אריה זיו
 | |
| לידה |
27 במרץ 1916 קינג ויליאמז טאון, דרום אפריקה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1997 (בגיל 80) כפר בלום, ישראל  |
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
|
| תקופת כהונה |
1936 – 20 בפברואר 1997 (כ־61 שנים) |
| תקופת הפעילות |
1936 – 20 בפברואר 1997 (כ־61 שנים) |
| פרסים והוקרה |
פרס קפלן (1966) |
  | |
אריה זיו (באנגלית: Lionel Sive; 27 במרץ 1916 – 20 בפברואר 1997) היה מדען ואיש ציבור ישראלי, יליד דרום אפריקה, ממקימי קיבוץ כפר בלום, מזכ"ל הבונים דרור, מקים המעבדה לחקר הקירור בקריית שמונה, חלוץ שיטת קירור באוויר מבוקר בישראל, זוכה פרס קפלן.
בשנת 1959, ביום העצמאות ה-11 של מדינת ישראל, הדליק משואה בהר הרצל.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיו נולד בקינג ויליאמז טאון, דרום אפריקה לזאב וחיה זיו (לבית אדלשטיין), החמישי מתוך שישה אחים. אמו הייתה עקרת בית ואביו בעל חנות לכלי עבודה, שניהם יוצאי ליטא. סבו מיכאל אדלשטיין היה פעיל מרכזי בקהילת יהודי קינג ויליאמז טאון וממקימי בית הכנסת הראשון בעיירה.[2] בן דודו הוא מלוויל אדלשטיין, פעיל חברתי שנרצח בדרום אפריקה.
אמו נפטרה כאשר היה בן 11, והוא נשלח על ידי אביו לפנימיית דייל קולג' (אנ') בעיירה בה חי.
בשנת 1932 (בגיל 16) פגש זיו ביוהנסבורג את נשיא ההסתדרות הציונית, חיים ויצמן, במהלך עצרת שקיים ויצמן עם יהודי דרום אפריקה. זיו הושפע עמוקות מהמפגש ובעקבותיו החליט לעלות לארץ ישראל.
בשנת 1934 סיים את לימודיו בפנימיית דייל קולג'. ב- 1937 סיים תואר ראשון במשפטים, מאוניברסיטת ויטווטרסראנד, דרום אפריקה.
בשנת 1939, בגיל 23, עלה לפלשתינה והיה ממקימי קיבוץ כפר בלום, בו הקים את ענף הנוי.
פעילותו בתנועת הבונים העולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1936 עד 1938 בעת מגוריו בדרום אפריקה, היה פעיל בלשכת הקשר של תנועת הבונים, שעזרה לתנועה לשמור על קשרים עם ארצות דוברות אנגלית. לאחר עלייתו לישראל, בין השנים 1941 עד 1945 ערך והוציא את עיתון המקשר שנשלח לחברי התנועה בארצות אלו.
בשנת 1945 השתתף בסמינר לשליחים, יזם את רעיון הקמת בית הבונים ואף השתתף בגיוס הכסף לבנייתו.
בשנת 1949 נסע עם אשתו ושני ילדיו לדרום אפריקה בשליחות תנועת הבונים על מנת לעודד את יהודי דרום אפריקה לעלות לארץ ישראל, ושהה שם לתקופה של שנתיים.
בשנת 1955 מונה למזכ"ל תנועת הבונים העולמית, תפקיד אותו מילא עד שנת 1959.
הדלקת משואה בהר הרצל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1959, ביום העצמאות ה-11 למדינת ישראל הדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל לכבוד קיבוץ גלויות, בטקס זה ייצג זיו את העולים מגולת דרום אפריקה.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1960 הוצע לזיו על ידי ארגון מגדלי הפירות בישראל להקים מעבדה, שתעסוק במחקר איסום (אחסון מזון) של תפוחי עץ ואגסים בשיטת אוויר מבוקר. זיו למד את התחום במשך כ־3 חודשים באמצעות מלגה של קרן רוקפלר באוניברסיטת קורנל בארצות הברית אצל הפרופסור רוברט סמוק. סמוק ביקר במעבדה בתחילת דרכה ואף ליווה אותה מקצועית במשך שנים רבות.[3][4]
במהלך עבודתו של זיו במעבדה, אף על פי שלא היה בעל תואר אקדמי רלוונטי לנושא שבו עסק, הגיע להישגים מרשימים והפך בעל שם עולמי כמומחה באוויר מבוקר. בשנת 1966 הוכרה עבודתו במעבדה כפורצת דרך והוענק לו פרס קפלן.
את המעבדה לחקר הקירור ניהל עד שנת 1996. לצדו עבדה דבורה רזניצקי שהייתה שותפה לפרסומים רבים. התשתיות שהוקמו על בסיס הידע שפותח במעבדה משרתות עד היום חקלאים באזורי גידול רבים בישראל, בעיקר אזורי ההר והעמק בגליל העליון וכן ברמת הגולן.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1943 התחתן עם חווה היינריך, ולזוג נולדו שני ילדים. בתם היא הפסלת טלה זיו.
בשנת 1973 התחתן עם נורמה זיו.
נפטר בשנת 1997, בגיל 80, ונטמן בבית העלמין שבקיבוצו כפר בלום.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1959 - הדלקת משואה בהר הרצל ביום העצמאות ה-11 למדינת ישראל
- 1966 - פרס קפלן - עבור הקמת המעבדה לחקר הקירור בקריית שמונה
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1969 - השפעת הקירור המוקדם על כושר האחסון של גזר / א' זיו, א' חציר, מ' צרפין. הוצאת בית דגן: המחלקה לפרסומים מדעיים.
- 1969 - דו"ח ניסיונות בחסה מזן קוס, עונת 1969 / אריה זיו, אשר חציר
- 1970 - דו"ח סיכום ניסויים בתפוחים / אריה זיו, אשר חציר.
- 1970 - דו"ח סיכום ניסויים בחסה / אריה זיו, אשר חציר.
- 1970 - דו"ח ניסויים בקישואים מהזן זוקיני / אריה זיו, אשר חציר.
- 1970 - דו"ח סיכום נסויים באגסים : עונות 68/1969-69/1970 / אריה זיו, אשר חציר.
- 1971 - דו"ח ניסויים באפרסקים / אריה זיו, אשר חציר, דבורה רזניצקי.
- 1972 - בדיקת כושר ההשתמרות של אפרסקים מהזן 12/198 באחסון בקירור : סיכום לעונת ניסויים / המחברים - אריה זיו, דבורה רזניצקי.
- 1973 - בדיקת כושר ההשתמרות של שזיפים מהזן שגיב באחסון בקירור : סיכום לעונת ניסויים / המחברים - אריה זיו, דבורה רזניצקי.
- 1974 - הנחיות לאחסנת שזיפים מהזן שגיב בתנאים של אויר מבוקר / אריה זיו, דבורה רזניצקי.
- 1977 - הנחיות למגדלים לקטיף וטיפול באגסים מהזן ספדונה / אריה זיו, דבורה רזניצקי.
- 1978 - בחינת ההשפעה של טיפולים ברמות גבוהות של CO2 בהפחתת נזקי צינה באשכוליות : המאוחסנות בטמפרטורות נמוכות / א' זיו, י' קופלמן, ד' רזניצקי.
- 1979 - השפעת משטר ההשקיה בעצי תפוח : מהזנים גרנד ויונתן על כושר האחסון וההרכב המינרלי של הפירות / אריה זיו, דבורה רזניצקי.
- 1980 - בעיית רקבונות האחסון בתפוחים ובאגסים / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1981 - אחסון פירות מנגו מהזנים מאיה והיידן בתנאים של אויר מבוקר : עונת 1981 / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1981 - אחסון פירות אבוקדו מהזנים אטינגר ונאבל באוויר-מבוקר: עונות ניסויים 1979–1981 / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1982 - אחסון רימונים מהזן "וונדרפול באוויר-מבוקר : עונות ניסויים 1980–1981 / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1983 - ניסויים באחסון פירות אבוקדו מזנים שונים בתנאים של אוויר מבוקר: עונת 1982/83 / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1983 - הנחיות לאחסון פירות אפרסמון : מהזן טריומף באוויר מבוקר : סיכום עונות ניסויים 1981–1982 / א' זיו, ד' רזניצקי.
- 1985 - הנחיות לטיפול באגסים ובתפוחים לאחר הקטיף : עונת 1985 / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1985 - נסויי אחסון בפירות גודגדן מהזנים ריניאר ובינג : עונת 1984 / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1986 - הארכת עונת השווק של פירות אבוקדו מזנים מאוחרים : על-ידי אחסון בשיטת האוויר-המבוקר / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1986 - ניסויים באחסון אפרסמון מהזן טריומף : בתנאים של אויר - מבוקר : סיכום עונת 1986/6 / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1986 - ניסויי אחסון בפירות קיווי : מהזנים ברונו והייוארד בתנאים של אויר-מבוקר : עונת 1985/6 / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1986 - ניסויים מעבדתיים וחצי מסחריים באחסון פירות מנגו מזנים שונים באוויר מבוקר : עונת 1985 / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1987 - ניסויים מסחריים וחצי מסחריים באחסון פירות אבוקדו: מהזנים רדי והאס בתנאים של אוויר מבוקר: עונת ניסויים: 1987 הוצאת ארגון מגדלי פירות - המעבדה לחקר הקירור.
- 1988 - בדיקות הבשלה והנחיות לקטיף תפוחים ואגסים / א. זיו, ד. רזניצקי.
- 1989 - אחסון באווירה מבוקרת כפתרון לבעיות שונות בענף האבוקדו. רזניצקי ד., זיו א. עלון הנוטע מ"ד:46-39.
- 1990 - סיכום עונת האחסון 1989 והנחיות לקראת 1990 / ד' רזניצקי, אריה זיו. הוצאת ארגון מגדלי פירות - המעבדה לחקר הקירור.
- 1990 - ניסויי אחסון בפירות גודגדן מזנים שונים: סיכום עונת 1989 / ד' רזניצקי, אריה זיו. הוצאת ארגון מגדלי פירות - המעבדה לחקר הקירור.
- 1991 - אחסון זני תפוח שונים ואגסים מהזן ספדונה, בתנאים של חמצן אולטרה-אולטרה נמוך / ד' רזניצקי, אריה זיו.
- 1993 - הנחיות לטיפול בפירות אגס ותפוח בקטיף ולאחריו : פירוט לפי זנים / ד. רזניצקי, אריה זיו.
- 1993 - סיכום עונת האחסון 1993/4 : והנחיות לקראת אחסון תפוח ואגס בעונת 1994/5 / אריה זיו, עמוס לוין.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף להנצחת אריה זיו באתר קיבוץ כפר בלום
- דף להנצחת אריה זיו בעלון הנוטע 2015, בטאון ארגון מגדלי הפירות
- אריה זיו בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 י"ב נציגי השבטים ידליקו משואות בהר הרצל, דבר, 11 במאי 1959
- ^ SA-SIG - Southern Africa Jewish Genealogy: Communities: King William's Town, www.jewishgen.org
- ^ דוד שליו, מעבדה לקירור, דבר, 16 בנובמבר 1961
- ^ עלון הנוטע דצמבר 2015 מספר 12 חקר הפרי הקטוף - חלק ב, באתר www.snapcall.org
| בקרת זהויות |
|
|---|