גריגורי פיכטנגולץ
 | |
| לידה |
8 ביוני 1888 אודסה, האימפריה הרוסית   |
|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 1959 (בגיל 71) לנינגרד, רוסיה, ברית המועצות  |
| ענף מדעי |
חשבון אינפיניטסימלי, תורת הפונקציות, אנליזה פונקציונלית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אודסה (1911) אוניברסיטת פטרוגרד (1918) |
| מנחה לדוקטורט |
Samuil Shatunovsky |
| מוסדות | אוניברסיטת לנינגרד |
| תלמידי דוקטורט |
לאוניד קנטורוביץ', Boris Vulih, Isidor Natanson, Mark Konstantinovich Gavurin |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
גריגורי מיכאילוביץ' פיכטנגולץ (ברוסית: Григо́рий Миха́йлович Фихтенго́льц ; 5 ביוני 1888 – 26 ביוני 1959) היה מתמטיקאי סובייטי רוסי, יהודי יליד אודסה, הידוע כמחבר סדרת ספרי לימוד בנושא חשבון אינפיניטסימלי. פיכטנגולץ היה מבכירי המתמטיקאים בברית המועצות בתקופתו באוניברסיטת לנינגרד וחינך מספר מתמטיקאים סובייטים בכירים. הוא תרם רבות לאסכולה הרוסית באנליזה ממשית, לאופן שבו החומר נלמד באוניברסיטאות, ולתחום האנליזה המתמטית בכלל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיכטנגולץ נולד בשנת 1888 במשפחה יהודית[1] באודסה שבאימפריה הרוסית. הוא למד באוניברסיטה הקיסרית של רוסיה החדשה בעיר וסיים עם תואר בשנת 1911. לאחר מכן עבד במכון האלקטרוטכני של סנט פטרסבורג והחל משנת 1918 לימד מתמטיקה באוניברסיטת פטרוגרד (ששמה שונה לאחר 1924 לאוניברסיטת לנינגרד) – משרה שבה הוא כיהן כ־40 שנה. בשנים אלה הוא שימש כמורם של מתמטיקאים סובייטים נודעים כגון לאוניד קנטורוביץ', סרגיי סובולב, איסידור נתנזון ואחרים.
פיכטנגולץ הקים אסכולה לאנליזה פונקציונלית באוניברסיטת לנינגרד. הוא קיבל תואר פרופסור בשנת 1929, ובשנת 1935 – תואר דוקטור למדעים. הוא הקים את הקתדרה לאנליזה מתמטית בפקולטה למתמטיקה ומכניקה שבה הוא לימד, ועמד בראש המושב במשך הקריירה האקדמית שלו. בשנת 1953 אולץ לעזוב את האקדמיה על ידי השלטונות.
לאחר הקמת ברית המועצות, כיהן פיכטנגולץ בוועד היועצים של משרד החינוך של רוסיה הסובייטית, בתפקיד זה היה יו"ר של ועדה שבנתה תוכניות לימודים. בשנת 1934 הוא יזם את האולימפיאדה המתמטית הראשונה בברית המועצות.
במהלך חייו פיכטנגולץ קיבל אות מדען מצטיין בברית המועצות ועיטור הדגל האדום של העמל. בשנת 1953, לפני מותו של סטלין, בעיצומה של המערכה האנטישמית "נגד הקוסמופוליטיזם" בברית המועצות, אולץ פיכטנהולץ לפרוש מתפקידו באוניברסיטת לנינגרד.[2]
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרסום הידוע ביותר של פיכטנגולץ הוא סדרת ספרי לימוד בעלת שלושה כרכים על החשבון האינפיניטסימלי, בשם "קורס בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי" (ברוסית: Курс дифференциального и интегрального исчисления). הספרים שימשו כספרי לימוד אוניברסיטאיים סטנדרטיים בברית המועצות, מזרח אירופה וסין. כמו כן הם תורגמו לשפות נוספות כגון גרמנית ויצאו לאור במספר רב של הוצאות, כולל במאה ה־21.
בשנת 1922 תרגם פיכטנגולץ לרוסית, יחד עם יעקב טמרקין, את ספרו של שארל דה לה ואלה פוסן בשני כרכים, "קורס באנליזה אינפיניטסימלית" (בצרפתית: Cours d'analyse infinitésimale).
רשימת פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מתמטיקה למהנדסים (ברוסית: Математика для инженеров) ב־2 כרכים, 1931 (כרך א'), 1933 (כרך ב')
- קורס בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי (ברוסית: Курс дифференциального и интегрального исчисления) ב־3 כרכים, 1948
- יסודות האנליזה המתמטית (ברוסית: Основы математического анализа) ב־2 כרכים, פורסם: 1964 (כרך א'), 1968 (כרך ב')
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Vladimir Maz'ya. Differential Equations of My Young Years Birkhäuser, Springer, Switzerland 2014. p.82
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גריגורי פיכטנגולץ, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- קורותיו של גריגורי מיכאילוביץ' פיכטנגולץ, ברוסית (גרסה אנגלית)
- פיכטנגולץ ותלמידיו
- אלכסנדר אלטפלד - "פיכטנגולץ והקוסמופוליטיזם" בית המדענים, רחובות, 2012