אש רתק

קצב האש הגבוה של ה-M134 מיניגאן משמש למתן אש רתק

אש רתק (או אש חיפוי) הוא מושג המתאר ירי של נשק כלפי כוחות אויב במטרה להפחית את יכולתם להגן על עצמם או להשיב אש על ידי אילוצם להישאר תחת מחסה. אש רתק נבדלת מירי על מנת להרוג בכך שמטרתה היא לגרום לאויב להוריד את ראשו ולהפחית את יכולתו לזוז, לירות ולהתבונן בשטח. אמנם אש שכזו מסוגלת לפצוע ולהרוג אך אין זו מטרתה העיקרית.

שימוש

אש רתק יעילה צריכה להיות רציפה דיה על מנת להותיר את האויב תחת מחסה. כך האויב יחשוש להשיב אש. אם ניתחת על האויב אש כה רבה שאינו מסוגל לזוז מבלי להיחשף, הוא מוגדר כמרותק. אש רתק עשויה להיות מכוונת ישירות כלפי כח מזוהה של חיילים או להיות מכוונת לאזור כללי (בניין או קו עצים המשמש הסוואה לחיילים).

ריתוק אש האויב חיוני במהלך תנועת כוחות. בעיקר במצבים טקטיים שבהם מבוצעת הסתערות על מוצב אויב. כאשר מופעלת אש על היעדים לקראת מהלך התקפי, מפעילים גם ריכוך ארטילרי.

השימוש באש רתק אינו מוגבל לתמרוני חי"ר. במהלך מבצעי נחיתה על חופים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה, סיפקו אניות צי חיפוי אש כבדה לעבר אזורים שבהם היה חשד כי יש ארטילריה, מרגמות או עמדות מקלעים. הדבר נועד להגן על הכוחות הנוחתים על ידי ריתוק אש האויב.

מצבים בהם נעשה שימוש באש רתק כוללים:

• אויב המחזיק בעמדה
• האויב חשוף או שלכוח התוקף מעט מאוד מקום להסתתר.
• על מנת להשתלט על מוצב האויב, התוקף חייב להיות מסוגל להגיע אליו. היכולת של האויב להשיב אש חייבת להיפגע לפני ההסתערות.

מצב טיפוסי של רתק על מנת לקדם קבוצת תוקפים:

• הכוח התוקף מתפצל לשניים
• כוח א' יורה על האויב ובכך גורם לו להסתתר.
• כוח ב' מתקדם לעבר עמדת האויב.
• התהליך נמשך כנדרש כאשר שני הכוחות המסתערים מחליפים תפקידים (התקדמות או המטרת אש רתק) עד אשר הם מגיעים לעמדה ומסוגלים לנהל קרב מקרוב.

טקטיקות דומות

רסס והתפלל (Spray & Pray) היא טקטיקה שבה משתמשים כשמיקום האויב אינו ידוע, התוקף אינו מנוסה, או המטרה רחוקה מדי או מהירה מדי. טקטיקה זו היא טקטיקת נגד אפשרית כנגד אש רתק.

טקטיקת חיפוי יכולה להיעשות גם על ידי צלפים. במקום ירי צרורות אוטומטי אקראי, הצלפים יורים ופוגעים בכל אויב שחושף את עצמו כדי לבצע ירי. איום הצלפים מונע מהאויב להפעיל אש רציפה ומאפשר את תמרון הכוח.

ראו גם

• מאמץ האש