דוד שולמן
לידה |
13 בינואר 1949 (בן 75) ווטרלו, ארצות הברית |
---|---|
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת לונדון |
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
עיסוק | בלשן, אנתרופולוג, משורר, פעיל שלום |
מדינה | ארצות הברית, ישראל |
פרסים והוקרה |
פרס ישראל (2016) עמיתי מקארתור (1987) פרס א.מ.ת. (2010) מלגת גוגנהיים פרס רוטשילד |
דוד שולמן (נולד ב-13 בינואר 1949) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודים הודיים וארמניים שבאוניברסיטה העברית בירושלים, זוכה פרס רוטשילד לשנת 2004, פרס א.מ.ת לשנת 2010 וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזוכה פרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד שולמן נולד בווטרלו שבאיווה, שם גדל. ב-1967 סיים לימודיו בבית ספר תיכון בווטרלו ועלה לישראל. גמר את חוק לימודיו לתואר הראשון בהצטיינות בהיסטוריה אסלאמית ובשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. למד לדוקטורט בספרות טמילית בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (SOAS) שבאוניברסיטת לונדון, תחת הנחייתו של חוקר טמיל והמוזיקולוג ג'ון ר. מאר. הלימודים כללו עבודת שדה בטאמיל נאדו בשנים 1976-1975. קיבל את הדוקטורט ב-1976, על עבודה בנושא המיתולוגיה של המקדשים של האל שיווה באזור טאמיל נאדו שבדרום הודו. ב-1976 החל לעבוד כמרצה בחוג ללימודים הודיים ומדע הדתות באוניברסיטה העברית וב-1985 קודם לפרופסור מן המניין. נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ב-1988. שימש כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ואחר כך כראש המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית. שהה כפרופסור אורח באוניברסיטת ויסקונסין, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ואוניברסיטת פנסילבניה. ב-1987 זכה במלגת מקארתור.
ספרו הראשון היה ספר שירה בשם המקדש והמים שהתפרסם ב-1974 וזכה בפרס ניומן עבור ספר ראשון בשירה. הוא פעיל בארגון הישראלי-פלסטיני תעאיוש וב-2007 יצא לאור ספרו "תקווה מרה: מיומנו של פעיל תעאיוש, 2006-2002". בשנת 2010 הוא יזם תוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה.
שולמן נשוי לאיילין לבית לנדמן והוא אב לשלושה.
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאור מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שולמן עוסק כפילולוג בשפות, בספרויות ובתרבויות של הודו הדרומית, עם הדגש על ימי הביניים. מחקריו נסובים על תולדות דתות, פואטיקה, היסטוריה, היסטוריוגרפיה ופילולוגיה.
שולמן החל את מחקרו בשפה הטמילית, המשיך לסנסקריט, והחל משנת 1995 עסק במחקר בשפת טלוגו. במאה ה-21 התרכז בספרות הקלאסית בטלוגו ובנושאים הקשורים להיסטוריה והיסטוריוגרפיה בטלוגו. שולמן עורך גם עבודת שדה באנדרה-פרדש בשיתוף פעולה עם פרופסור ולצ'רו נראייאנה מאוניברסיטת ויסקונסין.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]Tamil Temple Myths: Sacrifice and Divine Marriage in the South Indian Saiva Tradition
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר זה עובד מתוך עבודת הדוקטורט של שולמן וראה אור בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון בשנת 1980. הספר מקבץ מסורות, הכוללות מסורות בעל פה ומסורות בטקסטים המכונים פוראנות, ומנהגים של מאות מקדשים עתיקים בטאמיל נאדו, ומנסה למצוא תכנים אחידים, נושאים החוזרים על עצמם, ותכונות המיוחדות למסורות הטמיליות הדרום-הודיות. בין השאר נדונות עמדות המסורות השונות בשאלות מאין הגיעו האלים, מה מייחד את ההתגלות שלהם במקום, איך האל התחתן עם האלה, אילו יצורים מיתולוגיים או עתיקים היו שם, מה המערך הפולחני, וכיצד האל גילה את המקדש.
The King and the Clown in South Indian Myth and Poetry
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו זה של שולמן יצא לאור ב-1985 בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון. הוא עוסק במלוכה בפרט ובתחום הפוליטי בכלל בדרום הודו של ימי הביניים. הספר מציג טענה שונה מהמקובל במערב על הבניית התחום הפוליטי. כתוצאה מריכוז כוח במרכזים אימפריאליים גדולים. הספר שואל את השאלה מאיפה נובע כוח פוליטי, מהו כוח זה וכיצד הוא מעוצב.
God Inside Out: Siva's Game of Dice
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר זה כתב שולמן בצוותא עם האנתרופולוג פרופסור דון הנדלמן מהאוניברסיטה העברית והוא ראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד ב-1997. הספר הוא אודות האל שיווה שמבלה את זמנו במשחק בקוביה. שולמן והנדלמן מנסים להבין למה הכוונה שהאל משחק בקוביה עם עצמו ועם העולם. הוא משחק בקובייה עם אשתו, החלק הנקבי שלו ומפסיד לה באופן עקבי. החוקרים מתארים תהליך של שינויים פנימיים המתחוללים בקרבו של האל. האל עובר תהליך של החצנה, לקיחת חלקים מתוכו והפיכתם למשהו חיצוני, עם ההחצנה באה אובייקטיפיקציה, כלומר אלוהים נמצא בתהליך מתמשך של המחשת חלקים של עצמו והחצנתם בצורה של אובייקטים וכך נברא העולם. משחק הקוביה הוא תיאור של הבריאה, שהיה פנימי לאל מלכתחילה ונפלט החוצה כחלק מהמשחק. האל משחק בקוביה ומכפיף עצמו לכללי המשחק ככל שחקן אחר. הוא מפסיד לאשתו, אותו חלק אחר שלו, שהוא הפן היצירתי שלו. חלקים שלמים שלו, האטריבוטים שלו, עוברים אליה, מהמרחב הפנים-אלוהי אל החלק של העולם הנברא.
ניתן לתאר את האל כמי שמבקש להשיב לעצמו את החלקים שהתמצקו והתגבשו והפכו להיות חיצוניים לעצמו, הוא מנסה להפוך אותם למשהו נזיל יותר ולהחזירם לעצמו.
Siva in the Forest of Pines. An Essay on Sorcery and Self-Knowledge
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו ספר המשך לספר God Inside Out, שאף אותו חיבר דוד שולמן עם דון הנדלמן והוא יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד בשנת 2004. זהו מחקר על אחד הסיפורים המרכזיים על האל שיווה. האל נכנס ליער של אורנים וביער הזה נמצאים סגפנים יוגיים שעסוקים בתרגולות ובואו של שיווה מבלבל אותם. הוא מופיע יחד עם האל וישנה, וישנה לובש צורה של אישה מפתה והוא מפתה את הסגפנים היוגיים, בעוד שיווה מפתה את נשותיהם. בגרסאות הדרום הודיות זהו מקור הריקוד, מכיוון שתוך כדי כך האל שיווה מתחיל לרקוד. שולמן והנדלמן ניסו לספק לכך הסבר, זהו המשך של התמטיקה אליה הגיעו לגבי הקוביה, וסיפור העוסק בתודעה כסוג של כישוף. הם סוברים כי האל נכנס ליער הזה מכיוון שהוא מחפש חלקים מעצמו שהוקשחו, מחפש דרך להמיס אותם ולהחזיר אותם לעצמו.
Textures of Time, Writing History in South India
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר זה כתב שולמן עם ולצ'רו נאראינה ראו ועם סנג'איי סוברהמניאם. זהו ספר על ההיסטוריוגרפיה בדרום הודו מ-1500 עד 1800. המחברים גילו ספרות היסטוריוגרפית ועשירה בטמילית, טלוגו, סנסקריט, במראטי, ובפרסית שנכתבה בדרום הודו. התזה של הספר היא שקיימת ספרות היסטוריוגרפית גדולה ועשירה בדרום הודו, במתכונת קצת אחרת מזו המוכרת לנו במערב. הדעה הרווחת במחקר על הודו היא שהיסטוריה היא סוגה שלא חדרה להודו עד בואם של האנגלים.
האסלאם הטמילי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שולמן חקר את האסלאם הטמילי הדרום-הודי ופרסם מספר מאמרים על הספרות האסלאמית בטמילית. בטמילית ישנה ספרות מוסלמית גדולה וענפה שהתחברה החל מהמאה ה-15 ואילך.
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שולמן תרגם ספרות קלאסית בטמילית ובטלוגו. למשל ספר קאנוני מהקורפוס המקודש לאל שיווה בטמילית, הטיוואראם של המשורר סונדרה מוטי ניינאר מהמאה התשיעית שראה אור באנגלית (Songs of the Harsh Devotee: The Tevaram of Cuntaramurttinayanar). תרגם אנתולוגיה של הספרות הקלאסית בטלוגו מתחילתה ועד תחילת המאה העשרים (Classical Telugu Poetry: An Anthology) וכן תרגום של שני רומנים בטלוגו מהמאה ה-16 של מחבר בשם סורנה, וכן מבחר שיריו של אנמיה שהוקדשו לאל במקדש טירופטי, המקדש הפופולרי ביותר בהודו, נמצא בגבול בין טמיל נאדו לאנדרה פרדש (God on the Hill. Telugu Songs by Annamayya). ספרו "פרקים בשירה הודית" שראה אור בעברית (משרד הביטחון –ההוצאה לאור, הוצאת האוניברסיטה המשודרת, תל אביב, 1986) הוא סקירה של הספרות ההודית ובו תרגומים לעברית.
מפעלו העכשווי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כרגע[דרושה הבהרה] כותב שולמן ספר על ההיסטוריה של הדמיון בדרום הודו, עם הדגש על המאות ה-15 וה-16 ושוקד על תרגומם של מספר טקסטים ספרותיים.
פעילות פוליטית וחברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לפעילותו האקדמית, דוד שולמן הוא פעיל שמאל שנמנה עם מייסדי תנועת "תעאיוש" ובמיוחד הוא פעיל בסיוע לתושבים פלסטינים באזור דרום הר חברון בזריעה ובקציר בשדותיהם. במהלך פעולות אלה הותקף שולמן מספר פעמים בידי מתנחלים[1].
שולמן נוהג לפרסם דיווחים מפורטים על פעילותו בשטחים, וכולל בהם לעיתים קרובות התייחסות לדת ולתרבות של הודו. עם זכייתו בפרס ישראל הודיע שיתרום את כספי הפרס ל"תעאיוש".[2]
ספרים שכתב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יגאל ברונר ודוד שולמן. 2019. עין להודו, מאגנס: האוניברסיטה העברית.
- תקווה מרה: מיומנו של פעיל תעאויש, 2006-2002/ דוד שולמן. תרגום מאנגלית: טל הרן. תל אביב: עם עובד, תשס"ז, 2007
- להיות חופשי - רשימות מדרום הר חברון. 2020, תרגם מאנגלית: עודד פלד הוצאת כרמל.[3]
- Siva in the Forest of pines. An essay on sorcery and self-knowledge/ Don Handelman and David Shulman;. Delhi: Oxford University Press, 2004
- A lover's guide to warrangal. The kridbhiramamu of Vallabharava. New Delhi: Permanent Black, 2002
- The wisdom of poets: studies in Tamil, Telgu, and Sanskrit/ David Shulman. New Delhi: New York: Oxford University Press, 2001
- Textures of time: writing history in Southn India 1600-1800/ Velcheru Narayana Rao, David Shulman, Sanjay Subrahmanyam. Delhi: Permanent Black, 2001
- סנסקריט: מבוא לשפת האלים/ דוד שולמן ופרייה הרט; איורים: דגנית גרייר. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, 1997.
- God inside out: Siva's Game of Dice/ Don Handelman and David Shulman; photographs by Carmel Berkson. New York: Oxford University Press, 1997
- The hungry god: Hindu tales of filicide and devotion/ David Shulman. Chicago: University of Chicago Press, 1993
- Symbols of substance: court and state in Nayaka Period Tamilnadu/ Velcheru Narayana Rao, David Shulman, Sanjay Subrahmanyam. Delhi: Oxford University Press, 1992
- Songs of the harsh devotee: The tevaram of cuntaramurttinayanar. Philadelphia: University of Pennsylvanya, 1990
- פרקים בשירה ההודית/ דוד שולמן. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשמ"ו, 1986.
- The king and the clown in South Indian myth poetry/ David Dean Shulman. Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1985
- Tamil temple myths: sacrifice and divine Marriange in the South Indian Saiva tradition/ David Dean Shulman. Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1980
- Freedom and Despair, Notes From the South Hebron Hills, University of Chicago Press, 2018
- המקדש והחיים (ספר שירה). תל אביב: הוצאת ניומן, 1974.
ספרים שערך ותרגם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יריעות, ו, דקדוק האהבה: שירה טמילית עתיקה, תרגם דוד שולמן, ירושלים, הוצאת ארנה הס, 2012.
- Language, Ritual and Poetics in Ancient India and Iran: Studies in Honor of Shaul Migron/ edited by David Shulman. Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 2010
- with Velcheru Narayana Rao. God on the Hill. Telugu Songs by Annamayya. New York: Oxford University Press, 2006.
- The Sound of the kiss, or, The story that must never be told/ Pingali Suranna's Kalapurnodayamu; translated from Telgu by Velcheru Narayana Rao and David Shulman. New Delhi: Oxford University Press, 2003
- Classical telgu poetry: an anthology/ edited and translated by Velcheru Narayana Rao and David Shulman. New Delhi: Oxford University Press, 2002
- Self and self-transformation in the history of religious/ edited by David Shulman and Guy G. Stroumsa. Oxford; New York: Oxford University Press, 2002
- Dream cultures: explorations in the comparative history of dreaming/ edited by David Shulman and Guy G. Stroumsa. New York: Oxford University Press, 1999
- A Poem at the Right Moment: Remembered Verses from Premodern South India. Berkeley: University of California Press, 1998
- Untying the knot: on riddles and other enigmatic modes/ edited by Galit-Rokem and Hasan-Rokem and David Shulman. New York: Oxford University Press, 1996
- Syllables of sky: studies in South Indian civilization in honour of Velcheru Narayana Rao/ edited by David Shulman. Delhi: Oxford University Press, 1995
- When God is a customer: Telugu courtesan songs/ by Kserayya and others; edited and translated by A.K. Ramanujan, Velcheru Narayana Rao, and David Shulman. Berkeley, California: University of California Press, 1994
- Gilgul: essays on transformation, revolution, and performance in the history of religious, dedicated to R.J. Zwi Werblowsky/ edited by S. Shaked, D. Shulman, G.G. Stroumsa. Leiden: E.J. Brill, 1987
- Orthodoxy, heterodoxy, and dissent in India/ edited by S.N. Eisenstadt, Reuven Kahane, and David Shulman. Berlin; New York: Mouton, 1984
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרטיס אישי וקורות חיים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- פרופ' דוד שולמן, באתר פרס ישראל
- טקסט - תקווה מרה, מיומנו של פעיל תעאיוש, 2006-2002
- אורית הראל, דוד שולמן. גאון, מעריב, 17 ביולי 1987
- שירה סתיו, לתקן ולו במעט את מה שנהרס, באתר הארץ, 6 ביוני 2007
- רות אלמוג, אני יהודי, בגלל זה אני כאן, באתר הארץ, 29 ביוני 2007
- Samu'a and Asa'el
- יוחנן גרינשפון, דבורה יפת כנף, דברי אתי אמת, באתר הארץ, 19 ביולי 2012
- גלית הראלי, "אנחנו לא יכולים להסתפק בכתיבת מאמרים. זה רגע של משבר ואנו צריכים להיות ברחובות", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 28 במאי 2019
- דוד שולמן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פעילי "תאעיוש", שתיעדו הפרות זכויות של פלסטינים, הותקפו ליד הכפר סוסיא. אחד הוכה בקת של רובה ואחר הותקף בראשו עם מקל
- ^ ניר חסון, זוכה פרס ישראל יתרום את כל כספי הפרס לארגון השמאל "תעאיוש", באתר הארץ, 11 במאי 2016
- ^ ישי רוזן-צבי, פסוקי האיליאדה נשמעים בג'יפ הצבאי המוביל לתחנת המשטרה בקרית ארבע, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2020
- חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- זוכי פרס רוטשילד
- זוכי פרס א.מ.ת.
- חוקרי מזרח אסיה
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: לימודי הודו, איראן וארמניה
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: לימודי אסיה
- פילולוגים ישראלים
- אנתרופולוגים ישראלים
- עמיתי מקארתור
- זוכי פרס ישראל לפילוסופיה
- ישראלים ילידי ארצות הברית
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון
- עולים בשנות ה-1960
- זוכי פרס הרי הרשון
- פילולוגים יהודים
- ישראלים שנולדו ב-1949
- פעילי שמאל רדיקלי ישראלים