ג'מבטיסטה דלה פורטה
 | |
| לידה |
1 בנובמבר 1535 Vico Equense, ממלכת נאפולי  |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 1615 (בגיל 79) נאפולי, ממלכת נאפולי |
| ענף מדעי |
אלכימיה |
| מקום קבורה |
San Lorenzo Maggiore |
  | |
ג'מבטיסטה דלה פורטה (באיטלקית: Giambattista della Porta, נקרא גם: Giovanni Battista Della Porta; 1535 – 4 בפברואר 1615) היה מלומד, מדען ומחבר מחזות נפוליטאני, שחי באיטליה בתקופת הרפורמציה, בראשית המהפכה המדעית. בן למשפחת אצולה, דלה פורטה העביר את מרבית זמנו בניסיונות מדעיים. הוא נהנה מהשכלה רחבה לא-פורמלית, אותה רכש ממורים ומלומדים שפגש. עבודתו הידועה ביותר פורסמה לראשונה בשנת 1558, תחת הכותרת Magiae Naturalis (קסמי הטבע). בספר זה מסכם דלה פורטה מגוון רחב של נושאים שאותם למד, בהם מחקרים על: פילוסופיה מיסטית (תורת הנסתר), אסטרולוגיה, אלכימיה, מתמטיקה, מטאורולוגיה ומדעי הטבע. בין היתר כתב שם על הגברת פריון, הכנת סומק והקפאת משקאות (כולל יין) על ידי הכנסת בקבוק לקערה המלאה בקרח מעורב עם מלח או אשלגן חנקתי וערבוב התכולה. שיטה זו שימשה מאוחר יותר לייצור גלידה.
בשנת 1563 פרסם דלה פורטה את ספרו De Furtivis Literarum Notis, עבודה שעוסקת בקְרִיפְּטוֹגְרָפיה. בשנת 1586 פרסם דלה פורטה עבודה העוסקת בפיזיונומיה, חיבור אשר השפיע על הכומר השווייצרי יוהאן קספר לווטר (Johann Kaspar Lavater 1741-1801). דלה פורטה כתב על מגוון רחב של נושאים במהלך חייו. בין עבודותיו, למשל, מצויה אנציקלופדיה חקלאית בשם Villa, כמו גם עבודות במטאורולוגיה, אופטיקה ואסטרונומיה.
בשנות חייו המאוחרות אסף דלה פורטה דגימות נדירות וגידל צמחים אקזוטיים. בעבודתו Phytognomica ערך רשימה של צמחים בהתאמה לפי מיקומם הגאוגרפי. במוזיאון הפרטי שלו ביקרו עוברי אורח, והוא שימש כאחד המודלים המוקדמים ביותר למוזיאוני טבע. הוא היווה השראה עבור הישועי אתנסיוס קירכר (Athanasius Kircher), שהחל ליצור אוסף דומה, אך מפורסם יותר, ברומא.
דלה פורטה ייסד בשנת 1560 אגודה מדעית בשם Academia Secretorum Naturae (באיטלקית: Accademia dei Segreti, האקדמיה למסתורי הטבע), שהייתה אחת הראשונות מסוגה באירופה. על מנת להתקבל לאגודה נדרש המועמד להוכיח שמצא תגלית חדשה בתחום מדעי הטבע. חברי האגודה נפגשו בביתו של דלה פורטה ברובע Due Porte שבנאפולי. האקדמיה התפרקה כאשר חבריה נחשדו בעיסוק במיסטיקה חשאית. דלה פורטה נקרא לרומא על ידי האפיפיור פיוס החמישי (כיהן בשנים 1566-1572). דלה פורטה נאלץ לסגור את האקדמיה, אך לא ננקטו נגדו כל צעדי ענישה אישיים. למרות התקרית הזו נותר דלה פורטה מאמין אדוק.
דלה פורטה הקים לאחר מכן אגודה אחרת שהקדישה את פעולותיה למחקר מדעי. "אקדמית השונר" (The Academy of the Lynxes) עסקה בחשיפת האמיתות שבבסיס מדעי הטבע. המייסדים בחרו בשונר כסמל האקדמיה בשל האמונה ארוכת הימים בראייה החדה במיוחד שישנה לחתולים. כדור לאחר מכן הצטרף גלילאו גלילי כחבר באגודה.
עניינו של דלה פורטה במגוון דיסציפלינות בא לידי ביטוי גם בשיפורים טכנולוגיים בתחומי הבאים: חקלאות, הידראוליקה, הנדסה צבאית, מכשירים ובתורת התרופות. בשנת 1606 פרסם ספר בנושא הרמת מים בעזרת אוויר. ב-1608 פרסם ספר על הנדסה צבאית.
בנוסף, דלה פורטה שכלל את הקמרה אובסקורה. בספרו המפורסם מאגיה נאטוראליס תיאר לראשונה את המתקן - לשכה אפלה שבאחד מדפנותיה נקב קטן דרכו נכנס אור, ומקרין דימוי מהופך של האובייקטים שמחוץ לחדר על הדופן הנגדית לנקב. על אף שלא דלה פורטה המציא את המכשיר, הפרסום והתפוצה הגדולים של עבודתו עזרו להפצת הידע אודותיו. הוא השווה בין צורת העין האנושית לעדשה שבקמרה אובסקורה, וסיפק דוגמה קלה להבנה לאופן בו דימויים מוטלים מחוץ לעין. דלה פורטה התעניין בקמרה-אובסקורה בעיקר כאמצעי להקרנת הופעות תאטראליות בפני קהל שהיה ממוקם בתוך החדר החשוך. במהדורה השנייה והמורחבת של ספרו מ-1589 מפתח דלה פורטה את מודל הקמרה-אובסקורה שלו, בין השאר בעזרת עדשה, כך שהצופים בדימוי המוקרן "יראו דימויים של דברים שנמצאים בחוץ בצורה כה ברורה ופתוחה עד כי לא יפסיק להתענג ולהשתאות"[1]. דלה פורטה הציע להשתמש בעקרון הקמרה אובסקורה כדי לבנות חדר מוחשך, שבו יוקרנו הצגות של ציד, קרבות, משחקים "ופלאות אחרים" שיתרחשו מחוץ לחדר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Arianna Borrelli, Giora Hon, and Yaakov Zik (eds.). 2017. The Optics of Giambattista Della Porta (1535–1615): A Reassessment. Archimedes: New Studies in the History and Philosophy of Science and Technology. Springer.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'מבטיסטה דלה פורטה, באתר MacTutor (באנגלית)
- ג'מבטיסטה דלה פורטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'מבטיסטה דלה פורטה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Magiae Naturalis libri XX Ab ipso authore expurgati, & superaucti, 2nd Ed. Naples, Italy: Apud H. Saluianum, 1589, book XVII, chap. VI.