דת פרהיסטורית
דת פרהיסטורית היא המנהג הדתי של תרבויות פרהיסטוריות. הפרהיסטוריה, התקופה שלפני הרישומים הכתובים, מהווה את עיקר ההיסטוריה האנושית; מעל 99% מתוך ההיסטוריה האנושית התרחש במהלך התקופה הפלאוליתית. תרבויות פרהיסטוריות השתרעו על פני כדור הארץ והתקיימו למעלה משני וחצי מיליון שנים; המנהגים הדתיים בתרבויות אלו היו רבים ומגוונים, והלימוד שלהם קשה בגלל היעדר רישומים כתובים המתארים את פרטי אמונתם. לימוד של דתות לאור כתובים, לאחר התפתחות הכתב נחקר בתחום משלים של היסטוריה של הדתות.
סביר להניח שהיכולת הקוגניטיבית לדת הופיעה לראשונה ב-הומו ספיינס מודרני אנטומית, למרות שכמה חוקרים טוענים לקיומה של דת ניאנדרטלית וקיימת עדויות דלילות לתרגול פולחני מוקדם יותר. להוציא עדויות דלילות ושנויות במחלוקת בתקופת הפלאוליתית התיכונה (לפני 300,000-50,000 שנים), הדת הופיעה בוודאות בתקופה הפלאוליתית העליונה, לפני כ-50,000 שנה. הדתות בתקופה הפלאוליתית העליונה היו אולי שמאניות, מכוונת סביב התופעה של מנהיגים רוחניים מיוחדים הנכנסים למצבי טראנס כדי לקבל ידע רוחני אזוטרי. פרקטיקות אלו משוחזרות בהתבסס על גוף האמנות העשיר והמורכב שהותירו אחריהם אמנים פלאוליתים, במיוחד אמנות המערות המשוכללת ופסלוני ונוס האניגמטיים שהם ייצרו.
המהפכה הנאוליתית, אשר קבעה את החקלאות כאורח החיים הדומיננטי, התרחשה במזרח התיכון בסביבות 12,000 לפני הספירה והובילה את התקופה הנאוליתית. החברות הנאוליתיות הפכו יותר גדולות, היררכית ובלתי שוויונית בהשוואה לאבותיהן מהתקופה הפלאוליתית, וסביר להניח שהשיטות הדתיות שלהן השתנו בהתאם. ייתכן שהדתות הנאוליתית הפכה למבניות וריכוזית יותר מאשר בתקופה הפלאוליתית, ואולי עסקה בפולחן אבות הן של אבותיו האישיים והן של אבותיהם של קבוצות, שבטים והתנחלויות שלמות. אחד המאפיינים המפורסמים של הדת הנאוליתית היו מעגלי האבנים של האיים הבריטיים, שהידוע שבהם הוא סטונהנג'. אזור ידוע במיוחד של הדת הנאוליתית המאוחרת דרך הדת הכלקוליתית הוא המיתולוגיה הפרוטו-הודו-אירופית, דתם של האנשים שדיברו לראשונה בשפה הפרוטו-הודו-אירופית, אשר שוחזרה חלקית באמצעות אלמנטים דתיים משותפים בין האינדו-אירופיים המוקדמים.
דתות מתקופת הברונזה ותקופת הברזל מובנות בחלקן באמצעות תיעודים ארכאולוגיים, אך גם, יותר מאשר ביחס לתקופת הפלאוליתית והנאוליתית, באמצעות תיעודים כתובים; לחלק מהחברות בתקופה זו היה כבר כתב, והיו מסוגלות לתאר את חברות שעדיין היו חסרות כתב. תקופות אלה של דת פרה-היסטורית נחשפות כיום על ידי השחזור המודרני, עם אמונות פגאניות רבות המבוססות על פרקטיקות פרה-נוצריות של חברות פרוטו-היסטוריות מתקופת הברונזה והברזל.