לדלג לתוכן

גרייס ג'ונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרייס ג'ונס
Grace Jones
גרייס ג'ונס
גרייס ג'ונס
לידה 19 במאי 1948 (בת 76)
ספניש טאון, ג'מייקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Grace Beverly Jones עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Grace Mendoza עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ג'מייקה, צרפת, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1969
מקום לימודים הקולג' הקהילתי של אונונדאגה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אלקטרוניתדאנסR&Bדיסקוגל חדשרוקפאנקסינת'-פופטריפ הופרגאיי
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה אקורדיון עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים איילנד רקורדס, קפיטול רקורדס, אפיק רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דולף לונדגרן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Paulo Goude עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר ג'מייקה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.gracejones.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרייס ג'ונסאנגלית: Grace Jones; נולדה ב-19 במאי 1948) היא זמרת, שחקנית ודוגמנית ממוצא ג'מייקני.

שנותיה המוקדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייס בברלי ג'ונס נולדה בספניש טאון, ג'מייקה, בתם של מרג'ורי וויליאמס (1927-2017) והבישופ רוברט. ו. ג'ונס (1925-2008), היו לה שני אחים גדולים ועוד 4 אחים ואחיות צעירים ממנה. גדלה עד גיל 13 אצל סביה כיוון שהוריה עבדו בארצות הברית. היא גדלה למשפחה דתית מאוד ובילדותה עסקה בספורט. כשהייתה בת 13, עברה יחד עם משפחתה לסירקיוז אשר במדינת ניו יורק. לאחר סיום לימודיה בתיכון למדה ספרדית באוניברסיטת סירקיוז.

סבה מצד אימה, ג'ון וויליאמס היה מוזיקאי אשר ניגן עם נט קינג קול.

תחילת הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן לימודיה, פגשה ג'ונס פרופסור לדרמה, שהציע לה לשחק במחזה שתכנן להציג בפילדלפיה. לאחר מכן חתמה על חוזה עם חברת דוגמנות. לאחר שלא הצליחה להשיג תפקידי משחק נוספים, עברה ב-1970 לפריז, שם הופיעה על שעריהם של מגזינים כמו שטרן, ווג ו-Elle. ג'ונס משכה את תשומת לבם של בכירים בתעשיית האופנה בפריז ודגמנה עבור מעצב הנעליים אזדין אליה. בזמן שדגמנה בפריז, התגוררה ג'ונס עם ג'רי הול ועם ג'סיקה לאנג. שלושתן נהגו ללכת יחד למועדונים. אנשים נוספים, שעמם התיידדה בשנותיה בפריז, היו איב סן-לורן, ג'ורג'ו ארמני וקרל לגרפלד.

1975–1977: אלבום בכורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שביססה את מעמדה כדוגמנית באירופה, התמקדה ג'ונס בקריירה בתחום המוזיקה. ב-1975 הוציאה לאור את הסינגל הראשון שלה, "I Need a Man". לאחר מכן הוציאה את הסינגל Sorry", "That's the Trouble. סינגל נוסף שהוציאה, "La Vie en rose", היה גרסת כיסוי לשירה של אדית פיאף. שיריה של ג׳ונס עוררו עניין, והיא הוחתמה בחברת איילנד רקורדס, שם עבדה עם מי שהפיק את רוב תקליטיה של הזמרת גלוריה גיינור. בספטמבר 1977 יצא אלבומה הראשון, "Portfolio". הסינגל החמישי והאחרון באלבום היה "What I Did for Love".

1978–1979: אלבום שני ושלישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מכן הקליטה ג'ונס את אלבומה השני באולפני סיגמה בפילדלפיה. האלבום שיצא ביוני 1978 היה המשך לאלבום הראשון ונקרא "Fame". הסינגל הראשון באלבום, "Do or Die", הצליח מאוד במועדוני לילה. לאחר מכן יצא "Autumn Leaves", גרסת כיסוי לשירו של ז'אק פרוור. הסינגל השלישי באלבום היה "Fame" כשם האלבום. הסינגל הרביעי והאחרון היה "Am I Ever Gonna Fall in Love in New York City".

בספטמבר 1979 הוציאה ג'ונס את אלבומה השלישי שנשא את השם "Muse". הסינגל הראשון היה "On Your Knees" ואחריו יצא "Don't Mess with the Messer" כסינגל השני והאחרון מהאלבום.

1980: אלבום רביעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 במאי 1980 יצא אלבומה הרביעי של ג'ונס שנקרא "Warm Leatherette". הסינגל הראשון היה "A Rolling Stone". אחריו יצאו "Love Is the Drug", "The Hunter Gets Captured by the Game" ו"Private Life". הסינגל החמישי היה "Warm Leatherette" שנכנס ל-20 הגדולים. אחריו יצא "Breakdown" והסינגל השביעי והאחרון היה "Pars".

1981-1982: אלבום חמישי ושישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nightclubbing שהיה אלבומה החמישי של ג'ונס יצא ב-11 במאי 1981. הסינגל הראשון היה "Demolition Man", אחריו יצא "I've Seen That Face Before (Libertango)". הסינגל השלישי מהאלבום היה "Pull Up to the Bumper" והרביעי היה "Use Me". לאחר מכן יצא הסינגל "Feel Up" והסינגל השישי והאחרון מהאלבום היה "Walking in the Rain".

אלבומה השישי של ג'ונס יצא ב-7 בנובמבר 1982 ונקרא "Living My Life". הסינגל הראשון היה "Nipple to the Bottle" ואחריו יצאו "The Apple Stretching" ו"My Jamaican Guy". לאחר מכן יצא "Cry Now, Laugh Later" והסינגל החמישי והאחרון מהאלבום היה "Unlimited Capacity for Love".

1984-1985: משחק בסרטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 שיחקה ג'ונס בסרט קונאן המשמיד לצדו של ארנולד שוורצנגר. על תפקיד זה הייתה מועמדת לפרס סאטורן בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר. שנה לאחר מכן גילמה את דמותה של "מיי דיי" ב"רצח בעיניים", הסרט ה-14 בסדרת סרטי ג'יימס בונד[1]. גם על סרט זה הייתה מועמדת לפרס סאטורן באותה הקטגוריה.

1985: אלבום שביעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום צילומי הסרט "רצח בעיניים" החלה ג'ונס לעבוד על אלבומה הבא שהיה האחרון שיצא תחת חברת איילנד רקורדס. האלבום שנקרא Slave to the Rhythm יצא ב-28 באוקטובר 1985. האלבום מהווה את שיתוף הפעולה הבולט ביותר בין גרייס ג'ונס והמפיק טרבור הורן. האלבום כולל שמונה גרסאות של אותו שיר, המציגות צדדים שונים ביצירתיות של ג'ונס.[2] הסינגל הראשון נקרא כשם האלבום "Slave to the Rhythm" והפך מהר מאוד לסינגל הכי מצליח של ג'ונס עד כה. הסינגל השני והאחרון מהאלבום היה "Jones the Rhythm". בסוף אותה שנה הוציאה ג'ונס אלבום אוסף שנקרא Island Life.

1986-1989: אלבום שמיני ותשיעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הצלחת אלבומה הקודם החלה ג'ונס לעבוד על אלבום חדש יחד עם חברת מנהטן רקורדס. אלבומה השמיני של ג'ונס נקרא "Inside Story" ויצא ב-14 בנובמבר 1986. הסינגל הראשון היה "I'm Not Perfect (But I'm Perfect for You)" ואחריו יצא "Party Girl". בתחילת 1987 יצא "Crush" ואחריו יצא "Victor Should Have Been a Jazz Musician" שהיה הסינגל הרביעי והאחרון מהאלבום.

בשנת 1988 צולם הסרט 'פרנטיק' בכיכובו של האריסון פורד, ברחבי פריז. הפסקול של אניו מוריקונה עם שיר הנושא המצליח I've seen that face before בביצועה של גרייס ג'ונס תרמו רבות לאווירת הסרט.

לאחר מכן שיחקה ג'ונס במספר סרטים שלא זכו להצלחה קולנועית רבה. אלבומה התשיעי של ג'ונס יצא ב-13 באוקטובר 1989 ונקרא "Bulletproof Heart". הסינגל הראשון היה "Love on Top of Love". אחריו יצא "Amado Mio" שהיה הסינגל השני והאחרון מהאלבום.

1990-2003: פרויקטים שונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 הופיעה ג'ונס בסרט התיעודי "Superstar: The Life and Times of Andy Warhol". לאחר מכן היא שיחקה במספר סרטים שלא זכו להצלחה וביצעה כמה שירים שנכנסו לפסקולים של סרטים שונים. ג'ונס הקליטה שני אלבומים שמעולם לא ראו אור. בשנת 1993 הוציאה ג'ונס אלבום אוסף בשם "The Ultimate". ב-1994 עבדה יחד עם טריקי על אלבום בשם "Force of Nature" אך הוא לא יצא בגלל חילוקי דעות בין השניים.

ב-16 ביוני 1998 יצא אלבום אוסף בשם "Private Life: The Compass Point Sessions". ב-2000 שיתפה ג'ונס פעולה עם הזמרת ליל קים בשיר "Revolution". בשנת 2002 שיתפה ג'ונס פעולה עם הזמר לוצ'אנו פבארוטי. ב-21 באוקטובר 2003 הוציאה ג'ונס אלבום להיטים שנקרא "20th Century Masters – The Millennium Collection: The Best of Grace Jones". בדצמבר אותה שנה יצא אלבום אוסף נוסף של ג'ונס שנקרא "The Universal Masters Collection". ב-14 ביוני 2004 יצא האלבום "The Collection". ב-2006 יצאו אלבומי האוסף "The Grace Jones Story" ו"The Ultimate Collection ".

2008: אלבום עשירי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בנובמבר 2008 הוציאה ג'ונס את אלבומה העשירי שנקרא "Hurricane"[3]. הסינגל הראשון היה "Corporate Cannibal". אחריו יצא הסינגל "Williams' Blood". הסינגל השלישי היה "Well Well Well" והסינגל הרביעי והאחרון מהאלבום היה "Love You to Life".

ב-2017 יצא לאקרנים סרט תיעודי על חיה - "גרייס ג'ונס: על הבמה"[4].

הופעה בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 ג'ונס קיימה הופעה באירוע הפתיחה של מועדון ה"קוליסאום" בתל אביב[5].

ג'ונס ידועה בזכות הלוק האופייני הכולל תספורות קצרות וחליפות גבריות. כאשר מתווספת לכך קומתה הגבוהה יחסית (1.75 מ'), מתקבלת תדמית אנדרוגינית.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989 נישאה ג'ונס למפיק כריס סטנלי. ב-1996 נישאה לשומר הראש אטילה אלטונביי. כמו כן הייתה לה מערכת יחסים עם דולף לונדגרן ששימש כשומר ראשה. לג'ונס בן מהמעצב הצרפתי ז'אן פול גוד, מבנה פאולו (יליד 1979) יש לה נכדה אחת.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרייס ג'ונס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]