המילון הכללי של הלשון הקטלאנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
פומפאו פברה  |
| שפת המקור |
קטלאנית |
| סוגה |
מילון |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1931 |
  | |
המילון הכללי של הלשון הקטלאנית (Diccionari General de la Llengua Catalana; בקיצור DGLC) מאת פומפאו פברה הוא מילון של השפה הקטלאנית, שפורסם לראשונה בהמשכים בשנת 1931[1][2] ובתור כרך אחד בשנת 1932. הוא היה המילון התקני של קטלאנית במשך 63 שנה, עד שב־1995 הופיעה המהדורה הראשונה של מילון השפה הקטלאנית של המוסד ללימודים קטלאניים (IEC).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוסד ללימודים קטלאניים רצה ליצור אוצר מילים רשמי, ומשימה זו הופקדה בידי קבוצה קטנה בראשות פומפאו פברה. פברה כבר פרסם לפני־כן מילון אורתוגרפי (1917) על פי הכללים של המוסד ללימודים קטלאניים, בנוסף לעבודות רבות נוספות בנושא תקנון השפה הקטלאנית.
פברה ערך המילון בזמן הדיקטטורה של פרימו דה ריברה (1923–1930). הוא הקדיש לכך שש שנים. הוא הופיע בצורה של סדרת חוברות שהופצוא למנויים במהלך 1931. ב־30 בנובמבר 1932 חנות הספרים הגדולה ליברריה קטלוניה פרסמה את המהדורה הראשונה בכרך אחד. העורך האחראי על ההוצאה לאור היה אנטוניו לופז ליאוזאס.
ב־4 בפברואר של 1939, בסוף מלחמת האזרחים הספרדית ובאווירה של דיכוי של השפה הקטלאנית, הלוחות המקוריים של המילון וטיוטות העורכים הושמדו על ידי הצבא של פשיסטי גנרל פרנקו.
המהדורה השנייה יצאה לאור רק בשנת 1954 (לאחר מותו של פברה), והייתה מצונזרת. עד שנת 1994 יצאו לאור עוד 32 מהדורות.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פברה יישם בעריכת המילון שיטה מדעית קפדנית שזיכתה אותו בהכרה של בני דורו. ברוח הזאת, הוא דחה מילים אזוריות בעלות תפוצה מוגבלת ומילים מיושנות שיצאו מהשימוש.
פברה כתב בהקדמה למהדורה הראשונה על מקורות לעבודה: "בעריכת המילון עמדו למולי מילונים רבים של קטלאנית ושל שפות אחרות (בעיקר זה של האקדמיה הספרדית, זה של האצפלד ודרמסטטר, וזה של ובסטר), ואוספים מילונאיים שפורסמו בעבר (מילון אגילו [Aguiló], עלון הדיאלקטולוגיה בקטלאנית, וכו') והפעילויות הנוכחיות של הלשכה המילונאית[3] (בהן אלה של מנואל דה מונטוליו וקרלס ריבה, והמאמרים על בוטניקה מאת פיוס פונט אי קר ומאת מיקל דה גרגנטה אי פאברגה); נעשו שאילתות רבות למומחים, ובמקרים רבים בהם היו ספקות על המשמעות עצמה או על ההגדרה הטובה ביותר של מילה, זה הועבר למחלקה הפילולוגית:[3] ננקטו כל אמצעי הזהירות כדי למנוע הגדרות לא מדויקות."
המילון הכללי, או פשוט "הפברה", כפי שרבים כינוהו, הצליח לאחד את הכתיב, לטהר את אוצר המילים, ולתקנן את הדקדוק ואף לטבוע תחדישים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Germà Colon i Amadeu-J. Soberanas, Panorama de la lexicografia catalana: de les glosses medievals a Pompeu Fabra, Barcelona, Enciclopèdia Catalana, 1991 (2ª ed.).
- Albert Rico i Joan Solà, Gramàtica i lexicografia catalanes, síntesi històrica. Universitat de València, València 1995.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Els anys de les 32 diferents edicions del DGLC
- Un llibre d'opinions de contemporanis sobre el DGLC
- Web de l'IEC
- Web sobre Pompeu Fabra
- "L'abecé de Pompeu Fabra: D". נבדק ב-2018-11-30.
- המילון הכללי של הלשון הקטלאנית, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ את Fabra 1931
- ^ הודעה של ההוצאה לאור של המילון
- ^ 1 2 של המוסד ללימודים קטלאניים.