גליאון
גַלֵיאוֹן (באנגלית: Galleon, בספרדית: Galeón) היה סוג של אוניית מפרשים חמושה גדולה בעלת כמה סיפונים, שהייתה בשימוש מדינות באירופה מן המאה ה-16 עד המאה ה-18, למטרות מלחמה ומסחר.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "גליאון" היה בשימוש זמן רב לפני שסוג האוניות המתואר כאן נכנס לשירות. המושג "גליאון" ניתן בתחילה לגליאות, ספינות משוטים למטרות מלחמה שהיו נהוגות במהלך ימי הביניים. היסטוריונים מן המאה ה-12 והמאה ה-13 כינו בשם "גליאון" ספינות משוטים בעלות 60, 64 ו-80 משוטים, שנועדו למטרות מלחמה ולמסעות חקר. גם בתיאורי מסעי הצלב מוזכרים גליאונים וגליאוטים, ונראה שמדובר בגליאות האמורות. מאוחר יותר החל המונח "גליאון" להתייחס לספינות המונעות במפרשים, ומשמעותו השתנתה לאוניית מלחמה חמושה היטב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגליאון היה חוליה בשרשרת התפתחותן של אוניות מסחר ומלחמה שהיו יכולות להפליג בימים הסוערים שמצפון וממערב לאירופה. הגליאות שהיו מקובלות בעולם העתיק ובימי הביניים התאימו לשיט במימי הים התיכון השקט יחסית, ולא היו יכולות לעמוד בסערות ובגלים הגבוהים של חופי אירופה. מול חופים אלה הפליגו ספינות שהיו מצוידות במפרש ומונעות על ידי הרוח, ובנויות כך שיוכלו לעמוד בדרישות המסחר והמלחמה באזורים אלה. במאה ה-15, עם התעצמותם של מסעות הגילויים של ספרד ופורטוגל ברחבי העולם, הופיע הקאראק (Carrak), אונייה שהייתה יכולה להפליג באוקיינוס: היא הייתה גדולה דיה כדי לעמוד בגלים הגדולים וגם כדי לשאת די אספקה ומזון למסעות ארוכים.
ספינת הגליאון הייתה שכלול של ספינת הקאראק. היא הייתה בעלת גוף ארוך יותר וצור חרטום נמוך יותר, וכן חתך צר יותר. האורך הרב יותר אפשר יציבות רבה יותר בעת השיט יחד עם יכולת תמרון גבוהה יותר, והחתך הצר צימצם את התנגדות הרוח והגדיל את מהירות האונייה. ירכתי הגליאון היו רבועים, לעומת הירכתים המעוגלות יותר של הקאראק, והקטנת צור החרטום אפשרה התקנת מעין זרבובית או גליף חרטום.
ספינות הגליאונים בפורטוגל היו קטנות יותר מן הקאראק, שהייתה ספינה גדולה מאוד יחסית לזמנה, כ-1,000 טון, לעומת הגליאונים שהיו חצי מזה. מאידך, הגליאונים שהפליגו ממנילה לספרד החדשה עלו בסופו של דבר בגודלן על 2,000 טון. הספינות מטיפוס קאראק היו בעלות חימוש קל יחסית, ונועדו בעיקר להעברת מטען בדרך הים. הגליאונים, לעומתן, נועדו מלכתחילה לשימוש מלחמתי, והיו בעלות מבנה חזק יותר, וחימוש כבד יותר. למרות זאת, הן היו זולות יותר מן הקאראק; במחירן של שלוש ספינות מטיפוס קאראק ניתן היה לבנות חמישה גליאונים.
כמה מדינות טוענות לזכות הראשונים בבניית גליאונים, אך בפועל בנתה כל מעצמה ימית לחופי האוקיינוס האטלנטי גליאונים, תוך התאמה לצרכיה הייחודיים. מקובל שדגם ספינת הגליאון הטוב ביותר נבנה בספרד על ידי רב החובל ומתכנן הספינות אלווארו דה באזאן, באמצע המאה ה-16.
הגליאון הונעה על ידי הרוח בלבד, באמצעות מפרשים שנישאו על שלושה או ארבעה תרנים. התורן האחורי נשא בדרך כלל מפרש לטיני. מפרשים אלה הוחלפו במפרשים רבועים באוניות המפרש של המאות הבאות. כאמור, בגליאון נעשה שימוש מלחמתי ומסחרי; הגליאונים הגדולים ביותר היו הספינות שהובילו זהב ואוצרות ממרכז אמריקה ומהפיליפינים לספרד. הגליאונים היוו כלי מרכזי בהשתלטות הפורטוגלים והספרדים על העולם החדש, בשל יכולתן לשאת מספר רב של חיילים וכמות גדולה של אספקה אל הארצות החדשות שמעבר לאוקיינוס, וסחורות רבות בדרך חזרה. ספינות גליאון רבות עברו הסבות מייעוד מלחמתי לייעוד מסחרי וחוזר חלילה, לעיתים כמה פעמים במהלך שירותן. אוניות המלחמה העיקריות שלחמו עם הארמדה הספרדית ונגדה ב-1588 היו גליאונים: הגליאונים של הצי הספרדי הוכיחו את עמידותן ושרידותן, ואילו הגליאונים של הצי הבריטי נבנו במיוחד כדי שתהיינה מהירות וזריזות.
הגליאונים היו חוליה חשובה בתהליך התפתחותן של אוניות המפרש, ולמעשה היוו את אב הטיפוס של כל האוניות שהתפתחו אחריהן במאתיים וחמישים השנים הבאות. הגליאונים הוסיפו לשמש כאוניות מלחמה וסוחר עד להופעתם של סוגי אוניות חדשים שלהן חִבֵּל מתוחכם יותר, ובהן אוניות הקו, שהחליפו את הגליאונים כאוניות המלחמה עיקריות במהלך המאה ה-18.
מבנה ואפיונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדרית הגליאונים נבנתה מעץ אלון, התרנים מאורן, והגוף מעצים אחרים כמו מילה. אף על פי שהגליאון הייתה זולה מהקאראק, עדיין נדרשו משאבים ניכרים כדי לבנותה. גליאונים לשימוש מסחרי נבנו בדרך כלל על ידי התאגדות של אנשי עסקים שהשקיעו יחד במיזם. מאפייניה הבולטים של הגליאון היו הזרבובית שהתמשכה בראש החרטום, המפרש הלטיני על התרנים האחוריים ויציע הירכתיים הרבוע. בגליאונים גדולים נוסף מאחור תורן רביעי, שנשא גם הוא מפרש לטיני.
תנאי החיים הקשים בהפלגות ארוכות בים הביאו לתמותה רבה בקרב הצוות, עקב מחלות, תאונות ופעולות מלחמתיות. בשל כך נבנתה מערכת החִבֵּל כך שניתן יהיה להשיט את האונייה על ידי צוות מצומצם בלבד, במקרי חירום.
גליאונים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – גולדן היינד, ואסה
- סאו ז'ואו בפטיסטה (São João Baptista), שכונתה "בוטאפוגו" (Botafogo), הייתה אוניית המלחמה החזקה ביותר בעולם כאשר הושקה בשנת 1534 בפורטוגל.
- הגליאון אדלר פון ליבק (Adler von Lübeck) הייתה האונייה הגדולה בעולם כאשר הושקה ב-1566. הגליאון הייתה חלק מהצי של העיר ליבק, אחת מערי ההנזה; אורכה היה כ-80 מטרים ונפחה בין 2,000 ל-3,000 טון.
- הגליאון של מנילה (Galeón de Manila) היה כינוין של ספינות סוחר ספרדיות שחצו את האוקיינוס השקט פעם או פעמיים בשנה, והובילו סחורות רבות ערך ממנילה לאקפולקו, בספרד החדשה.
- סאן סלבדור הייתה אוניית הדגל של חואן רודריגס קבריו במסעות הגילוי שלו לאורך החוף המערבי של אמריקה הצפונית בשנת 1542.
- גולדן היינד (Golden Hind) הייתה אונייתו המפורסמת של סר פרנסיס דרייק. באונייה זו הפליג דרייק מסביב לעולם בשנים 1577–1580.
- ארק ראלי (Ark Raleigh), גליאון שתוכננה ונבנתה על ידי סר וולטר ראלי. מאוחר יותר נרכשה האונייה על ידי הכתר האנגלי, ולורד הווארד, אדמירל הצי, קבע אותה כספינת הדגל שלו בעת הקרב עם הארמדה הספרדית ב-1588. בתקופה זו שונה שמה של האונייה לארק רויאל.
- Revenge הייתה אוניית הדגל של פרנסיס דרייק בעת הקרב עם הארמדה הספרדית. האונייה נלכדה בידי הספרדים ליד האיים האזוריים ב-1591, וטבעה בעת ההפלגה חזרה לספרד.
- סאו מרטינו (São Martinho) הייתה אוניית הדגל של אלונסו פרס דה גוזמן, הדוכס השביעי ממדינה-סידוניה, מפקד הארמדה הספרדית.
- טריומף הייתה הגליאון הגדולה ביותר של האנגלים. בעת הקרב עם הארמדה הספרדית פיקד על האוניה סר מרטין פרובישר, מיורדי הים המפורסמים בתקופה האליזבתנית.
- דייט מארו (ביפנית: 伊達丸) הייתה גליאון שנבנתה ביפן, וחצתה בשנת 1614 את האוקיינוס השקט עד ספרד החדשה. הגליאון נבנתה על פי הדגם הספרדי, שנקרא ביפן נאנבאן סֶן. ב-1617 נמכרה האונייה לספרדים, ושמה הוחלף לסאן חואן באוטיסטה.
- נואסטרה סניורה דה לה קונספסיון (Nuestra Señora de la Concepción) הייתה גליאון פורטוגזית, שכונה גם "קאגאפואגו" (Cagafuego) בשל עוצמת האש הרבה של תותחיה (משמעות הביטוי הפורטוגזי היא "מחרבנת אש"). למרות עוצמתה, נלכדה האונייה בידי פרנסיס דרייק ב-1578, ועליה אוצר גדול: תפוקה של שנה שלמה ממכרות במרכז אמריקה בשווי של כ-400,000 פסו (שווה ערך לכ-12 מיליון לירות שטרלינג כיום).
- פדרה אטרנו (Padre Eterno), גליאון פורטוגזית שהושקה ב-1663, נחשבה לאונייה הגדולה ביותר בעולם בזמנה, נשאה 144 תותחים והייתה יכולה לשאת כ-2,000 טון מטען.
- ואסה הייתה גליאון שוודית שהושק ב-1627, אך טבעה בהפלגת הבכורה שלה ב-1628. האונייה נמשתה ב-1961, שוחזרה ושומרה; זוהי הגליאון המקורית היחידה ששרדה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גליאון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גליאון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
