דווראפאלה
דווראפאלה (בסנסקריט: द्वारपाल, בתעתיק IAST (אנ'): Dvārapāla, מילולית "שומר הדלת") הוא שומר דלת או שער המתואר לעיתים קרובות כלוחם או ענק מפחיד, בדרך כלל חמוש בנשק - הנפוץ ביותר הוא גאדה (אנ').[א] פסל הדווראפאלה הוא אלמנט אדריכלי נפוץ בכל התרבויות ההינדיות, הבודהיסטיות, והג'ייניות, כמו גם באזורים שהושפעו מהם כמו ג'אווה.
שמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב השפות של דרום-מזרח אסיה (כולל תאית, בורמזית, וייטנאמית, קמרית, ושפ ג'וואה), דמויות המגן הללו מכונות "דווראפאלה" בסנסקריט "דוורה" (dvāra) פירושו "שער" או "דלת", ו"פאלה" (pāla) פירושו "שומר" או "מגן".
השם הקשור באינדונזית ובמלאית הוא dwarapala. שומרי דלת מקבילים בשפות בצפון אסיה הם "קונגוריקישי" או ניו (אנ') ביפנית, "חֶנְג הָה אָר גְ'יָאנְג" בסינית, ו"נראיאונגאומגנג" בקוריאנית.
מקורות וצורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דווראפאלה כמאפיין אדריכלי מקורו באלים מגינים, כמו יאקשה, ובדמויות לוחמות, כגון אקאלה (אנ'),[ב] מהדת העממית המקומית. כיום חלק מהדווראפאלות הן אפילו דמויות של שוטרים או חיילים שעומדים על המשמר.
פסלים אלה הוצבו באופן מסורתי מחוץ למקדשים הינדים או מקדשים בודהיסטים, כמו גם מבנים אחרים כמו ארמונות מלכותיים, כדי להגן על המקומות הקדושים שבתוכם. דווראפאלה מתואר בדרך כלל כשומר מזוין מפחיד שנראה כמו שד, אך בשערי מקדשים בודהיסטים בסרי לנקה, דווראפאלה מפגין לעיתים קרובות תכונות אנושיות ממוצעות. במקרים אחרים, דמות נחש נאגה עז למראה עשויה לבצע את אותו תפקיד. דווראפאלות נוכחים כמעט בכל המקדשים ההינדים, דווראפאלות חשובים ביותר בווישנויזם והם נקראים ג'איה-ויג'איה (אנ') הם השומרים או (שומרי הסף) של משכנו של וישנו, הידוע בשם ואיקונטהה (אנ') (המשמעות היא מקום של אושר נצחי).[1][2] הם נוכחים כמעט בכל המקדשים של הווישנויזם והם מוזכרים בכמה כתבים הינדיים כמו ברהמנדה פוראנה (אנ') ובהאגווטה פוראנה. על פי הברהמנדה פוראנה, ג'איה וויג'איה היו בניו של קאלי (אנ'), בן אסורה, וקאלי, בתורו, היה אחד מבניהם של וארונה ואשתו, סטוטה (סנסקריט (स्तुत, כלומר 'שבח').[3][4]
הפסלים בג'אווה ובאלי, המגולפים בדרך כלל מאנדזיט, מציגים את הדווראפאלות כענקים מפחידים עם מבנה גוף מגושם למדי בתנוחת כריעה למחצה ואוחזים באלה. פסל האבן הגדול ביותר בג'אווה, דווארפלה מתקופת ממלכת סינגהסארי (אנ'), גובהו 3.7 מטרים. הדווראפאלות המסורתיים של קמבודיה ותאילנד, לעומת זאת, רזים יותר ומתוארים בעמידה כשהם מחזיקים את האלה כלפי מטה במרכז.
הפסל העתיק של דווראפאלה בתאילנד עשוי מחימר שעבר שריפה בחום גבוה מכוסה בזיגוג סלדון (אנ')[ג] חיוור, כמעט חלבי. פסלי קרמיקה מסוג זה יוצרו בתאילנד, בתקופות ממלכת סוקותאי (אנ') וממלכת איוטהאיה, בין המאות ה-14 וה-16, במספר מתחמי כבשנים הממוקמים בצפון תאילנד.
בהתאם לגודלו ולעושרו של המקדש, ניתן היה להציב את השומרים בודדים, בזוגות או בקבוצות גדולות יותר. ייתכן שלמבנים קטנים יותר היה רק דווראפאלה אחד. לעיתים קרובות היה זוג שהוצב משני צדי מפתן הכניסה למקדש. לכמה אתרים גדולים יותר היו אולי ארבעה (לוקאפאלס, שומרי ארבע רוחות השמיים), שמונה או 12. במקרים מסוימים מיוצגים רק הפנים העזות או ראשו של השומר, דמות שכיחה מאוד בקראטונים[ד] בג'אווה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
-
-
-
-
-
-
-
דווראפאלה כחייל בן זמננו כשומר בוואט ראצ'אבופהיט (אנ'), בנגקוק -
דווראפאלה בכניסה של הטאדאגה, פולונארווה, סרי לנקה -
-
דווראפאלקה, המאה ה-11 (שושלת צ'ולה), טמיל נאדו, הודו -
פסל שומר במקדש הינדי בסרי לנקה. -
זוג דוורפאלה במקדש צ'טורמוקהה בסאדי (אנ'), הודו -
דווארפאלס במקדשי ג'ייני (אנ')
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bhattacharji, Sukumari (1998). Legends of Devi. Orient Blackswan. p. 16.
- ^ Gregor Maehle (2012). Ashtanga Yoga The Intermediate Series: Mythology, Anatomy, and Practice. New World Library. p. 34.
- ^ G.V.Tagare (1958). Brahmanda Purana – English Translation – Part 3 of 5. pp. 794.
- ^ www.wisdomlib.org (2017-10-09). "Stuta, Stutā: 5 definitions". www.wisdomlib.org.