי הבעיה בביטקוין היא ההמרה של מטבעות רגילים מבחוץ, המאפשרת ספקולציה, במקום שימוש יציב במטבע החדש למטרות מסחר בלבד. עופר קדם - שיחה 17:02, 13 באפריל 2013 (IDT)

מתונה ותמימה? ממש לא. אני עוד זוכר את ה-27 אחוז בחודש כלשהו ב-1984 ואת המכונית שקניתי ב-6,000 דולר במרץ 1984, ששמרה על ערכה בדולרים!!!, רק כדי לא להפסיד חצי מהכסף בחודשיים. סתם בשביל הקוריוז, מדובר היה באלפא סוד מודל 1979, שהחלה כבר להחליד, והשמשה הקדמית שלה יצאה ממקומה עד כדי שהיינו צריכים למלא את המסגרת עם חימר!!. 6,000 דולר של 1984 זה משהו כמו 60,000 שקל היום, ומדובר היה באוטו בן 5. מכרנו אותו יחד עם החלודה באותו מחיר אחרי שנה. לדעתי, זה היה מטבע אמיתי! גם שומר על ערכו, גם עובר לסוחר, וגם משמש להובלות...

לגופו, אין שום הבדל בין ירידה מ-4 לדולר ל-1600 לדולר - קרי פי 400 (המדד עלה עוד יותר) מול ההיפר אינפלציות בגרמניה ובהונגריה. בסיכומו של דבר נותרת כמעט עם אפס גם פה וגם שם. מטבע של משק נורמלי הוא יציב, בעל ערך, למעט אם אותו משק חי על חשבון העתיד. בביטקוין אתה לא יודע כלום, זה אפילו לא מטבע לדעתי. לגבי קהילת מחרוזת, מהערב הנהגנו בביתנו משטר מטבע חדש, וארבעת בני הבית מתחייבים לכבד אותו ולשלם אחד לשני רק במטבעות בני פרוטה משנת תרפפו. הרי לך עוד דוגמא שהעסק עובד.

זימבבואה היא לא ממש מדינה לצורך העניין. איתן - שיחה 21:03, 13 באפריל 2013 (IDT)

כתבה בנושא מלפני כמה ימים: http://www.themarker.com/markets/1.1990135. 77.125.89.105 11:07, 14 באפריל 2013 (IDT)

זה שיש אנטי ממסדיים שמוכנים להכניס אידיאולוגיה לעסק שלהם אני יכול להבין. אבל זה שהם מוכנים לקבל מטבע שאף אחד לא יודע מי עומד מאחוריו - אני לא רוצה להגיד מה אני חושב עליהם. עדיף כבר שיתרמו למטרות חברתיות. איתן - שיחה 20:25, 15 באפריל 2013 (IDT)

לדברי אביגד, הטמעת התשלום בביטקוין בעסק לא היתה דבר מסובך. “כל מה שהייתי צריך הוא לשלב קוד QR בתפריט. מי שמגיע לקנות בביטקוין, יש לו כבר את האפליקציה שמאפשרת לשלם. יש למלצריות תוכנה במחשב שקולטת את התשלום. זה כמו לשלם באשראי. התהליך אורך אולי פי שניים וחצי מהזמן, אבל עדיין מדובר בשניות”.

נקודה שלא ראיתי בינתיים באף כתבה בעיתונות על ביטקוין: הם מקבלים אישור להעברה תוך שניות. אבל רק לאחר כעשר דקות העסקה הזו תיכלל בבלוק ורק אחרי עוד כמה בלוקים (בלוק מופק כל עשר דקות ומתעד את כל העסקאות עד לשלב זה) אפשר להניח בוודאות רבה שהקונה לא שילם את אותו הסכום למישהו אחר במקביל. שאלה מעניינת אחרת: עד כמה מסובך לסועד לערוך את התפריטים שהוא קיבל כדי שהסועדים הבאים אחריו יקבלו קודים שמצביעים לארנקו הפרטי. Tzafrir - שיחה 11:27, 14 באפריל 2013 (IDT)

ויקיקוין

אני מכריז בזאת על יצירת ויקוֹין - מטבע דיגיטלי מבוזר חדש. תמורת הזכות לכתוב בכיכר העיר או במזנון יש לשלם ויקיקוין אחד. עריכה במרחב הערכים מכניסה לארנקו של העורך ויקיקוין אחד. לאיש אין זכות למשיכת יתר. דוד שי - שיחה 23:14, 13 באפריל 2013 (IDT)

ומי שמתלונן על ויקיפד אחר בבקשות מפעילים יותר מפעם אחת בשבוע ישלם 10 ויקיקוינים . חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 23:21, 13 באפריל 2013 (IDT)

אני מצטרף בתנאי שמדובר גם על עריכות מהעבר. דוד שי, קיבלת בזאת 232,000 ויקי-קוינים. אני אסתפק ב-22,000. מעכשיו אני כותב רק בכיכר העיר. איתן - שיחה 06:01, 14 באפריל 2013 (IDT)

מטבע ויקיקינגי יציב, שנת 880

ויקי אני מבין, אבל קוין? מה, יש לנו מלכה? אולי נעברת לויקישקל? בברכה. ליש - שיחה 06:07, 14 באפריל 2013 (IDT)

ויקי-קוֹין. מלכת המטבעות הוירטואליים וחסרי הערך. המטבע החופשי, השיתופי והמהימן שכולם יכולים להנפיק ללא הגבלה איתן - שיחה 06:16, 14 באפריל 2013 (IDT)

מטבע הוא ממין זכר, אז מתאים לו להיות קינג ובעברית "מלך" - ויקימלך. אני מקווה שלא הסתבכתי כאן בנושאי מגדר... בברכה. ליש - שיחה 06:21, 14 באפריל 2013 (IDT)

רציתי להגיב מיד, אבל הלכתי גם לשאול את מר רוזנשטיין והוא אומר שמטבע זה זו"נ. זו"נ, אגב, הוא לא הזכר של... כך שלא הסתבכת בנושאי מגדר אלא עם העברית. איתן - שיחה

ואם כבר ויקימלך - אז יש לי שם עדיף - ויקינג - אבל מה הקשר בינו לבין מטבע?? איתן - שיחה 06:29, 14 באפריל 2013 (IDT)

אז ככה, נכון שמטבע, כמו, סכין, שמש, צומת ועוד מילים, מוגדר כזכר ונקבה, אך התופעה הזאת לא טבעית לדוברי השפה והם מקבעים דפוס לכל מילה. אני משוכנע שאתה משיב באותו מטבע ואף פעם לא באותה מטבע. ודאי השתמשת במטבע זר ולא במטבע זרה. כך הדבר עם השמש החמה, שאף פעם לא מוזכרת כשמש חם.

ויקינג הוא הברקה ואני מצביע בעד, גם אם אין קשר ישיר (קשר עקיף יש - הם אהבו מטבעות ובחיפוש אחריהם הגיעו עד סיציליה...). בברכה. ליש - שיחה 07:35, 14 באפריל 2013 (IDT)

כל מה שכתבת נכון, אצלי השמש חמה, אבל בקהלת "זרח השמש ובא השמש". לעניין סכין, תלוי מה השימוש שאני הולך לעשות בו... ולגבי מטבע, אני משתמש במטבע זר אבל משיב באותה המטבע... איתן - שיחה 15:52, 14 באפריל 2013 (IDT)

אני מציע לקרוא למטבע "גארדנר" על שמה של המנכלית סו. נשים גם את דמותה על המטבע, ואת דמותו של ג'ימי על השטר. מי מוכן לעצב? דרור - שיחה 10:21, 1 במאי 2013 (IDT)

little help please

hi, guys. i nead some help for jews studies ... can someone help me ? i can't speak Hebrew, so beyond of all, i give you my apology --Venindad - שיחה 06:47, 14 באפריל 2013 (IDT)

השבתי לו. בחור נחמד מאד (: ליאור पॣ • ה' באייר ה'תשע"ג • 16:20, 14 באפריל 2013 (IDT)

"jews studies"..... is that a thing? רועי • שיחה 19:52, 14 באפריל 2013 (IDT)

הוא ביקש מידע אמין על פורים, כדי להתווכח עם כמה שונאי ישראל מקומיים. הם טענו שפורים מנציח רצח של שבעים ושבעה אלף פרסים בימי חשיארש הראשון, מה שמכונה בפיהם "השואה הפרסית". היה שם גם משהו עם הבונים החופשיים, עם קבלה ועם השמדת מסגד אל-אקצה. לא לגמרי הבנתי או התעמקתי. הוא אומר שהממשלה שלו מאטה את האינטרנט כך שקשה לו להוריד מאמרים מהרשת. אני רק מקווה שלא יאונה לו רע מלדבר איתי ): ליאור पॣ • ה' באייר ה'תשע"ג • 20:03, 14 באפריל 2013 (IDT)

ליאור, השבת לו רק במייל? אולי כדאי להחזיר את השיחה שלכם לדף שיחה כלשהו, כדי לאפשר את עזרתם של משתמשים נוספים לבעיות איתן הוא צריך להתמודד. האם זה מאוחר מדי? Liad Malone - שיחה 12:29, 16 באפריל 2013 (IDT)

שי ליום העצמאות

היו זמנים שהעיתונים חילקו שי ליום העצמאות לקוראיהם - תצלום צבעוני של הרמטכ"ל. השנה העניקו "כלכליסט" ו-nrg שי מביך מאוד לקוראיהם. שני העיתונים פרסמו ידיעה על שטר של 100 לירות ארץ ישראליות (לא"י) שנמכר בלונדון תמורת 65,000 פאונד. ב"כלכליסט" מספרת הכותרת "שטר נדיר מארץ ישראל נמכר ב-100 אלף ד'", אך בגוף הידיעה מתואר השטר פעמים אחדות כ"שטר כסף פלסטיני". ב-nrg מספרת הכותרת "שטר נדיר מימי המנדט נמכר ב-65 אלף פאונד" - זהו צעד נהדר קדימה, משום שב"כלכליסט" כלל לא מוזכר שמדובר בשטר מימי המנדט. עם זאת, גם nrg מתאר את השטר כשטר "בשווי של 100 פאונד פלסטיניים", אף שעל השטר עצמו נכתב "מאה פונט פלשתינאיים (א"י)" - יחי ההבדל הקטן: א"י (היא ארץ ישראל) נמחקה, ו"פלשתינאיים" (כלומר של פלשתינה, היא ארץ ישראל בפי הבריטים) הפך ל"פלסטיניים" (כלומר של פלסטין, המדינה הערבית שאולי תקום). איפה טעינו? דוד שי - שיחה 00:47, 15 באפריל 2013 (IDT)

אל תאשים את עצמך בבורות של אחרים. ‏DGtal‏ 00:54, 15 באפריל 2013 (IDT)

בימי המנדט "ארץ ישראל" ו"פלסטינה" היו מילים נרדפות עבור דוברי עברית. בכל השפות האחרות הארץ נקראה "פלסטינה". השם "פלסטין" למדינה הערבית לעומת "ארץ ישראל" למדינה היהודית הוא כבר שם מאוחר יותר. ר' גם [2].‏ Tzafrir - שיחה 16:13, 15 באפריל 2013 (IDT)

בול דואר מתקופת המנדט

דיוק: בעברית נקראה המדינה "פלשתינה", ולא "פלסטינה", כפי שאפשר לראות בבול מתקופת המנדט. דוד שי - שיחה 08:24, 21 באפריל 2013 (IDT)

פרשת בובות קש בבית הדין של אמריקה

כתבה על הרב מייקל ברויד , שהשעה את עצמו מחברותו בבית הדין של אמריקה, לאחר שהודה בכתיבת מאמרים בשם בדוי והגנה עליהם באמצעות "בובות קש". ‏עמיחי • שיחה 17:04, 15 באפריל 2013 (IDT)

אף אחד לא חסין מפני מידת הגאווה. ‏DGtal‏ 00:44, 17 באפריל 2013 (IDT)

מתוך היכרותי איתו, אני מניח שזה יותר מעשה קונדס שיצא מחוץ לכל פרופורציה. דניאל צבי • שיחה 11:30, ז' באייר ה'תשע"ג (17.04.13)

חמשת הסרטים הישראלים הגדולים בתולדותינו

• פרויקט הסרטים הגדול: חמשת הגדולים. צחי לרנר - שיחה 20:17, 15 באפריל 2013 (IDT)

יום העצמאות שמח!

יום העצמאות שמח לכל הוויקיפדים ולכל בית ישראל!

בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 22:36, 15 באפריל 2013 (IDT)

לפחות היית משנה בפוטושופ את ה-60 ל-65. חג עצמאות שמח לכןלם. -יונה בנדלאק - שיחה 23:44, 15 באפריל 2013 (IDT)

בשביל כמות התגובות עד כה לא שווה כ"כ לטרוח. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 19:45, 18 באפריל 2013 (IDT)

אוי, חבל. אבל החלום הציוני עומעם זוהרו מאז שאבי עלה לכאן ארצה כציוני נלהב. והנקנקיות שאכלתי ביום העצמאות היו די מעאפנות. ככה ש- צטערת. • צִבְיָה • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ג 23:37, 18 באפריל 2013 (IDT)

שאלת ראש הממשלה

במקרה הגעתי לחידון התנ"ך העולמי, לשאלת ראש הממשלה, ואחת השאלות היא: מי אמר "הנה ימים באים... וכרתי, את-בית ישראל ואת-בית יהודה--ברית...נתתי את-תורתי בקרבם, ועל-ליבם אכתבנה.

אני מכיר את הקטע הזה, ואחרי המילה ברית מופיעה "חדשה". השאלה היא למה נמנע ראש הממשלה מלהגיד את המילה "ברית חדשה". האם הוא פוחד ממישהו?

הטקסט המלא:

הנה ימים באים, נאום-יהוה; וכרתי, את-בית ישראל ואת-בית יהודה--ברית חדשה. לא לא כברית, אשר כרתי את-אבותם, ביום החזיקי בידם, להוציאם מארץ מצריים: אשר-המה הפרו את-בריתי, ואנוכי בעלתי בם--נאום-יהוה. לב כי זאת הברית אשר אכרות את-בית ישראל אחרי הימים ההם, נאום-יהוה, נתתי את-תורתי בקרבם, ועל-ליבם אכתבנה. (ירמיהו) איתן - שיחה 13:13, 16 באפריל 2013 (IDT)

ראש הממשלה אמר את מה שכתבו לו. בהחלט יש מקום לא לאמר דברים שיתפרשו באופן מוטעה, ואם בציבור יש אנשים שעלולים לחשוב שירמיהו מדבר על הברית החדשה אז בהחלט יש מקום להמנע מלהטעות אותם. הרי אין זמן בחידון לתת שיעור של שעה על נבואתו של ירמיהו ועל הברית החדשה שכורת ה' עם ישראל, ברית שלא תופר. עדירל - שיחה 17:39, 16 באפריל 2013 (IDT)

להפך. ירמיהו מדבר על ברית חדשה, לא על הברית החדשה. כאשר אתה משמיט את המילה "חדשה" - יש לך ממה לחשוש - אולי הנוצרים צודקים...איתן - שיחה 20:52, 16 באפריל 2013 (IDT)

תשובה, הבעיה עם המסיונרים היא שהם נוהגים לשקר. הם היו מוצאים, שימוש רב ברצועת מדיה בה ראש ממשלת ישראל אומר את זה, ומחברים את זה לשאר ההבלים שלהם כדרכם להונות את הקהל אליו הם פונים. מי-נהר - שיחה 20:39, 17 באפריל 2013 (IDT)

אצלנו בכפר היו אומרים "פארטייטשט און פארבעסערט". קיפודנחש 23:16, 16 באפריל 2013 (IDT)

ובעברית? קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה איכותית • 23:19, 16 באפריל 2013 (IDT)

הלצה עבשה עם זקן ארוך על מתרגם שתירגם את המלט של שייקספיר לגרמנית, והיה כה גאה בפרי עמלו שבעמוד השער, כלומר הדף בו מופיע שם המחזאי ושם המתרגם, כתב "פארטייטשט און פארבעסערט" (זו למעשה הגרסה היידית - אולי מישהו יבוא ויספר לנו איך זה בגרמנית). בתרגום חפשי "תורגם לגרמנית ושופר" (על ידי <שם המתרגם>). כשם שאותו לץ האמין ששיפר את שייקספיר, כך גם כותב השאלה האמין שביכולתו וזכותו לשפר את דברי הנביא ירמיהו. קיפודנחש 23:38, 16 באפריל 2013 (IDT)

אולי כותב השאלה חשש שהצירוף "ברית חדשה" יהיה קל מדי לזיהוי וכדי להקשות על השאלה הסיר את המילה "חדשה". עדירל - שיחה 23:43, 16 באפריל 2013 (IDT)

במובן של המול היידי הנודע שהדפיס תרגום לאידיש של רומיאו ויוליה, עם הקרדיט למתרגם: נכתב עי ויליאם שייקספיר. תורגם ושופר על ידי..... לא מצאתי מקור בגרמנית. Nachum - שיחה 11:13, 17 באפריל 2013 (IDT)

ניטפוק: הייתי מנחש שהמקור הוא יידי, לא גרמני; מטבע הדברים, אירוניה עצמית בהקשר לפרובינציאליוּת נפוצה יותר בהקשר ליידיש, שהיא הרבה יותר פרובינציאלית מ(יתר) ה"גרמנית" (ה"תקנית"). בגרמנית יש מקבילה מושלמת לביטוי: "verdeutscht und verbessert", שדומה שגם היא הייתה בשימוש מסוים בעבר הרחוק, אם כי אינני יודע באיזו שכיחות.

הפועל "פֿאַרטיַיטשן" התייחס ליידיש כשם שהוא התייחס לגרמנית (יידיש, או הגרמנית היהודית, נקראה בעבר פשוט "טיַיטש", ודובריה לא ראו בה שפה נבדלת מ"גרמנית"). פירושו המילולי הוא אמנם "גִרמֵן" (כלומר, 'הפך – תרגם – לגרמנית/יידיש'), אבל ביידיש פירושו פשוט "תרגם". תרגום חופשי נאמן של הביטוי יהיה אפוא "תורגם ושופר". אביעדוס • שיחה ח' באייר ה'תשע"ג, 20:26, 17 באפריל 2013 (IDT)

Es begann mit Tschechows „Kirschgarten“, den Rudolf Noelte nicht nur inszeniert, sondern auch verdeutscht und verbessert hat: קטע משבועון צייט מ1971. Nachum - שיחה 13:33, 18 באפריל 2013 (IDT)

מטס חיל האוויר

למי שלא היה היום. ניתן לראות את התמונות בוויקישיתוף:

לתפארת מדינת ישראל. דרור - שיחה 23:50, 16 באפריל 2013 (IDT)

ורי נייס, רק שאלה אחת: האם הכרחי להעלות את כל התמונות האלה לויקישתוף? אפילו במחשב שלי אני לא משאירה כל כך הרבה תמונות זהות, כמעט לחלוטין אלא בדרך כלל משאירה עשירית - טובות ובאמת. מתוך כל הקטגוריה הזאת הייתי לוקחת אולי שש. לא רק שזה מקום מיותר שנתפס, זה גם מקשה לבחור את התמונות הטובות. • צִבְיָה • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ג 11:42, 18 באפריל 2013 (IDT)

ויקישיתוף הוא מאגר של תמונות. המטרה שיהיה לציבור הרבה תמונות לבחור מתוכן. כל אחת קצת שונה. בכל אחד מטוסים אחרים, או אנשים אחרים הצופים במטס. זה לא תמונות ברמה אומנותית, אולם אני בטוח שיש לכל אחת ואחת ערך חינוכי, ולצורך זה הוקם מאגר ויקישיתוף. ואגב - אין בו הגבלת מקום. דרור - שיחה 10:51, 19 באפריל 2013 (IDT)

אני יודעת שאין. אבל זה פשוט מיותר. מי שבוחר תמונה לוקח את הטובה ביותר, או את זאת שמביאה זווית לגמרי שונה של הנושא. ואילו בקטגוריה הזאת רוב התמונות זהות. • צִבְיָה • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ג 15:25, 19 באפריל 2013 (IDT)

הבן האובד של בלקינד ואזכורי ויקיפדיה

בעקבות כתבה כאן בה נכתב ש- "למעלה ממיליון איש צפו במוצאי יום השואה בסרטו של בן שני 'הבן הסודי של משפחת בלקינד' ששודר במסגרת 'עובדה' - שילוב לא יאמן של מלודרמה משפחתית עם סרט היסטורי שבו מככבת אחת המשפחות הנודעות בהיסטוריה הארצישראלית של לפני קום המדינה." חרגתי ממנהגי וצפיתי בתוכנית עובדה מה-08/04/13 ניתן לצפייה כאן, 40 דקות שבהחלט שוות צפייה. במהלך התוכנית מזכירים ומראים ערכים בויקיפדיה שסייעו לחיבורים הראשוניים בתהליך. האם לדעתכם כתבה זו צריכה להיות מוזכרת ב-ויקיפדיה:פרסומים בתקשורת ? מי-נהר - שיחה 17:13, 17 באפריל 2013 (IDT)

בהחלט כן. כוחה של ויקיפדיה בא לידי ביטוי באופן בולט. הסיפור מאד מרגש - תודה על הלינק! Liad Malone - שיחה 19:39, 17 באפריל 2013 (IDT)

תיקנתי כבר ערך אחד ברוח התוכנית

יש קישור שבו הם מצאו את הדמיון, והוא

• ישראל בלקינד באלבום המשפחות - עדת ראשון לציון איתן - שיחה 22:55, 17 באפריל 2013 (IDT)

אבל הקישור המדויק לישי בלקינד הוא זה http://www.gen-mus.co.il/person/?id=2492 איתן - שיחה 22:58, 17 באפריל 2013 (IDT)

חשבתי שאני זוכר נכון, בדקתי ואכן: אני יכול לזקוף לזכותי את הוספת הקישור הקריטי (-: ‏ Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 00:32, 19 באפריל 2013 (IDT)

כבוד! איתן - שיחה 11:05, 19 באפריל 2013 (IDT)

בנק לאומי - חרם צרכנים

מועתק מתוך עמוד הפייסבוק: שני 22 אפריל 2013, בשעה 11:00

• תל אביב הרצל 19
• ביום שני אנו נפגשים מול הסניף הראשי של בנק לאומי.
• המטרה:

פגישה עם מנכ"ל הבנק רקפת רוסק עמינח לבירור החלטתה בנוגע למחיקת חובו של מר נוחי דנקנר.

אנו נחרים את הבנק, נסגור חשבונות ונעמיד אותם מול ההבנה הבאה: לא תקום ולא תהיה איפה ואיפה. כולם יקבלו את אותו היחס.

הצטרפו למאבק ובואו איתנו.

• הפורום בפייסבוק. צחי לרנר - שיחה 01:26, 18 באפריל 2013 (IDT)

אני ממליץ שבדרככם לפגישה/הפגנה תקראו את הערכים שבקטגוריה:אשראי, ובפרט את הערכים סיכון אשראי וחוב אבוד. גם הערך ניהול סיכונים פיננסיים עשוי להועיל. דוד שי - שיחה 07:10, 18 באפריל 2013 (IDT)

ותתעדכנו בחדשות כי עוד לפני שפורסם פוסט זה, בנק לאומי התחיל לעשות קולות שהוא חוזר בו. בכל מקרה, חרם צרכנים לא יעזור כי כך מתנהל בנק. הוא מעדיף 70 אלף היום ולא 100 אלף מתישהו, אם בכלל. וכמאמר הפתגם: "טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ". -יונה בנדלאק - שיחה 09:13, 18 באפריל 2013 (IDT)

חבל שהמדיניות הזאת מיושמת רק אצל אלה שהם טעו לגביהם בגדול, לקטנים הבנקים מוציאים את הנשמה. בכל פעם שמגיע מישהו שקצת מפורסם, הם עושים קולות של שטיח ומתייצבים בדחילו ורחימו לתת להם הלוואות. מעניין אם הם גם עושים חיפוש בגוגל לראות עד כמה הוא מפורסם כדי להחליט על מתן ההלוואות, כמו אצלינו בהצבעת חשיבות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 14:39, 19 באפריל 2013 (IDT)

אל תנצלו את ויקיפדיה כבמה לתעמולה ולמאבקים פוליטיים. צחי, טוב תעשה אם תמחק את ההודעה. ‏nevuer‏ • שיחה 15:25, 19 באפריל 2013 (IDT)

צודק. באמת לא הבנתי מה הודעה כזאת עושה כאן ואיך זה שלכולם זה נראה בסדר. זה חלק מסיור אלף מילים? Liad Malone - שיחה 15:37, 19 באפריל 2013 (IDT)

הבנקים הפכו לגופים סרטניים - חייבים לכרות אותם

• לורד קאלמס: "השוק החופשי נכשל; הבנקים הפכו לגופים סרטניים - חייבים לכרות אותם". צחי לרנר - שיחה 03:26, 18 באפריל 2013 (IDT)

  הוא כנראה קנה זהב והוא רוצה שערכו יעלה קצת אחרי נפילה של מעל 20% בשנתיים האחרונות. ובלי קשר לדובר "המשקיעים בזהב הם בדרך כלל אידיוטים". -יונה בנדלאק - שיחה 09:30, 18 באפריל 2013 (IDT)

עברית של פעם

ידיעה ב"דבר" משנת 1935 מספרת כי פ.ק.פ. דרשה "לפרק את היהודים ולזיין את הערבים". היום יש לפעלים אלה משמעות שונה לחלוטין. דוד שי - שיחה 20:50, 20 באפריל 2013 (IDT)

וואו. זה לקח לי הרבה זמן. • צִבְיָה • שיחה • י' באייר ה'תשע"ג 22:12, 20 באפריל 2013 (IDT)

"מר בגין לגם שתיים-שלוש לגימות מכוסו, סקר את הקהל, הניע ראשו שלוש-ארבע פעמים מעלה-מטה, כמסכים עם דברי עצמו, או כמקונן, והחל למנות בקול מר ומאשים, כקטגור זועף המטיח שורה בלתי מעורערת של טענות מחץ עוקצניות:

"הנשיא אייזנהאואר מזיין את משטרו של נאצר!

"בולגנין מזיין את נאצר!

"גי מולה ואנתוני אידן מזיינים את נאצר!!

"כל העולם כולו מזיין יומם ולילה את אויבינו הערבים!!!"

פאוזה. קולו של הנואם נמצא בוז וגועל:

"ומי מזיין את ממשלת בן-גוריון?"

דומיית תדהמה ירדה על האולם. אבל מר בגין לא חש בה. הוא הרים את קולו והריע בנצחנות:

"לו אני הייתי ראש הממשלה כעת - כולם, כולם היו מזיינים אותנו!! כו-לם!!"

כמה מחיאות-כפיים רפות והמוססות נשמעו פה ושם בין קשישי השורות האשכנזיות של האולם. ואילו על כל עומק ההמון שמאחור ריחפו כנראה היסוס, אי-אמון למשמע אוזניהם, או אולי הלם קל. בתוך השקט הנבוך שהשתרר לרגע בכל רחבי אולם אדיסון היה רק ילד אחד, ילד לאומי אחד, כבן שתים-עשרה, ילד פוליטי עד שורשי שערותיו, ילד בגיניסטי שרוף בחולצה לבנה ובנשעליים מצוחצחות כמו ראי, שלא יכול היה להכיל והפוצץ פתאום מצחוק. (סיפור על אהבה וחושך, עמוד 480).

וראו גם זין (סלנג)#הפועל 'לזיין'. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:39, 21 באפריל 2013 (IDT)

אני תוהה איך תירגמו את הקטע הזה לשפות זרות. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:01, 22 באפריל 2013 (IDT)

תריץ על גוגל טרנסלייט ותבדוק. אל תשכח לספר לנו מה הייתה התוצאה. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 19:55, 22 באפריל 2013 (IDT)

אני מתפלא על כך שמה שמרשים אתכם בקטע זה "לפרק" ו"לזיין". היום ממשיכי דרכה של פקפ מהשמאל הקיצוני מבקשים לעשות לישראל מה שפעם פקפ ביקשה לעשות לערבים. איתן - שיחה 19:46, 27 באפריל 2013 (IDT)

לפעמים שווה לחכות קצת (קוריוז)

לפני כמה שעות פרסם אתר סרוגים את החלטת אוניברסיטת בר-אילן למנות את הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ לנשיא הבא של האוניברסיטה. החלטתי לעדכן את המידע בערך, ועל הדרך לשפץ קצת את המידע עליו, בעיקר בתיאור מדוייק יותר של מהות הגוף "הבית היהודי" בעת שהוא נבחר לעמוד בראשו. מגזין האוניברסיטה פירסם לאחר כמה שעות הודעה משלו ובה נכללו, בין השאר תיקונים שלי שאי אפשר לטעות בסגנונם. מסקנה: עדיף לפעמים לחכות קצת ולתת מידע יותר מדוייק. מסקנה 2: אם מצטטים את ויקיפדיה, אל תצפו לקרדיט. אני אישית מרוצה. ‏DGtal‏ 14:46, 21 באפריל 2013 (IDT)

יום כדור הארץ

מעל 20 מיליון איש השתתפו באותו אירוע

— ויקיפדיה העברית

תרגום ממש גרוע ומוטעה מויקיפדיה האנגלית, נשמע כאילו הייתה אסיפה של 20 מליון איש, המקור הוא בפיסקה:

The first Earth Day family had participants and celebrants in two thousand colleges and universities, roughly ten thousand primary and secondary schools, and hundreds of communities across the United States. More importantly, it "brought 20 million Americans out into the spring sunshine for peaceful demonstrations in favor of environmental reform." It now is observed in 192 countries, and coordinated by the nonprofit Earth Day Network, chaired by the first Earth Day 1970 organizer Denis Hayes, according to whom Earth Day is now "the largest secular holiday in the world, celebrated by more than a billion people every year." Environmental groups have sought to make Earth Day into a day of action which changes human behavior and provokes policy changes

— ויקיפדיה האנגלית

חבל שהיום ה22 באפריל ואלפים הולכים לראות את זה. מצטער שאין לי זמן לתקן את זה עכשיו, לא הבנתי מה התרגום המדויק. דרך אגב הטעות הזאת כבר כתובה מהפתיחה של הערך ב2009. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ג • 13:56, 22 באפריל 2013 (IDT)

הדמגוגיה של לפיד

אל תשאלו אותי איך נפלתי לכתבה פוליטית ב-ynet. אבל נפלתי, וזכיתי לטעום את טעמו של לפיד, ואין ספק שלאיש יש יכולת רטורית לא רעה, בכנות גמורה.
בכל מקרה, הנה משפט מסויים שאמר האיש שהטריד את היכולות הלוגיות המופלאות שלי. וכך אמר האיש לפורוש: ”אני שואל את עצמי, אחרי שאמרנו שבעת אלפים פעם שאיש אינו שונא אתכם... אתם ממשיכים לטעון ששונאים אתכם.”
חשבתי, מיכאל בן-ארי במליאה לאחמד טיבי: ”אני שואל את עצמי, אחרי שאמרנו שבעת אלפים פעם שאיש אינו שונא אתכם... אתם ממשיכים לטעון ששונאים אתכם.”
או אמא ליוסי, על איציק המציק: ”אני שואלת את עצמי, אחרי שאמרתי שבעת אלפים פעם שאיציק אינו שונא אותך... אתה ממשיך לטעון ששונאים אתכם.”
כאילו, אם לפיד אומר שלא אז הוא יודע מה הוא אומר? מסתמא. • צִבְיָה • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ג 19:45, 22 באפריל 2013 (IDT)

מי שעושה שימוש במילה, צריך קודם ללמוד את משמעותה. דמגוגיה זה לא מה שאת חושבת.

ספר לי על זה. • צִבְיָה • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ג 20:14, 22 באפריל 2013 (IDT)

נתתי לך קישור - תלחצי עליו ותקראי את הגדרת המילה. לא לדעת זה לא בושה, אך לדבר בשחצנות מתוך בורות...

אבוי. נראה שאנו חלוקים בדעותינו לגבי איך שאנו מפרשים את ההגדרות. • צִבְיָה • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ג 20:26, 22 באפריל 2013 (IDT)

אדון אנונימי, הבושה היא לדבר באנונימיות. התואיל לנהל דו-שיח מסודר? (כאשר מסודר פירושו חתימה, עדיף תחת שם המשתמש שלך, מענה לגופו של עניין וכדומה). קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה איכותית • 20:22, 22 באפריל 2013 (IDT)

אין שמץ של דמגוגיה בדברי לפיד. דווקא ההשוואה לבן ארי ואחמד טיבי- היא בגדר דמגוגיה. אגסי - שיחה 22:38, 23 באפריל 2013 (IDT)

צביה היקרה, למה את מצפה? זה בסה"כ לפיד. רועי • שיחה 21:12, 24 באפריל 2013 (IDT)

במאמר המוסגר, חשבתי שגם אלו המכנים את החרדים: עלוקות, טפילים, תת אדם, לא יצרניים, משתמטים, פרימיטביים, פנאטיים, חשוכים, וכדומה, צריכים להכיר בתרומת החרדים לכלכלה בכך שהם מייצרים מקומות עבודה רבים במשק, כמו כל הכתבים לענייני חרדים, והפרשנים לענייני חרדים, והמומחים לענייני חרדים ודמוגרפיה, ואישי תקשורת ופוליטיקה העוסקים ומתפרנסים לא רע מהעיסוק בחרדים ובאיום הנשקף מהם, בשביל האיזון. טיפוסי - דברו איתי 19:00, 30 באפריל 2013 (IDT)

אנא האר את עיני: מי הם "אלו המכנים את החרדים תת אדם"? תוכל באותה הזדמנות להצביע על מקור, או שמא מדובר בעצם בהשלכה? קיפודנחש 18:03, 1 במאי 2013 (IDT)

מתוך השאלה משתמעת הסתייגות ממונח מצמרר ספציפי זה, וזה יפה, ומה לגבי שאר המונחים? הם אולי כבר מושרשים מדי בחלקים בחברה בשביל לעקור אותם מהשיח? או שמא יטען הטוען שבסך הכל מדובר בעובדות יבשות, לטוען דמיוני זה אבקש להזכיר שבתורת הגזע הנאצית הופיעו קביעות "מדעיות" בדבר נחיתות הגזע היהודי שממוקם בתחתית סולם גזעי האנושות. ולגוף השאלה, ביטוי זה ודומיו ומשמעויותיו מופיעים לא אחת בתגובות לכתבות העוסקות בחרדים באתרים פופולריים בישראל, ויסלח לי מר על שאיני טורח לחפש כעת קישור אליהן, מחוסר זמן ועניין, ובכל זאת הנה קישור למאמר הנוגע בנושא הרחב של אנטישמיות תוצרת הארץ. טיפוסי - דברו איתי 23:21, 1 במאי 2013 (IDT)

ערך גילוי אנטישמיות ברשת האינטרנט

העניין הולך ותופס תאוצה באופן מדאיג, אני פותח את הערך, מי שרוצה לעזור הערך יהיה פתוח לעריכה. אוהד הפועל - שיחה 19:43, 24 באפריל 2013 (IDT)

מדאיג? אני לא מוטרדת מזה שהטוקבקיסטים בארצינו יסתכלו על עצמם במראה מדי פעם. בכל מקרה, זה עניין ללוח מודעות. • צִבְיָה • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ג 20:04, 24 באפריל 2013 (IDT)

איפה הכסף?

לפיד שואל את זה הרבה, אבל אני לא רואה פה שום אינפלציה! מה הצורך בכסף? הגירעון בארצות הברית גדול בהרבה מהגרעון פה. אין מדינה שמתפתחת כל כך מהר ללא גירעון מסוים. זה נראה נורא מטומטם לראות את לפיד נלחם על זה. אני מפספס משהו? רועי • שיחה 23:44, 24 באפריל 2013 (IDT)

זוהי השאלה הגדולה שאותה שואל מעמד הביניים הישראלי, אותו מעמד שבשבילו אני הולך אל הפוליטיקה, ושמטרתי המוצהרת היא לייצג את האינטרסים שלו: איפה הכסף? מדוע דווקא המעמד היצרני, משלם המיסים, ממלא החובות, עושה המילואים, המחזיק על גבו את כל המדינה, אינו רואה את הכסף? רציתם עמדה ברורה? בבקשה: זה הכסף שלנו, והגיע הזמן שישקיעו אותו בנו. כה כתב לפיד. Nachum - שיחה 13:02, 25 באפריל 2013 (IDT)

נלחם על מה. על גובה הגרעון? כדי שהאשראי של ישראל יהיה כמו עכשיו (aa-, אם אני לא טועה), ישראל חייבת לשמור על גרעון סביר אם לא אז מידת האשראי של ישראל תקטן ולכן הלוואות שהמדינה לוקחת מגופים בינלאומיים (אין מדינה שמתפתחת כל כך מהר שאינה לוקחת הלוואות) ישאו בריביות גבוהות יותר מה שיגרום להוצאת סכום כסף נוסף לכסות אותם. כך שיש צורך להשאר ברמת גרעון המקובלת על מדינות העולם גם אם תיאורטית האזרחים בישראל והשרים רוצים להגדיל אותם. נ.ב. אם לפיד ימתין על להחלפתו של סטנלי פישר הוא כנראה יתקל בהתנגדות קטנה יותר כך שיקל עליו להגדיל את הגרעון, אך כאמור, לא בטוח שזה מצב רצוי בטווח הארוך. -יונה בנדלאק - שיחה 13:27, 25 באפריל 2013 (IDT)

יונה, עד עכשיו זה היה נראה לי כל כך הזוי, שהייתי בטוח שאני מפספס משהו. רועי • שיחה 19:09, 26 באפריל 2013 (IDT)

רועי, אתה מפספס. לפיד אומר: אם המצב של המדינה כל כך טוב, אז מדוע הרבה אזרחים בקושי גומרים את החודש, רבים מהם במעמד הביניים? וזאת הסיבה שאין כאן אינפלציה, למעט במחירי הדירות. אם היה לאנשים הרבה כסף, הייתה נוצרת אינפלציה. מאחר שהמדינה לא מגדילה את כמות הכסף, לא נוצרת אינפלציה. אבל רמת המחירים גבוהה מלכתחילה, הרבה יותר גבוהה מארצות הברית וגם המס גבוה.

יש תחרות גבוהה בענפים מסוימים כמו במזון (כן, יש תחרות בענף, במיוחד ברשתות השיווק), בסלולר (החל מ-2011), ועוד, אבל מחירי מוצרים רבים יקרים, בגלל מיסוי (מכוניות) ובגלל עלויות גבוהות כמו, ארנונה, מים, חשמל. איתן - שיחה 23:04, 26 באפריל 2013 (IDT)

וזה מזכיר לי שב-1984 כשהייתי סטודנט ועבדתי כמאבטח, המדינה הייתה על סף פשיטת רגל. שאלתי עובד אחד במוסד בו עבדתי מדוע הוא מצביע ליכוד למרות שמצב המדינה על הפנים, והתשובה שהוא ענה: "טוב לי, אני מרוויח היטב". אז המדינה הייתה פושטת רגל, אבל לתושבים היה הרבה כסף, ולכן הייתה אינפלציה של 440% לאותה שנה. בדיוק הפוך מהמצב הנוכחי איתן - שיחה 23:07, 26 באפריל 2013 (IDT)

מחירים גבוהים בתחום המזון נובעים, בין היתר מהוצאות על כשרות. ההוצאות על כשרות אינן מסתכמות בצבא משגיחי הכשרות, אלא כוללות גם הוצאות נוספות כמו מעשר, שמיטה, פסילת מזון טוב ובריא, שאינו עומד בדיני כשרות מסוימים וכדומה. הכשרות גם מקטינה את התחרותיות, כי פירמות זרות רבות אינן נכנסות לשוק הישראלי בגללו. הכשרות גם מפלה בקבלה למקומות עבודה - בייצור מצות ויין יכולים לעבוד רק שומרי מצוות. בברכה. ליש - שיחה 23:42, 26 באפריל 2013 (IDT)

מסכים, למרות שיש גם מכס על תוצרת חקלאית (למשל שמן זית - כמעט 10 שקלים לליטר), יש מע"מ 17 אחוז, יש עלויות תקורתיות גבוהות. בקיצור, יש הרבה חוגגים על המזון שאנו אוכלים. ועדיין - רשתות המזון בארץ אינן מרוויחות מי יודע מה איתן - שיחה 00:04, 27 באפריל 2013 (IDT)

קול קורא לקבלת הצעות לשיתופי פעולה עם מוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל

ראו כאן. בתודה, ליאור पॣ • ט"ז באייר ה'תשע"ג • 19:07, 25 באפריל 2013 (IDT)

ועוד בפינתנו: ויקיפדיה חוזה את החדשות

והפעם: [3] ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:53, 25 באפריל 2013 (IDT)

האם זה מחייב אותנו להניח תבנית {{אקטואלי}} על הערך, אף שלא ידוע לנו פשר העניין הפתאומי באיש תקשורת בכיר זה? דוד שי - שיחה 20:46, 25 באפריל 2013 (IDT)

נרמז לא אחת ברשתות החברתיות כי הוא איש התקשורת הבכיר שהטריד מינית נשים רבות. כמובן שאין בידי כלים כדי לדעת. ערןב - שיחה 21:51, 25 באפריל 2013 (IDT)

מאוד יתכן שהפרשה תתפוצץ ברעש גדול כבר בשבוע הבא. יש כאן רמזים: "ברור שהוא גבר, ברור שהוא מערוץ 10, ברור שהוא פופולארי מאוד, ברור שהוא מוכר לכל אחד מאיתנו. מי הוא? הס מלהזכיר".אגסי - שיחה 22:06, 25 באפריל 2013 (IDT)

פופולארי הוא לא ומועלם לא היה. בכל אופן פשוט שאין להתייחס לכך בשום צורה שהיא. על זה כבר נאמר "לא תשא שמע שוא". אנו לא צריכים לא יכולים ואף מחוייבים שלא להיות מובלים על ידי דברים שאינם מאומתים בכלים מקובלים. ק"ו וחומר כאשר מדובר בהוצאת לעז בהווה על בני אדם. לכל היותר תשאלו האם לשים תבנית אקטואלי על תת דיון זה בכיכר העיר. וכפי שאנו רואים הדיון כאן אינו אקטואלי כ"כ. זה גם אינו לחזות עתיד אלא שיקוף מציאות נקודתית קרי מספר הצופים שבאו ברובם באותו זמן בעקבות השמועות ברשת, ואנו לא המקור להן. מי-נהר - שיחה 23:38, 25 באפריל 2013 (IDT)

יצא המרצע מן השק: עיתונאיות מעידות: עמנואל רוזן הטריד אותנו, באתר הארץ, 26 באפריל 2013. דוד שי - שיחה 15:53, 26 באפריל 2013 (IDT)

זבח פסח השומרוני

השבוע חל חג הפסח של העדה השומרונית. אנו ניסע לבקר אותם היום ולסייר בהר גריזים במסגרת סיור ערך מילים, במטרה לעדכן את הערכים על העדה.

ערב פסח של השומרונים חל ביום שלישי שעבר, ואני נכחתי בטקס הזבח וצילמתי אותו (חלק מהתמונות קשות, אך אין תמונה של שחיטה ממש). אתם מוזמנים לראות את התמונות כאן (לחלופין ויותר נוח אפשר להפעיל את מוד מוצגת על קטגוריה זו ולצפות בה כמצגת. דרור - שיחה 08:00, 26 באפריל 2013 (IDT)

תודה על שחלקת, ממש חגיגת בשרים. יש כאן טעימה על קצה המזלג מן ההתרחשות בבית המקדש. בהחלט לא מתאים לצפיה לצמחונים ולאוהבי קדישמן. גם לבעלי קיבה חזקה יותר, אולי עדיף להציץ בתמונות הממוזערות לפני שמפעילים המצגת. Oy • שיחה 08:10, 26 באפריל 2013 (IDT)

וזה הזמן להודות שוב למוסלמים שגאלו את הר הבית משימושו כמזבלה בימי הביזנטים, בנו שם את מסגד אל אקצא וכיפת הסלע, ובכך הרחיקו מאיתנו את סכנת הקמת בית המטבחיים השלישי. eman • שיחה • ♥ 12:18, 26 באפריל 2013 (IDT)

או שאולי היה מדובר על הגינה הגדולה בירושלים. לצערינו כרגע אין באפשרותינו לבדוק. -יונה בנדלאק - שיחה 12:56, 26 באפריל 2013 (IDT)

אפילו בערך שציטטת כתוב במפורש שלפחות בהתחלה אמורים לחזור להיות מוקרבים בעלי חיים. eman • שיחה • ♥ 13:08, 26 באפריל 2013 (IDT)

...אך פתחו בית מטבחיים עולמי. אחינו הנרצחים ברחבי העולם מודים להם. • צִבְיָה • שיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ג 13:05, 26 באפריל 2013 (IDT)

eman, תשמח בטח לדעת שקיים מדרש שאומר שהעובדה שמסגד מוסלמי (דת מונותאיסטית) עומד בהר הבית, הוא התגשמות ההבטחה ששכינה לא תזוז משם...109.160.150.181 18:42, 29 באפריל 2013 (IDT)

http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/

! ―129.143.71.36 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלמוני יקר! אני הייתי כאן בעת שההחלטה לקבוע שאורית סטרוק היא פעילת זכויות אדם עמדה להצבעה, והצבעתי נגדה - יותר מזה לא יכולתי לעשות. אתה לא היית כאן, ולא הצבעת נגד ההחלטה, ולכן היא אושרה. אינך יכול לבוא בטענות אלא אל עצמך. אתה מוזמן להירשם ולהפוך לעורך פעיל, וכך בפעם הבאה תוכל למנוע תקלות כאלה, ולא רק לפזר סימני קריאה לאחר מעשה. דוד שי - שיחה 17:26, 27 באפריל 2013 (IDT)

הגדרתה של אורית סטרוק איננה תקלה אלא פשוט כתיבת האמת, וכל הכבוד לוויקיפדיה שעמדה זאת בגבורה, גם תחת התקפות חוזרות ונשנות מגורמי שמאל קיצוני (כמו יוסי גורביץ) שמרגישים שגנבו להם את הצעצוע. גם ליהודים יש זכויות אדם, וכאשר ארגוני הזכויות של השמאל החליטו באופן מופגן להתעלם מהם לחלוטין, טוב שקמה סטרוק והחליטה לדאוג להם. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 17:59, 27 באפריל 2013 (IDT)

נכון. זו לא תקלה... eman • שיחה • ♥ 18:10, 27 באפריל 2013 (IDT)

לא צריך להתייחס לכל בלוג שעוד מתהדר בכך שהוא עוקב אחר קריסתה של ישראל. תתעלמו. איתן - שיחה 19:40, 27 באפריל 2013 (IDT)

הוא לא מתהדר, הוא מבכה את קריסתה של ישראל. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:43, 30 באפריל 2013 (IDT)

לא מבכה, מייחל לכיליונה. 109.67.162.120 10:01, 2 במאי 2013 (IDT)

פיגוע הסברה במשרד החוץ הישראלי

משרד החוץ הישראלי חוגג היום עיצוב מחודש לאתר האינטרנט שלו. למרבה הצער, במסגרת העיצוב מחדש שחט המשרד את כל הקישורים שהובילו למאמרים באתר המשרד, וכעת כל הקישורים מתים. בוויקיפדיה העברית לבדה יש 284 קישורים כאלה, שלום לעפרם. ברחבי האינטרנט יש בוודאי עוד אלפי קישורים כאלה. משרד החוץ הוא מרכיב חשוב, אולי החשוב ביותר, בקשרי ישראל עם העולם, כך שקשה להגזים בגודל הנזק שנגרם. אנסח זאת בלשון המעטה: מערך ההסברה של ממשלת ישראל באינטרנט קרס, הלך קאפוט, הלך פייפן. כמה רשלנים יכולים להיות מעצבי האתר ואלה המנחים אותם? דוד שי - שיחה 18:52, 30 באפריל 2013 (IDT)

הכי הרבה שישראלים יכולים להיות. • צִבְיָה • שיחה • כ' באייר ה'תשע"ג 19:05, 30 באפריל 2013 (IDT)

לא נראה לי שמדובר ברשלנות - מדובר בחבלה. צריך לערב בכך את השב"כ, שיבדוק מי הגייס החמישי המחבל בהסברה הישראלית. בברכה. ליש - שיחה 19:44, 30 באפריל 2013 (IDT)

מרגיע לחשוב שאתרי הממשלה מתוחזקים על ידי חברה שהציעה את הסכום הנמוך ביותר במכרז. רנדום - שיחה 21:03, 30 באפריל 2013 (IDT)

אסון ללא ספק, אולי נעשה במכוון? אם יש דבר אחד מטומטם בישראל (וכל השאר בסה"כ מתפקד מאד יפה, לזכותה) זה מערך ההסברה. רועי • שיחה 22:38, 30 באפריל 2013 (IDT)

הפניתי את אנשי הניו-מדיה של משרד החוץ לדיון הזה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:42, 30 באפריל 2013 (IDT)

פיגוע? אלו מטרות הסברתיות משרתת הטרמינולוגיה האלימה הזו? עוזי ו. - שיחה 21:59, 1 במאי 2013 (IDT)

עוזי, נסה להתמקד בעיקר. העיקר הוא הנזק העצום שנגרם להסברה הישראלית עם הפיכתם של כל הקישורים לדפי אתר משרד החוץ לקישורים מתים. הסגנון שבו השתמשתי כדי לדווח על אירוע זה הוא פרט טפל.

ובכל זאת, כיוון ששאלת: האקרים פרו פלסטינים מנסים לפגוע מפעם לפעם באתרי ממשלת ישראל. אני יכול לקבוע בביטחון: מעולם לא גרם האקר נזק כה חמור לאתר של ממשלת ישראל. לוּ היה האקר מצליח להמית את כל הקישורים המובילים לאתר משרד החוץ, היינו רואים בכך סוג של פיגוע, משום בעולם שבו לוחמת סייבר תופסת מקום מרכזי, גם פגיעה באתר אינטרנט היא סוג של פיגוע. את הנזק הנוכחי לא גרם האקר, אלא מישהו מכוחותינו, אך התוצאה חמורה. על תוצאה חמורה יש לדווח במילים המשקפות את חומרתה. דוד שי - שיחה 07:00, 2 במאי 2013 (IDT)

אוסיף לכך עדות מכלי ראשון - בוויכוחים שהיו לי ברומנית עם גורמים אנטישמיים ואנטיישראלים שונים נזקקתי לאסמכתאות לקיומו של עם יהודי ולהכרה בו בעולם (הצהרת בלפור, החלטת החלוקה ועוד). את האסמכתאות האלה מצאתי בסופו של דבר במשרד החוץ הישראלי, באנגלית והן הועילו מאוד. כעת כל הקישורים האלה, שפיזרתי ברחבי האינטרנט הרומני, מתים ויש להניח שבמהרה ימחקו משום כך. בברכה. ליש - שיחה 07:42, 2 במאי 2013 (IDT)

בתים מבפנים בתל אביב בסופ"ש הקרוב

ואני ממליץ בחום! לכו, יותר נכון- רוצו!! --‏sir kiss • שיחה 21:18, 30 באפריל 2013 (IDT)

על ויקיפדיה ומגדר (ובמילים אחרות: על אמריקה)

שווה קריאה. טוסברהינדי (שיחה) 13:45, 1 במאי 2013 (IDT)

סקסיזם היא גם נחלה של ויקיפדיה העברית. שיחת קטגוריה:נשים בתנ"ך לדוגמא. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 14:52, 1 במאי 2013 (IDT)

המדהים הוא שכל השיח המיותר הזה נסב על שיחת קטגוריה שאיש לא עדכן בשש השנים האחרונות. --Yoavd - שיחה 16:54, 1 במאי 2013 (IDT)

נתקלתי בתופעה המעצבנת הזאת בויקישיתוף בקטגוריות על שחקניות/זמרות ישראליות. לא ברור לי למה אין פשוט קטגוריה מקבילה לגברים, לצד הנשים, בתוך קטגוריה כללית "שחקנים ישראלים". Liad Malone - שיחה 17:58, 1 במאי 2013 (IDT)

הקטגוריות הנפרדות בויקישיתוף לנשים הם לא רק אצל הישראלים ראו Commons:Category:Actresses by country שהיא נפרדת מ-Commons:Category:Actors by country. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 21:06, 1 במאי 2013 (IDT)

לא הבנתי מה הבעיה בשתי הדוגמאות שהובאו כאן, בשתהין הופרדו לחלוטין השחקניות מהשחקנים, חשבתי שמדובר על מקרים בהם הקטגוריה הנשית מוכלת בקטגוריה הגברית וזהו לא המצב כאן, בברכה, Nurick - שיחה 00:40, 2 במאי 2013 (IDT)