אטול
אָטוֹל[1] (באנגלית: Atoll) הוא סוג של אי בעל מבנה טבעתי המצוי באוקיינוסים טרופיים. מבנהו הטבעתי יכול להיות פתוח או סגור והוא למעשה שונית אלמוגים המַקיפה לגונה רדודה. הלגונה נוצרה בשל שקיעת הר געש, לעיתים שרידיו עדיין בולטים מעל המים.
רבים מאיי האוקיינוס השקט הם אָטוֹלִים. מרבית האטולים הם זעירים, בלתי מאוכלסים והצמחייה בם מועטה, אך קיימים גם אטולים גדולים בשטח אלפי דונם המכוסים בצמחייה ומיושבים.
כבר בשנת 1842 תיאר צ'ארלס דרווין את האטולים כסוג של איים והציע הסבר להיווצרותם, בהתבסס על תצפיות שערך במהלך מסעותיו באונייה "ביגל" בין השנים 1831–1836.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המילה "אָטוֹל" במילה "אָטהוֹלוּ" בשפת דיבהי, שפה הודו-ארית המדוברת באיים המלדיביים. היא נכנסה לשימוש במובן המקובל כיום בעקבות פרסומיו של צ'ארלס דרווין ב-1842, ובהם תיאר את האטולים כסוג של איים, והציע הסבר להיווצרותם בהתבסס על חמש שנות תצפית שערך במהלך מסעותיו באונייה "ביגל" (1831–1836).
המילה רווחת כרכיב ראשון בשמות מקומות, כגון: אטול קאפו ואטול נונו באיים המלדיביים.
תפוצה וגודל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריכוזי אטולים קיימים באוקיינוס השקט (איי טואמוטו, איי קרוליין, איי מרשל, טריטוריית איי ים האלמוגים וקבוצות האיים של קיריבטי, טובלו וטוקלאו), ובאוקיינוס ההודי (באיים המלדיביים, לקשאדוויפ, ארכיפלג צ'גוס וסיישל). באוקיינוס האטלנטי אין ריכוזים גדולים של אטולים להוציא שמונה אטולים מזרח לניקרגואה השייכים למחוז סן אנדרס ופרובידנסיה בקולומביה.
שוניות אלמוגים משגשגות אך ורק במים חמים באזורים טרופיים וסובטרופיים ולכן אטולים מצויים רק באזורים אלה. האטול הצפוני ביותר בעולם הוא אטול קורה (Kure) באוקיינוס השקט אשר מיקומו 28°25′N 178°20′W / 28.417°N 178.333°W. האטולים הדרומיים ביותר בעולם מצויים בשונית אליזבת, חלק מטריטוריית איי ים האלמוגים בים טסמן, ומיקומם 29°57′25″S 159°4′32″E / 29.95694°S 159.07556°E. אין אטול הממוקם על קו המשווה עצמו, קצהו הדרומי של אטול ארנוקה, שהוא חלק מקיריבטי, נמצא רק 12 ק"מ מצפון לקו המשווה.
האטולים הגדולים בשטחם בעולם (שטח השונית, הלגונה והיבשה) הם:
- שונית סיה דה מלהה (Saya de Malha Bank) במערב האוקיינוס ההודי (35,000 קמ"ר) שקועה כולה מתחת לפני הים בעומק מינימלי של 7 מטרים.
- שונית לנסדאון (Lansdowne Bank) ממערב לקלדוניה החדשה (21,000 קמ"ר) שקועה כולה מתחת לפני הים בעומק מינימלי של 3.7 מטרים.
- שונית צ'גוס הגדולה (12,642 קמ"ר), שטח יבשתי 4.5 קמ"ר.
- שונית ריד בים סין הדרומי (8866 קמ"ר) שקועה כולה מתחת לפני הים בעומק מינימלי של 9 מטרים.
- שונית מקלספילד בים סין הדרומי (6448 קמ"ר) שקועה כולה מתחת לפני הים בעומק מינימלי של 9.2 מטרים.
היווצרות אטול
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ההסבר של דרווין, טיפוסי איים שונים באוקיינוס מייצגים שלבים שונים בתהליך רציף של שקיעה וסחיפה של איים געשיים. תחילתם כהר געש המתרומם מעל פני הים. במים החמים סביב שולי האי מתפתחת שונית אלמוגים, הגדלה כלפי מעלה בעת שהאי שוקע. השונית נבנית בצידה החיצוני הפונה לים, ואילו בצידה הפנימי התנאים אינם מאפשרים זאת, ובהדרגה שוקע צד זה ונוצרת לגונה בינו לבין מרכז האי. מצב זה - של אי געשי המוקף ב"שונית-מחסום" המופרדת ממנו בלגונה - מכונה "כמעט אטול", וניתן לראותו באי בורה בורה ובאיים נוספים בארכיפלג איי החברה שבפולינזיה הצרפתית. בהמשך התהליך שוקע כל האי הגעשי ורק השונית המקיפה אותו שורדת מעל פני הים. זהו השלב שבו הופך האי לאטול. היווצרות אטול נמשכת כ-30 מיליון שנים.
אטולים הם תוצר של פעילות ביולוגית, ולכן הם נוצרים רק באקלים טרופי בו המים חמים ומאפשרים את גידול האלמוגים ובניית השונית. איים געשיים באקלים קר יותר סופם שיישחקו וישקעו באופן מוחלט מבלי להותיר עקבות מעל פני המים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופסור משה ברור, "אטול", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 3), הוצאת יבנה, תשס"א
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אטול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאוגרפיה פיזית | ||
---|---|---|
תחומים | גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • אוקיינוגרפיה • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | |
מונחים יבשתיים | קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה | |
מונחים ימיים | אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מפרצון • מצר ים • יובל | |
ראו גם גאוגרפיה פיזית – מונחים |