איסור משכב בהמה

איסור משכב בהמה
(מקורות עיקריים)

מקרא	ויקרא, י"ח, כ"ג
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, לאו שמ"ח, לאו שמ"ט ספר החינוך, מצווה ר"י, מצווה רי"א

איסור משכב בהמה הוא מצוות לא תעשה מן התורה, האוסרת קיום יחסי מין בין אדם לבהמה. איסור זה הוא חלק מאסורי עריות (יחסי מין אסורים), ועונש העובר עליו הוא סקילה.

יש מהראשונים שהסתפקו האם איסור זה נכלל בשלוש העבירות החמורות, וחל עליו דין ייהרג ואל יעבור.

בתורה איסור זה מחולק לשני איסורים: איסור אחד לאדם הרובע בהמה, ואיסור שני לאשה הנרבעת על ידי בהמה. בהתאם לכך, בספרי המצוות נמנה איסור זה בשני לאווים נפרדים.

מקור האיסור

בתורה נזכר איסור משכב בהמה בארבעה מקומות:

• ”כָּל-שֹׁכֵב עִם-בְּהֵמָה, מוֹת יוּמָת.” (שמות, כ"ב, י"ח),
• ”וּבְכָל-בְּהֵמָה לֹא-תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה-בָהּ וְאִשָּׁה לֹא-תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא.” (ויקרא, י"ח, כ"ג),
• ”וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה--מוֹת יוּמָת; וְאֶת-הַבְּהֵמָה, תַּהֲרֹגוּ. וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ--וְהָרַגְתָּ אֶת-הָאִשָּׁה, וְאֶת-הַבְּהֵמָה; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם.” (ויקרא, כ', ט"ו–ט"ז).
• ”אָרוּר שֹׁכֵב עִם-כָּל-בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן.” (דברים, כ"ז, כ"א)

עונש השוכב

עונש השוכב עם בהמה הוא בסקילה, אחת ממיתות בית דין, בתלמוד למדו דין זה מסמיכות הפסוק 'מכשפה לא תחיה' שדינה בסקילה לדין משכב בהמה.

בן עזאי אומר: נאמר (שמות כב, יז): 'מכשפה לא תחיה', ונאמר (בפסוק הבא): 'כל שוכב עם בהמה מות יומת'. סמכו עניין לו, מה שוכב עם בהמה בסקילה - אף מכשפה בסקילה. אמר לו רבי יהודה: וכי מפני שסמכו עניין לו נוציא זה לסקילה?!

עובר ירך אמו

התורה אוסרת להקרבה בהמה שנרבעה וקויימו בה יחסים על ידי אדם. אם הייתה הבהמה מעוברת, גם הוולד אסור בהקרבה, זאת גם לפי הדעה האומרת שהוא לא נחשב כחלק מגוף אמו, לפי דעתו של רבא, שכן הוא נהנה מהרביעה באופן נפרד.

לא נחשדו ישראל

הרמב"ם מרחיב על כך בהלכות איסורי ביאה, ובמסכת בבא מציעא, רב יוסף אוסר על אלמנה לגדל כלב מחשש שכזה. יחד עם זאת, מקובל להניח שבני ישראל אינם נחשדים במשכב בהמה וכי האיסור שלעיל נועד על מנת למנוע לשון הרע.

ראו גם

• משכב בהמה