אנדרה הענק

אנדרה רנה רוסימוף
André Roussimoff

לידה	19 במאי 1946 גרנובל, צרפת
פטירה	28 בינואר 1993 (בגיל 46) פריז, צרפת
שם במה	אנדרה הענק
כינוי	הפלא השמיני של העולם
משקל	235 קילוגרם
גובה	2.24 מטרים
לאום	צרפתי
קריירה מקצוענית	1964–1991 (כ־27 שנים)
מאמנים	פרנק ולואיס אדוארט קרפנטייר
ליגות	National Wrestling Alliance WWE
היכל התהילה	היכל התהילה של ה-WWF לשנת 1993 היכל התהילה של ההיאבקות המיקצועית לשנת 2002 היכל התהילה של WON לשנת 1996
מידע אישי
מספר צאצאים	1

אנדרה רנה רוסימוף (באנגלית: André René Roussimoff; ‏19 במאי 1946 – 28 בינואר 1993), שכונה אנדרה הענק, היה שחקן ומתאבק מקצועי צרפתי שאובחן באקרומגליה, הפרעה הורמונלית שגרמה לגופו לגדול באופן חריג, משקלו נע בין 240 ל-290 ק"ג. הוא כונה "הפלא השמיני של העולם". על-פי ארגוני ההיאבקות, גובהו היה 2.24 מטרים. רוסימוף התפרסם מאוד כאשר הופיע בסרט "הנסיכה הקסומה" בתפקיד הענק פזיק.

קורות חיים

רוסימוף נולד בצרפת להורים מהגרים, מבולגריה ופולין. כבר בהיותו ילד החל להראות סימנים של ענקיות, כאשר בגיל 12 הגיע לגובה 190 סנטימטרים ולמשקל 110 קילוגרם. חרף היותו תלמיד טוב, הוא החליט לעזוב את בית הספר, ובהמשך גם עזב את ביתו במהלך גיל ההתבגרות, במטרה להיות מתאבק מקצועי. כאשר החל להתאבק, הפריזו משווקי הקרבות בגודלו, כדי ליצור הרתעה.

קריירה

את תחילת הקריירה הוא החל בארגונים קטנים במיוחד באזור מונטריאול. ב-26 במרץ 1972 הוא חתם בארגון ה-WWF וקיים את הופעת הבכורה שלו בקרב מבוים נגד דמות המתאבק באדי וולף, במדיסון סקוואר גארדן שבעיר ניו יורק.

באותו הזמן עסק רוסימוף גם במשחק והופיע בסדרת הטלוויזיה "סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים" ובסרט "הנסיכה הקסומה".

שנות השבעים

דמותו של רוסימוף הייתה רווית יחסי ציבור וסופרלטיבים לרוב. נאמר עליו שהוא מעולם לא ניסה את כוחו האמיתי כי הוא פחד מהנזק שהוא עלול לגרום. מתאבקים עמיתים מספרים שתמיד היה נוח לעבוד איתו בזירה, שהוא לא פגע בהם ואף היה מגונן במעט. על פי אחת מהאגדות, רוסימוף שתה פעם חבית בירה שלמה ולא השתכר. על פי סיפור אחר, הוא נרדם פעם בלובי של בית מלון והיות שאף אחד לא הצליח להרים אותו לחדר, הביאו שמיכה ללובי וכיסו אותו שם.

הוא היה לאחת הדמויות האהובות ביותר בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים בתחום ההיאבקות המקצועית. דמותו של רוסימוף ב-WWF תויגה כבלתי מנוצחת, עד להפסדה הראשון להאלק הוגאן, שהיה המתאבק האהוד ביותר באותה תקופה.

רוסימוף השתתף במספר רב של עלילות במסגרת ארגון ה-WWF, בהן עומתה דמותו עם דמויות מתאבקים רבים אחרים, כגון איירון שיק, עבדוללה הקצב, סטן האנסן, ארני לאד וקילר קאן. היריבות בין דמותו של רוסימוף לדמותו של קאן הייתה לאחד משיאי העלילה באותן שנים. רגלו של רוסימוף נשברה בתאונה ביתית והלה נאלץ לפרוש לכחצי שנה מעולם ההיאבקות בזמן שהחלים. תסריטאי הארגון ניצלו זאת כדי לקדם את הקרב בין דמותו לבין דמותו של קאן כ"קרב נקמה", כאשר הסיפור שנרקם תיאר כיצד מאמנו של קאן גרם לפציעה.

שנות השמונים

רוסימוף המשיך להיות פופולרי גם בשנות השמונים, על אף שדמויות המתאבקים מולן הופיע השתנו כבר. במקום קאן נבחר לאויבו המושבע המתאבק ביג ג'ון סטאד ודמות מאמנו בובי הינן, שהיה גדל גוף גם הוא, אך לא בממדיו של רוסימוף. רוסימוף עומת עם דמויות רבות שהשתתפו בעלילה הפתלתלה, שגם הפעם רתמה פציעות אמיתיות ומזויפות של השחקנים לטובת גחמות התסריטאים.

בשנת 1982 השתתף בסרט קונאן המשמיד.

רוסימוף המשיך לעסוק בהיאבקות, ובשנת 1987 החליטו תסריטאי הארגון להפוך את דמותו ל"רעה". על כן צוותה דמותו לדמותו של בובי הינן, שהיה מאמנו של סטאד. שיא העלילה היה כאשר רוסימוף חזר להתעמת עם דמותו של טרי בוליאה "האלק הוגאן", שהיה ונותר המתאבק הבכיר בארגון. שתי הדמויות הנצות נלחמו זו בזו בקרב מבוים למול אצטדיון הומה קהל בדטרויט. הקרב, שנצפה על ידי אוהדים רבים, נחשב לנקודת מפנה בתחום ההיאבקות וסימל את תחילת "תור הזהב" של המפעל.

דמותו של רוסימוף המשיכה להתעמת תדירות עם דמותו של בוליאה במהלך השנים הבאות. המאבקים בין שתי הדמויות היו למרכז העלילה והקרבות המבוימים שניפקו היו לעתירי רייטינג. דמותו של רוסימוף החלה לסוג לקראת סוף העשור, עד אשר פרש סופית מעולם ההיאבקות ב-1991 וחזר לביתו בצרפת.

אקרומגליה

רוסימוף התמודד עם אקרומגליה מגיל צעיר.

יש הטוענים כי רוסימוף נהג לצרוך אלכוהול בכמות מופרזת בשביל למסך את הכאבים שהוא התמודד איתם כתוצאה מאקרומגליה. ג'ייסון ההיר, במאי הסרט הדוקומנטרי "Andre the Giant", התייחס להרגלי השתייה של רוסימוף בריאיון לאתר האינטרנט ניו יורק פוסט. "אנשים נוהגים להיזכר בסיפורי השכרות שלו בצורה הומוריסטית (...) אבל אם אתם חושבים על זה לעומק, זה הגיע ממקום מאוד עצוב".

לאורך חייו התמודד רוסימוף עם כאבים חזקים מאוד ושורה של תופעות אשר נלוו אל הבעיה הרפואית שלו, כולל: איברים מוגדלים, תנועה מוגבלת, כאבי ראש איומים ועוד.

בבגרותו ניתנה לו הזדמנות לעבור ניתוח מיוחד להסרת גידול האדנומה בראשו (אשר גרם לאקרומגליה), במטרה להפחית את תופעות הלוואי של המחלה - אך הוא סירב. בראיון איתו התייחס רוסימוף להחלטה זו: (...) "אין לי כוחות על-טבעיים, אני פשוט עצמי (...) מה שאלוהים נתן לי, בזה אני משתמש בשביל להתפרנס".

מותו

רוסימוף מת בשנתו ב-28 בינואר 1993 כתוצאה מאי ספיקת לב. היה זה שבועות ספורים לאחר מות אביו. גופתו נשרפה ואפרו פוזר בחווה שבבעלותו בקרוליינה הצפונית. כמה שבועות מאוחר יותר הוקם היכל התהילה של ה-WWF ורוסימוף נבחר לראשון להיכנס אליו.

פילמוגרפיה נבחרת

• סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים (1976) - ביגפוט
• קונאן המשמיד (1984) - דאגות' (האל הרע)
• מיקי ומוד (1984)
• הנסיכה הקסומה (1987) - פזיק

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדרה הענק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אנדרה הענק (באנגלית)
• אנדרה הענק, באתר WWE.com להיאבקות מקצועית
• אנדרה הענק, באתר Online World of Wrestling
• אנדרה הענק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אנדרה הענק, באתר AllMovie (באנגלית)
• אנדרה הענק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• כתבה על חייו בעיתון הארץ, 18 בפברואר 2019
• אנדרה הענק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)