אפנאסי פט

אפנאסי פט
Афанасий Фет

אפנאסי פט - דיוקן שצויר על ידי איליה רפין
לידה	23 בנובמבר 1820 (יוליאני) Mtsensk uyezd, האימפריה הרוסית
פטירה	21 בנובמבר 1892 (יוליאני) (בגיל 71) מוסקבה, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית, הדוכסות הגדולה של הסן
מקום לימודים	הפקולטה להיסטוריה ופילולוגיה של אוניברסיטת מוסקבה
שפות היצירה	רוסית
סוגה	שירה לירית
תקופת הפעילות	מ-1839
בן או בת זוג	Maria Petrovna Fet-Shenshina
פרסים והוקרה	אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 (1852) אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3 (1885)
חתימה

אפנאסי אפנאסייביץ' פט (שמו במקור הגרמני: Foeth; ברוסית: Афанасий Афанасьевич Фет, שינה מאוחר יותר לשנשין (Шеншин, נהגה Shenshín; ‏23 בנובמבר/5 בדצמבר 1820 בנובסיוליקי, באזור אוריול - 21 בנובמבר/3 בדצמבר 1892 במוסקבה) היה משורר רוסי ממוצא גרמני, דמות דומיננטית בשירה הרוסית של שלהי המאה ה-19. חלק מחייו שרת כקצין חיל פרשים בצבא הרוסי.

קורות חייו

מוצאו והתסבוכת המשפטית סביבו

אפנאסי פט היה ילד לא חוקי של אשה גרמניה בשם שרלוטה (לבית בקר) פט. שם המשפחה שלה (פט Foeth) מקורו בשמו של בעלה הראשון, יוהאן פטר, אולם היא נישאה שנית לבעל אחוזה וקצין רוסי בשם אפנאסי נאופיטוביץ' שנשין אותו הכירה בעת שהותו בעיר דרמשטאדט. המשורר פט נולד באחוזה נובוסיולקי של שנשין במחוז מצנסק, שבאזור אוריול. אמו נטשה בזמן הריונה את גרמניה, הלכה שבי אחרי שנשין העשיר ונטשה מאחוריה ילדה בשם קרולינה. נישואיה לשנשין התקיימו כעבור שנתיים בטקס נוצרי אורתודוקסי. בהזדמנות זו שינתה שרלוט פט את שמה לשם הרוסי ייליזבטה פטרובנה שנשינה.

בשנת 1822, בגיל 14, מסיבות הכרוכות במשפט הכנסייתי (התגלה כי לידתו קרתה עוד טרם נישואיה השניים של אמו), שלל בית הדין של הכנסייה האורתודוקסית בעיר אוריול מהנער אפנאסי את הזכות לשאת את השם שנשין, נישל אותו מהאזרחות הרוסית, מתואר האצולה ומהזכות לרשת את אחוזת המשפחה (להבדיל מארבעת אחיו) והכריח אותו להיקרא פט לפי שמו של בעלה הראשון של אמו ולחתום על כל מסמך בחתימה "הזר אפנאסי פט". הסטיגמה של ה"ממזרות" (במובן הנוצרי של המילה) ושל הזרות ותחושות העוול רדפו את אפנאסי פט לאורך כל חייו עד שאחרי שנים ארוכות של הליכים משפטיים ופניות לשלטונות, בשנת 1876 אושר לו סוף-סוף להשתמש בשם המשפחה האריסטוקרטי שנשין. לא ידוע עד היום אם המשורר היה בנו הביולוגי של יוהאן פט או של אפנאסי שנשין. שני הגברים לא הכירו באבהותם. אפנאסי פט, מכל מקום, הרגיש קשור לאביו הרוסי וכפי שצוין נלחם רבות לשאת את שמו.

מקורות מסוימים קשורים בין השאר לספקולציות סביב שמות המשפחה (במיוחד סביב השם "שנשין") וסביב תווי פניו של פט שיערו כי לאביו ה"רוסי" של אפנאסי פט, אפנאסי נאופיטוביץ' שנשין או, להפך, לאמו ה"גרמניה", שרלוטה לבית בקר, או לחשוד שלישי באבהות, פונדקאי מסתורי שניהל רומן עם אמו של המשורר, היה מוצא יהודי, אבל ככל הנראה אין בסיס מוצק להנחות אלה.

העיר וורו עם האגם טאמולה

נעוריו, לימודיו ופעילותו בצבא

החל מגיל 15, מינואר 1835, חונך אפנאסי פט שנשין בפנימיה הגרמנית קרימר (Krümmer) בעיירה ורו (Werro, היום וורו Vőru), שבאזור הבלטי ליבוניה, בדרומה של אסטוניה של היום. לאחר מכן, בשנת 1838 שהה לזמן-מה ב"פנסיון" של ההיסטוריון מיכאיל פוגודין במוסקבה ולאחר מכן נרשם ללמוד ספרות ופילולוגיה קלאסית באוניברסיטת מוסקבה. לימודיו באוניברסיטה נמשכו יותר מכרגיל - כשש שנים. אהב פחות ללכת לקורסים מאשר להתמסר לכתיבת שירים.

אפולון גריגורייב, מבקר ספרות ומשורר

בעידוד חברו האינטימי באוניברסיטה, המבקר לעתיד אופולון גריגורייב, פרסם פט בשנת 1840, על חשבונו, קובץ ראשון של שירים - "פנתיאון לירי". בשנים 1842-1843 פרסם מפירות יצירותיו בכתב העת "מחברות מולדת" ("Otechestvennye zapiski") של קראייבסקי ולפעמים בעיתון "מוסקוביטניק" ("המוסקבאי") וזכה להצלחה רבה. המבקר הדגול ביילינסקי הגדיר אותו כ"משורר המוכשר ביותר" באותה עת במוסקבה והעריך את "שיר הערש" שלו כאחד משלשת הטובים של שנת 1843, יחד עם שני שירים של לרמונטוב המנוח.

אבל, מתוך ציפייה להעלות את הסיכויו להתקבל בעתיד בקרב האצולה, בחר המשורר בקריירה צבאית ובין השנים 1845-1853 שירת ברגימנט של קירסירים (פרשים כבדים). בהיותו מוצב במחוז חרסון שבאוקראינה, התרגל במשך הזמן לאורח חיי חיל המצב והפסיק כל פעילות ספרותית. בכל זאת בעת שרותו בצבא יצא לו להתיידד עם קצין אחר אותו העריץ עוד מימיו במוסקבה, הסופר לב טולסטוי. באוקראינה פגש אפנאסי גם את המוזיקאית הצעירה וענייה ממוצא סרבי מריה לאזיץ' ושני הצעירים התאהבו. אולם, בגלל עונייה, פט לא היה מוכן להתחתן איתה. כעבור זמן מריה לאזיץ' מצאה את מותה בדליקה, ספק תאונה ספק התאבדות. מר גורלה גרם לפט ייסורי מצפון שהציקו לו עוד שנים רבות והשתקפו בכמה משיריו.

חזרתו לעיר הגדולה ולשירה

אחרי שהצליח להחזיר לעצמו את האזרחות הרוסית בשנת 1853 הועבר פט למחוז הצפוני נובגורוד הקרוב לסנקט פטרבורג על מנת לשרת במשמר האולנים של הצאר. בבירה חזר לפקוד את החוגים הספרותיים. בשנות ב-50 של המאה ה-19 היטיבה עמו גם העלייה המחודשת בעניין הציבור בשירה, וקובץ שיריו "שירי א. פט" עורר הדים חיוביים בקרב הקוראים והמבקרים. פט, עדיין לא בטוח בעצמו, הביא את שיריו לעריכתו של ידיד מפורסם אחר, הסופר איוון טורגנייב. מעריכים כיום שלא תמיד העריכה של טורגנייב עשתה חסד עם כתיבתו מפני שסילקה לפי טעמו קטעים שהיו דווקא בעלי ערך במקוריותם ובייחודיותם. החל מ-1854 התארח פט על דפי כתב העת "סוברמניק" ("בן זמננו") יחד עם סופרים חשובים אחרים כמו נקראסוב, שניהל את העיתון, טורגנייב, גונצ'רוב, גריגורוביץ', ומאוחר יותר גם לב טולסטוי. ביקר בגרמניה, בצרפת ובאיטליה. ב-1859 ניתק את הקשרים עם ההנהלה המתקדמת החדשה של "סוברמניק" - צ'רנישבסקי ודוברוליובוב - אך בניגוד לציפיותיו, העיתונות השמרנית, הקרובה אליו מבחינה פוליטית, לא התלהבה מחידושיו השיריים וסירבה לפרסמם.

אחרי 15 שנות עבודה בצבא התכוון לפרוש. דרגתו בשעת הפרישה, זו של "קפטן פרשים ז'וניור" (שטאבס רוטמיסטר) (מעין לוטננט משנה) לא יכלה לתת לו סיכוי כלשהו בתביעותיו לתואר אציל. זאת מפני שכבר ב-1856 הועלה, לאכזבתו, סף הדרישות לקבלת קצינים באצולה על ידי הצאר אלכסנדר השני לדרגת "פולקובניק", כלומר קולונל. באותה תקופה, בשנת 1857 החליט פט להתחתן נישואים מתוך חשבון עם מריה בוטקינה, בת ה-28, בת של סוחר התה האמיד פיוטר בוטקין ואחותו של המשורר וסילי בוטקין. פט השיג, דרך קשר נישואין זה, בעלות על אחוזה בכפר סטפנובקה שבאזור הולדתו, מצנסק. החתונה התקיימה בפריז בכנסיית אלכסנדר הקדוש (Saint Alexandre-sur- Seine). השושבין ("אביר הכבוד") שלו בטקס היה איוון טורגנייב. אחרי פרישתו מהצבא, השתקע פט במוסקבה והתמסר לכתיבה.

מריה בוטקינה בשנת 1905, ציור של ולנטין סרוב

המשך פעילותו הספרותית. מיליטנטיזם אסתטי

בשנת 1863 הוציא לאור שני כרכי שירים - סיכום יצירותיו בעשרים וחמש השנים האחרונות, אך זכה בבקורות לא אוהדות. המבקרים הצעירים, שדגלו בשינויים חברתיים ובקדמה לא אהבו את המשורר הריאקציונר בעיניהם, ה"מזניח" את הסוגיות החברתיות ואת "סבל העם", והמתעניין רק בהנאות האסתטיות של האמנות, ברגשותיו האישיים וברשמים ארעים. לעומת זאת ניקולאי נקראסוב, המשורר האהוב על "המתקדמים" העריך מאוד את שירתו של פט. מתוסכל, נסוג אפנאסי פט לאחוזתו החדשה בסטפנובקה שם דווקא הצטייר כאיש עסקים קשוח. הירבה להחליף ביקורים עם לב טולסטוי ועם טורגנייב, שכניו. התחיל לכתוב פמפלטים שבהם ביטא את עוינותו כלפי הצעירים של שנות ה-60. בהשפעת שופנהאואר ביטא דעות פסימיות לפיהם הכל בעולם הוא רק הבלים וסבל, ושכל התקוות להפוך אותו לטוב יותר הן רק אשליות. הרי דרך העולם היא ש״הזמירים יזללו את הפרפרים״. המבקרים נותרו אדישים אם לא עוינים לכתיבתו של פט עד שתנופת הטרנד art pour l'art ("אמנות לשם אמנות") החזירה לו לבסוף את הערכת הציבור.

שנותיו האחרונות

בשנת 1873 החליט סנאט האימפריה הרוסית להעניק לאפנאסי פט את כל זכויותיו כאציל וכיורש של אפנאסי שנשין. שבע רצון ממה שנראה עד אז בעיניו כתכלית חייו, מכר המשורר את האחוזה בסטפנובקה והתיישב באחוזה רחבת ידיים בשם ורובייבקה בגוברניה קורסק. שם חי ויצר במשך כחמש-עשרה שנים.

בין השנים 1885–1891 פרסם ארבעת קובצי שירים תחת הכותרת "להבות הלילה", כמו כן שני כרכי זכרונות. תרגם גם את ספרו של הפילוסוף האהוב עליו, שופנהאואר, "העולם כרצון וכייצוג" ("Die Welt als Wille und Vorstellung") ואת "פאוסט א' של גתה. כמו כן עשה תרגומים ממחברים מהקלאסיקה הרומאית - ורגיליוס, קטולוס והורטיוס. בזכות תרגומים אלה התקבל כחבר מתכתב של האקדמיה הרוסית למדעים.

תרומתו לשירה הרוסית

נושאי שיריו נוגעים ברגשות פרטיים ובזכרונות אישיים - באהבה הרומנטית - אהבה נכזבת, בטבע - בעיקר נופי מרכז רוסיה, באמנות - בשלמות הפסלים היווניים או רומיים (למשל פסלה של האלה דיאנה) או בהודו של אלהים, הנתפסים בדרך כלל תחת רשמים רגעיים חולפים. פט עשה שימוש באליטרציות, באסוננסים, לעיתים קרובות בהברות מוזיקליות, במשחקי דגש, חידושים במקצב ובחרוזים, פעם השתמש פט בשיר מסוים בשורות של נושאים ללא פעלים. הוא עצמו השווה את שפתו הפואטית ל"שפה האילמת של העלים".

הושפע משירתו של היינריך היינה, וגם ממסורת המשוררים וסילי ז'וקובסקי ופיודור איבנוביץ' טיוטצ'ב ומאוחר יותר גם על ידי שרל בודלר. נחשב כמבשר של האימפרסיוניזם והסימבוליזם בשירה הרוסית והשפיע במיוחד על שירתם של אינוקנטי אננסקי ואלכסנדר בלוק. בניגוד לאופיו המלנכולי שירתו משרה אור ושמחת חיים.

סוף ימיו

במהלך חייו ידע אפנאסי פט שנשין מצבים דיכאוניים חוזרים. בשנות השבעים בחייו סבל תכופות מהתקפי קוצר נשימה בלתי נסבלים וביצע כמה ניסיונות אובדניים שבעקבותם המשפחה השגיחה עליו יום ולילה. היו חשדות כי עצם מותו מהתקף אסתמה או התקף לב התרחש תוך כדי סערת הרגשות שלאחר ניסיון כושל נוסף לשים קץ לחייו בעזרת סכין. נפטר במוסקבה ב-3 בדצמבר1892.

הנצחה

ב-1985 הוכרז כי על שמו ייקרא מכתש פגיעה על כוכב חמה.

ב-1991, לקראת מלאת מאה שנה למותו, הוקמה אנדרטה לזכרו ביישוב וורוביובקה באזור קורסק.

יצירותיו

קובצי שירה:

• הפנתיאון הלירי Лирический Пантеон- 1840
• - קובץ שירים Собрание стихотворений 1892
• - להבות ערב - 5 קבצים, כולל אחד שפורסם לאחר מותו-

Vechernie ogni- Вечерние огни 1891

Шёпот, робкое дыханье (דוגמה של שיר ללא שימוש בפעלים, שהפך למעין מניפסט של "האמנות לשם אמנות" ברוסיה)

Шёпот, робкое дыханье

Трели соловья.

Серебро и колыханье

Сонного ручья.

Свет ночной, ночные тени.

Тени без конца,

Ряд волшебных изменений

Милого лица,

В дымных тучках пурпур розы,

Отблеск янтаря,

И лобзания, и слёзы,

И заря, заря!..

לַחַשׁ, נְשִׁימָה שׁוֹקֶטֶת,

שִׁיר זָמִיר עָלוּם,

בֹּהַק-כֶּסֶף, נִיעַ-רֶטֶט

נַחַל זַךְ רָדוּם.

אוֹר וָצֵל לֵילִי, וְרֶשֶׁת

צֶאֱלֵי עַלְוָה,                          

כֶּשֶׁף שִׁנּוּיֵי אֲרֶשֶׁת

פְּנֵי הָאֲהוּבָה.

שׁוֹשַׁנָּה בְּעַב אוֹדֶמֶת,

לֶשֶׁם, הַבְלָחָה,

וּנְשִׁיקוֹת, וּבְכִי וָדֶמַע,

וּזְרִיחָה, זְרִיחָה!

1850

מרוסית: אלה סוד

פואמות:

• קמע -Талисман 1842
• חלום 1856 -Сон
• Две липки 1856
• סבינה Сабина 1858
• הסטודנט 1884 Студент
• לאופליה К Офелии

ספורת:

• קקטוס 1881

זכרונות "זכרונותי" Мои воспоминания - 1890 "שנות חיי הראשונות" - פורסם ב Ранние годы моей жизни" - 1893). . .

תרגומים: שתי עבודות של שופנהאואר:

• Мир, как воля и представление» - העולם כרצון וייצוג 1880, מהדורה שנייה 1888
• (О четверояком корне закона достаточного основания» (1886

השורש המרובע של עיקרון הטעם המספיק".

• גתה - פאוסט 1882-1883
• יצירות הורטיוס - 1883
• סטירות של יובנליס 1885
• שירי קטולוס - 1886
• אלגיות של טיבולוס 1886
• הספר ה-15 של "מטמורפוזות" מאת אובידיוס 1887
• אנאידה - מאת ורלגיליוס - 1888
• אלגיות של פרופרטיוס - 1888
• סטירות של פרסיוס - 1889
• אפיגרמות של מרטיאליס -1891

כתביו שראו אור בעברית

בדור עתיד אמצא קורא (תרגמה: אלה סוד, פתח דבר ומבואות: זויה קופלמן), אנתולוגיה הכוללת תרגומים לשירים נבחרים של ארבעה משוררים רוסים מן המאה ה-19.תל אביב: גוונים, תשע"ז

שירת פט והמוזיקה

שירים רבים של אפנאסי פט, בעלי מוזיקליות אופיינית, הולחנו על ידי מלחינים או שולבו ביצירותיהם:

• פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי -

למשל: - "רוח שלי, מלאך שלי, חבר שלי" - Moy ghenyi,moy anghel, moy drug -1850

באתר יו טיוב בביצוע זמרת המצוסופרן יקטרינה סמנצ'וק

- "תביני לפחות פעם אחת" - poymi hot raz- מתוך 6 מלודיות אפוס 16 - 1872

- "שאי ליבי איתך" - unossi moyo serdtse - ללא אופוס - 1873

-"אל תתרחקי ממני" - nye othodi ot menya- מתוך 6 מלודיות אופוס 27.

-"לא אגיד לך דבר" - ya tebe nichevo nye skazhu- מתוך 12 מלודיות אופוס 60

• ניקולאי רימסקי-קורסקוב

-"הערב כבה חרישית" - tiho vecher dogorayet מתוך 4 רומנסות אופוס 4 מס.4 - 1866

-"בממלכת הוורדים והיין" - v tsarstvo roz i vina - מתוך 6 רומסנות אופוס 8 - 1868

-"לחש, נשימה שוקטת" -, shopot,robkoye dyhanye מתוך 4 רומנסות אופוס 42 -1897

- "באתי הנה לספר לך..." - ya prishol tebe s privetom- גם כן מתוך 4 הרומנסות אופוס 42 - 1897

-"מבושמת ורעננה עטרת הפאר שלך" -Svezh i dushist tvoy roskoshnyi venok-השיר שלישי ממחזור השירים "באביב" - 1897 Vesnoy.

• פולין ויארדו-גרסיה ( 1821 - 1910)

- "תחינה" - Die Beschwörung לפי אפנאסי פט

-"הכוכבים" - Die Sterne

-"שני הוורדים" - Les Deux Roses מאת לואי פומיי לפי שיר של פט

-תמונות של חצות - Mitternächtige Bilder

-זהר הלילה - Siyala nochj

-הערב כבה חרישית - Tiho vecher dogorayet

• סרגיי רחמנינוב

- "לא אגיד לך דבר" - ya tebe nichevo nye skazhu -ללא אופוס - 1890

- "מזמן באהבה" - Davno v lyubvi אופוס 14 מס. 3 - 1896.

-"בשקט הלילה הסודי" - v molchanyi nochi taynoy - - מתוך 6 רומנסות אופוס 4 .

באתר יו טיוב -בביצוע דמיטרי חורוסטובקי

"האיכר" - Obrotchik - נחשב פסגה של ה14 הרומנסות אופוס 34, ברוח דתית סלבית

• אלכסנדר יגורוביץ' ורלאמוב

-На заре ты ее не буди אל תעיר נא אותה עם זריחה...

באתר יו טיוב בביצוע של הטנור סרגיי למשב

באתר יו טיוב בביצוע של גלינה פיסארנקו

• ניקולאי מטנר

-הפרפר - Babochka -ואלס -Valse אופוס 37 מס 4- הלא תמול שלשום בצלילים קסומים... Davno li pod volshebnye zvuki

• אנטון ארנסקי

-הנחש - Zmey - אופוס 64 מס.5

-הלא תמול שלשום בצלילים קסומים... Davno li pod volshebnye zvuki אופוס 48 מס.5

-רביעייה קולית אופוס 57 בליווי צ'לו על מילים של אפנאסי פט

• אלכסנדר פון זמלינסקי

הליל הקדוש Heilige Nacht - בתרגומו לגרמנית של בודנשטדט - פורסם ב 1897

• ניקולאי מיאסקובסקי - רומנסה - ללא אופוס
• סופיה גוביידולינה - קונצרטו לתזמורת סימפונית ולjazz band-

כולל הקלטה של קולות סופרן על טקסט של אפנאסי פט - 1976

• טטיאנה סמירנובה - 7 שירים מאת אפנאסי פט - אופוס 70 מס 1 -

1988

• לרה אאורבך - "עץ לבנה עצוב" אופוס 15 לסופרן או מצוסופרן ופסנתר - 1990

מלחינים אחרים שהלחינו שירים של פט : פיוט פטרוביץ' בולאחוב (1822 - 1885); אכילס ניקולאייביץ' אלפראקי (1846 - 1919); צ'יגיר; גיורגי אדוארדוביץ' קוניוס (1862 - ); אופרוסימוב; שיריאייב; ניקולאי ארציבושב

לקריאה נוספת

• ד.ד. בלגוי - העולם כיופי(ברוסית) - א. פט - להבות ערב - מוסקבה 1981
• - 1965 D.S.Mirskij - Storia della letteratura russa Garzanti ,

ד.ס. מירסקי - תולדות הספרות הרוסית, הוצאה לאור גרצאנטי, 1965

• Klenin, Emily (UCLA): The Poetics of Afanasy Fet. Köln: Böhlau, 2002 (Bausteine zur Slavischen Philologie und Kulturgeschichte 39).

(אמילי קלנין - הפואטיקה של אפנאסי פט - 2002 קלן, בו'לאו)

• Charles A Moser ed.- Cambridge History of Russian literature

Cambridge University Press 1992

• Nicolas Ross - L'Eglise Saint Alexandre -sur-Seine

Cerf histoire - Institut d'Etudes slaves, Paris 2005 (בצרפתית) - ניקולה רוס - הכנסייה אלכסנדר הקדוש על נהר סנה - סרף היסטואר - המכון לחקר תרבויות סלביות. פריז 2005

• Richard F. Gustafson - The Imagination of Spring:The Poetry of Afanasi Fet, Yale Russian and East European Series, Yale University Press New Haven, 1966

• Brigitte Francois- Sappey et Gilles Cantagrel (dir) -

Fayard, 1994 Guide de la mélodie et du lied (בריז'יט פרנסואה - סאפיי וז'יל קנטגרל (עורכים) - מדריך למלודיות וללידר הוצאה לאור פאיאר, פריז, 1994

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אפנאסי פט בוויקישיתוף

• ז'אן קלוד פולה - המורשת הספרותית האירופית כרך 12 -הוצאת לאור דה בק אוניברסיטה,1992, פריז

Jean Claude Polet - Patrimoine littéraire européen - vol.12 , De Boeck Université, 1992, Paris

• מייקל פרסגלאב על "אנציקלופדיה הספרותית" באינטרנט
• האיגוד התרבותי "אקו" ברשת לפי העיתון "נואובי ארגומנטי" 27/2004 "Nuovi Argumenti"

באתר באיטלקית לתרבות רוסית E-zine ufficial dell'Asscoiazione culturale "Eco" - Russianecho

• אנציקלופדיה יהודית רוסית, מהדורה ראשונה, 1995, מוסקבה
• הליד ואמנות השיר
• אפנאסי פט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אפנאסי פט (1820-1892), דף שער בספרייה הלאומית
• אפנאסי פט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אפנאסי פט, באתר Discogs (באנגלית)

משיריו:

• ב"ספריה הציבורית האלקטרונית" הרוסית
• כמה שירים בתרגום לאנגלית מאת יבגני בונוור