אמל אסעד
 | |
| אמל אסעד (משמאל) עם שייח' דרוזי בלבנון | |
| לידה |
7 בספטמבר 1955 (בן 69) עספיא, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1973–1999 (כ־26 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפוריםמבצע ליטני  מלחמת לבנון המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
  | |
אמל אסעד (נולד ב-7 בספטמבר 1955) הוא קצין צה"ל דרוזי-ישראלי בדימוס בדרגת תת-אלוף. במהלך שירותו הצבאי לחם בקרב החווה הסינית, פיקד על גדוד 932 בחטיבת הנח"ל, היה מפקד חטיבת מנשה, סגן מפקד היק"ל ומפקד מנהלת תיאום וקישור.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסעד נולד בכפר עספיא שעל הר הכרמל, למשפחה של חקלאים דרוזים. הוא השני מבין עשרה אחים ואחיות. סיים את לימודי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים בבית הספר הממלכתי בכפר עוספיא, ולאחר מכן עבר ללמוד בבית הספר התיכון עירוני א' שבחיפה.
שירותו הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1973 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890. אסעד הוא בין הדרוזים הראשונים שהתגייסו לחטיבה. בצנחנים עבר אסעד מסלול הכשרה כלוחם וכן השתתף במלחמת יום הכיפורים, לחם בקרב החווה הסינית ונפצע מרסיס קרוב לעינו. בהמשך עבר קורס מ"כים חי"ר ושירת כמפקד כיתה. אסעד השלים קורס קציני חי"ר ועם סיומו שב לצנחנים כמפקד מחלקה בגדוד 890. לאחר מכן שימש כסגן מפקד פלוגת מאי 76' בגדוד, ועזב כחודש לפני אסון הנ"ד בו נספו 44 מבין החיילים וחברי הסגל בפלוגה בהתרסקות מסוק בבקעת הירדן. לאחר מכן שימש במספר תפקידי פיקוד בחטיבה ובהם: מפקד פלוגה של מחזור פברואר 1977, כולל במהלך מבצע ליטני ולאחר מכן סגן מפקד גדוד 890. בשנים 1978–1980 שימש כמפקד פלחה"ן צנחנים,[1] בין היתר במבצע סיגל. אסעד לחם במלחמת לבנון הראשונה, בקרבות שניהלה החטיבה, בפיקוד יורם יאיר, מן הנחיתה מן הים בשפך אוואלי ועד מבואות ביירות.[2]
בשנת 1983 מונה למפקד גדוד 932, בתפקידו כיהן עד שנת 1984. ב-1991 מונה למפקד חטיבת מנשה האחראית על מרחב ג'נין. בזמן פיקודו בג'נין קיבלה חוליית 'הפנתר השחור' מכה קשה כאשר מרבית חבריה נעצרו או חוסלו. מספר המבוקשים ירד מ-230 ל-30 בשנת 1993, בהמשך שימש מפקד חטיבה 5, לאחר מכן מונה לסגן מפקד יק"ל. ב-1998 הועלה לדרגת תת-אלוף, והיה לדרוזי השלישי המגיע לדרגה זו. תפקידו האחרון היה מפקד מנהלת תיאום וקישור. שנה לאחר מכן פרש מצה"ל, לאחר 26 שנות שירות.
חייו הפוליטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו מהצבא, הצטרף אסעד למפלגת המרכז בראשותו של יצחק מרדכי. סמוך למועד הבחירות שובץ ברשימה במיקום לא ריאלי (17), והחליט לעזוב את המפלגה החדשה. הוא הצהיר על תמיכתו בליכוד באותן בחירות, ואף מונה לסגן יו"ר מטה הבחירות בליכוד,[3] אך החליט לא להצטרף ולסיים את הניסיון הפוליטי.
עסקים ופעילות חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הניסיון הפוליטי של אסעד, הוא החל לעבוד במגזר העסקי הפרטי, והחל לייעץ לחברות (בהן "בזק", "קליל" ו"דור פילם"), בנושא פנייה למגזר הערבי בישראל ובארצות ערב. הצטרף לדירקטוריון התעשייה הצבאית לישראל, בה היה הדרוזי הראשון שכיהן כחבר דירקטוריון. כן כיהן בדירקטוריון רשות שדות התעופה. כיום משמש גם מנכ"ל חברת 'טיירק' למיחזור צמיגים. במאי 2012 מונה לחבר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל.
ב-2012 יזם את פרויקט בשביל הבנים הדרוזים במטרה להנציח את החיילים הדרוזים. הפרויקט כולל יצירת מסלול טיולים שיעבור בכל כפרי הדרוזים, מהכרמל, הגליל העליון והגליל התחתון. פתיחת המסלול צפויה בסוף אוקטובר 2015.[4]
ב-15 במרץ 2017 נעצר בחשד לקשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים.[5] הוא נחשד שניצל את מעמדו כדירקטור בתעשייה האווירית, כדי להשיג עבודות עבור חברת "דרוזנט", שבה יש לו אחזקות. החקירה הובילה לעסקת טיעון.[6]
אסעד הוא מהפעילים בעדה הדרוזית בעד ביטול ושינוי חוק הלאום שעבר ביולי 2018.
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2023 השתתף בתוכנית הטלוויזיה התיעודית "מדורות השבטים" של כאן 11.[7]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא לאשתו, סוהיר אסעד, בשנת 1983, בכפר עספיא. ב-1984 נולדה בתם הבכורה, ראיה, וב-1987 נולד בנם אמיר. ב-1989 עברו להתגורר בקיבוץ יד מרדכי במסגרת תפקידו הצבאי, וב-1991 עברו לקיבוץ בית אלפא במסגרת תפקידו כמח"ט ג'נין. ב-1992 נולד בנם השלישי רם, וכעבור שנתיים נולדה בתו הרביעית של אסעד, רים.
באותה שנה נהרג אביו אסעיד, בהתהפכות טרקטור בכפרו. שנה לאחר מכן חזרה המשפחה להתגורר בכפר עוספיא.
ב-12 בספטמבר 1993 נהרג אחיו הצעיר, וופא אסעד ממארב של חוליית מחבלים בפיקודו של עימאד עקל בזמן סיור ברצועת עזה.[8]
כיום מתגוררת המשפחה בכפר עספיא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמל אסעד, דרוזים, צאו נגד אסד, באתר ynet, 20 בפברואר 2012
- אמל אסעד, אין שוק למיחזור צמיגים בארץ - איפה הפנצ'ר?, באתר ynet, 26 בינואר 2012
- ריאיון עם אמל אסעד, בפורטל הכרמל
- ריאיון עם אמל אסעד על חברת "טיירק", בפורטל הכרמל
- ספיר פרץ, "לא רוצה להשתמש במילה אפליה, אבל יש תחושה לא נעימה", באתר גלובס, 11 במאי 2010
- אלי אשכנזי, התא"ל הדרוזי הראשון ופעיל חברתי: הבכיר שנעצר בפרשת התעשייה האווירית, באתר וואלה, 16 במרץ 2017
- אמל אסעד: הממשלה בגדה בעדה הדרוזית | שרה נתניהו קראה את התוכנית שלי, הסכת אפרכסת, 5 ביולי 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשימת מפקדי פלוגת ההנדסה החטיבתית של הצנחנים, באתר חטיבת הצנחנים.
- ^ "תא"ל (מיל') אמל אסעד סמג"ד ב' 890 בשל"ג", במחנה, 6 ביוני 2012, עמוד 27
- ^ אמל אסעד התמנה לסגן יו"ר מטה הבחירות של הליכוד, באתר גלובס, 18 באפריל 1999
- ^ אמל אסעד הוגה פרויקט בשביל הבנים, פורטל הכרמל והצפון, 6 באוקטובר 2015
- ^ אלי סניור, תא"ל במיל אמל אסעד חשוד בשחיתות בתעשייה האווירית, באתר ynet, 15 במרץ 2017
- ^ עסקת טיעון בפרשת תא"ל אמל אסעד, פורטל הכרמל והצפון, 18 בפברואר 2020
- ^
סדרה תיעודית חדשה 📽️ מדורות השבטים | פרק 1 - הסדר יחזור על כנו: שנים 1993 עד 2000, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 54:42)
- ^ סמל וופא אסעד, באתר גל-עד
מפקדי חטיבה 5 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבת מנשה 
| |
|---|---|
|