ג'ירו רוסה
| מדינות |
 איטליה |
|---|---|
| סוג | מרוץ קטעים |
| חודש | סוף יוני/תחילת יולי |
| היסטוריה | |
| התקיים לראשונה | 1988 |
| מרוצים עד כה | 33 |
| מנצח ראשון |
מריה קאנינס |
| מוביל במספר הניצחונות |
פביאנה לופריני (5 ניצחונות) |
| מוביל מנצחי הקטעים |
 מריאנה ווס (32 קטעים) |
| מנצח אחרון |
אנמיק ואן פלוטן |
| שנת מרוץ אחרונה | 2022 |
  | |
הג'ירו רוסה (באיטלקית: Giro Rosa; שם רשמי: Giro d'Italia Femminile) הוא מרוץ אופני כביש לנשים והגרסה הנשית של מרוץ הג'ירו ד'איטליה. המרוץ נוסד בשנת 1988 ונודע בשם ה-"Giro Donne" עד שנת 2013.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרוץ נוסד בשנת 1988, אז ניצחה בו מריה קאנינס המקומית. המנצחת הלא איטלקית הראשונה במרוץ הגיעה שנתיים אחרי היווסדו של המרוץ, ב-1990, כשקתרין מרסל הצרפתית ניצחה. ב-1991 ו-1992 לא התקיים המרוץ. ב-2001, הרוכבת הבולגרית זינאדיה שטאחורסאקיה ניצחה, אך בשל פרשת אימרוץ בה הייתה מעורבת, התואר נשלל ממנה והניצחון הועבר לניקול בראנדי השווייצרית, שניצחה את המרוץ גם שנתיים לאחר מכן, ב-2003, וגם ב-2005. כיום המרוץ מאורגן על ידי חברת RCS, שהיא החברה המארגנת גם של הג'ירו ד'איטליה. אך המרחקים והמסלולים במרוץ לא תואמים את זה של מרוץ הגברים, שכן הג'ירו רוסה הוא מרוץ קטעים של 10 או 9 ימים, בניגוד למרוץ הגברים, שכולל 21 קטעים. אך בדומה למרוץ הגברים, צבעי החולצות דומים, כשהמובילה בג'ירו רוסה לובשת חולצת ורודה.
כיום הג'ירו רוסה נחשב למרוץ הנשים בקטעים היוקרתי והארוך ביותר בסבב, וגם נחשב לגרנד טור היחידי בענף הנשים. מ-2013 המרוץ עבר להיות מכונה ה-"Giro Rosa" לאחר שעד שנה זו כונה ה-"Giro Donne". שיאנית הניצחונות במרוץ היא פביאנה לופריני המקומית שניצחה חמש פעמים בשנים 1995–1998 ו-2008. שיאנית ניצחונות הקטעים היא מריאנה ווס, שניצחה 32 קטעים. ווס גם ניצחה את המרוץ בשנים 2011, 2012 ו-2014.
מ-2016, המרוץ הוא חלק מסבב ה-UCI World Tour לנשים.
מנצחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | רוכבת |
|---|---|
| 1988 | מריה קאנינס
|
| 1989 | רוברטו בונאמוני
|
| 1990 |  קתרין מרסל
|
| 1993 |  לנקה אילאווסקה
|
| 1994 | מיקלה פאניני
|
| 1995 | פביאנה לופריני
|
| 1996 | פביאנה לופריני
|
| 1997 | פביאנה לופריני
|
| 1998 | פביאנה לופריני
|
| 1999 |  חואנה סומאריבה
|
| 2000 | חואנה סומאריבה
|
| 2001 |  ניקול בראנדי[1]
|
| 2002 |  סבטלנה בובנחובה
|
| 2003 | ניקול בראנדי
|
| 2004 |  ניקול קוק
|
| 2005 | ניקול בראנדי
|
| 2006 |  אדיתה פוצ'ינסקאיטה
|
| 2007 | אדיתה פוצ'ינסקאיטה
|
| 2008 | פביאנה לופריני
|
| 2009 |  קלאודיה האוסלר
|
| 2010 |  מארה אבוט
|
| 2011 | מריאנה ווס
|
| 2012 | מריאנה ווס
|
| 2013 | מארה אבוט
|
| 2014 | מריאנה ווס
|
| 2015 | אנה ואן דר ברחן
|
| 2016 | מייגן גווארנייר
|
| 2017 | אנה ואן דר ברחן
|
| 2018 | אנמיק ואן פלוטן
|
| 2019 | אנמיק ואן פלוטן
|
| 2020 | אנה ואן דר ברחן
|
| 2021 | אנה ואן דר ברחן
|
| 2022 | אנמיק ואן פלוטן
|
| 2023 | אנמיק ואן פלוטן
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ירו רוסה
ג'ירו רוסה, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ירו רוסה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ירו רוסה, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרוכבת הבולגרית זינאדיה שטאחורסאקיה ניצחה, אך בשל פרשת אימרוץ בה הייתה מעורבת, התואר נשלל ממנה