אריאן 1
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דגם של המשגר אריאן 1, כפי שהוצג במוזאון האוויר והחלל בצרפת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | משגר לוויינים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משפחה | אריאן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצרן | Les Mureaux עבור סוכנות החלל האירופאית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור | אירופה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | לא בשימוש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור | ELA-1, מרכז החלל הגיאני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 11 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 9 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כישלונות | 2 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 24 בדצמבר 1979 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור אחרון | 22 בפברואר 1986 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־LEO | 1,400 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטען ל־GTO | 1,850 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אריאן 1 (Ariane 1) היה משגר לוויינים בינוני שפותח על ידי סוכנות החלל האירופאית (ESA). הוא שימש בעיקר לשיגור לוויני תקשורת, יצורו הופסק אחרי שמשקל הלוויינים המשיך לעלות, ובמקומו החלה סוכנות החלל האירופאית להשתמש באריאן 2 ואריאן 3.
תוכנית לפיתוח משגר חדש תוך שיתוף פעולה של מספר מדינות אירופה התגבשה בשנת 1973 כאשר נחתם הסכם בין גרמניה לבין צרפת. המשקיע הדומיננטי היה צרפת וחברת איירוספסיאל הייתה הקבלן הראשי. השלב הראשון והשלב השני תוכננו על ידה והשלב השלישי היה באחריות חברה גרמנית וחברה צרפתית. בריטניה שבבעלות ההיו כ-2.5% מהפרויקט תכננה בעיקר מערכות ניווט. לאחר מספר חלופות לשם של המשגר נבחר שם "אריאן".
מרכז החלל הגיאני עבר התאמות נדרשות ונבנה כן שיגור חדש ELA-1.
בשנת 1977 נחתם הסכם עם חברת אינטלסט לשיגור לווייני תקשורת של החברה. בשנת 1979 בוצע בהצלחה השיגור הראשון.
המשגר היה מסוגל להביא למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי עד 2 לוויינים במשקל כולל של 1,850 ק"ג.
בשנת 1985, בעזרת המשגר, נשלחה הגשושית ג'וטו למשימת חקר שביט האלי.
השיגורים נמשכו עד לשנת 1986, כאשר מ-11 שיגורים 9 הסתיימו בהצלחה. שיגורים מסחריים בועצו בעלות של 32 מיליון $ (במחירי 1985).
בהמשך שיגורים בוצעו על ידי משגרים חזקים יותר של אותה סדרה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
