גני סאלוסטיוס
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות |
רומא העתיקה  |
| נבנה |
50 לפנה״ס? |
| מיקום | |
| מדינה |
איטליה |
| קואורדינטות | 41°54′29″N 12°29′49″E / 41.908083333333°N 12.496916666667°E |
|
(למפת רומא רגילה)   גני סאלוסטיוס | |
  | |
גני סאלוסטיוס (בלטינית: Horti Sallustiani - "הורטי סאלוסטיאני") הם גנים שהוקמו על ידי ההיסטוריון הרומאי סאלוסטיוס.
הגנים המעוצבים נבנו בצפון מערב העיר רומא, באזור שלימים הפך לרובע השישי של רומא בתקופת אוגוסטוס, בין גבעת פיניקיאן לגבעת הקווירינל, ובסמוך ל"ויה סאלאריה" ולימים גם לפורטה סאלאריה.
כיום האזור בו ניצבו הגנים - אזור "סאלוסטיאנו" - משמר את השם המקורי של המקום.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח הגנים נרכש על ידי סאלוסטיוס ככל הנראה ממשפחתו של יוליוס קיסר במאה הראשונה לפנה"ס. סאלוסטיוס, שהתעשר במהלך כהונתו כמושל פרובינקיית "אפריקה", הקים את הגנים לרווחת משפחתו. הגנים נותרו בבעלות משפחתו של סאלוסטיוס עד תקופת שלטונות של הקיסר טיבריוס אשר רכש את הגנים. הקיסר נרווה נפטר באחת הווילות שבגן בשנת 98. הגנים נהרסו במהלך ביזת רומא על ידי הגותים בשנת 410. במהלך המאה ה-17 רכש לודויקו קרדינל לודוויזי, אחיינו של האפיפיור גרגוריוס החמישה עשר את שטח הגנים, והקים בהם את וילה לודוויזי. במהלך הקמת הוילה התגלו שרידי הגנים ופסלים רבים שניצבו בהם.
תיאור הגנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגנים כללו מקדשים רבים וביתנים רבים, בהם מקדש לאלה ונוס, היפודרום ונימפאום. כמו כן הוצבו גנים פסלים רבים, אובליסק מצרי שהיה למעשה העתק רומי ולא אובליסק מצרי מקורי. אובליסק זה ניצב כיום בחזית כנסיית טריניטה דאי מונטי בראש המדרגות הספרדיות. בין היצירות שהתגלו בגנים ניתן למנות את כד בורגזה, שהתגלה במאה ה-16 ומוצג כיום במוזיאון הלובר, את "הגאלי הגוסס" ואת "הגאלי המתאבד" וכן את כס לודוויזי שהתגלה בשנת 1887 ואת כס בוסטון שהתגלה בשנת 1894.
-
הניובידית הפצועה, שהתגלתה באתר בשנת 1873 (מוצגת כיום במוזיאון הלאומי הרומאי) -
-
הגאלי הגוסס המוצג במוזיאון הקפיטוליני -
כס לודוויזי (מוצג בפאלאצו אלטמפס)
הקיסר אורליאנוס, שהתגורר במבנים שבגנים, בנה בגנים את אכסדרת מיליאנסיס (בלטינית: porticus Miliarensis) אשר שימשה אותו לאימונים אישיים ולאימון סוסיו. אכסדרה זו, שמשמה עולה שאורכה היה 1,000 צעדים, לא נתגלתה, וייתכן שלא התקיימה, ומדובר באכסדרה שהייתה חלק מהדומוס אורוס[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]