ארוחת ערב באמאוס (קאראווג'ו, לונדון)

ארוחת ערב באמאוס
Cena in Emmaus

מידע כללי
צייר	קאראווג'ו
תאריך יצירה	1601
טכניקה וחומרים	שמן על בד
ממדים בס"מ
רוחב	141 ס״מ
גובה	196.2 ס״מ
נתונים על היצירה
זרם אמנותי	בארוק
מספר יצירה	NG172 (הגלריה הלאומית)
מיקום	הגלריה הלאומית לונדון שבבריטניה

ארוחת ערב באמאוס (באיטלקית: Cena in Emmaus) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר קאראווג'ו משנת 1601, המתאר את ישו בחברת שניים מתלמידיו. היצירה מוצגת בגלריה הלאומית בלונדון.

הסיפור בברית החדשה

תקריב

התגלות ישו בפני שניים מתלמידיו, זמן קצר אחרי צליבתו, בדרך לאמאוס, מתוארת בפירוט בבשורה על פי לוקאס:

וְהִנֵּה שְׁנַיִם מֵהֶם הָיוּ הֹלְכִים בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה אֶל־כְּפָר אֶחָד הַרְחֵק מִירוּשָׁלַיִם כְּשִׁשִּׁים רִיס וּשְׁמוֹ עַמָּאוּס׃ וְהֵם נִדְבְּרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ עַל־כָּל־הַקֹּרוֹת הָאֵלֶּה׃ וַיְהִי הֵם מְדַבְּרִים וּמִתְוַכְּחִים יָחַד וְהִנֵּה יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ נִגַּשׁ וַיֵּלֶךְ אִתָּם׃ וְעֵינֵיהֶם אֲחוּזוֹת וְלֹא יַכִּירֻהוּ [...] וַיִּקְרְבוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר־הֵם הֹלְכִים שָׁמָּה וַיָּשֶׂם פָּנָיו וַיְהִי כְּהֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ׃ וַיִּפְצְרוּ־בוֹ לֵאמֹר שְׁבָה אִתָּנוּ כִּי עֶת־עֶרֶב הִגִּיעַ וְנָטָה הַיּוֹם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לָשֶׁבֶת אִתָּם׃ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵסֵב עִמָּהֶם וַיִּקַּח אֶת־הַלָּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם׃ וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיַּכִּירֻהוּ וְהוּא חָמַק עָבַר מֵעֵינֵיהֶם׃ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ הֲלֹא בֹעֵר הָיָה לְבָבֵנוּ בְּקִרְבֵּנוּ בְּדַבְּרוֹ אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וַיִּפְתַּר־לָנוּ אֵת הַכְּתוּבִים.

— הברית החדשה, הבשורה על-פי לוקאס, פרק כ"ד, פסוקים 13–32, בתרגום דעליטש

המסורת הנוצרית מזהה את אחד התלמידים כ"קליאופס" , בעלה של מרים, אחת מאלו שנכחו בצליבה, ואת התלמיד השני כ"שמעון", בנו של קליאופס ואחד משבעים התלמידים של ישו.

היסטוריה

הציור הוזמן על ידי ציריאקו מטיי, אחיו של הקרדינל ג'ירולמו מטיי, אשר שילם 150 סקודי עבורו. מאוחר יותר היה בחזקתו של שיפיונה בורגזה, מייסדה של גלריה בורגזה. בשנת 1801, מכר המרקיז קמיליו בורגזה את הציור לסוחר עתיקות בפריז, והוא הפך לחלק מאוספו של לורד צרפתי, אשר תרם אותו לגלריה הלאומית בלונדון בשנת 1839.

תיאור היצירה

הציור מתאר את הרגע בו "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵיהֶם וַיַּכִּירֻהוּ". ישו במרכז התמונה, מברך על הלחם, שני תלמידיו משני צידיו, ובעל המקום עומד. התלמיד משמאל ("שמעון") נראה מזנק מכסאו, התלמיד מימין ("קליאופס") פושט את ידיו בפליאה, ידו השמאלית נראית כאילו יוצאת אל מחוץ למרחב התמונה. השימוש באור, האופייני לקאראווג'ו, הוא לא רק לצורכי שיפור אסתטי של התמונה, אלא חיוני להעברת הסיפור. האור הוא גם של הכרה רוחנית, של הבנה. בעל המקום שרוי בחשיכה, גבו מופנה אל האור, המגיע משמאל, ופניו מוחשכות. הוא "לא רואה את האור", תרתי משמע. בדיקה בקרני רנטגן הראתה שבוצע בציור רק שינוי אחד: בירכו של קליאופס הייתה בגרסה הראשונה לפני מפת השולחן, אבל בגרסה הסופית היא מאחוריה, כך האפקט של היד המושטת וסלסלת הפירות המתנודדת מועצם עוד יותר.

ישו מתואר ללא זקן. ייתכן שזו פרשנות לתיאור אחר של אותו הסיפור, בספר הבשורה על-פי מרקוס (16:12), שבו נאמר שישו הופיע לפני תלמידיו "בצורה אחרת". סלסלת הפירות נראית מתנודדת על גבול מרחב התמונה, בסכנת נפילה מהציור אל חלל הצופה (אפקט אשליה אופטית הקרוי טרומפ-לויל). זהו מכשיר דרמטי, חלק מהדרך בה קרוואג'ו יוצר את המתח של הסצנה.

הסלסלה מכילה פירות סתיו, אף על פי שהסיפור התרחש באביב, בתקופת חג הפסחא. הפירות בשלים לחלוטין, בין היתר ישנם שלושה אשכולות של ענבים ללא פגמים, שניים אדומים-שחורים ואחד לבן (זהוב), וכן עלי ענבים עם כתמים פטרייתיים. שלושה תפוחים, שזיף, חבושים נטולי פגמים, ורימון. כל התפוחים פגומים: באחד יש ייצוג מדויק של נזק הנגרם על ידי פטריה מסוג Venturia inaequalis , בשני יש חור תולעת, והשלישי מראה נקודה רקובה. אשכול הענבים הזהוב בשל לחלוטין ומכיל לפחות פרי מבוקע אחד. המיקום הבולט של קערת הפירות מהווה ניגודיות לעוף מאחור, בעל רגליים זקופות המרמזות על צפידת מוות. פרשנויות שונות ניתנו גם לפירות וגם לעוף, אך סביר יותר להניח כי קרוואג'ו פשוט הציג לראווה את כישרונו יוצא הדופן.

רמת הגימור ביצירה זו היא בין הגבוהות מבין כל יצירותיו של קאראווג'ו. הוא אמנם ידוע בכך שצייר בשיטת אלה פרימה (ציור ישירות על הבד, ללא רישום מוקדם) ואין אף רישום שלו, אך בחינה מדוקדקת הראתה שביצע רישומים על בד הציור עצמו, למשל לצורך תיאור מרכיבי הטבע הדומם, כמו כוס היין או סלסלת הפירות. עובדה זו, יחד עם מורכבות הקומפוזיציה והעובדה שהדמויות הוצבו במקומן בקפידה וללא חפיפה, מעידות על הכנה מוקדמת קפדנית.

גרסת מילאנו

"ארוחת ערב באמאוס (גרסת מילאנו)", 1606

בשנת 1606, צייר קאראווג'ו גרסה נוספת של הציור, המוצגת במילאנו. בגרסה זו המחוות הרבה יותר מאופקות. ייתכן כי ההבדל הזה משקף את נסיבות חייו של קאראווג'ו באותה תקופה (הוא נמלט מרומא בעקבות האשמה ברצח).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארוחת ערב באמאוס בוויקישיתוף

• "Caravaggio, Supper at Emmaus". אקדמיית קהאן. (באנגלית)
• The Supper at Emmaus: A coded symbol hidden in a masterpiece - מאתר ה-BBC