לדלג לתוכן

בריונות רשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוגמה לבריונות רשת ב-hangout.

בריונות רשת (גם בריונות אינטרנט, בריונות מקוונת או בריונות קיברנטית, באנגלית: Cyber-bullying) היא שימוש באינטרנט או בטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד, או לתקוף אדם יחיד או קבוצה. בריונות רשת מהווה במקרים רבים עבירה פלילית. בריונות רשת יכולה להשתמש בבלוגים, אתרי אינטרנט, קהילות מקוונות, דואר אלקטרוני, SMS, MMS, רשתות חברתיות ואמצעות סרטוני וידאו אשר צולמו באמצעות הטלפון הסלולרי אשר פורסמו באתר/קהילה מקוונת. לאחר שהחומר הפוגעני פורסם באינטרנט והפך לפומבי, קשה עד בלתי אפשרי להסירו לחלוטין.

בריונות רשת מבוצעת לרוב (כ 70%) על ידי מבוגרים.[1] ההטרדות והאיומים מתבטאים בדרכים שונות המוגבלות אך ורק ליצירתיות של הבריון, והאמצעים הטכנולוגים העומדים לרשותו. צורת ההטרדה עשויה להיות שונה בין בנות לבנים.

סיבות לבריונות רשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות לבריונות ברשת אינן שונות מהסיבות לבריונות פנים אל פנים. לרוב הם מונעים מיצרי כעס, תסכול, קנאה או נקמה. בחלק מהפעמים הבריונים אינם מודעים לחומרת מעשיהם ועושים זאת מתוך שעמום, בשביל הרצון לקבל תגובה או מתוך לחץ המופעל עליהם על ידי ילדים אחרים.

אנונימיות – יכולת הפעולה בעילום שם אכן משחקת תפקיד משמעותי בבריונות ברשת. האנונימיות מעניקה למי שנמצא מאחורי המקלדת תחושה של הגנה וחופש מאחריות על מעשיו. בנוסף, האנונימיות ברשת מובילה לאחריות מופחתת ותוקפנות מוגברת, ובכך יכולה להביא להסלמה של בריונות ברשת וקושי במעקב.[2]

פעמים רבות פעולות בריונות ברשת באות כהמשך לבריונות פנים אל פנים או כנקמה על אלימות פיזית ועל אלימות מילולית.[3]

השוואה לבריונות רגילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריונות רשת אינה נפוצה כמו בריונות פיזית רגילה, אך התופעה הולכת וגדלה. במחקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה 49% מהנשאלים דיווחו על אלימות פנים אל פנים, לעומת 27% שדיווחו על אלימות רשת בשנת 2014. בשנת 2008 רק 8% התלוננו על אלימות רשת וב-2012 התלוננו 16% מהנשאלים על אלימות מסוג זה.[3] הטרדה ברשת אינה שונה במידה רבה מהטרדה במרחב הפיזי, הגורמים והסיבות של שניהם דומים והם עלולים לגרום לאותם נזקים. למרות זאת למרחב האינטרנטי יש מספר מאפיינים אשר גורמים להבדלים בין השניים ולהעצמה של ההטרדה:[4]

  • אנונימיות מוחלטת - הכותב משתמש בכינוי חד פעמי, בשונה מגולש רגיל המשתמש בשמו האמיתי או בכינוי איתו הוא מזוהה לאורך זמן. האנונימיות המוחלטת מאפשרת חוסר עכבות ואצל אנשים מסוימים משחררת רוע מוחלט.
  • חוסר נראות - התוקף והנפגע אינם באותו החלל, מה שמאפשר לתוקף חופש להביע רגשות שליליים בצורה מוגזמת, מבלי להתחשב בנורמות ובמגבלות של העולם האמיתי.
  • חשיפה רחבת היקף - בבריונות רגילה ההצקה הייתה תחומה במעגל החברים הקרוב או בבית הספר. באינטרנט ההטרדה יכולה לצבור תאוצה בקלות ולהגיע לכמות עצומה של אנשים. הרבה פעמים מבלי שהתוקף מודע לכדור השלג שגלגל.
  • חוסר מפלט - בעבר לקורבן היה מקום מפלט מההטרדה בביתו. בהטרדה האינטרנטית הקורבן עשוי להיות חשוף גם בביתו.

השפעות הבריונות ותוצאותיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להטרדות באינטרנט, כמו להטרדות רגילות, עלולות להיות השפעות פסיכולוגיות עמוקות על ילדים, כמו דיכאון נפשי וליצור טראומות שיישארו עם הילדים לכל אורך חייהם. האתגר המרכזי המסתמן במרחב המקוון הוא שלילדים יש פחות אסטרטגיות התמודדות עם הפגיעה בהשוואה לפגיעה במרחב הפיזי.[5] מחקר שנעשה הוכיח מספר תוצאות חמורות של בריונות הרשת על הקורבנות. לדוגמה הילדים מפתחים הערכה עצמית נמוכה והם חווים העצמה של מגוון רגשות כגון: פחד, תסכול, נקמה, כעס ודיכאון.[6] הטרדה באינטרנט לרוב תגרום לילדים להתרחקות חברתית והסתגרות בבית. ישנם מקרים קיצוניים בהם הבריונות אף דחפה את הילדים לקצה, וגרמה להתאבדותם. המקרים הידועים בארצות הברית בהם בריונות הרשת הובילה להתאבדותם של הקורבנות הם: פיבי פרינס (אנ'), ריאן האליגן (אנ') ן ומיגן מייר (אנ'). בקנדה, התאבדותה של אמנדה טוד זכתה להדים נרחבים ברשת[7] בשל סרטון באתר יוטיוב[8] שהעלתה, המתעד את התדרדרותה.

המקרה הידוע ביותר של התאבדות בעקבות בריונות רשת בישראל הוא של דודאל מזרחי. ב-2011 התאבד בישראל דודאל מזרחי, בן ה-15, לאחר שסבל מבריונות בבית הספר וברשת כשהופצו עליו סרטונים, תמונות, ותגובות מטרידות ברשת החברתית פייסבוק.[9][10]

דו"ח המדיה השנתי על הרגלי השימוש של בני נוער בסמארטפונים ואינטרנט מצביע על כך שכ־70% מבני הנוער נפגעו ברשת יותר מפעם אחת.[11] במקרים קיצוניים, הבריונות דחפה נערים צעירים לקצה והובילה אותם להתאבדות.

הסכנות באלימות ברשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריונות ברשת היא תופעה שכיחה בעידן האינטרנט, בה נעשה שימוש ברשתות החברתיות והאינטרנט בכדי לפגוע באדם או קבוצה. לתופעה זו מספר סכנות:

הכפשת שם הקורבן ומניעת שיקומו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריונות ברשת מזמן הפסיקה להישאר רק ברשת, אם האדם הנפגע חשב לרגע כי יש לו מקום מפלט בחברה התשובה היא לא. רבים מהבריונים ברשת הם אנשים מחיי היומיום של הקורבן המחפשים דרך לנקמה ופגיעה בו. רבים המקרים בהם שיימינג ובריונות ברשת הפכו להצקות, השפלות ונידוי חברתי בבתי הספר ובסביבה של אותו קורבן רשת. דבר זה קורה עקב כך שהרשתות החברתיות פתוחות לכולם וכאשר אדם חווה אלימות ברשתות הבריון יוצר מעין חותם קבוע, הגורם שהאדם לא יכול להימלט מעברו או טעויותיו, כיוון שהאינטרנט לא שוכח וכל הכתוב בו נשאר לתמיד. וכך למעשה הבריון פוגע גם בתדמית והאופי של האדם וגם לא נותן לו אפשרות לשיקום. עקב כך קורבנות רבים נוטים לחוסר ביטחון, רגישות יתר, חוסר הערכה עצמית, דיכאון, כעס ועוד אין ספור השלכות נפשיות. הנפגע מרגיש חשוף ללא הגנה ומקום לברוח אליו, וחושש שהתחושות שלו וההתנהגות של הבריונים ברשת לא יפסקו.[12]

השלכות חברתיות/ התנהגותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מאמרים רבים, קורבן הבריונות אשר לא מצליח לנקות את שמו ולהתמודד עם ההשפלות החוזרות, עשוי להתבודד מהחברה, להסתגר ולהגיב בתוקפנות כלפי הסובבים אותו. הוא נמנע ממפגשים חברתיים ונמצא בקושי הסתגלות עם הסביבה. וישנו סיכוי גבוה שהקורבן ינהג בהתנהגויות סיכוניות כמו שימוש בסמים ואלכוהול, משחיתנות, היעדרות מבית הספר ובמקרים חמורים עקב תחושת בידוד הוא עלול להידרדר לאלימות ופשע.

השפעה נוספת שנגרמת עקב הבריונות היא הרצון לנקמה. קורבנות רבים לא מוצאים נחמה בדבר חוץ מהרצון לפגוע חזרה באותה הדרך לאדם או הקבוצה שפגעו בהם, וכך למעשה המעגל לא נפסק ומצטרפים לתופעה עוד קורבנות ועוד בריונים.[13]

התחזות והטרדות מיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשתות החברתיות ניתן להכיר אנשים חדשים דרך האינטרנט, "חברים", מבלי לדעת באמת אם "החבר" הוא אכן ילד בן 15 או איש בן 40. חלק מהסכנות באינטרנט הן היכולת להתחזות לאדם אחר בתוך שניות עקב הקלות ביצירת משתמש פיקטיבי בשניות. דבר אשר נוכלים ואנשים מסוכנים לוקחים בו יד. אך ברשתות אלו לא מחוברים רק מבוגרים אלא גם ילדים הניתן לרמות אותם בקלות למפגש או לשליחת תמונה מינית.[14]

אחת הסכנות העיקריות למשתמשים באינטרנט הוא "סכנת קשר"= הקורבן יכול להאמין כי מדבר עם אדם שהוא חבר שלו ולהסכים למפגש פנים אל פנים, לחשוף פרטים אישיים על עצמו ואף לשלוח אליו תמונות מיניות. הקורבן לא יודע מי נמצא מאחורי המקלדת ומה מטרתו האמיתית.[14]

ישנה האופציה להתחזות ברשת, אדם פותח משתמש מזויף ברשתות החברתיות ממניע מסוים אם זה בכדי להשפיל אדם אחר וליצור עמוד שנאה כלפיו בו הוא מפרסם תמונות סרטונים והדברים אישיים. אם זה כדי להטריד מינית ולהשיג אינטראקציה עם אנשים ברחבי הרשת כדי להשיג מטרה מינית. ואם זה בכדי להונות אנשים ולסחוט אותם למטרות כספיות.[14]

פעולות מניעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל התגברותה של התופעה החלו לנקוט בפעולות להגברת המודעות אליה, ופעולות למניעה. סרטוני הדרכה, וקבצים העוסקים בגלישה בטוחה ברשת ניתנים להשיג באתרים ממשלתיים.[15] באוקטובר 2014 נער ישראלי צילם סרטון המתעד את בריונות הרשת שחווה. כתגובה הנשיא רובי ריבלין הזמין אותו לבית הנשיא, ויחד הם צלמו סרטון המגנה אלימות ברשת. עמותות העוסקות בגלישה בטוחה באינטרנט נותנות עצות כיצד להימנע מבריונות רשת, וכיצד להתמודד איתה.[16] בנובמבר, 2018 הוקם גם מוקד טלפוני משטרתי ייעודי לדיווח והגנה על קטינים ברשת.[17]

לאור הפגיעות הרבה של בני נוער לחוויות של דחייה חברתית ובריונות רשת בגיל ההתבגרות מאמצים רבים מופנים כיום לאיתור מוקדם של מצוקה של בני נוער באמצעות הרשתות החברתיות. הרשתות החברתיות משמשות לעיתים כפלטפורמות נוחות לשיתוף רגשי וקריאה לעזרה.[18][19] במחקריו של יעקב אופיר, פסיכולוג קליני וחוקר תחום הפסיכולוגיה של הילד בעידן המקוון, נמצא כי פוסטים של בני נוער עם תכנים דיכאוניים מנבאים בצורה משמעותית את קיומה של הפרעת הדיכאון ב'עולם האמיתי', במרחב הפיזי.[20][21] לא זו בלבד אלא, חוויות של דחייה חברתית וקורבנות לבריונות מותירים עקבות דיגיטליות, סימנים סמויים בפעילות של המתבגרים ברשתות החברתיות.[21] אף שתחום מחקר זה נחשב עדיין כתחום צעיר, יש בפופולריות העצומה של אתרי הרשתות החברתיות משום הזדמנות חסרת תקדים לזיהוי מוקדם של קורבנות לבריונות רשת בקרב מתבגרים.[22] לא זו בלבד אלא, חוקרים המשלבים שיטות חישוביות שמבוססות על למידת מכונה (Machine Learning), מאמינים כי לא רחוק היום שבו ניתן יהיה לזהות פגיעה ומצוקה של בני נוער באמצעות כלי איתור ממוחשבים ואוטומטיים[23] אחד הכלים פותח על ידי הצעירה ג'יטנג'אלי ראו, אפליקציה בשם קָיינדלִי (Kindly) שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לזהות בשלב מוקדם תופעות של "בריונות ברשת". היא שיתפה פעולה עם יוניצף והשירות מופעל ברחבי העולם.[24][25]

בארץ עמותה בשם אקדמיית מצמיחים עוסקת בביריונות רשת ומעבירה קורסים וסדנאות למורים ותלמידים להפחתת אלימות ברשתות החברתיות ולהעלאת תחושת השייכות בין תלמידי הכיתה במרחב הווירטואלי.

בסקר שערך מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בנושא מניעת בריונות ברשת וקידום התנהגות בריאה, נמצא כי ספרות המחקר מצביעה על ארבע התערבויות עיקריות שמועילות:

  1. תוכניות הכשרה למורים, הורים ותלמידים
  2. תוכניות מניעה, פיקוח וניטור של בית הספר לצורך הגנה מסכנות הרשת, סינון וחסימת תכנים, הגברת מעורבות ובקרת הורים
  3. העלאת מודעות ופיתוח אחריות אישית – דרך הקניית ידע, טיפוח אקלים חברתי מיטבי ותוכניות עמיתים שבהן התלמידים מוכשרים כ"שגרירי סייבר" המונעים פגיעה ברשת
  4. תוכניות טיפול באירועי פגיעה ברשת – אפיקי מידע ודיווח, מתן ייעוץ ותמיכה נפשית.[26]

הסקר גם הצביע על רכיבי הצלחה של תוכניות שנמצאו יעילות (ניתוח משולב של 24 מחקרי הערכה):

  1. תוכניות שבהן נעשו ניטור ומדידת תוצאות
  2. תוכניות ממושכות (ולא פעילות חד-פעמית)
  3. פיתוח מודעות לבריונות ברשת והבנה של חוויות הקורבן
  4. מעורבות של הורים והדרכה הורית
  5. לימוד נורמות והגדרת כללי התנהגות לתקשורת ברשת
  6. פיתוח אחריות אישית חברתית ואקלים חינוכי מיטבי בכיתה

חקיקה בנושא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית קיימת חקיקה כנגד בריונות רשת משנת 2007 במספר מדינות מצומצם. ב־1 בינואר 2009 נכנס לתוקף אחד החוקים הראשונים בארץ המתמודדים ישירות עם בריונות החקיקה. החוק מעניק למנהלי בתי הספר סמכות להעניש תלמידים שביצעו פעילות בריונית מקוונת או לא מקוונת.[27] המחוקקים מעוניינים לתקוף את הנושא על ידי חקיקה חדשה המציעה להוציא מחוץ לחוק שימוש באמצעים אלקטרוניים כדי לכפות, להפחיד, להטריד או לגרום לאחר מצוקה רגשית משמעותית. בנוסף על כך התאבדות של נערים בעקבות בריונות הובילה לשינוי בחקיקה, בנושא פרטיות באינטרנט. הורי הילדים רצו את פרטי התקשורת הפרטיים של ילדם, כדי שיוכלו להבין מדוע התאבד, ומי "אשם". הרשתות החברתיות סירבו לבקשת ההורים, אך בית המשפט הכריז כי אם ילד מתחת לגיל שמונה עשרה נוטל את חייו הוריו יוכלו לקבל גישה לתכתובות הדואר האלקטרוני, והפעילות ברשתות החברתיות. ההחלטה פתחה את הנושא לדיון וחקיקה.[28]

ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אין חקיקה ספציפית כנגד בריונות רשת. למרות זאת מרבית ממעשי הבריונות נכללים בקטגוריה של עברות פליליות ועל כן ניתן להשתמש בחוקים אלו כנגד בריונות הרשת. החקיקות הנוגעות בנושא הן: חוק הגנת הפרטיות התשמ"א, חוק איסור לשון הרע וחוק מניעת הטרדה מאיימת. האחרון מאפשר לכל מי שנפגע ומרגיש איום לשלוות חייו, לפרטיותו, לחירותו ולגופו לפנות לבית המשפט ולקבל צו שיאסור על הצד השני להטריד. הפרת הצו גוררת סנקציה של מעצר.

למרות החוקים שיכולים להוות פתרון משפטי לבריונות, זו אינה דרך הטיפול הטובה ביותר. מכיוון שגם לאחר הוכחת הפגיעה עדיין יש להתמודד עם הבעיה של האנונימיות ברשת והוכחה כי אכן האדם המתעלל ישב בצידו השני של המחשב. לכן עדיף להקדים תרופה למכה ולפעול בצורה של מניעה. יש לנהל עם הילדים שיחות בנושא שיעלו את המודעות בנושא וכך הם יבינו את ההשלכות של מעשיהם או יפנו לעזרה בעת הצורך. בריוני הרשת עשויים לפרסם ברשת האינטרנט תמונות, קטעי וידאו או טקסטים פוגעניים על אנשים או לשלוח את התוכן הפוגעני למספר רב של אנשים מבלי להתחשב בזכותו של הקורבן לשמור על פרטיותו. לעיתים רבות בריוני רשת עשויים גם לשלוח לקורבנותיהם איומים, דברי שטנה והודעות לא רצויות בעלי תוכן מיני, בעוד שאחרים עשויים להפיץ מידע שקרי על הקורבן. כמו כן, בריוני רשת עשויים לחשוף מידע אישי על הקורבנות (כגון שם, כתובת אמיתית, או מספר טלפון אמיתי) באתרי אינטרנט או בפורומים או עשויים להתחזות לקורבן על מנת לפרסם מידע בשמם במטרה לפגוע במוניטין של הקורבן על ידי מניפולציה אנשים נגדו.

בריונות רשת בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 שודר סרט הטלוויזיה "בריונות ברשת". הסרט עוקב אחרי נערה, טיילור היילריג' (אמילי אוסמנט) שעוברת בריונות ברשת, לאחר שנרשמה לרשת חברתית בה רשומים כל חבריה בבית הספר. במהלך הסרט רואים איך אנשים הקרובים לטיילור פועלים בבריונות נגדה ללא מחשבה, כמו אחיה, שגרם לבריונות להתחיל, וחברתה הטובה שסייעה לבריונות נגדה דרך משתמש מזויף. אבל האמירות שלהם צוברות תאוצה, עוד אנשים מצטרפים ללעג עד שטיילור מנסה להתאבד. היא מתחילה טיפול ומגלה כי רבים עוברים בריונות רשת. כחלק מתהליך החלמתה היא מחליטה לפעול כנגד התופעה, ואמה מנסה להוביל מהלך חקיקה שיאפשר לפעול כנגד בריוני רשת. אחד הדברים שמודגשים בסרט הוא הקלות שבה בריונות מתרחשת, וכי האמירה הקטנה ביותר מובילה לנידוי חברתי. הדבר הנוסף המודגש בסרט הוא שאפשר וכדאי לטפל בתופעת הבריונות ברשת.

ב-2015 יצא סרט הטלוויזיה הבריטי "בריון ברשת", שעוקב אחרי נערה בשם קייסי (מייזי ויליאמס). קייסי לוקחת תרופות אנטי דיכאוניות ובן זוגה לשעבר פרסם זאת בחשבון הטוויטר שלו. פגועה מאוד, קייסי נוקמת בו על ידי פריצה לחשבונו, שם היא כותבת דברים פוגעניים על פעילותו המינית. אותו הפורץ שעזר לקייסי לנקום, משתלט גם על המחשב שלה. הוא מאיים לפרסם תמונות עירום שלה אם היא לא תשתף פעולה, וקייסי נלכדת. אותו הפורץ טוען שהוא עוזר לקורבנות בריונות רשת, וכשקייסי אומרת לו שהוא לא עוזר לה, הוא צוחק ומסביר כי היא לא הקורבן, אלא הבריון. הוא עובר איתה על פעולות רבות שעשתה שלעגו לאנשים אחרים. נערה אחת שלעגה לה התאבדה לבסוף. קייסי מנסה להתחמק מהאשמה ללא הצלחה. הפורץ מכריח אותה לקחת כדורים על מנת למנוע ממנו לפרסם את התמונות. קייסי עושה זאת עד כי הסתכנה במנת יתר. לבסוף היא בורחת והפורץ מפרסם את תמונות העירום שלה. גם בסרט זה, מודגש כי מאוד קל ללעוג למשהו ברשת חברתית, אבל לעג מהסוג הזה יוצא מכלל שליטה. בסרט גם מודגש כי אנשים שהם בריונים ברשת לא מבינים בכלל את ההשלכות של מעשיהם. הם אינם חושבים על עצמם כבריוני רשת. כל מה שהם עשו זה "ללחוץ על כמה כפתורים, ולכתוב משפט באינטרנט". הם לא נוכחים בחייהם של קורבנותיהם ולכן לא מבינים את הנזק שגורמים לו.

מדיניות הסרת תכנים ברשתות החברתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הגבלת משתמשים ברשתות חברתיות על ידי נבחרי ציבור, ולעיתים על ידי מובילי דעה אחרים נמצא על סדר היום הציבורי והוא מעורר שאלות מזוויות שונות, כמו: זכותו של בעל החשבון לחסום תכנים בחשבונו, ההבחנה בין חשבון "פרטי" לחשבון "ציבורי", הפגיעה בחופש הביטוי של המשתמש שנחסם, שאלת המחויבות של בעל החשבון לאפשר מימוש זכות זה דווקא בחשבונו שלו ועוד[29].

הסרת תכנים ברשתות החברתיות היא למעשה פגיעה בחופש הביטוי. הזכות לחופש הביטוי הוא עקרון יסוד ששורשיו עמוקים, ואשר הוכר גם בדין הבינ"ל. ההכרה בחופש הביטוי מעוגנת במספר אמנות בינ"ל, אשר המרכזית שבהם היא האמנה הבינ"ל של ארגון האומות המאוחדות לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR - International Covenant on Civil and Political Rights) בסעיף 19(2).

הזכות לחופש הביטוי בישראל הוכרה מימיה הראשונים של המדינה החל בבג"ץ קול העם אשר הכיר בעקרון ובפסיקה נוספת מאוחרת יותר.[א] ככל זכות, אף הזכות לחופש הביטוי אינה מוחלטת. הסייגים על הזכות שהוכרו בישראל ועוגנו בחקיקה ובפסיקה דומים לסייגים המוכרים בדין הבינלאומי ובמדינות רבות אחרות בעולם. למשל[29]: הזכות לשם טוב ולפרטיות אמירות גזעניות, הסתה לגזענות פגיעה בביטחון המדינה הסתה לטרור.

המרדה למעשה אלימות. לרשתות החברתיות יש תנאים להם נדרש המשתמש להסכים כחלק מהשימוש ברשת שאם יפר אותן התוכן שלו יוסר. החברות אינן מצהירות כי הן מחויבות להגן על חופש הביטוי בתנאי השימוש. אך הן מזכירות את חופש הביטוי כנימוק לאי הסרה של תכנים.

מדיניות הסרת תכנים ברשתות חברתיות מרכזיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייסבוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות הסרת התכנים של פייסבוק אומרת שבהתאם לחומרת ההפרה ולהיסטוריה של האדם בפלטפורמה הוא יקבל אזהרה. אך אם ימשיך ממשיך להפר את המדיניות של פייסבוק ייתכן שהוא יוגבל או שהפרופיל שלו יושבת. פייסבוק מעוניינת לתת הזדמנות ללמוד את הכללים ולפעול על פי כללי הקהילה והעונשים הצפויים למי שמפר אותם יהיו יחסים לחומרת ההפרה, לרבות השבתת חשבונות. הפרות נמשכות, למרות אזהרות והגבלות חוזרות ונשנות, או הפרות המציבות סיכוני בטיחות חמורים, יובילו להשבתת חשבון. במקרה שלך הונאה ותרמית פייסבוק תסיר תוכן שמטעה או מציג מצג שווא במתכוון, או מרמה או מנצל אחרים בדרכים אחרות לשם קבלת כסף או רכוש.[30]

טוויטר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוויטר הגדירה 18 חוקים שלפיהם אמורים לנהוג המשתמשים של הרשת ואם הם יפרו אותם הם יחסמו.

החוקים כוללים בטיחות (אלימות, טרור, ניצול מיני של ילדים, הצקה ושימוש לרעה, תוכן שנאה, התאבדות ופגיעה עצמית, תוכן רגיש כולל הצגה גרפית של אלימות ותוכן למבוגרים וטובין או שירותים לא חוקיים; פרטיות; אותנטיות (ספאם, פגיעה בתהליך אזרחי-דמוקרטי, התחזות לאחר, תוכן מזויף והפרת זכויות יוצרים), אכיפה וערעורים ופרסום וידאו של צדדים שלישיים.

איומים אלימים יושעו באופן מיידי וקבוע. במקרים נדירים של שימוש ב"שפה מוגזמת" (speech hyperbolic) לשם הדגשת רעיון או טענה. תיתכן השעיה זמנית מגישה לחשבון. אם לאחר שתתקבל אזהרה תתבצע הפרת מדיניות נוספת, החשבון יושעה לתמיד.[31]

יוטיוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוטיוב תסיר תוכן למי שמפר את כללי הקהילה. בהפרה ראשונה לרוב תינתן אזהרה בלבד. הפרה שנייה תגרור "פסילה ראשונה" והגבלת פעילות החשבון לשבוע. בין השאר תיחסם האפשרות להעלות סרטונים, סיפורים ואירועי "לייב". ב "פסילה שנייה" ולא תתאפשר העלאת תוכן לחשבון למשך שבועיים. במקרה של הפרה שלישית של כללי הקהילה החשבון יוסר מיוטיוב לצמיתות.

הסרה נוספת תהיה בגלל הפרה של זכויות יוצרים.[30]

טיקטוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי כללי טיקטוק כל תוכן המפר את כללי הקהילה יוסר מהרשת החברתית באופן מיידי. במידה ואותו אדם יחזור על המעשה חשבונו יושעה.

טיקטוק אוסרת על כל תוכן הכולל אלימות קיצונית, התנהגות שנאה, פעילויות לא חוקיות וטובין מפוקחים, תוכן אלים וגרפי, התאבדות, פגיעה עצמית ופעולות מסוכנות, הצקה ובריונות, עירום מבוגרים ופעילות מינית.

היא דוגלת בבטיחות של קטינים המשתמשים ברשת וכן ביושרה ואותנטיות.

רק אם יש אינטרס ציבורי להשארת התוכן ברשת טיקטוק תחרוג מהכללים הרגילים.[31]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריונות רשת בוויקישיתוף

Ronen Perry, "Civil Liability for Cyberbullying". UC Irvine Law Review. 29 April 2019

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רשימה חלקית: בג"ץ 83/153 לוי נ' מפקד המחוזי הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח)2 )393 ;בג"ץ 85/243 כהנא נ' הוועד המנהל של רשות הציבור, פ"ד מא)3 )255(להלן – כהנא(; בג"ץ 86/14 לאור נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מא)1 )421.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ איתור זיהוי וטיפול בריונות ברשת, באתר הדרך של רונית חיימוב, ‏30 באוקטובר 2021
  2. ^ Chakraborty, S., Bhattacherjee, A., & Onuchowska, A., [DOI: 10.13189/ujer.2013.010101 Cyberbullying: A Review of the Literature], Available at SSRN 3799920. 1, 2021, עמ' 1-9
  3. ^ 1 2 רעות וילף, אחד מכל ארבעה תלמידים - קורבן לבריונות רשת, באתר nrg‏, 9 בפברואר 2015
  4. ^ רסיסים ברשת: בריונות ברשת, בריונות ברשת: סקירה תאורטית ומעשית, הבלוג של יהונתן קלינגר.
  5. ^ רוזנברג חננאל, מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות., בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015
  6. ^ Hinduja, S.; Patchin, J. W. (2009). Bullying beyond the schoolyard: Preventing and responding to cyberbullying. Thousand Oaks, CA: Corwin Press. ISBN 1412966892.
  7. ^ אהוד קינן, קנדה: בריונות רשת עלתה בחיי נערה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2012
  8. ^ סרטון היוטיוב
  9. ^ יוסי אלי, התאבדות הנער: עמוד הפייסבוק נחשף, באתר nrg‏, 6 בינואר 2011.
  10. ^ יוסי אלי ועמרי מניב, חינכתי ילד כדי שיבואו מפלצות וירמסו אותו?, באתר nrg‏, 16 ביולי 2011.
  11. ^ רוזנברג חננאל, מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות., בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015
  12. ^ שיימינג – מאפיינים, סיכונים ודרכי התמודדות, באתר עמותת סה"ר
  13. ^ ד"ר טלי היימן, ד"ר דורית אולניק שמש, ד"ר סיגל עדן, לימות ופגיעות ברשת האינטרנט מאפיינים, דפוסים, גורמי סיכון וגורמים מגנים בקרב ילדים ובני נוער, דוח מחקר למשרד החינוך, 2014
  14. ^ 1 2 3 ד"ר עידית מני-איקן, דנה רוזן, ענת מרמור וטל ברגר-טיקוצ'ינסקי, בני נוער ברשת - מסוכנות והזדמנות לטיפול, מכון הנרייטה סאלד, 2014
  15. ^ מסמך ממשלתי על מניעה של בריונות רשת
  16. ^ עצות כיצד למנוע בריונות רשת
  17. ^ מוקד 105 - מוקד טלפוני משטרתי ייעודי לדיווח והגנה על קטינים ברשת
  18. ^ Pesin, G., Lipshits-Braziler, Y., Amram-Vaknin, S., & Tatar, M. (2018)., Identifying patterns of seeking and providing help online among adolescents in Israel., Paper presented at the International Conference on Counseling Psychology, London, United Kingdom.
  19. ^ Yaakov Ophir, SOS on SNS: Adolescent distress on social network sites, Computers in Human Behavior 68, 2017-03, עמ' 51–55 doi: 10.1016/j.chb.2016.11.025
  20. ^ Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, Unfolding the notes from the walls: Adolescents’ depression manifestations on Facebook, Computers in Human Behavior 72, 2017-07, עמ' 96–107 doi: 10.1016/j.chb.2017.02.013
  21. ^ 1 2 Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, The digital footprints of adolescent depression, social rejection and victimization of bullying on Facebook, Computers in Human Behavior 91, 2019-02, עמ' 62–71 doi: 10.1016/j.chb.2018.09.025
  22. ^ אופיר י., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (2017)., "לו רק יכול הקירות (בפייסבוק) לדבר": איתור מצוקה וטיפול בבני נוער באמצעות הרשת החברתית, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת
  23. ^ Csepeli, G., & Nagyfi, R. 2017, Facebook-diagnostics: Detection of mental hygiene problems based on online traces., In Z. Benko, I. Modi, & K. Tarko (Eds.), Leisure, health and well-being: A holistic approach (pp. 171-178). Cham, Switzerland: Springer International Publishing.
  24. ^ N'dea Yancey-Bragg, TIME names 15-year-old scientist and inventor Gitanjali Rao its first Kid of the Year, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ Kindly | UNICEF Office of Innovation, www.unicef.org (באנגלית)
  26. ^ עירית אייזיק, זהר שרביט, שקד לובוצקי-גטה, דנה ברנדר, קידום התנהגות בטוחה ברשת בקרב תלמידים: סקירת ספרות וחילוץ ידע מתוכניות בבתי ספר, באתר מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל, ‏2020
  27. ^ "States Passing Laws to Combat Cyber-Bullying — washingtonpost.com", Surdin, Ashley (January 1,2009).The Washington Post. Retrieved January 2, 2009.
  28. ^ מתוך הרצאה של ד"ר רועי צזנה, המרכז הבינתחומי לניתוח וחיזוי טכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב. חיים ומוות בעולם הווירטואלי בכנס טלדן, מאי 2013
  29. ^ 1 2 רבקי דב"ש, חסימת משתמשים ברשתות חברתיות על ידי נבחרי ציבור, המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה, 2021
  30. ^ 1 2 רועי גולדשמידט, מדיניות הסרת תכנים ברשתות חברתיות: תמונת מצב, הכנסת – מרכז מידע ומחקר, 2021, עמ' 6-10
  31. ^ 1 2 שם
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בריונות_רשת&oldid=40071381"