הומור בריטי
הומור בריטי מוגדר לרוב כסגנון הומור הנפוץ ברחבי הממלכה המאוחדת וחבר העמים הבריטי. ההומור הבריטי מתבלט במספר מוטיבים, בין השאר: סרקזם וביטול עצמי, שמירה על פנים חתומות גם בעת אמירת הפאנץ', ועוד.
ההומור הבריטי ידוע גם בהתעלמות מטאבו רבים, כולל מיניות, גזענות ומוות. עם זאת, השימוש ברמיזות ובלשון המשתמעת לשתי פנים (Innuendo) נפוץ מאוד.
את ראשיתו של ההומור הבריטי יש הרואים כבר בסיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר מהמאה ה-14. אך ללא ספק את שורשיו של ההומור הבריטי יש לראות בתקופת הרסטורציה של צ'ארלס השני, מלך אנגליה, כאשר הצגות התיאטרון הפכו לחוקיות בשנית. עקב ערכי המוסר הנוקשים שנהגו בממלכה באותה עת, נאלצו שחקני התיאטרון להשתמש בסגנון שניתן לפרשו גם בצורה תמימה.
המגזין פאנץ' שהחל לצאת לאור בשנת 1841 בלונדון, תרם רבות לסגנון ההומור הבריטי, ולהומור בכלל.
תמות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נושאים בולטים שנמצאים בבסיס ההומור הבריטי החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ועד ימינו כוללים:[1]
שימוש באיננונדו (רמיזות מזלזלות)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימוש באיננונדו(אנ') בהומור הבריטי ניכר במיוחד בספרים כמו ביאוולף וג'פרי צ'וסר, ובשירים עממיים בריטים רבים. לעיתים קרובות עשה ויליאם שייקספיר שימוש באיננונדו בקומדיות שלו.
בעידן הוויקטוריאני תיאטרון הבורלסקה שילב מיניות והומור. בשלהי המאה ה-19, מגזינים כמו "פאנץ'" הפכו פופולריים במיוחד בממלכה המאוחדת, ונעשה בהם שימוש רב באיננונדו באיורים ובמאמרים עצמם.
עד סוף המאה ה-20 השימוש באיננונדו נעשה בצורה פחות ברורה, כאשר דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בסדרות "מבט הפוך" ו"הפתן השחור".
סאטירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות בולטות לשימוש בסאטירה בהומור הבריטי:
- "Private Eye" - דו-שבועון סאטירי (1961–1961).
- "מבט הפוך" - תוכנית מערכונים בריטית ששודרה בערוץ BBC2 משנת 1979 ועד 1982, אשר תרמה להשקת הקריירה של רואן אטקינסון.
- "כן, אדוני ראש הממשלה" - קומדיית מצבים סאטירית בריטית זוכת פרס באפט"א, שנכתבה על ידי אנתוני ג'יי וג'ונתן לין, ושודרה לראשונה בטלוויזיה וברדיו על ידי ה-BBC בין השנים 1980 ל-1984. סאטירה על הפוליטיקה הבריטית, על ה-Deep state ועל הבירוקרטיה בשירות המדינה.
- "כן, אדוני השר" - סאטירה על פוליטיקה, שירות המדינה ובירוקרטיה. הסדרה, זוכת פרס באפט"א, נכתבה על ידי אנתוני ג'יי וג'ונתן לין, ושודרה לראשונה בטלוויזיה וברדיו על ידי ה-BBC בין השנים 1980 ל-1984.
- "Spitting Image" - סדרת טלוויזיה סאטירית בריטית ששודרה בשנים 1984–1996 בהפקת חברת ITV. הדמויות בסדרה היו כולן בובות עשויות לטקס מוקצף, בדמויות קריקטוריות של פוליטיקאים בריטים ובינלאומיים, עם דיבוב וחיקויים של שחקנים.
אבסורד וסוריאליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות בולטות לשימוש באבסורד וסוריאליזם בהומור הבריטי:
- "מונטי פייתון" - הרכב של שישה קומיקאים בריטים שיצר תוכנית טלוויזיה ומספר סרטים קומיים משנת 1969 ועד שנות ה-80. הסרטים והמערכונים שיצרה החבורה היו אחת מאבני הדרך החשובות בתולדות הקומדיה, ורבים רואים בחברי הקבוצה את אבות הקומדיה המודרנית.
- "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" - סדרת מדע בדיוני קומית שנוצרה על ידי הסופר האנגלי דאגלס אדמס. בתחילה הופקה תסכית קומית לרדיו אשר שודרה בערוץ BBC 4 בשנת 1978. לאורך השנים זכתה התוכנית למספר עיבודים שונים, כולל מופעי במה, ספרים, ספרי קומיקס, סדרת טלוויזיה, משחק וידאו, וסרט עלילתי.
- "ננס אדום" - סדרת קומדיה-מדע בדיוני בריטית אשר נכתבה על ידי גרנט ניילור (שם עט משותף שהגו צמד הכותבים רוב גרנט ודאג ניילור). הסדרה רצה במשך שמונה עונות וזכתה למעמד של סדרת קאלט.
הומור הטמון בחיי היומיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות בולטות לשימוש בהומור הטמון בחיי היומיום (שלא בהכרח ניכרים עבור הדמויות עצמן) בהומור הבריטי:
- "על שוטים ואנשים" - קומדיית מצבים בריטית שיצר וכתב ג'ון סאליבן. בין השנים 1981–1991 שודרו בערוץ BBC One בבריטניה שבע עונות של הסדרה, וכן 16 פרקי ספיישל לחג המולד, ששודרו עד שנת 2003.
- "I'm Alan Partridge" (אנ') - קומדיית מצבים בריטית בהפקת ה-BBC בכיכובו של סטיב קוגן. תסריט הסדרה נכתב על ידי סטיב קוגן, פיטר באנהאם, וארמנדו ינאוצ'י. התוכנית שודרה במקור בין השנים 1997–2002.
- "המשרד" - קומדיית מצבים מוקומנטרית בריטית אשר נוצרה, נכתבה ובוימה על ידי ריקי ג'רווייס וסטיבן מרצ'נט. הסדרה הופקה במקור בבריטניה לערוץ BBC2 בין השנים 2001 ל-2003. בעקבות הצלחתה של הסדרה נוצרו לה גרסה אמריקאית, גרסה צרפתית, גרסה גרמנית ואף גרסה ישראלית.
- "Spaced" (אנ') - קומדיית מצבים בריטית שנוצרה, נכתבה, ואשר מככבים בה סיימון פג וג'סיקה סטיבנסון. העונה הראשונה של הסדרה שודרה בערוץ 4 הבריטי בשנת 1999, והעונה השנייה של הסדרה שודרה במהלך 2001. הסיטקום עוסק בחיי היומיום של שתי בני עשרים פלוס בלונדון, ומשלב אלמנטים של סוריאליזם ואבסורד.
- "פיפ שואו" - סדרת קומדיית מצבים בריטית עטורת פרסים ששודרה בשנים 2003 עד 2015. בסדרה מככבים צמד הקומיקאים הבריטים דייוויד מיטשל ורוברט ווב. הסדרה עוקבת אחר חייהם של מארק (מיטשל) וג'רמי (ווב), שני בחורים רווקים ומתוסכלים מינית בסוף שנות העשרים לחייהם אשר חולקים דירה בדרום לונדון.
- "קרועים" - קומדיית מצבים בריטית ששודרה במשך שלוש עונות החל מ-2008 בערוץ הטלוויזיה הבריטי E4 ונכתבה בידי דיימון ביסלי ואיאן מוריס. הסדרה עוקבת אחר חייו של ויל מק'נזי, נער מהפרברים באנגליה ושלושת חבריו.
- "הכומר מדיבלי" - קומדיית מצבים בריטית ששודרה לראשונה בערוץ BBC One בין השנים 1994 עד 1998. עלילת הסדרה מתרחשת בעיירה בדיונית בשם דיבלי בה ממונה אישה לתפקיד הכומר בעקבות השינויים בכנסייה האנגליקנית שאפשרה הסמכה של נשים לכמורה.
מערכת המעמדות הבריטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות בולטות לתכנים הממוקדמים במערכת המעמדות הבריטית בהומור הבריטי:
- "ג'יבס וְווּסטר" - סדרת ספרים מאת פ. ג'. וודהאוס אשר בהמשך קיבלה עיבוד טלוויזיוני כסיטקום בכיכובם של סטיבן פריי ויו לורי. סדרת הטלוויזיה הופקה ביו השנים 1990 עד 1993 עבור רשת השידור הבריטית גרנדה.
- "המלון של פולטי" - קומדיית מצבים בריטית שהופקה על ידי רשת BBC בשנים 1975 עד 1979. הסדרה נכתבה על ידי ג'ון קליז וקוני בות', שגם מככבים בה.
- "מה יגידו השכנים?" - קומדיית מצבים בריטית שהופקה על ידי רשת BBC בשנים 1990 עד 1995. הדמות המרכזית היא הייסינת' באקט (פטרישה ראוטלדג'), אישה אקסצנטרית וסנובית ממעמד הביניים. עלילת הסדרה עוקבת אחר ניסיונותיה של הייסינת' להוכיח את עליונותה החברתית, ולהתיידד או להתחבב על אנשים שונים אשר לדעתה משתייכים למעמד הגבוה. ניסיונותיה נכשלים תמיד בסופו של דבר, לרוב לאחר הופעתם של בני משפחתה המורחבת, אשר משתייכים למעמד הנמוך, ואשר אותם היא מנסה נואשות להסתיר.
- "פשוט נהדרת" - קומדיית מצבים בריטית עטורת פרסים שהופקה על ידי ה-BBC בין השנים 1992 ל-2012. הסדרה נוצרה על ידי הקומיקאית ג'ניפר סונדרס אשר גם מככבת בסדרה בתפקיד אחת הדמויות הראשיות.
- "האצילות מחייבת" - קומדיית מצבים בריטית בהפקת ה-BBC ששודרה במקור בין השנים 1979 ל-1981. הסדרה עסקה בין היתר בסנוביזם שכרוך במערכת המעמדות הבריטית ובשנאת הזרים הקיימת, בנוסף לתפקיד של מעמד האצולה בחברה הבריטית.
- "הפתן השחור" - קומדיית מצבים שהופקה על ידי ה-BBC. הסדרה כוללת 24 פרקים בני חצי שעה ששודרו במקור בשנים 1983–1989 ושלושה פרקים מיוחדים (ספיישלים) ששודרו בשנים 1988 ו-2000 ותשע הופעות נוספות. הסדרה נוצרה על ידי ריצ'רד קרטיס ורואן אטקינסון. התוכנית ממוקדת בעלילותיו של האנטי-גיבור הציני והשנון אדמונד בלקאדר (אותו מגלם רואן אטקינסון).
- "כן, אדוני השר" (ראו תיאור לעיל)
- "ננס אדום" (ראו תיאור לעיל)
- "מישהו מטפל בך?" - קומדיית מצבים בריטית ששודרה במקור בין השנים 1972 עד 1985. עלילת הסדרה מתרחשת בקומת הבגדים וההלבשה התחתונה בחנות כלבו בריטית. כפארודיה על מערכת המעמדות הנוקשה בבריטניה, דמויות הסדרה פונות זו לזו בשמות משפחותיהן, גם לאחר שעות העבודה.
נוכלים חביבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנים בריטים רבים ממוקדות בדמויות סוררות אך אהובות, אשר לרוב ממעמד הפועלים המרושש, אשר מנסים 'לרמות את המערכת' על מנת להיטיב עם עצמם. להלן מספר דוגמאות בולטות בהומור הבריטי לתכנים הממוקדים באספקט זה:
- "על שוטים ואנשים", סדרות טלוויזיה קומיות (1981–2003) בכיכובו של דייוויד ג'ייסון כדל טרוטר.
- "הפתן השחור" (ראו תיאור לעיל)
- "ננס אדום" (ראו תיאור לעיל)
מצבים מביכים כתוצאה ממחסור בכישורים חברתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות בולטות לתכנים בהומור הבריטי הממוקדמים במצבים מביכים כתוצאה ממחסור בכישורים חברתיים:
- "מיסטר בין" - סדרת טלוויזיה קומית בכיכובו של רואן אטקינסון. התוכנית מתמקדת בעלילותיו של מר בין, דמות אקסצנטרית, ילדותית ומיזנתרופית. פרק טיפוסי בתוכנית מורכב משלושה מערכונים שונים, המציגים את בין בסיטואציות יומיומיות שגרתיות, אלא שבין הופך אותן למצבי ביש שמהם הוא נחלץ בדרכים יצירתיות ומשעשעות אך בלתי יעילות.
- "המשרד" - סדרות טלוויזיה קומיות בכיכובו של ריקי ג'רווייס
- "I'm Alan Partridge" - (ראו תיאור לעיל)
- "Extras" (אנ') - סיטקום בריטי העוסק בניצבים העובדים בסדרות טלוויזיה, בסרטי קולנוע ובהצגות תיאטרון. הסדרה הופקה במשותף על ידי BBC ו-HBO והיא נוצרה, נכתבה ובוימה על ידי ריקי ג'רווייס וסטיבן מרצ'נט, אשר גם מככבים בסדרה.
- "פיפ שואו" (ראו תיאור לעיל)
- "קרועים" - קומדיית מצבים בריטית ששודרה בשנים 2008–2010 בערוץ הטלוויזיה הבריטי E4. הסדרה נכתבה על ידי דיימון ביסלי ואיאן מוריס. הסדרה עוסקת בחייו של ויל מק'נזי, נער מהפרברים באנגליה ושלושת חבריו.
- "דרק" - דרמה קומית בריטית שהפקתה החלה בשנת 2012 ואשר עדיין מופקת עד היום. הסדרה נכתבה ובוימה על ידי ריקי ג'רווייס שגם מגלם את התפקיד הראשי בה.
סטראוטיפים המיוחסים לעמים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות בולטות לתכנים בהומור הבריטי הממוקדמים במצבים מביכים כתוצאה ממחסור בכישורים חברתיים:
- "אלו אלו" - על אף שעלילת התוכנית מתרחשת בצרפת במהלך מלחמת העולם השנייה, הדמויות הלא אנגליות דברות באנגלית במבטא צרפתי או גרמני מוגזם, כאשר לכך אורך הסדרה משולב הומור רב אודות הסטריאוטיפים הבריטיים והסטריאוטיפים של העמים האחרים.
- "ננס אדום" - גם בסדרה זו משולב הומר רב על הסטראוטיפים של העמים השונים ברחבי הממלכה המאוחדת, ונעשה שימוש במבטאים ודיאלקט אזוריים שונים.
בעוד שבעבר בדיחות גזעניות היו חלק מההומור הבריטי, כיום הן נחשבות מקוממות בעיני מרבית הבריטים. משנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר תכנים קומיים עוסקים בגזענות הדבר נעשה לרוב מתוך ביקורת ולא מתוך אהדה. הסדרות "Love Thy Neighbour" (אנ') ו-"Till Death Us Do Part" (אנ') היו שתיהן סדרות שעסקו בסוגיות אלה בתקופה בה הגיע גל הגירה גדול לתחומי הממלכה המאוחדת. בעוד שבסדרה "המלון של פולטי" בעל המלון הבריטי התייחס באופן מבזה למלצר הספרדי מנואל, המטרה לכך הייתה להדגיש עד כמה הוא חסר סובלנות כלפי אנשים אשר שונים ממנו וחלילה לא ליצור אהדה לאנשים שבוחרים להתנהג באופן זה.
בריונות וסרקזם קשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הפתן השחור" - אדמונד בלאקדר נוהג באופן תדיר להתייחס בבריונות ובאופן סרקסטי לעוזר שלו בלדריק.
- "המלון של פולטי" - בזיל פולטי נוהג באופן תדיר להתייחס בבריונות ובאופן סרקסטי למנואל ,המלצר הראשי במלון .
- "המופע של ריקי גרוויס" (אנ') - לאורך כל הסדרה סטיבן מרצ'נט וריקי גרוויס נוהגים ללעוג באופן תדיר לתפיסת העולם הייחודית של קארל פילקינגטון על החיים.
פרודיות על סטריאוטיפים בריטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות בולטות לתכנים בהומור הבריטי הממוקדמים בפרודיות על סטריאוטיפים בריטים:
- "הממלכה הקטנה" - סדרת טלוויזיה קומית הבנויה ממערכונים ששודרה בשנים 2003–2006 בהפקת ה-BBC. יוצרי הסדרה וכותבי המערכונים הם מאט לוקאס ודייוויד ואליאמס, והם גם השחקנים הראשיים.
- "הפתן השחור" (ראו תיאור לעיל)
- "מונטי פייתון" (ראו תיאור לעיל)
- "עלי ג'י" - דמות בדיונית סאטירית אותה מבצע הקומיקאי הבריטי סאשה ברון כהן. בין השנים 2000 עד 2004 כיכבה הדמות בתוכנית "המופע של עלי ג'י" בערוץ 4 הבריטי בה עלי ג'י ניהל ראיונות קומיים באולפן ויצא לכתבות שטח. הוא הצליח לגרום למרואיינים רבים לגלות דעות ורגשות שבדרך כלל מוסתרים, בהם אנטישמיות, הומופוביה, שנאת נשים, עודף תקינות פוליטית, צביעות ועוד. בשנת 2002 הופקה גם סרט באורך המלא בו מככבת הדמות עלי ג'י (אנ').
חיבה לאקסצנטריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות בולטות לתכנים בהומור הבריטי הממוקדמים בחיבה לאקסצנטריות:
- סרטי האנימציה של וולאס וגרומיט
- "מורקמב ווייז" - מופע קומי בכיכובם של אריק מורקמב וארני וייז.
- "הכומר מדיבלי" (ראו תיאור לעיל)
- "Qi" - שעשועון טלוויזיה בריטי המשודר ברשת ה-BBC החל משנת 2003 בו בפאנל, אשר מורכב מארבעה ידוענים, המשתתפים מקבלים נקודות על היותם די מקוריים, בעוד שהמשתתפים מאבדים נקודות אם הם מציינים תפיסות שגויות נפוצות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הומור אנגלי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Black Humour in British Advertisement By Claudia Felsch, Publisher GRIN Verlag, 2007 ISBN 3-638-79675-2. Accessed August 2011