לדלג לתוכן

ביל קוסבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "ביל קובס".
ביל קוסבי
Bill Cosby
קוסבי ב-2011
קוסבי ב-2011
לידה 12 ביולי 1937 (בן 87)
פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית
שם לידה William Henry Cosby Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1962–2015 (כ־53 שנים)
מקום לימודים
בן או בת זוג Camille Cosby (25 בינואר 1964–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Ennis Cosby, Evin Cosby, Erinn Cosby, Erika Ranee, Ensa Cosby עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.billcosby.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם הנרי "ביל" קוסבי הבן (באנגלית: William Henry "Bill" Cosby Jr.; נולד ב-12 ביולי 1937) הוא שחקן, קומיקאי, מפיק טלוויזיה ואקטיביסט לשעבר אמריקאי. הוא הורשע בעבירות מין וריצה עונש מאסר עד ביטול הרשעתו ב-30 ביוני 2021, אז הוחלט שישוחרר מהכלא[1].

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביל קוסבי נולד בפילדלפיה, פנסילבניה לאם מטפלת ולאב שהצטרף לחיל הים האמריקני כשביל היה בן 8. ביל, שהיה האח הבכור, היה אחראי על שני אחיו הקטנים, ריצ'רד וקארל (להם היה אח צעיר נוסף שמת משיגרון). אף על פי שאמו עבדה יותר מעשר שעות ביום, ואביו שירת בצבא, משפחתו נאלצה למכור את ביתה עקב קשיים כלכליים, ולעבור לבית קטן בצפון פילדלפיה. על אף שהאזור היה קשה מבחינה חברתית, אמו של קוסבי הטיפה לו ולאחיו מסרים של שלום והקריאה להם מהתנ"ך ומספריו של מארק טוויין.

בבית הספר קוסבי היה אתלט מצטיין, קפטן נבחרת הכדורסל ונשיא ועד הכיתה. מורים רבים הבחינו כי למרות היותו אינטליגנטי, לא הייתה לו חיבה יתרה ללימודים, והיה עסוק בליצנות בזמן שחבריו למדו. בהגיעו לחטיבת הביניים נרשם לנבחרות הכדורסל, הפוטבול, הבייסבול והריצה. עובדה זו הקשתה עליו ללמוד, גם עקב עבודותיו לפני ואחרי בית הספר בצחצוח נעליים, סידור סחורה, ומכירת סחורות למיניהן. בתיכון עבר קוסבי לבית ספר קרוב יותר לבית אך לא עבר את כיתה י'. בנשרו מבית הספר החל לעבוד אצל סנדלר, ובהגיעו לגיל 18 הצטרף לצי ארצות הברית, שם שירת בבסיס קוונטיקו, בבסיס בניופאונדלנד ולברדור ובבית החולים הצבאי של הצי במרילנד. בשירותו הצבאי טיפל בפצועים במצב קשה ששבו ממלחמת קוריאה, ואז הבין את הצורך בחינוך. כשעזב את הצבא, סיים את לימודיו התיכוניים וקיבל מלגה לאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, שם היה חבר בנבחרת הריצה והיה מגן ימני בנבחרת הפוטבול. למרות זאת, עדיין היה עסוק בליצנות. בזמן לימודיו למד להיות ברמן בבר מקומי, שם גם גילה את כישרון המשחק שלו. הוא השלים את התואר רק ב-1971.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביל קוסבי, 1969
הכוכב של קוסבי בשדרות הכוכבים של הוליווד

קוסבי עזב את האוניברסיטה והחליט להיות אמן סטנד-אפ בניו יורק. מ-1962 החלה הקריירה של קוסבי להמריא במהירות, במיוחד בזכות הופעתו בתוכנית The Tonight Show ב-1963 ופרסום האלבום "Very Funny... Right!" ב-1964. בזמן שקומיקאים רבים השתמשו בפרובוקציות ובחופש הביטוי שנכנס יותר ויותר לתחום הסטנד-אפ (בעיקר בזכות לני ברוס), יצר קוסבי הומור פשוט, נטול גסויות ומצליח, שכלל בעיקר חוויות מהילדות שלו. עובדה מפתיעה נוספת על ההומור של קוסבי היא שלמרות היותו קומיקאי אפרו-אמריקני (במיוחד בתקופה שהיו קומיקאים שחורים מעטים), הוא אינו משתמש בגזע כקלף לחיזוק הקומדיה או הסאטירה.

מ-1965 עד 1968, שיחק קוסבי בסדרת פעולה-ריגול בה כיכב יחד עם רוברט קלפ, בשם "אני מרגל" (אנ'). הסדרה רצה מ-1965 עד 1968, וזכתה להצלחה מועטה, אך קידמה את הקריירה של קוסבי. על תפקידו בסדרה זכה קוסבי שלוש פעמים ברציפות בפרס אמי.

עקב היותו מנחה אורח קבוע למדי בטונייט שואו, וכיכובו בתוכניות שנתיות של רשת הטלוויזיה NBC, הציעה לו הרשת ליצור תוכנית משלו, והוא נענה והחל לכתוב ולככב בסיטקום "המופע של ביל קוסבי" (אנ'): קומדיית מצבים שרצה במשך שתי עונות, מ-1969 עד 1971. בכך היה קוסבי לאפרו-אמריקאי הראשון ששיחק בתוכנית משלו.

במהלך שנות ה-70 יצר מספר תוכניות ילדים מצליחות. עבור מחקרו על אחת מהן (The Cosby Kids and fat Albert) קיבל ב-1976 תואר דוקטור לחינוך (.Ed.D) מאוניברסיטת מסצ'וסטס[2].

ההצלחה הטלוויזיונית הגדולה ביותר של קוסבי הגיעה בשנות ה-80 עם סדרת הקאלט "משפחת קוסבי" ששודרה מ-1984 עד 1992[3]. את התוכנית יצר קוסבי וגם כיכב בה. הצלחתה של התוכנית התגברה, בין היתר, בזכות הופעות אורח של ענקי מוזיקה וקולנוע כגון: סמי דייוויס ג'וניור, סטיבי וונדר, נעמי קמפבל, בי. בי. קינג, פלאסידו דומינגו ועוד. במשך 5 עונות ניצבה הסדרה במקום הראשון בטבלת הרייטינג השנתית בארצות הברית[4]. על משחקו בסדרה זו זכה קוסבי בשני פרסי גלובוס הזהב. מגזין פיפל כינה את יצירתו של קוסבי "מהפכנית".

ב-1987 קוסבי כתב, הפיק וכיכב בסרט "לאונרד חלק 6", פרודיה על סרטי ריגול. קוסבי לא היה מרוצה מעריכה והבימוי ולבסוף הוקיע את הסרט. הסרט גם זכה לביקורות על שכלל פרסום בולט של חברת קוקה קולה, ולא זכה להצלחה מסחרית[5].

ב-2002 הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית.

ביל קוסבי ניצב במקום ה-8 בקומדי סנטרל 100.

ב-2004 חתם קוסבי עם פוקס המאה ה-20 חוזה ליצירת סרט קומדיה על פי הדמות "אלברט השמן" מהסדרה "ילדי קוסבי ואלברט השמן" שיצר קוסבי בשנות ה-70, כשקינן תומפסון מגלם את דמותו[6].

מאז ילדותו הייתה לקוסבי חיבה לג'אז, והוא אף אירח את חתונתו של חברו הטוב מיילס דייוויס ב-1981.

לאורך הקריירה הוציא קוסבי 33 אלבומי קומדיה.

ב-2004 יצר קוסבי סדרת אנימציה "בשם האבא" שמבוססת על ספרו, שמדברת על משפחה אפרו אמריקאית שמתמודדת עם בעיות חיים ובגרות, אבל אחרי שתי עונות הסדרה בוטלה ב-2005[7].

ב-2014 החל בהפקת סדרת קומדיית מצבים חדשה, עבור רשת אן-בי-סי. אך הרשת החליטה לבטל את סדרה לאחר שנשים שונות אמרו שקוסבי תקף אותן מינית. פרויקט נוסף של קוסבי, שאמור היה לעלות בנטפליקס, בוטל גם הוא[8].

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוסבי פגש את אשתו, קמילה, כשהופיע בוושינגטון, ונישא לה ב-1964. נולדו להם 4 בנות ובן. ב-1997, במהלך שוד, נורה בנו למוות. ב-1998 ניסתה צעירה בת 22 לתבוע אותו בטענה שהוא אביה הביולוגי, אך הוא דחה את הטענה, אף שהודה כי קיים יחסי מין עם אמה פעם אחת, ולמרות זאת שלח לה ולאמה כסף עד שהגיעה לגיל 18.

האשמתו והרשעתו בתקיפה מינית, מאסרו וזיכויו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2000, ובעיקר מאז אוקטובר 2014, טענו יותר מ-50 נשים שקוסבי תקף אותן מינית או אנס אותן, בין השנים 1965 עד 2008. קוסבי הכחיש בתוקף לאורך כל השנים את הטענות. בינואר 2000 השחקנית לאשל קובינגטון, אשר באותה העת הייתה בת 20, ואשר גילמה מלצרית בסיטקום "קוסבי", טענה שקוסבי תקף אותה מינית. במשרד התובע המחוזי טענו שלא בוצע פשע. בינואר 2004, אנדריאה קונסטאנד, עובדת לשעבר באוניברסיטת טמפל, טענה שקוסבי סימם אותה ולאחר מכן תקף אותה מינית. בפברואר 2005 קבע התובע המחוזי של מחוז מונטגומרי כי לא יוגשו כתבי אישום, משום שאין מספיק ראיות אמינות וקבילות. קונסטאנד הגישה תביעה אזרחית נגד קוסבי במרץ 2005. פרשה זו הסתיימה בנובמבר 2006 כאשר הושג הסכם פשרה בין הצדדים מחוץ לבית המשפט. בפברואר 2005 טענה עורכת הדין תמרה לוסיאר גרין כי במהלך שנות ה-70 קוסבי סימם אותה, ולאחר מכן תקף אותה מינית. עורך דינו של קוסבי טען מנגד כי קוסבי לא מכיר את גרין, וכי האירועים לא התרחשו מעולם. בנובמבר 2014 העיתונאית ג'ואן תרשיס, הדוגמנית ג'ניס דיקינסון, השחקנית לואיזה מוריץ, קרלה פריגנו (אשתו של השחקן לו פריגנו), האחות תרזה סרגניס, שפנפנות פלייבוי לשעבר ויקטוריה ולנטינו ושריתה באטרפילד, השחקנית מישל הרד, ו-11 נשים נוספות טענו בתקשורת כי בשנים 1965 - 2004 קוסבי סימם אותן ולאחר מכן תקף אותן מינית או אנס אותן[9]. בתגובה לטענות ציין עורך דינו של קוסבי כי גרסתה הנוכחית של דיקינסון שונה מהאופן שבו היא תיארה במקור את האירוע, ופרסם כי קוסבי אינו מתכוון להגיב על ההאשמות. בהמשך פרסם עורך דינו של קוסבי הצהרה נוספת, שבה נאמר כי הטענות נגד קוסבי אינן מבוססות. בעקבות הטענות החליטו רשת NBC וחברת נטפליקס לבטל תוכניות מתוכננות בהשתתפותו ב-2014[10]. בדצמבר 2014 הגישה ג'ודי הות' תביעה משפטית נגד קוסבי בטענת שתקף אותה מינית ב-1974 בזמן שהשניים שהו באחוזת פלייבוי, כאשר באותה העת היא הייתה בת 15. באותו החודש הדוגמנית בוורלי ג'ונסון טענה במאמר שפורסם במגזין Vanity Fair כי קוסבי סימם אותה ואנס אותה לאחר מכן במהלך אודישן בשנת 1986, וכי היא מכירה נשים נוספות שהותקפו על ידיו. בינואר 2015 סינדרה לאד טענה כי במהלך 1969 קוסבי סימם אותה ולאחר מכן תקף אותה מינית. במאי 2015 לילי ברנרד טענה כי ביל קוסבי תקף אותה מינית ב-1992. מאחר שאין חוק התיישנות על מקרי אונס, ברנרד קיוותה כי ניתן יהיה להגיש נגד קוסבי כתב אישום.

ביולי 2015, סוכנות הידיעות Associated Press הצליחה להוביל לפרסום מסמכים משפטיים מהתביעה האזרחית שהגישה אנדריאה קונסטאנד נגד קוסבי, אשר יושבה מחוץ לכותלי בית המשפט בנובמבר 2006. המסמכים המשפטיים שפורסמו מראים כי ב-2005 קוסבי הודה שהשיג מרשם לכדורי הרגעה חזקים ביותר על מנת לתת אותם לנשים שרצה לקיים עמן יחסי מין, וכי לטענתו השתמש בכדורים על מנת לתקוף מינית לפחות אישה אחת. השופט הפדרלי שאישר את פרסום המסמכים ציין כי "הניגוד החריף בין איש המוסר הציבורי לבין מי שנגדו עומדים אישומים חמורים בדבר התנהגות בלתי נאותה הוא נושא בעל עניין ציבורי ראשון במעלה". עורכי דינו של קוסבי טענו מנגד כי חלק מהנשים ידעו שהן לוקחות גלולות מקוסבי. בעקבות הטענות החמורות נגד קוסבי, במהלך יולי 2015 החליטה חברת וולט דיסני להסיר את הפסל של קוסבי מפארק גיבורי הטלוויזיה שלה באורלנדו[11].

ב-30 בדצמבר 2015 הוגש כתב אישום נגד קוסבי לבית משפט בפנסילבניה, באשמת תקיפה מינית. מכיוון שלגבי רוב המקרים חלה התיישנות, כתב האישום התייחס למקרה אחד שנטען שאירע בשנת 2004[12]. במאי 2016 הוחלט שקוסבי יעמוד לדין בפנסילבניה באשמת שלוש עבירות של מעשה מגונה[13]. ב-5 ביוני 2017 נפתח משפטו בשמיעת עדויות. משפט זה הסתיים בערך ב-17 ביוני של אותה שנה בשל חילוקי דעות בחבר המושבעים. משפט חדש באותו נושא נפתח באפריל של 2018, לאחר שקוסבי החליף את צוות ההגנה שלו.

ב-26 באפריל 2018 הרשיע אותו בית המשפט בפנסילבניה בתקיפה מינית[14]. ב-3 במאי 2018 האקדמיה האמריקאית לקולנוע סילקה את קוסבי משורותיה במסגרת המלחמה שלה נגד עבירות מין בתעשייה[15]. ב-25 בספטמבר 2018, בתום הליך משפטי שנמשך שנים, קבע בית המשפט בפנסילבניה שקוסבי ירצה בין 3 ל-10 שנות מאסר בפועל. בטרם נקבע גזר הדין, אמר השופט שקוסבי הוא "תוקף מין אלים"[16][17].

ב-11 במאי 2021 דחתה ועדת השחרורים של מדינת פנסילווניה בקשה של קוסבי לשחרור על תנאי, בעיקר בשל סירובו להשתתף בתוכנית לטיפול באלימות מינית, וכן לאור חוות דעת שלילית של מחלקת בתי הכלא של פנסילבניה, ולאחר שקוסבי לא הציע תוכנית שיקום לאחר חנינה[18][19].

ב-30 ביוני 2021 ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה ברוב דעות את הרשעתו של קוסבי לאחר שקבע שהרשעתו התבססה על עדותו העצמית של קוסבי שניתנה לאחר שהובטח לו שלא ישתמשו בעדותו כדי להעמידו לדין. בית המשפט קבע כי הזיכוי מתחייב מהצורך לחייב את התובעים לעמוד בהתחייבויות שלהם ושל קודמיהם בתפקיד[1].

קוסבי ישב בכלא כמעט שלוש שנים, ושוחרר ביום שבו בית המשפט העליון של פנסילבניה ביטל את הרשעתו. בנובמבר 2021 הגיש התובע המחוזי לבית המשפט העליון של ארצות הברית בקשה לשקול את ביטול ההחלטה. ב-7 במרץ 2022 דחה בית המשפט העליון של ארצות הברית את הבקשה.

גם לאחר שחרורו מהכלא של קוסבי, המשיכו להתנהל נגדו הליכים משפטיים. ב-2014, ג'ודי הות' הגישה תביעה אזרחית נגד קוסבי בקליפורניה, בטענה שהוא תקף אותה מינית ב-1975, כשהייתה בת 16. המשפט החל בשנת 2022, וחבר המושבעים פסק לטובת הות'. קוסבי חויב לשלם פיצויים בסך 500,000 דולר.

עמדות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קוסבי מתנגד להעדפה מתקנת, בטענה שהיא מזיקה לקהילה האפרו-אמריקנית בכך שהיא מבדילה אותה מהלבנים.
  • קוסבי היה האמן הראשון שהחרים את העיר סינסינטי שבאוהיו עקב מהומות גזעניות שהתרחשו בעיר. בעקבותיו החלו אמנים רבים אחרים להחרים את העיר.
  • הוא נשא את "נאום העוגה" שמחה על האשמות השחורים כנגד החברה ומערכת החוק בארצות הברית בעוון גזענות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ביל קוסבי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביל קוסבי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 נטע בר, הרשעתו של ביל קוסבי בוטלה, ישוחרר מהכלא, באתר ישראל היום, ‏30 ביוני 2021
  2. ^ William Henry "Bill" Cosby, Jr., An integration of the visual media via "Fat Albert and the Cosby kids" into the elementary school curriculum as a teaching aid and a vehicle to achieve increased learning, University of Massachusetts Amherst, 1976.
  3. ^ רון מיברג, טלוויזיה / מותו של בלוף אמריקני, חדשות, 9 במרץ 1992
  4. ^ יוסי ורטר, משפחת קוסבי מתפרקת אחרי 8 שנים בראש דירוג הצפייה, חדשות, 8 במרץ 1992
  5. ^ אורלי לובין, קוקה קוסבי, חדשות, 21 בינואר 1988
  6. ^ הארץ, ביל קוסבי כתב תסריט לסרט אנימציה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001
  7. ^ רותה קופפר, אבא, אל תטיף, באתר הארץ, 27 ביולי 2008
  8. ^ אתר למנויים בלבד רותה קופפר, רשת אן-בי-סי החליטה לא לפתח את הקומדיה החדשה של ביל קוסבי, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2014
    אדוורטייזינג אייג', ‏עקב חשד להטרדות מיניות: NBC ביטלה את התוכנית של ביל קוסבי, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2014
  9. ^ רותה קופפר, שתי נשים הטוענות כי ביל קוסבי אנס אותן מתראיינות, באתר הארץ, 13 בפברואר 2014
    ג'ניס דיקנסון: "ביל קוסבי אנס גם אותי", באתר ynet, 19 בנובמבר 2014
  10. ^ רשת NBC מבטלת את תוכניתו של קוסבי, באתר ynet, 19 בנובמבר 2014
  11. ^ בעקבות תלונות על תקיפה מינית: הוסר פסלו של ביל קוסבי מדיסניוורלד, באתר כלכליסט, 9 ביולי 2015
  12. ^ ביל קוסבי מואשם בתקיפה מינית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
  13. ^ אתר למנויים בלבד חן חדד, ביל קוסבי יועמד לדין באשמת עבירות מין, באתר הארץ, 24 במאי 2016
  14. ^ דניאלה רגב, ביל קוסבי הורשע שסימם ותקף מינית, באתר ynet, 26 באפריל 2018
  15. ^ אבנר שביט‏, רומן פולנסקי וביל קוסבי סולקו מן האקדמיה האמריקאית לקולנוע, באתר וואלה, 3 במאי 2018
  16. ^ ביל קוסבי נידון ל-3 עד 10 שנות מאסר בכלא, באתר ynet, 25 בספטמבר 2018
  17. ^ וואלה! תרבות‏, אסיר מספר NN7687: כך ייראו החיים החדשים של ביל קוסבי בכלא, באתר וואלה, 27 בספטמבר 2018
  18. ^ Patten, Dominic (May 27, 2021). Bill Cosby Denied Parole; Ex-“America’s Dad” Won’t Participate In Required Sexually Violent Predator Treatment. Deadline Hollywood. Retrieved May 28, 2021
  19. ^ [https://deadline.com/wp-content/uploads/2021/05/632IY-COSBY-Board-Action-WM.pdf COMMONWEALTH OF PENNSYLVANIA PENNSYLVANIA PAROLE BOARD, NOTICE OF BOARD DECISION]. Retrieved May 28, 2021


פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי בסדרת דרמה
1956‏-1970 רוברט יאנג (1956) • רוברט יאנג (1957) • ריימונד באר (1959) • רוברט סטאק (1960) • ריימונד באר (1961) • א.ג'. מרשל (1962) • א.ג'. מרשל (1963) • ביל קוסבי (1966) • ביל קוסבי (1967) • ביל קוסבי (1968) • קרל בץ (1969) • רוברט יאנג (1970)
1971‏-1990 האל הולברוק (1971) • פיטר פאלק (1972) • ריצ'רד תומאס (1973) • טלי סוואלס (1974) • רוברט בלייק (1975) • פיטר פאלק (1976) • ג'יימס גארנר (1977) • אד אסנר (1978) • רון ליבמן (1979) • אד אסנר (1980) • דניאל ג'יי. טראוואנטי (1981) • דניאל ג'יי. טראוואנטי (1982) • אד פלאנדרס (1983) • טום סלק (1984) • ויליאם דניאלס (1985) • ויליאם דניאלס (1986) • ברוס ויליס (1987) • ריצ'רד קיילי (1988) • קרול או'קונור (1989) • פיטר פאלק (1990)
1991‏-2010 ג'יימס ארל ג'ונס (1991) • כריסטופר לויד (1992) • טום סקריט (1993) • דניס פרנץ (1994) • מנדי פטינקין (1995) • דניס פרנץ (1996) • דניס פרנץ (1997) • אנדרה בראואר (1998) • דניס פרנץ (1999) • ג'יימס גנדולפיני (2000) • ג'יימס גנדולפיני (2001) • מייקל צ'יקליס (2002) • ג'יימס גנדולפיני (2003) • ג'יימס ספיידר (2004) • ג'יימס ספיידר (2005) • קיפר סאת'רלנד (2006) • ג'יימס ספיידר (2007) • בריאן קראנסטון (2008) • בריאן קראנסטון (2009) • בריאן קראנסטון (2010)
2011-היום קייל צ'נדלר (2011) • דמיאן לואיס (2012) • ג'ף דניאלס (2013) • בריאן קראנסטון (2014) • ג'ון האם (2015) • ראמי מאלק (2016) • סטרלינג קיי בראון (2017) • מת'יו ריס (2018) • בילי פורטר (2019) • ג'רמי סטרונג (2020) • ג'וש או'קונור (2021) • לי יונג-ג'ה (2022) • קירן קאלקין (2023) ‏•‏‏ הירויוקי סנאדה (2024)
פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית
1970‏-1980 פליפ וילסון (1970) • קרול או'קונור (1971) • רד פוקס (1972) • ג'ק קלוגמן (1973) • אלן אלדה (1974) • אלן אלדה (1975) • הנרי וינקלר (1976) • הנרי וינקלר (1977) • רובין ויליאמס (1978) • אלן אלדה (1979) • אלן אלדה (1980)
1981‏-2000 אלן אלדה (1981) • אלן אלדה (1982) • ג'ון ריטר (1983) • ביל קוסבי (1984) • ביל קוסבי (1985) • ברוס ויליס (1986) • דבני קולמן (1987) • מייקל ג'יי פוקס/ג'אד הירש/ריצ'רד מאליגן (1988) • טד דנסון (1989) • טד דנסון (1990) • ברט ריינולדס (1991) • ג'ון גודמן (1992) • ג'רי סיינפלד (1993) • טים אלן (1994) • קלסי גראמר (1995) • ג'ון לית'גו (1996) • מייקל ג'יי פוקס (1997) • מייקל ג'יי פוקס (1998) • מייקל ג'יי פוקס (1999) • קלסי גראמר (2000)
2001-היום צ'ארלי שין (2001) • טוני שלהוב (2002) • ריקי ג'רווייס (2003) • ג'ייסון בייטמן (2004) • סטיב קארל (2005) אלק בולדווין (2006) • אלק בולדווין (2007) • דייוויד דוכובני (2008) • אלק בולדווין (2009) • ג'ים פרסונס (2010) • מאט לה-בלאנק (2011) • דון צ'ידל (2012) • אנדי סמברג (2013) • ג'פרי טמבור (2014) • גאל גרסיה ברנאל (2015) • דונלד גלובר (2016) • עזיז אנסרי (2017) • מייקל דאגלס (2018) • ראמי יוסף (2019) • ג'ייסון סודייקיס (2020) • ג'ייסון סודייקיס (2021) • ג'רמי אלן וייט (2022) • ג'רמי אלן וייט (2023)
פרס NAACP Image לשחקן יוצא מן הכלל בסרט קולנוע
1969–1999 ריימונד סיינט ז'אק (1969) • ג'ים בראון (1970) • דונלד סאת'רלנד (1971) • בילי די ויליאמס (1972) • ברני קייסי (1974) • ג'יימס ארל ג'ונס (1975) • ביל קוסבי (1976) • בילי די ויליאמס (1977) • פול וינפילד (1978) • מייקל ג'קסון (1979) • לוואר ברטון (1980) • ריצ'רד פריור (1981) • לואיס גוסט ג'וניור. (1982) • אדי מרפי (1983) • פרינס (1984) • אדולף סיזר (1985) • גרגורי היינס (1986) • דני גלובר (1987) • דנזל וושינגטון (1988) • מורגן פרימן (1989) • מורגן פרימן (1990) • וסלי סנייפס (1992) • דנזל וושינגטון (1993) • דנזל וושינגטון (1994) • דנזל וושינגטון (1996) • דנזל וושינגטון (1997) • דג'ימון הונסו (1998) • דני גלובר (1999)
2000–היום דנזל וושינגטון (2000) • דנזל וושינגטון (2001) • דנזל וושינגטון (2002) • דנזל וושינגטון (2003) • קובה גודינג ג'וניור. (2004) • ג'יימי פוקס (2005) • סמואל ל. ג'קסון (2006) • פורסט ויטאקר (2007) • דנזל וושינגטון (2008) • ויל סמית' (2009) • מורגן פרימן (2010) • דנזל וושינגטון (2011) • לאז אלונזו (2012) • דנזל וושינגטון (2013) • פורסט ויטאקר (2014) • דייוויד אוילאו (2015) • מייקל בי. ג'ורדן (2016) • דנזל וושינגטון (2017) • דניאל קלויה (2018) • צ'דוויק בוזמן (2019) • מייקל בי. ג'ורדן (2020) • צ'דוויק בוזמן (2021) • ויל סמית' (2022) • ויל סמית' (2023) • קולמן דומינגו (2024)
פרס NAACP Image לשחקן יוצא מן הכלל בסדרה קומית
רד פוקס (1972) ‏•‏‏ שרמן המסלי (1982) ‏•‏‏ שרמן המסלי (1983) ‏•‏‏ רוסקו לי בראון (1988) ‏•‏‏ טים ריד (1989) ‏•‏‏ ביל קוסבי (1990) ‏•‏‏ קאדים הארדיסון (1992) ‏•‏‏ ביל קוסבי (1993) ‏•‏‏ מרטין לורנס (1994) ‏•‏‏ מרטין לורנס (1996) ‏•‏‏ ג'ליל וייט (1997) ‏•‏‏ ג'יימי פוקס (1998) ‏•‏‏ סטיב הארווי (1999) ‏•‏‏ סטיב הארווי (2000) ‏•‏‏ סטיב הארווי (2001) ‏•‏‏ סטיב הארווי (2002) ‏•‏‏ ברני מק (2003) ‏•‏‏ ברני מק (2004) ‏•‏‏ ברני מק (2005) ‏•‏‏ ברני מק (2006) ‏•‏‏ טיילר ג'יימס וויליאמס (2007) ‏•‏‏ לבן דייוויס (2008) ‏•‏‏ לבן דייוויס (2009) ‏•‏‏ דריל מיטשל (2010) ‏•‏‏ דייוויד מאן (2011) ‏•‏‏ מלקולם-ג'מאל וורנר (2012) ‏•‏‏ דון צ'ידל (2013) ‏•‏‏ קווין הארט (2014) ‏•‏‏ אנתוני אנדרסון (2015) ‏•‏‏ אנתוני אנדרסון (2016) ‏•‏‏ אנתוני אנדרסון (2017) ‏•‏‏ אנתוני אנדרסון (2018) ‏•‏‏ אנתוני אנדרסון (2019) ‏•‏‏ אנתוני אנדרסון (2020) ‏•‏‏ אנתוני אנדרסון (2021) ‏•‏‏ אנתוני אנדרסון (2022) ‏•‏‏ סדריק דה אנטרטיינר (2023) ‏•‏‏ מייק אפס (2024)
פרס פטל הזהב לשחקן הגרוע ביותר
1980–1999 ניל דיימונד (1980) ‏•‏‏ קלינטון ספילסבורי (1981) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1982) ‏•‏‏ כריסטופר אטקינס (1983) ‏•‏‏ סילבסטר סטאלון (1984) ‏•‏‏ סילבסטר סטאלון (1985) ‏•‏‏ פרינס (1986) ‏•‏‏ ביל קוסבי (1987) ‏•‏‏ סילבסטר סטאלון (1988) ‏•‏‏ ויליאם שאטנר (1989) ‏•‏‏ אנדרו דייס קליי (1990) ‏•‏‏ קווין קוסטנר (1991) ‏•‏‏ סילבסטר סטאלון (1992) ‏•‏‏ ברט ריינולדס (1993) ‏•‏‏ קווין קוסטנר (1994) ‏•‏‏ פולי שור (1995) ‏•‏‏ טום ארנולד / פולי שור (1996) ‏•‏‏ קווין קוסטנר (1997) ‏•‏‏ ברוס ויליס (1998) ‏•‏‏ אדם סנדלר (1999)
2000–2019 ג'ון טרבולטה (2000) ‏•‏‏ טום גרין (2001) ‏•‏‏ רוברטו בניני (2002) ‏•‏‏ בן אפלק (2003) ‏•‏‏ ג'ורג' ווקר בוש (2004) ‏•‏‏ רוב שניידר (2005) ‏•‏‏ מרלון ויינס ושון ויינס (2006) ‏•‏‏ אדי מרפי (2007) ‏•‏‏ מייק מאיירס (2008) ‏•‏‏ האחים ג'ונאס (ג'ו, קווין, וניק)(2009) ‏•‏‏ אשטון קוצ'ר (2010) ‏•‏‏ אדם סנדלר (2011) ‏•‏‏ אדם סנדלר (2012) ‏•‏‏ ג'יידן סמית' (2013) ‏•‏‏ קירק קמרון (2014) ‏•‏‏ ג'יימי דורנן (2015) ‏•‏‏ דינש ד'סוזה (2016) ‏•‏‏ טום קרוז (2017) ‏•‏‏ דונלד טראמפ (2018) ‏•‏‏ ג'ון טרבולטה (2019)
2020–הווה מייק לינדל (2020/21) ‏•‏‏ לברון ג'יימס (2021) ‏•‏‏ ג'ארד לטו (2022) ‏•‏‏ ג'ון ווייט (2023)
פרס בחירת הילדים של ניקלודיאון לכוכב טלוויזיה אהוב
מייקל ג'יי. פוקס (1988) ‏•‏‏ אלף (1989) ‏•‏‏ קירק קמרון (1990) ‏•‏‏ ויל סמית' (1991) ‏•‏‏ ביל קוסבי (1992) ‏•‏‏ טים אלן (1994) ‏•‏‏ טים אלן (1995) ‏•‏‏ טים אלן (1996) ‏•‏‏ טים אלן (1997) ‏•‏‏ ג'ונתן טיילור תומאס (1998) ‏•‏‏ קל מיטשל (1999) ‏•‏‏ קינן תומפסון (2000) ‏•‏‏ קרסון דיילי (2001) ‏•‏‏ ניק קאנון (2002) ‏•‏‏ פרנקי מוניז (2003) ‏•‏‏ פרנקי מוניז (2004) ‏•‏‏ רומיאו (2005) ‏•‏‏ דרייק בל (2006) ‏•‏‏ דרייק בל (2007) ‏•‏‏ דרייק בל (2008) ‏•‏‏ דילן ספראוס (2009) ‏•‏‏ דילן ספראוס (2010) ‏•‏‏ דילן ספראוס (2011) ‏•‏‏ ג'ייק שורט (2012) ‏•‏‏ רוס לינץ' (2013) ‏•‏‏ רוס לינץ' (2014) ‏•‏‏ רוס לינץ' (2015) ‏•‏‏ רוס לינץ' (2016) ‏•‏‏ ג'ים פרסונס (2016) ‏•‏‏ ג'ייס נורמן (2017) ‏•‏‏ ג'ייס נורמן (2018) ‏•‏‏ ג'ייס נורמן (2019) ‏•‏‏ ג'ייס נורמן (2020) ‏•‏‏ ג'ייס נורמן (2021) ‏•‏‏ ג'ושוע באסט/טום הידלסטון (2022) ‏•‏‏ ג'ושוע באסט/פין וולפהארד (2023) ‏•‏‏ ווקר סקובל/איאן ארמיטאג' (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ביל_קוסבי&oldid=38928966"