גאבור בתלן
 | |||
| לידה |
1580 ליה (אנ'), נסיכות טרנסילבניה  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1629 (בגיל 49 בערך) אלבה יוליה, נסיכות טרנסילבניה | ||
| מקום קבורה |
 אלבה יוליה, רומניה | ||
| בן או בת זוג |
Zsuzsanna Károlyi (אוגוסט 1605–13 במאי 1622) קתרינה מברנדבורג (2 במרץ 1626, 1626–15 בנובמבר 1629) | ||
| |||
  | |||
גאבור בתלן (1580–1629) היה נסיך טרנסילבניה, ומנהיג הקלוויניסטים המקומיים כנגד בית הבסבורג הקתולי במהלך מלחמת שלושים השנים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלן נולד למשפחת אצילים הונגרית בטרנסילבניה, ונשלח לחצרו של שליט טרנסילבניה זיגמונד באטורי, אשר אותו ליווה במהלך מסע המלחמה הוואלאכי. לאחר מכן סיע לאישטוון בוצ'קאי להפוך בשנת 1605 לנסיך טרנסילבניה, והיה לעוזרו הראשי. בתלן סייע אף ליורשו של בוצ'קאי, גאבור באטורי, אך זה נתקנא ביכולותיו המדיניות של בתלן, ובתלן נאלץ לבקש מקלט אצל הטורקים.
בתקופה זו הייתה נחלות הכתר ההונגריות מחולקות לשלושה חלקים. טרנסילבניה הייתה נסיכות אוטונומית למחצה, הנתונה להשפעה טורקית, כאשר הטורקים שלטו ישירות באזורים נרחבים בהונגריה, ואזורים אחרים היו תחת שליטת בית הבסבורג האוסטרי והקתולי. בשנים אלה חדרה הרפורמציה אל הונגריה, ורבים קיבלו עליהם את הדת הקלוויניסטית, ביניהם בתלן. הטורקים לא התעניינו במאבקים שבין הפרוטסטנטים והקתולים, וככלל העניקו לתושבי השטחים שבשליטתם חופש הדת. בני הבסבורג, לעומתם, היו אויבים מרים של הפרוטסטנטים, וניהלו מדיניות פעילה של קונטרה-רפורמציה, באמצעותה השיבו הונגרים רבים אל חיק הדת הקתולית.
ב 1613 שב בתלן בראש צבא גדול לטרנסילבניה, ולאחר רציחתו של גאבור באטורי הפך לנסיך טרנסילבניה, בתמיכתם של העות'מאנים, וזאת למורת רוחם של שליטי בית הבסבורג, אשר העדיפו נסיך שייטה יותר אל הנצרות הקתולית ואל וינה, מאשר אל הטורקים והפרוטסטנטים.
שלטונו של בתלן היה עריצות נאורה, שנמנעה ממעשי האכזריות של רבים מקודמיו בנסיכות טרנסילבניה. בתלן פיתח את התעשייה והמכרות, את סחר החוץ, אשר הכניס לו הכנסה נאה, ואיפשר בניית ארמון חדש, והחזקת חצר מלכותית. בתלן היה לפטרון האומנויות בממלכתו, וקידם את האמונה הקלוויניסטית. הוא ייסד אקדמיה קלויניסטית, וקידם את הקשרים עם מדינות פרוטסטנטיות אחרות באירופה כאנגליה, ארצות השפלה ומדינות פרוטסטנטיות בגרמניה. בתלן גם החזיק צבא של שכירי חרב, שבאמצעותו ניהל מדיניות חוץ אמביציונית.
בשנת 1618 פרצה מלחמת שלושים השנים כסכסוך דתי בין הפרוטסטנטים בבוהמיה (חלק מצ'כיה של ימינו). בתלן הוביל את צבאו אל חלקי הונגריה שתחת שליטת הבסבורג באזור סלובקיה של ימינו, על מנת לתמוך במורדים הבוהמים כנגד בית הבסבורג. באוקטובר כבש את ברטיסלאבה, חבר אל הכוחות הבוהמים המורדים, והטיל מצור על וינה, כאשר הקיסר פרדיננד השני לבית הבסבורג נמלט אל העיר גראץ. שמועה כי טרנסילבניה נפלשה על ידי כוחות פולין גרמה לבתלן להסיר את המצור על וינה ולשוב לברטיסלבה, ולקיים משא ומתן עם הקיסר, בסיומו קיבל בתלן לשליטתו שני שלישים מן השטח שהחזיקו האוסטרים בהונגריה, וזאת בהסכם מחודש ינואר 1620.
תבוסתם של הבוהמים לצבאותיו של פרדיננד בנובמבר 1620 הביאה למפנה בגורלו של בתלן, והקיסר החל לכבוש מחדש את האדמות שאיבד לבתלן בתחילת השנה. ב-31 בדצמבר 1621 נחתם הסכם חדש בעיר הבוהמית ניקולשבורג, לפיו ויתר בתלן על התואר "מלך הונגריה" בתנאי שפרדיננד יאשר את "חוזה וינה" משנת 1606 אשר העניק עצמאות לטרנסילבניה, וחופש דת להונגרים בשטחי האימפריה. בתלן שמר על תארו כנסיך טרנסילבניה, ולשטח המדינה הטרנסילבנית צורפו שבעה מחוזות נוספים באזור הנהר טיסה.
בשנים שלאחר מכן המשיך בתלן במאבקו כנגד בית הבסבורג, ובמסעות מלחמה בשטחה של סלובקיה כנגד כוחותיו של פרדיננד, כשהוא מנסה ליצור בריתות עם הטורקים ועם מדינות גרמניות פרוטסטנטיות כברנדנבורג, אשר למען הבטחת הברית עמה נישא לבתו של הנסיך הבוחר ממדינה זו, אשר הייתה אף אחותה של אשתו של מלך שוודיה, גוסטב אדולף. מטרת מהלך זה הייתה לנסות ולקבל את הכתר הפולני, אך הוא מת ב-15 בנובמבר 1629 בטרם הספיק להשלים מהלכים אלו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גאבור בתלן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מכתבו של גאבור בתלן אל אימרה תורזו (Imre Thurzó) ממרץ 1621 בספרייה הלאומית באוסף באטיאני (רישום באנגלית)