המטבח הפורטוגזי

המטבח הפורטוגזי מתאפיין בשימוש נרחב בדגים ופירות ים טריים, מבחר רחב של יינות מקומיים וגבינות מקומיות. המטבח הפורטוגזי מפורסם גם בזכות הליקרים והקינוחים שלו, שרבים מהם נקראים "נזיריים", שכן הם נעשו במקור על ידי נזירים ונזירות במנזרים קתולים. קינוחים פורטוגזיים מאופיינים בשימוש נרחב ביותר בחלמונים. נפוצים גם קינוחי שקדים דמויי מרציפן ומאפים מקומיים, הדוגמה המפורסמת ביותר שלהם היא פסטל דה נאטה. אחד הקינוחים הפורטוגזים המסורתיים ביותר הוא מרמלדת חבושים (והמילה הרוסית "מרמלדה" עצמה מגיעה מה"מרמלו" הפורטוגזי – "חבוש"). בחלקים של הארץ המרוחקים מהים, בשר בקר הוא הבסיס למנות שניות.

גבינת סרה דה אסטרלה וגבינת קשטלו ברנקו קיבלו כינוי מקור מוגן.

שמן זית הוא בסיס חשוב במטבח. לפורטוגל מסורת עתיקה של ייצור יין. הסוג הידוע ביותר הוא "פורט" (פירוש המילה "פורט" המילולי הוא "יין מפורטו").

בדרום פורטוגל להכנת מאכלי ים משתמשים בכלי מיוחד הנקרא "קטפלנה".

בפורטוגל קיימת מסורת של מה שמכונה "ליקריה", שבה מבקרים, בעיקר גברים, דנים בענייניהם על כוס ליקר דובדבנים מקומי בשם ג'ינג'ינה. בנוסף, יש מספר רב של בתי קפה ומסעדות.

המטבח הפורטוגזי הוא הבסיס ההיסטורי של המטבח הברזילאי, אך כיום הם שונים זה מזה באופן מהותי. המטבח הברזילאי אפילו משתמש במרכיבים אחרים כדי ליצור מנות דומות (ולכן, לאחר שלא מצאו את החבוש האהוב עליהם באמריקה, החלו הפורטוגלים בברזיל להכין מרמלדת גויאבות). בנוסף, המטבח הברזילאי משלב מסורות קולינריות מגלי מהגרים אחרים: איטליה, מדינות אחרות באירופה ויפן, בעוד שהמטבח הפורטוגזי שמרני יותר.

בנוסף לברזיל, השפעת המטבח הפורטוגזי (כמו גם התרבות) מורגשת בכל המדינות שהיו בעבר מושבות של האימפריה הפורטוגזית: באנגולה ובמוזמביק, באיי כף ורדה, באי טימור בארכיפלג האינדונזי ובעיר הסינית מקאו (עמדת מסחר לשעבר של פורטוגל).

מנות

בקליאו הוא הדג הנפוץ במטבח הפורטוגזי. מסחר בדג זה החל עוד במהלך המאה ה-15. דגים נוספים הם סרדינים ולברק חלק. בצפון המדינה נפוצים בטאים מיובשים.

המנה הנפוצה בתקופת החורף היא cozido à portuguesa, גרסה מקומית לפוט-או-פה. באזור העיר פורטו נפוצה פרנסזיניה, כריך עם תוספות שונות. קיימות מנות שונות של בשר חזיר. אנוסים היו מוכרחים לאכול מנות אלו כדי להוכיח העברתם לנוצרות. באזור ליסבון נפוצה הכנה ביטוק, סטייק מקומי.

סבולאדה הוא מאכל מבוסס בצל ועגבניות מבושלים. דובראדה הוא מאכל בשר שנפוץ בפורטוגל וגם בברזיל.

טיג'לדה, בולו דה ארוז ופיליו הם מאפים מתוקים נפוצים בפורטוגל ומדינות דוברות פורטוגזית. אלטריה הוא קינוח נפוץ.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המטבח הפורטוגזי בוויקישיתוף

מטבחים בעולם
אוקיאניה	אוסטרליה • ניו זילנד
אירופה	אוסטריה • איסלנד • אירלנד • איטליה • אסטוניה • בלארוס • בולגריה • בלגיה • בריטניה (אנגליה • סקוטלנד) • גרמניה • הונגריה • הולנד • יוון • לוקסמבורג • ספרד • סקנדינביה (דנמרק • נורווגיה • שוודיה) • פולין • פורטוגל • צ'כיה • צרפת • רומניה • רוסיה • שווייץ
אמריקה	ארצות הברית • ארגנטינה • ברזיל • האיטי • ונצואלה • מקסיקו • פרו
אסיה	אינדונזיה • גאורגיה • הודו • וייטנאם • טורקיה • יפן • קוריאה • ירדן • ישראל • לבנון • מונגוליה • סוריה • סין • סינגפור • עיראק • פרס • קזחסטן • קטר • תאילנד • תימן
אפריקה	אריתראה • אתיופיה • דרום אפריקה • לוב • מדגסקר • מצרים • מרוקו • תוניסיה • גאנה
שונות	המטבח היהודי • מטבחי אמריקה הלטינית • המטבח המזרח-תיכוני • המטבח הים-תיכוני • המטבח האסייתי • המטבח ביוון העתיקה • מטבח ימי הביניים