לדלג לתוכן

ג'יין גודול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יין גודול
Jane Goodall
גודול, 2018
גודול, 2018
גודול, 2018
לידה 3 באפריל 1934 (בת 90)
המפסטד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Valerie Jane Morris-Goodall עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנתרופולוגיה, אתולוגיה, פרימטולוגיה
מקום לימודים קולג' ניונהאם, אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט רוברט הינד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • תואר אקדמי לשם כבוד (אפריל 2024)
  • קצין במסדר אורנז'-נסאו (20 באפריל 2023)
  • פרס קוסמוס הבין-לאומי (2017)
  • פרס קטלוניה הבין-לאומי (2015)
  • פרס ג'יילס (2014)
  • מדליית הנשיא (האקדמיה הבריטית) (2014)
  • קצינה בלגיון הכבוד (17 בינואר 2006)
  • פרס נירנברג (2004)
  • גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (2004)
  • מדליית בנג'מין פרנקלין (2003)
  • פרס נסיכת אסטוריאס למחקר טכני ומדעי (2003)
  • מדלייה לזכר האקסלי (2002)
  • פרס טיילר להישג סביבתי (1997)
  • פרס ויליאם פרוקטר להישג מדעי (1996)
  • מדליית האברד (1995)
  • מדליית אדינבורו (1991)
  • פרס קיוטו למדעים בסיסיים (1990)
  • Gold Medal of the Society of Woman Geographers (1990)
  • גרגור מנדל (1987)
  • פרס ג'יי. פול גטי למנהיגות שימור (1984)
  • פרס ג'נסיס
  • מדליית הכסף של החברה הזואולוגית של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • הוגו ואן לוויק (1964–1974)
  • Derek Bryceson (1975–אוקטובר 1980) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Hugo Eric Louis van Lawick עריכת הנתון בוויקינתונים
janegoodall.org
תרומות עיקריות
חקר פרימטים ובמיוחד שימפנזים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיים ג'יין מוריס גודול (באנגלית: Dame Valerie Jane Morris Goodall; נולדה ב-3 באפריל 1934) או בתוארה הרשמי הקודם: הברונית ג'יין ואן לוביק-גודול היא פרימטולוגית, אתולוגית ואנתרופולוגית בריטית, הידועה בעיקר בזכות למעלה מחמישים וחמש שנות מחקר וחיים יחד עם שימפנזים מצויים כדי להבין את דפוסי חיי החברה שלהם והיחסים החברתיים שבין השימפנזים, וכן חקר היבטים שונים של חיי השימפנזים, במסגרת תפקידה כמנהלת "מכון ג'יין גודול" בפארק הלאומי גומבה שבטנזניה.

חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודול נולדה בלונדון, בירת אנגליה, בתם הראשונה של מורטימור הרברט מוריס גודול וונה ג'וזף. אחותה, ג'ודי, נולדה בשנת 1938 כשהייתה בת ארבע. לאחר שהוריהן התגרשו עברו גודול ואחותה עם אמן לבורנמות'. היא התעניינה בבעלי חיים מאז נעוריה. האנתרופולוג לואיס ליקי הבחין בחיבתה לבעלי חיים ובחוש הסקרנות שלה במשך טיולה לקניה, בין 1957 ל-1958 שבו שהה גם ליקי, והעסיק אותה כמזכירתו. בעקבות עבודתה עם ליקי, החלה לעבוד וללמוד על שימפנזים מצויים בפארק הלאומי גומבה שבטנזניה, ביולי 1960. ליקי גם סייע לגודול לחזור לאנגליה ולקבל תואר דוקטור באתולוגיה מאוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1964.

גודול נישאה פעמיים; בשנת 1964 נישאה לצלם חיות הבר הוגו ואן לוויק (van Lawick), אך הם התגרשו בשנת 1974. מנישואים אלה נולד בנה, ב-1967. ג'יין נישאה בשנית, לדרק ברייסון (Bryceson), חבר הפרלמנט של טנזניה, באמצע שנות השבעים, נישואין שהתקיימו עד למותו מסרטן בשנת 1980.

ג'יין גודול קיבלה מדליות, עיטורים, תעודות הוקרה ופרסים רבים על תמיכתה בשימפנזים ומחקרה עליהם. בין השאר, היא קיבלה את 'מדליית הכבוד של טנזניה', פרס קיוטו היוקרתי מיפן, 'מדליית בנג'מין פרנקלין במדעי החיים' ועוד פרסים רבים. בחודש אפריל 2003, המזכיר הכללי של האו"ם, קופי אנאן, הכריז על דוקטור גודול כ"שליחת השלום ברחבי העולם".

הישגים מקצועיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימפנזה ננסי משתמש במקל לשם הוצאת טרמיטים, מתגליותיה של גודול (בשימפנזים מצויים)

מחקריה הארוכים והמקיפים של ג'יין גודול על השימפנזים הועילו למדע בהבנת היחסים החברתיים שבין שימפנזה אחד למשנהו ובין הלהקה כולה, וכן בהבנת תהליכי הלמידה והחשיבה המפותחים של השימפנזים, וכך גם הבנת פעולותיהם של השימפנזים, ומנהגיהם בתוך הלהקה. בנוסף, גודול עזרה למיון השימפנזים ולהבדלתם מהבונובו (שימפנזה ננסית), והכללת שניהם, יחד עם הגורילות כהומינידים.

ג'יין גודול הייתה שונה מחוקרי חיות רבים אחרים בזמנה בכך שלמדה על בעלי החיים לא בדרך תאורטית, אלא בדרך מעשית. היא יצאה אל הטבע, לצפות בשימפנזים בסביבתם הטבעית, מתוך אמונה ששם היא תוכל ללמוד עליהם בצורה הטובה ביותר, וכך גם תוכל ליצור איתם קשר אמין יותר. בנוסף, גודול גם קראה בשמות לשימפנזים שאותם חקרה, וזאת בניגוד לגישה הרווחת לפיה יש ליצור ריחוק מסוים בין החוקר לבין מושא המחקר, בעל החיים, כדי לא ליצור קרבה רגשית. עם הזמן, חוקרים ומדענים רבים הלכו בדרכה של גודול, וחקרו בעלי חיים לא בדרך תאורטית, אלא בפועל, על ידי צפייה בהם והבנת אורחות חייהם.

אחת מתרומותיה הגדולות ביותר של גודול לפרימטולוגיה (חקר פרימטים) היא התגלית שהשימפנזים משתמשים בכלים למטרות שונות, ואף מתאימים אותם לצרכיהם. גודול גילתה שהשימפנזים דוחפים מקלות לתוך חורי נמלים וטרמיטים. החרקים עולים על המקל, ואז השימפנזה מושך את המקל ואוכל את החרקים. יתר על כן, השימפנזים עשויים להתאים ענף לתפקיד על ידי קיצוצו לאורך הנכון ותלישת העלים מעליו. לפני תגלית זו היה ידוע על בעלי-חיים המשתמשים בכלים בטבע, אך היה מקובל לחשוב שרק בני אדם מייצרים כלים. גילוי נוסף היא העובדה שבעת שעמום, שימפנזים יכולים לשתף פעולה כדי לצוד קופים קטנים.

ג'יין גודול ציינה כי שימפנזים מסוימים עשויים "לרקוד" עם תחילת גשם כבד או כאשר הם עוברים ליד מפל מים. היא משערת כי התנהגויות "אלמנטליות" (כלומר, הקשורות לארבעת היסודות; במקרה זה, ליסוד המים) אלה הן למעשה "מבשרות הטקסים הדתיים" כלומר סימנים להתנהגות דתית בבעלי חיים.[1]

גודול תמכה במספר יוזמות חברתיות והומניטריות, ואף שירתה כשליחת האומות המאוחדות לשלום בשנת 2002. בעקבות פעולותיה אלה, הוכרזה כאצילה על ידי אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, בטקס רשמי בארמון בקינגהאם בשנת 2004. בנוסף, לגודול פינות במספר סדרות טלוויזיה וכן היא כותבת טור במגזין חיות הבר של ה-BBC.

בשנת 2008 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה.[2]

פעילות למען זכויות בעלי-חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יין גודול, 2015

גודול מכהנת כנשיאת הארגון "Advocates for Animals", עמותה לזכויות בעלי-חיים הפועלת בסקוטלנד. הארגון פועל נגד ניסויים בבעלי-חיים, תעשיית הפרוות, גני חיות, השימוש בבעלי-חיים לצורכי בידור, והפגיעה בבעלי-חיים בחקלאות תעשייתית.


מכון ג'יין גודול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 הקימה גודול את "מכון ג'יין גודול" בטנזניה, מכון שתמך בפארק הלאומי גומבה ובמאמצם להגן על שימפנזים ועל סביבתם הטבעית, יערות הגשם. עם 19 שלוחות מסביב לעולם, המכון הוכר בפעילותו החדשנית עבור שימור קהילות השימפנזים והפעלת תוכניות ללימוד נוער על שימפנזים ועל חיות בסכנת הכחדה בכלל, באפריקה, שהתרחבה בהמשך ל-87 מדינות. גודול מקדישה את זמנה לתמיכה, למחקר, להבנת השימפנזים ולפעילות הגנה עליהם ברחבי העולם, שכוללת הרצאות ומחקרים במדינות רבות.

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צייר הקומיקס האמריקאי גארי לארסון הציג במדור הקריקטורות שלו זוג שימפנזים מטפחים זה את זה. הנקבה מוצאת שערה אנושית על גופו של השימפנז האחר, ושואלת אותו "עשית עוד קצת 'מחקר' עם גודול?". מכון המחקר של גודול כעס על הפרסום, ועורכי דינה שלחו מכתב ללארסון, שבו טענו שהציור משמיץ ואכזרי, ואם לא תתפרסם התנצלות מאת לארסון, גודול תתבע אותו. לבסוף, התברר כי המכתב לא נשלח על דעתה של גודול (שכלל לא ראתה את הקריקטורה), והיא פיטרה את המזכירה שהייתה אחראית לו. כל הרווחים ממכירת הקומיקס הופנו אל מכון המחקר של גודול, והיא כתבה הקדמה משעשעת לספרו של לארסון ובו סיפרה את הסיפור במלואו.

מדענים רבים יוצאים נגד גישתה של גודול בחקר בעלי חיים. הם טוענים שלפני יציאה אל הטבע כדי לצפות בבעלי החיים צריך לחקור אותם מהפן התאורטי. כמו כן יש מדענים שמבקרים את גישתה, הטוענת שיש ליצור קרבה רגשית בין הנחקר לחוקר, גישה היוצרת נקודת מבט לא-נייטרלית לדעתם.

פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יין גודול בפעילות עם ילדים במים מתוקים

גודול הוציאה ספרים וסרטים רבים, רובם על חוויית חייה עם השימפנזים. חלק גדול מהסרטים עליה הופקו על ידי ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק.

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעטים מספריה של גודול תורגמו לעברית.

סרטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ג'יין גודול
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'יין גודול

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גודול י () "רוחניות פרימטית" אנציקלופדיה של דת וטבע. בעריכת ב 'טיילור. תומרס, ניו יורק. עמ '. 1303-1306
  2. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27יין_גודול&oldid=39912295"