אתי אנקרי

אתי אנקרי
	אתי אנקרי, 2012
	אתי אנקרי, 2012
לידה	4 בינואר 1963 (בת 61); לוד, ישראל
שם לידה	אסתר אנקרי
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1985
עיסוק	זמרת
סוגה	מוזיקה ישראלית, מוזיקה יהודית, רוק, פופ
שפה מועדפת	עברית
	פרופיל ב-IMDb

אסתר (אתי) אַנְקְרי (נולדה ב-4 בינואר 1963) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, פזמונאית ושחקנית ישראלית, זמרת השנה של השנים 1991 ו-1993, וזוכת פרס אקו"ם על מפעל חיים.

קורות חיים

אנקרי נולדה, גדלה והתחנכה בלוד, כבת שלישית מבין חמישה ילדים לחנה, עקרת בית, ואנדריי, שוטר במשטרת ישראל, שניהם ממוצא תוניסאי.

כשהתגייסה לצה"ל שובצה תחילה במשרד הביטחון, ולאחר כשנה וחצי עברה ללהקה צבאית של חיל החינוך והנוער.

אנקרי החלה את דרכה בתחום המשחק בדרמה הטלוויזיונית "לחם".

בשנת 1985 שרה ב"תחרות הזמר העברי" שנערכה בפסטיבל ערד את השיר "עוד מעט" (מילים: שמוליק קלוסקי לחן: דנה אשכנזי) שזכה במקום השמיני.

באפריל 1987 התמודדה אנקרי בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "נוסטלגיה" (מילים: יאיר קורח לחן: שלמה פרי), בליווי שלישייה (רון גנג, דן גנג ודוד רגב), שזכה במקום ה-14.

בדצמבר 1990, לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר למוזיקה "רימון", יצא לאור אלבום הבכורה שלה "רואה לך בעיניים", בהפקתו המוזיקלית של אלון אולארצ'יק. את כל השירים באלבום היא כתבה והלחינה בעצמה, פרט ל"שיר", שאותו הלחינה ואת מילותיו כתבה עם ניסים טהר^[1]. האלבום זכה להערכה רבה, ובין השאר נכללו בו השירים "רואה לך בעיניים", "לוליטה" ("האמרגן פָּטִיטוֹ"), "לך תתרגל איתה", "געגוע" שנכתב לזכר אביה אנדריי שהתאבד בשנת 1986 ו"עד מתי". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב^[2] ומאוחר יותר המשיך ומכר מעל 100,000 עותקים^[3] (הנחשבים בימינו למעמד פלטינה משולשת). אנקרי זכתה בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' ב-1991.

בשנת 1991 הופיעה אנקרי בתוכנית "מסיבת גן". בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיגל עם השיר "מיכאל" שזכה להצלחה, ושרה בחלק האומנותי את השיר "לך תתרגל איתה".

בשנת 1992 הופיעה בפעם השנייה ברציפות בפסטיגל עם השיר "קצת אחרי כולם" (עיבוד: עובד אפרת), ושרה בחלק האומנותי את השיר "מיכאל".

במרץ 1993 הוציאה אנקרי את אלבומה השני, "קראת לי אסתר", ובו השירים "מיכאל", "קראת לי אסתר", "כמה רעש", "לולו", "אושר ועושר", "רגעים" ו"לפעמים". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב, והביא לזכייתה השנייה של אנקרי בתואר "זמרת השנה" ברשת ג'. באותה שנה השתתפה בתפקיד אורח בתוכנית "זהו זה" (כשחקנית וזמרת), הופיעה בפעם השלישית בפסטיגל עם השיר "לי ושני", ושרה בחלק האומנותי את השיר "קראת לי אסתר".

אלבומה השלישי של אנקרי, "למרות ובגלל", יצא בדצמבר 1997, ממנו הצליחו השירים "למרות ובגלל", "האישה", "לא יכולה לישון", "נלקח ממני סוד", "את הכל" ו"עוד לא נרגע בינינו".

ב־1998 יצא אלבום הופעה שכלל שירים מתוך ההופעה המשותפת של אנקרי ודוד ד'אור. באותה השנה חידשה את השיר "משאלה" (במקור של בועז שרעבי) לאלבום "עבודה עברית", לעיבוד והפקה מוזיקלית של אלון אולארצ'יק.

בין השנים 1999–2001, שיחקה בשתי העונות הראשונות של הסדרה "שבתות וחגים".

בשנת 2001 יצא אלבומה החמישי, "ים". השירים מבטאים את השינוי שעברה אנקרי בחייה האישיים, ובין השאר תהליך החזרה בתשובה. האלבום מלווה בלחנים אתניים ובכלי נגינה מסורתיים. אלבום זה זכה בפרס אקו"ם עבור אלבום השנה לשנת 2001.

במאי 2004 יצא לאור האלבום "מיליונים". באלבום 12 שירים, מתוכם 11 שירים נכתבו והולחנו על ידי אנקרי. מילותיו של שיר אחד לקוחות ממזמור תהילים, והולחן על ידי אנקרי. אלבום זה החזיר את אנקרי לתודעה הציבורית, ורשם הצלחה נאה במכירות עם השירים "אהבה גדולה", "שמעתי ש...", ו"מיליונים" שעסק בפערים חברתיים-כלכליים והשפעתם.

בשנת 2005 יצא אלבום אוסף כפול משיריה של אנקרי, בשם "המיטב". באלבום נכללו, לצד שירים מאלבומיה של אנקרי, גם הקלטות שונות שלה שלא נכללו באלבומים קודמים, כגרסת כיסוי לשירו של שמוליק קראוס "אחרי עשרים שנה" וגרסה לשירה של עפרה חזה "לאורך הים". כמו כן נכלל באלבום השיר "גינאווה", שהקליטה אנקרי במיוחד עבור האוסף.

בשנת 2009 הוציאה אנקרי את האלבום "בשירי רבי יהודה הלוי", ובו 11 שירים שהלחינה למילותיו של המשורר רבי יהודה הלוי^[4]^[5]. אלבום זה הושפע מתהליך חזרתה בתשובה. האלבום, שהגיע למעמד של אלבום זהב^[6], התבסס על מופע משירי יהודה הלוי, שהעלתה אנקרי בפסטיבל העוד ב-2008. השיר "בכל לבי" מהאלבום יצא כסינגל לתחנות הרדיו.

בשנת 2012 יצא אלבומה התשיעי, "הניגון שלך".

ב-2013 זכתה בפרס לנדאו לאמנויות הבמה^[7]. בנימוקי השופטים נכתב שאנקרי "מצליחה לגרום למוזיקה היהודית להגיע אל מרכז הזירה ובכך יש לה השפעה על התרבות הישראלית שלוקחת משהו מן העבר אל העתיד"^[8].

בשנת 2017 יצא אלבומה השמיני, יא-אמנה, שבמרכזו שירים יהודים-תוניסאיים^[9]. את מילות השיר הראשון באלבום, "ירושלים", הכתיבה לה אמה בניב יהודי-ערבי של יהדות תוניס. אנקרי אמרה, שאת השירים באלבום ניתן לחלק לשלוש קטגוריות: שירי שמחות שהכירה מהבית, שירי שירת הנביאים בתרגום מרים גז-אביגל, ושירים שלמדה מפייטנים^[10].

ב-20 ביולי 2020, הכריזו אקו"ם על זכייתה בפרס מפעל חיים. מנימוקי השופטים לבחירה: "אנקרי היא מודל לחיקוי והשראה עצומה עבור נשים בכלל ויוצרות בפרט, הצלחתה נטעה אומץ בליבן להעז ולצאת מן המקום המצומצם שייעדה להן החברה אל עבר עשייה משמעותית ותיקון עולם"^[11].

בשנת 2020 הוציאה יחד עם בתה מעיין ליניק, גרסת כיסוי לשיר "מסך עשן" של אריאל זילבר. השיר יצא במסגרת הפרויקט המוזיקלי צו השעה. בנוסף, חידשה אלבום שירי ילדים, שכתבה לכבוד בתה, ושנשאר גנוז במגירה 12 שנים^[12].

אנקרי מרצה בבית הספר למוסיקה ע"ש ג'ונתן ווהל בקריה האקדמית אונו^[13].

ב-22 באוקטובר 2023 הוציאה אנקרי בצל מלחמת חרבות ברזל את "התקוה", אותו כתבה מחדש בהתבסס על המנון מדינת ישראל, "התקווה"; חלקים מתוכו נדלו מתוך "הכתר"^[14].

הוקרה ופרסים

אלבום זהב 1990, 1993
"זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' ב-1991, 1993
2001, אלבום השנה מטעם אקו"ם
2013, פרס לנדאו לאמנויות הבמה
אוגוסט 2019, פרס שר החינוך לתרבות יהודית, בתחום מוזיקה ע"ש אורי אורבך.
2020, פרס אקו"ם על מפעל חיים

חיים אישיים

ב-1 בספטמבר 1991 אנקרי נישאה לשחקן התיאטרון דורון ליניק, שהוא גם הסוכן האישי שלה^[12], ולהם ארבעה ילדים. שניים מהם, מעיין^[15] ומיכאל^[16], עוסקים אף הם במוזיקה.

בתה שירה נשואה לשלמה זינגר, בנו של הרב דוב זינגר^[17].

ב-1995 החלה בתהליך של חזרה בתשובה כתלמידתה של ימימה אביטל, שבסופה חזרה בתשובה מלאה והתקרבה לחסידות ברסלב. התהליך השפיע על אנקרי להתנער מחלק משיריה הישנים, וכיום היא אינה מבצעת אותם בהופעותיה או לחלופין מתאימה להם מילים חדשות (כמו במקרה של השיר "לוליטה" ששוכתב ב-2023 בתור "גאולתה").

כ־20 שנים לאחר שחזרה בתשובה, החליטה אנקרי להפסיק להופיע בפני קהל מעורב של נשים וגברים^[18].

ב-13 ביוני 2021 הייתה אמורה אנקרי לקיים בזאפה ירושלים הופעה חגיגית לציון שלושים שנה לצאת אלבומה הראשון "רואה לך בעיניים", שנדחתה כבר פעמיים קודם לכן בשל התפרצות נגיף הקורונה בישראל ומבצע שומר החומות, אך החליטה בסוף לבטל אותו לאחר שבעלי המקום טענו שקיים איסור על קיום הופעות נפרדות באולמות ציבוריים^[19].

אנקרי מתגוררת בכפר האורנים.

דיסקוגרפיה

פילמוגרפיה

טלוויזיה וקולנוע

קישורים חיצוניים

אתי אנקרי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אתי אנקרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אתי אנקרי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אתי אנקרי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
אתי אנקרי, באתר שירונט
אתי אנקרי, באתר ספוטיפיי
אתי אנקרי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אתי אנקרי, באתר Discogs (באנגלית)
אתי אנקרי, באתר Tab4u
אתי אנקרי, דף שער בספרייה הלאומית
אתי אנקרי, באתר "שירת נשים"
אתי אנקרי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
אתי אנקרי, בארכיון הבימה
מילים לשירים של אתי אנקרי, באתר "שירתנשים"
גדעון מרון, אני מחפשת את האמת, והאמת נמצאת בתורה, באתר ynet, 31 באוגוסט 2001
עדי דוד, קראתם לה אסתר, ריאיון בשבועון "מעייני הישועה", 2 באפריל 2009
עפרה לקס, זמרת נשמה, באתר ערוץ 7, 2 באפריל 2009
חנה פנחסי, האלבום הפמיניסטי של אנקרי, באתר ynet, 26 באפריל 2009
ורד לי, חמש שאלות לאתי אנקרי - שיעור בחיבור, באתר הארץ, 27 ביולי 2009
בן שלו, עכבר העיר אונליין, אתי אנקרי חוזרת עם תשובות, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2009
תימורה לסינגר, קול באישה - ערגה, באתר ynet, 16 בספטמבר 2010
אתי אנקרי: "הבנתי שאם לא עכשיו אז אף פעם", באתר ynet, 2 בספטמבר 2012
רחלי ריף, מגילת אסתר, מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 באוקטובר 2012
עמי פרידמן, ממה ליגה: אתי אנקרי חוזרת הביתה, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2012
אתי אנקרי: הקול שלי הוא מתנה שקיבלתי, באתר ynet, 11 במרץ 2013
עמי פרידמן, אתי אנקרי: 'עושה רק מה שהלב מתחבר אליו', באתר ynet, 28 בספטמבר 2014
רחלי מלק-בודה, האמת שלה: אתי אנקרי לא רואה בעיניים, באתר nrg‏, 15 בדצמבר 2017
רחלי מושקוביץ, משוררת התשובה, ערוץ 7, 27 בספטמבר 2019
אתי אנקרי: תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר, סרטון באתר יוטיוב, 2019
דנית צמית, לוליטה הפכה לגאולה: אתי אנקרי חוגגת 30 לאלבום הבכורה, באתר ynet, 8 במרץ 2020
יפעת עמיאל, "לא נורמלי לעמוד על במה ולשיר": אתי אנקרי חוגגת 30 לאלבום הבכורה, כאן חדשות, 30 במאי 2020
בן שלו, אתי אנקרי: "אני סיימתי להופיע בפני כלל עם ישראל", באתר הארץ, 5 בספטמבר 2021

הערות שוליים

^ נתוני האלבום "רואה לך בעיניים", באתר אקו"ם, בדיקה אחרונה ב־12 באוקטובר 2022
^ טל פרי, שווה זהב, באתר עיתון "מעריב", ‏7 בינואר 1991
^ אתי אנקרי – 30 שנה לאלבום הראשון, באתר היכל התרבות תל אביב, ‏2020, בדיקה אחרונה ב־25 בינואר 2023
^ טל פרי, ‏קול הנשמה, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2009
^ ערן אלדר, אסתר המלכה: ראיון עם אתי אנקרי, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2009
^ אסף נבו, ‏אלבום זהב לאתי אנקרי, באתר ‏מאקו‏, 23 בנובמבר 2009
^ שירות הידען, ‏חמישה חוקרים בכירים ושבעה אמנים יזכו בפרס מפעל הפיס לאמנות ומדעים, באתר "הידען", 3 בדצמבר 2013
^ אתי אנקרי: פרס אמנויות, אתר מפעל הפיס, 10 בדצמבר 2013
^ רז שכניק, אֵש שֶבּהָּ, באתר "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 2017
^ מעיין כפיר, "אתי אנקרי: 'האלבום החדש עזר לי לחבק עוד יותר את המורשת שלי', אתר הידברות, 9 באוקטובר 2017
^ פרסי אקו"ם: אתי אנקרי ומירית שם אור יקבלו פרס מפעל חיים, שיר השנה - "מסיבה", באתר וואלה, 20 ביולי 2021
^ ¹ ² 30 שנה לאלבום הראשון: אתי אנקרי מדברת על הכל, באתר "סרוגים", 31 במאי 2020
^ אורלי אגסי, מוזיקאים מהשורה הראשונה – המרצים החדשים בקריה האקדמית אונו, ניוז חיפה והקריות, 08/10/20
מצטרפים חדשים, גל גפן, אוקטובר 28, 2020
^ התקווה אתי אנקרי { מתוך הכתר }, נבדק ב-2023-11-28
^ רחלי מלק-בודה, ‏"אני לא באה לעשות מה שאימא שלי עשתה": הבת של אתי אנקרי בראיון, בעיתון מקור ראשון, 30 בינואר 2023
^ שמואל מוניץ, שיר חדש לאתי אנקרי: "המחבר בינינו גדול יותר מהמפריד" | האזינו, באתר ynet, 31 באוגוסט 2022
^ מזל טוב: בנו של הרב הסרוג התארס עם בתה של הזמרת הדתיה, באתר כיפה, 31 בינואר 2024
^ לינוי משעלי, ‏כבר לא רואה להם בעיניים: אתי אנקרי מספרת על השינוי הגורלי בקריירה, באתר "סרוגים", 20 באוגוסט 2017
^ נצחיה יעקב, אתי אנקרי ביטלה הופעה: "פוגעים בכבודי וחרותי לבחור להופיע רק בפני נשים", באתר ynet, 13 ביוני 2021

[רואה_אקום-1] נתוני האלבום "רואה לך בעיניים", באתר אקו"ם, בדיקה אחרונה ב־12 באוקטובר 2022

[2] טל פרי, שווה זהב, באתר עיתון "מעריב", ‏7 בינואר 1991

[התרבות-3] אתי אנקרי – 30 שנה לאלבום הראשון, באתר היכל התרבות תל אביב, ‏2020, בדיקה אחרונה ב־25 בינואר 2023

[4] טל פרי, ‏קול הנשמה, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2009

[5] ערן אלדר, אסתר המלכה: ראיון עם אתי אנקרי, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2009

[6] אסף נבו, ‏אלבום זהב לאתי אנקרי, באתר ‏מאקו‏, 23 בנובמבר 2009

[7] שירות הידען, ‏חמישה חוקרים בכירים ושבעה אמנים יזכו בפרס מפעל הפיס לאמנות ומדעים, באתר "הידען", 3 בדצמבר 2013

[8] אתי אנקרי: פרס אמנויות, אתר מפעל הפיס, 10 בדצמבר 2013

[9] רז שכניק, אֵש שֶבּהָּ, באתר "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 2017

[10] מעיין כפיר, "אתי אנקרי: 'האלבום החדש עזר לי לחבק עוד יותר את המורשת שלי', אתר הידברות, 9 באוקטובר 2017

[11] פרסי אקו"ם: אתי אנקרי ומירית שם אור יקבלו פרס מפעל חיים, שיר השנה - "מסיבה", באתר וואלה, 20 ביולי 2021

[:0-12] ¹ ² 30 שנה לאלבום הראשון: אתי אנקרי מדברת על הכל, באתר "סרוגים", 31 במאי 2020

[13] אורלי אגסי, מוזיקאים מהשורה הראשונה – המרצים החדשים בקריה האקדמית אונו, ניוז חיפה והקריות, 08/10/20
מצטרפים חדשים, גל גפן, אוקטובר 28, 2020

[14] התקווה אתי אנקרי { מתוך הכתר }, נבדק ב-2023-11-28

[15] רחלי מלק-בודה, ‏"אני לא באה לעשות מה שאימא שלי עשתה": הבת של אתי אנקרי בראיון, בעיתון מקור ראשון, 30 בינואר 2023

[16] שמואל מוניץ, שיר חדש לאתי אנקרי: "המחבר בינינו גדול יותר מהמפריד" | האזינו, באתר ynet, 31 באוגוסט 2022

[17] מזל טוב: בנו של הרב הסרוג התארס עם בתה של הזמרת הדתיה, באתר כיפה, 31 בינואר 2024

[18] לינוי משעלי, ‏כבר לא רואה להם בעיניים: אתי אנקרי מספרת על השינוי הגורלי בקריירה, באתר "סרוגים", 20 באוגוסט 2017

[19] נצחיה יעקב, אתי אנקרי ביטלה הופעה: "פוגעים בכבודי וחרותי לבחור להופיע רק בפני נשים", באתר ynet, 13 ביוני 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אתי אנקרי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אתי אנקרי