גוסטב פון ראוך
 | |
| גוסטב פון ראוך | |
| לידה |
1 באפריל 1774 בראונשווייג, נסיכות בראונשווייג-וולפנביטל  |
|---|---|
| פטירה |
2 באפריל 1841 (בגיל 67) ברלין, ממלכת פרוסיה  |
| מקום קבורה |
בית הקברות אינבליד  |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| בן או בת זוג |
Rosalie Holtzendorff Karoline Christiane Amalie von Geusau |
| צאצאים |
Fedor von Rauch, Gustav Rauch, Albert von Rauch, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| השתייכות |
 הצבא הפרוסי |
| תקופת הפעילות | 1788–1841 (כ־53 שנים) |
| דרגה | גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
| ראש המטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מרד קושצ'ושקו המלחמות הנפוליאוניות | |
| עיטורים | |
| |
  | |
יוהאן יוסטוס גאורג גוסטב פון ראוך (בגרמנית: Johann Justus Georg Gustav von Rauch; 1 באפריל 1774 – 2 באפריל 1841) היה גנרל פרוסי אשר שימש כראש המטה הכללי של הצבא הפרוסי למשך שנה אחת בין 1812–1813, וכשר המלחמה בין 1837–1841.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראוך נולד בבראונשווייג ב-1 באפריל 1774. הוא היה הבכור מבין שנים עשר בניו ובנותיו של בונאוונטורה פון ראוך - גנרל בצבא הפרוסי ומנהל אקדמיית ההנדסה המלכותית בפוטסדאם. אחיו היו הגנרלים לאופולד פון ראוך, מנהל אקדמיית המלחמה הפרוסית בברלין, ופרידריך וילהלם פון ראוך איש סודו ושלישו הצבאי של פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה. בין אחיותיו היו שרלוט, אשר הייתה נשואה ללוין פון ביסמרק, ופרידריה אשר הייתה נשואה לגנרל היינריך פון קנובלסדורף.
ראוך התגייס לצבא הפרוסי ב-1788 ולמד באקדמיית ההנדסה המלכותית בפוטסדאם במשך שנתיים. ב-6 באפריל 1790 בהיותו בן 16 בלבד, הוא הועלה לדרגת לויטננט, וב-1794 הוא השתתף בדיכוי מרד קושצ'ושקו. ב-1802 הוא החל לעבוד במטה הכללי הפרוסי. ב-12 בדצמבר 1803 הוא הועלה לדרגת האופטמן. ב-22 באוקטובר 1805 הוא הועלה לדרגת מאיור, וב-1806 לקח חלק במלחמת הקואליציה הרביעית. ב-1 ביוני 1807 הוענק לו עיטור הפור לה מריט.
לאחר המלחמה החל ראוך לעבוד במשרד המלחמה, שם הפך לידידו ובן-בריתו הקרוב של שר המלחמה גרהרד פון שרנהורסט, שבאותה עת עמל על ארגון מחדש של הצבא הפרוסי לאור התבוסה המבישה לצרפתים. ב-1810 הועלה ראוך לדרגת אוברסט-לויטננט. ב-17 ביוני של אותה שנה, לחצו הצרפתים על פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה לפטר את שרנהורסט מתפקידיו. המלך לא עמד בלחצים, ומינה את קרל פון האקה למחליפו. בפועל, השפעתו של האקה על התנהלות הצבא הפרוסי הייתה אפסית, ושרנהורסט המשיך למשוך בחוטים בסיועו של ראוך. במרץ 1812 פיטר המלך את האקה ומינה את ראוך למחליפו בתפקיד הרמטכ"ל. ב-14 באוגוסט של אותה שנה הועלה ראוך לדרגת אוברסט.
ב-16 במרץ 1813 קצו הפרוסים בהעמדת הפנים, והכריזו מלחמה על צרפת (מלחמת הקואליציה השישית). המלך מיהר להחזיר את שרנהורסט לתפקיד הרמטכ"ל ושר המלחמה, וראוך מונה לראש מטהו של הגנרל לודוויג יורק פון וארטנבורג. ב-7 ביולי 1813 הוא הועלה לדרגת גנרל-מאיור ומונה למפקד חיל ההנדסה. במקביל, הוא הפך לראש מטהו של גבהרד לברכט פון בליכר. בספטמבר של אותה שנה הוא קיבל את צלב הברזל מחלקה ראשונה. לאחר סיום המלחמה הוא מונה למפקח על הביצורים במקביל לתפקידו כמפקד חיל ההנדסה. הוא המשיך להחזיק בשני התפקידים במשך יותר משני עשורים. ב-30 במרץ 1830 הוא הועלה לדרגת גנרל. ב-21 בנובמבר 1831 הוא הפך לחבר במועצת המדינה הפרוסית. ב-18 בינואר 1833 הוא עוטר באות מסדר העיט השחור.
ב-30 ביולי 1837 מינה המלך את ראוך לשר המלחמה. לאחר מותו של המלך פרידריך וילהלם השלישי, שקל ראוך לפרוש מהתפקיד בשל מצבו הבריאותי, אולם יורשו פרידריך וילהלם הרביעי ביקש ממנו להישאר בתפקיד. הוא נותר בתפקיד עד 28 בפברואר 1841. הוא נפטר כמה שבועות לאחר מכן, ב-2 באפריל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גוסטב פון ראוך באתר הספרייה הגרמנית הדיגיטלית
- גוסטב פון ראוך באתר prussian machine
- גוסטב פון ראוך, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "גוסטב פון ראוך".