אלכסנדר ורנק
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1782 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
31 במרץ 1843 (בגיל 61) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית העלמין טיחווין |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1803) |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אוריינטליזם |
| פרסים והוקרה |
מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1803) |
  | |
אלכסנדר ורנק (באנגלית: Alexander Varnek; 1782 – 1843 ) היה צייר רוסי, שנודע בזכות דיוקנאותיו של דמויות החברה הרוסית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא היה תלמידם של דמיטרי לויצקי וסטפן שצ'וקין באקדמיה הקיסרית לאמנויות.[1] הוא יצא לאירופה (1801–1809) כנציג האקדמיה ולאחר מכן חזר כפרופסור ויועץ.[2]
יחד עם אמנים אחרים מהתקופה, ורנק היה מוגבל בבחירת נושאי הציור שלו בשל האקלים הפוליטי והצנזורה שפעלו, במיוחד בתקופת שלטונו של ניקולאי הראשון. תחת הצנזורה, ציפו מהאמנים להיות שאננים לגבי תנאי החיים הרוסיים. הם התפרנסו מפטרונים שהזמינו עבודות, וכמעט ולא סטו מנושאים דתיים והיסטוריים מקובלים, בעוד שאמנים שבחרו את הנושאים שלהם נטו להסתפק בציור "נושאים בטוחים".[3] לפיכך, המומחיות של ורנק הפכה לפורטרטים. בֿימי חייו הוא נחשב כ"אמן מפורסמים".[4]
יצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא זכה לציון בציור המופתי שלו, בצביעה ההרמונית, אם לא החיה במיוחד, ביכולת ללכוד דמיון קרוב, בתאורה מתאימה, ובכלל בביצוע שלו ללא קישוטים. בני זמנו העריכו מאוד את דיוקנאותיו, וכתוצאה מכך הוא יצר יצירות רבות מסוג זה: דיוקן של מאדאם ח'טובה (אשתו של הגנרל אלכסנדר איליך ח'טוב), דיוקן בגודל טבעי של הרוזן אלכסנדר סטרוגנוב, דיוקן של נשיא האקדמיה לשעבר, אלכסיי אולינין, והציורים "ראשו של טורקי צעיר", " ילד עם כלב", ו"כנר".
בנוסף, ורנק צייר אייקונים המייצגים את הבשורה ואת ארבעת האוונגליסטים. אלה האחרונים נמצאים בקפלה של האקדמיה לאמנויות.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
טורקי צעיר -
דיוקן ואסיל סטסוב -
דיוקן אלכסיי אולינין -
דיוקן אנה ברונינה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gosudarstvennyĭ russkiĭ muzeĭ, The Russian Museum: A Short Guide: Ancient Russian Art, 18th Century Art, Art in the First Half of the 19th Century, Saint Petersburg, (Russia), Foreign Languages Publishing House, 1955, p. 106; Hunter-Stiebel, P., Stroganoff: the palace and collections of a Russian noble family, Portland Art Museum in collaboration with Harry N. Abrams, 2000, p. 161
- ^ Neverov, O., Borisovich, M P., The Hermitage: Essays on the History of the Collection, Slavia Art Books, 1997, p. 71
- ^ Perkins, E.L., "Nicholas I and the Academy of Arts," Russian History, Vol. 18, No. 1, 1991
- ^ Neverov, O., Borisovich, M P., The Hermitage: Essays on the History of the Collection, Slavia Art Books, 1997, p. 14