אוסטריה במשחקים האולימפיים
 | ||||||
 | ||||||
| המשלחת האוסטרית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | AUT | |||||
| שם | הוועד האולימפי האוסטרי | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| מדליות חורף | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
אוסטריה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדה הראשונה שנערכה בעת החדשה, אולימפיאדת אתונה (1896). באותה העת הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, אך ברישומי הוועד האולימפי הבינלאומי נרשמו הישגי הספורטאים האוסטרים בנפרד מהישגיהם של עמיתיהם ההונגרים, והם יוחסו בדיעבד לאוסטריה. במלחמת העולם הראשונה נפרדו אוסטריה והונגריה למדינות עצמאיות, ושתיהן לא הורשו להשתתף באולימפיאדה הראשונה שנערכה לאחר מכן, אולימפיאדת אנטוורפן (1920). באולימפיאדת פריז (1924) השתתפה אוסטריה לראשונה כמדינה עצמאית, והיא משתתפת מאז במשחקים באופן קבוע.
לאורך השנים צברו הספורטאים האוסטרים במשחקי הקיץ 96 מדליות, בהן 20 מדליות זהב. הענפים המצליחים ביותר היו קאנו/קיאק (14 מדליות, מהן 3 מדליות זהב), הרמת משקולות (9 מדליות, מהן 3 מדליות זהב) ושיט (8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב).
באולימפיאדות החורף, בהן משתתפת אוסטריה מאז היווסדן ב-1924, הישגיה של אוסטריה גבוהים בהרבה. הספורטאים האוסטרים צברו במשחקים אלה 250 מדליות, בהן 71 מדליות זהב. אוסטריה מדורגת במקום השישי בטבלת המדליות של כל הזמנים במשחקי החורף, אחרי נורווגיה, ארצות הברית, ברית המועצות, גרמניה וקנדה. הענפים בהם בלטו האוסטרים במיוחד היו סקי אלפיני עם זכייה ב-128 מדליות, בהן 40 מדליות זהב, יותר מכל מדינה אחרת; קפיצות סקי - ענף בו מדורגת אוסטריה במקום השלישי, אחרי פינלנד ונורווגיה, עם 27 מדליות מהן 7 מדליות זהב; החלקה אמנותית עם 20 מדליות, מהן 7 מדליות זהב. אוסטריה מדורגת במקום הרביעי בענף זה, אחרי ארצות הברית, רוסיה וברית המועצות; לוז' עם 25 מדליות, בהן 6 מדליות זהב, המקנות לאוסטריה את המקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי גרמניה, גרמניה המזרחית ואיטליה; סקי נורדי משולב, ענף בו אוסטריה מדורגת במקום הרביעי, אחרי נורווגיה, גרמניה ופינלנד, עם 16 מדליות, בהן 3 מדליות זהב; וגלישת שלג, ענף בו אוסטריה גם מדורגת במקום הרביעי, אחרי ארצות הברית, שווייץ וקנדה, עם 11 מדליות, בהן 5 מדליות זהב.
שתי אולימפיאדות חורף נערכו על אדמת אוסטריה, שתיהן באינסברוק. משחקי 1964 נערכו בה לאחר שהועדפה על פניהן של קלגרי ולאהטי. קודם לכן הפסידה בהתמודדות על אירוח משחקי 1960, לאחר שהפסידה לסקוו ואלי על חודם של שני קולות. הפעם השנייה בהם נערכו המשחקים באינסברוק היו ב-1976. ב-1970 בחר הוועד האולימפי הבינלאומי בעיר דנוור לאירוח המשחקים, אך ב-1972 חזרה בה העיר עקב העלויות הגבוהות והחשש מההשפעות הסביבתיות. לאחר שנבחנו מספר אפשרויות, בחר הוועד באינסברוק, ללא מכרז. עיר אוסטרית נוספת, זלצבורג, התמודדה על אירוח המשחקים פעמיים, אך נכשלה. במכרז לאירוח המשחקים ב-2010 דורגה במקום השלישי אחרי ונקובר ופייאונגצ'אנג, ובמכרז לאירוח המשחקים ב-2014 דורגה שוב במקום השלישי, אחרי סוצ'י ופייאונגצ'אנג. וינה התמודדה על אירוח משחקי הקיץ של 1964, ודורגה במקום השלישי אחרי טוקיו ודטרויט.
היסטוריה (משחקי הקיץ)
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת אתונה (1896) השתתפו שלושה ספורטאים אוסטרים, שלושתם זכו במדליות. אדולף שמאל זכה במדליית זהב במרוץ אופניים ל-12 שעות ובמדליות ארד במרוצים ל-333 מטר ול-10 ק"מ. הוא התחרה גם בסיף, וסיים במקום רביעי. פאול נוימן זכה במדליית זהב במשחה ל-500 מטר בחופשי, ואוטו הרשמן זכה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר חופשי.
באולימפיאדת פריז (1900) השתתפו 13 ספורטאים אוסטרים, והם זכו בשש מדליות. השחיין אוטו ואהלה זכה בשתי מדליות כסף, במשחה ל-1000 מטר בסגנון חופשי ובמשחה ל-200 מטר מכשולים. שחיין נוסף, קארל רוברל, זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר גב ובמדליית ארד במשחה ל-200 מטר חופשי, וכן סיים במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר מכשולים. הסייפים זיגפריד פלש ומילאן נראליץ' זכו במדליות ארד. נראליץ' היה קרואטי, ובאותה העת הייתה קרואטיה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית.
באולימפיאדת סנט לואיס (1904) ייצג את אוסטריה ספורטאי אחד בלבד, אוטו ואלה. ואלה זכה במדליית ארד במשחה ל-440 יארד בסגנון חופשי וסיים במקום רביעי במשחה ל-1 מייל חופשי. ספורטאי אוסטרי אחר, המתעמל יוליוס לנהארט, השתתף אף הוא במשחקים, ואף זכה במדליות זהב בקרב-רב ובמדליית כסף בתרגיל על שלושה מכשירים, אך מאחר שבתחרות הקבוצתית התחרה מטעם המועדון אמריקני מפילדלפיה (ואף זכה עמה במדליית זהב), נזקפו הישגיו לזכות ארצות הברית. גם באולימפיאדת לונדון (1908) התסכמו הישגיהם של האוסטרים במדליית ארד אחת, בה זכה השחיין אוטו שיף, במשחה ל-400 מטר חופשי. שיף גם סיים במקום רביעי במשחה ל-400 מטר חופשי.
באולימפיאדת סטוקהולם (1912) זכו האוסטרים בארבע מדליות. נבחרת הסיף זכתה במדליית כסף בחרב, ואחד מחבריה, ריכרד פרדרבר, זכה גם במדליית ארד ברומח. חבר נוסף בנבחרת הסיף היה אוטו הרשמן, ש-16 שנים קודם לכן זכה במדליית כסף בשחייה. הטניסאים פליקס פיפס וארתור צבורציל זכו במדליית כסף בטורניר הזוגות, ורביעיית השליחות במשחה ל-4x100 מטר חופשי (מרגרט אדלר, ברטה זאריק, קלרה מילך ויוזפינה שטיקר). נבחרת הכדורמים סיימה במקום הרביעי ונבחרת הכדורגל סיימה במקום השישי.
שנות ה-20 וה-30
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת פריז (1924) השתתפה אוסטריה לראשונה כמדינה עצמאית, נפרדת מהונגריה. גם במשחקים אלה זכו האוסטרים בארבע מדליות, כולן בהרמת משקולות: פרנץ אייגנר, אנדראס שטאדלר ואנטון צוורינה זכו במדליות כסף, ולאופולד פרידריך זכה במדליית ארד.
באולימפיאדת אמסטרדם (1928) זכו האוסטרים בשלוש מדליות, בהן מדליות הזהב הראשונות מזה 32 שנה. מרים המשקולות פרנץ אנדריסק ניצח בקטגוריית המשקל של עד 60 ק"ג, ועמיתו האנס האס ניצח בקטגוריית המשקל של עד 67.5 ק"ג. החותרים לאו לוזרט וויקטור פלסל זכו במדליית ארד.
באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) עלה מספר המדליות בהן זכו האוסטרים ל-5. הסייפת היהודייה אלן פרייס ניצחה ברומח והייתה לאוסטרית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית. מרים המשקולות האנס האס איבד את תוארו, אך זכה במדליית כסף, ומרים משקולות נוסף, קארל היפפינגר, זכה במדליית ארד. המתאבק ניקולאוס הירשל זכה בשתי מדליות ארד, הן בסגנון חופשי והן בסגנון יווני-רומי.
אולימפיאדת ברלין (1936)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולימפיאדת ברלין (1936) הייתה המוצלחת ביותר בתולדות אוסטריה. 232 ספורטאים אוסטרים השתתפו במשחקים, והם זכו ב-13 מדליות בהן 4 מדליות זהב.
מרבית המדליות הושגו בענף הקאנו והקיאק - 7 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. חותר הקיאק גרגור הרדצקי זכה בשתי מדליות זהב - במקצה ל-1,000 מטר, ובמקצה ל-10,000 מטר בקיאק פולדינג. אדולף קיינץ ואלפונס דורפנר זכו במדליית זהב במקצה הזוגות ל-1,000 מטר. במקצה הזוגות ל-10,000 מטר זכו ויקטור קליש וקארל שטיינהובר במדליית כסף, ולהישג דומה הגיע פריץ לנדרטינגר במקצה היחידים ל-10,000 מטר. חותרי הקאנו רופרט ויינשטאבל וקארל פרויזל זכו במדליית כסף במקצה ל-1,000 מטר ובמדליית ארד במקצה ל-10,000 מטר.
במדליית הזהב הרביעית זכה מרים המשקולות היהודי רוברט פיין. החותר יוזף האזנהרל זכה במדליית כסף, ובמדליות ארד זכו הרוכב אלואיז פודהייסקי (בדרסאג') והסייפת אלן פרייס.
נבחרת הכדורגל זכתה במדליית כסף, לאחר שהפסידה בהארכה לנבחרת איטליה. קדמה לכך שערורייה שהתרחשה במשחק רבע הגמר מול נבחרת פרו. לאחר שהאוסטרים הובילו 0–2, הצליחו הפרואנים להשוות ברבע השעה האחרונה של המשחק, ובסופו של דבר ניצחו לאחר הארכה 2–4 (שלושה שערים נוספים שהבקיעו נפסלו בידי השופט). לאחר המשחק, ערערו האוסטרים על תוצאת המשחק, בטענה שאוהדים פרואנים ירדו למגרש ותקפו שחקן אוסטרי. פיפ"א ערכה דיון בעניין, אך הוא התקיים בנוכחות האוסטרים בלבד. לא ידוע בוודאות מהן הסיבות לכך שהפרואנים לא נכחו בדיון, אך יש שתי סברות עיקריות[1]: האחת היא שנציגי המשלחת הפרואנית התעכבו בשל מצעד צבאי ולא הצליחו להגיע בזמן, והשנייה היא שהנאצים לא יכלו לשאת הפסד של נבחרת ארית לנבחרת שכללה אינדיאנים ומסטיסוס, ודאגו לכך שתתקבל החלטה לרוחם. כך או אחרת, החליטה פיפ"א לקבל את עמדת האוסטרים, והורתה על משחק חוזר ללא קהל. ההחלטה נתפסה כזלזול של אירופה בכלל וגרמניה בפרט במדינות דרום אמריקה. המשלחת הפרואנית כולה פרשה במחאה מהמשחקים, ולאות הזדהות נהגה כך גם המשלחת קולומביאנית.
נבחרת הכדוריד זכתה אף היא במדליית הכסף, לאחר שדורגה במקום השני בבית הגמר, אחרי גרמניה ולפני שווייץ והונגריה. נבחרת הכדורמים סיימה במקום השישי.
אחרי מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף שב-1948 הייתה עדיין אוסטריה נתונה תחת שלטון בעלות הברית, אפשרו אלה את השתתפותה באולימפיאדת לונדון, בניגוד לגרמניה וליפן שהשתתפותן נאסרה. 144 ספורטאים אוסטרים השתתפו במשחקים. כל ארבע המדליות הושגו בידי נשים. הרמה באומה זכתה במדליית זהב בהטלת כידון, ושלוש ספורטאיות זכו במדליות ארד: אינה שפר בהדיפת כדור ברזל, חותרת הקיאק פרינצי שווינגל (במקצה ל-500 מטר) והסייפת אלן פרייס, ששחזרה את הישגה מאולימפיאדת ברלין.
באולימפיאדת הלסינקי (1952) ירדו הישגי המשלחת האוסטרית לשתי מדליות, שתיהן בענף הקיאקים. גרטרוד לייבהארט זכתה במדליית כסף במקצה ל-500 מטר, ואילו מקס ראוב והרברט וידרמן זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-1,000 מטר. נבחרת הכדורגל הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת שוודיה, ונבחרת ההוקי הודחה אף היא באותו שלב, בידי נבחרת הודו.
ראוב ווידרמן שחזרו את הישגם באולימפיאדת מלבורן (1956) וזכו שוב במדליית ארד. החותרים אלפרד זגדר ויוזף קלוימשטיין זכו אף הם במדליית ארד. באולימפיאדת רומא (1960), בה השתתפו 103 ספורטאים אוסטרים, זכה הקלע הוברט המרר במדליית זהב בירי משלושה מצבים, בעוד שזגדר וקלוימשטיין שיפרו את הישגם ממלבורן וזכו במדליית כסף. באולימפיאדת טוקיו (1964) ירד מספר הספורטאים האוסטרים ל-56. הייתה זו האולימפיאדה הראשונה בה אף ספורטאי אוסטרי לא זכה במדליה.
באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) השתתפו אף פחות ספורטאים אוסטרים, 43, אך הם זכו ב-4 מדליות. האתלטית ליזה פרוקופ זכתה במדליית כסף בקרב חמש, ואווה ינקו זכתה במדליית ארד בהטלת כידון. השייט הוברט ראודשל זכה במדליית כסף בדגם פין וחותרי הקיאק גינטר פפאף וגרהארד זייבולד זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-1,000 מטר.
באולימפיאדת מינכן (1972) השתתפו 111 ספורטאים אוסטרים. שלושה מהם זכו במדליות. חותר הקיאק נורברט זאטלר זכה במדליית כסף במקצה הסלאלום, אילונה גוזנבאואר זכתה במדליית ארד בקפיצה לגובה, והקלע רודולף דולינגר זכה אף הוא במדליית ארד. דולינגר שחזר את הישגו גם באולימפיאדת מונטריאול (1976), בה היה הספורטאי האוסטרי היחיד שזכה במדליה.
82 ספורטאים אוסטרים השתתפו באולימפיאדת מוסקבה (1980), והם זכו בארבע מדליות. הרוכבת אליזבת תוירר זכתה במדליית זהב בדרסאג'. השייט וולפגנג מיירהויפר זכה במדליית כסף בדגם פין. הוברט ראודשל, שהגיע בעצמו להישג זה 12 שנים קודם לכן, התחרה לצדו של קארל פרסטל בדגם סטאר, והשניים זכו אף הם במדליית כסף. במדליה הרביעית, מדליית ארד, זכה הקלע גרהארד פטריטש.
באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) השתתפו 102 ספורטאים אוסטרים, ושלושה מהם זכו במדליות. הג'ודוקא פטר זייסנבאכר זכה במדליית זהב בקטגוריית המשקל של עד 86 ק"ג. עמיתו, יוזף רייטר, זכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 65 ק"ג. במדליה השלישית, מדליית כסף, זכה הקלע אנדראס קרונטהאלר. באולימפיאדת סיאול (1988) ירד מספר המשתתפים ל-73. זייסנבאכר שמר על תוארו, והיה הספורטאי האוסטרי היחיד שזכה במדליה.
באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכו האוסטרים בשתי מדליות כסף. תומאס פרימן, ירג מינצנר והוגו סימון בתחרות הרכיבה הקבוצתית, והחותרים ארנולד יונקה וכריסטוף צרבסט במקצה הזוגות. נבחרת הנשים בכדוריד סיימה במקום החמישי. 72 הספורטאים שייצגו את אוסטריה באולימפיאדת אטלנטה (1996) זכו ב-3 מדליות. הקלע וולפרם וייבל זכה במדליית כסף בירי ברובה אוויר ובמדליית ארד בירי משלושה מצבים. האתלטית תרסיה קיסל זכתה במדליית ארד בריצת 1500 מטר.
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם באולימפיאדת סידני (2000) זכו האוסטרים בשלוש מדליות, אך הפעם שתיים מהן היו מדליות זהב, שתיהן בענף השיט: כריסטוף זיבר ניצח במיסטראל ורומן הגרה והאנס-פטר שטיינאכר ניצחו בטורנדו. בנוסף, זכתה האתלטית שטפני גראף במדליית כסף בריצת 800 מטר. ספורטאים אוסטרים נוספים שבלטו בסידני כללו את הקופצת למים אניה ריכטר-ליביזלר (מקום שביעי בקפיצה מ-10 מטרים, ומקום רביעי בקפיצה סינכרונית מ-10 מטרים, יחד עם מריון רייף), השייט אנדראס גריצר (מקום חמישי בדגם לייזר), רוכבי האופניים ורנר ריבנבאואר ורולנד גרבר (מקום חמישי במרוץ מדיסון), חותר הקיאק מנואל קלר (מקום שישי במקצה הסלאלום), רוכב האופניים פרנץ שטוכר (מקום שישי במרוץ הנקודות), האתלט גינתר ויידלינגר (מקום שמיני בריצת 3000 מטר מכשולים), חותרת הקיאק אושי פרופאנטר (מקום שמיני במקצה ל-500 מטר) והאתלטית דוריס אאואר (מקום תשיעי בקפיצה במוט).
אולימפיאדת אתונה (2004) הייתה מהמוצלחות בתולדות אוסטריה. 74 ספורטאים אוסטרים השתתפו במשחקים, והם זכו ב-7 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. הגרה ושטיינאכר שמרו על תוארם מסידני, וניצחו בדגם טורנדו. שייט נוסף, אנדראס גריצר, שיפר את הישגו מסידני, וזכה במדליית הכסף בדגם לייזר. במדליית הזהב השנייה זכתה הטריאתלטית קייט אלן. בבריכת השחייה בלט מרקוס רוגן, שזכה בשתי מדליות כסף, במשחים ל-100 ול-200 מטר גב. בשני המשחים הגיע אחרי ארון פירסול. קלאודיה הייל זכתה במדליית כסף בג'ודו, והקלע כריסטיאן פלנר זכה במדליית ארד בירי משלושה מצבים. ספורטאים אוסטרים נוספים שבלטו באתונה כללו את רולנד גרבר ופרנץ שטוכר (מקום שמיני במרוץ מדיסון), ואת נבחרת הרכיבה (מקום שמיני בדרסאג').
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) השתתפו 72 ספורטאים אוסטרים. מספר המדליות ירד לשלוש בלבד. הג'ודוקא לודוויג פיישר זכה במדליית כסף. השחיינית מירנה יוקיץ' זכתה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חזה. יוקיץ' סיימה גם במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר חזה. לעומתה, מרקוס רוגן לא הצליח לשחזר את הישגיו מאתונה, וסיים במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר גב ובמקום התשיעי במשחה ל-100 מטר גב. חותרת הקיאק ויולטה אובלינגר-פטרס זכתה במדליית ארד במקצה הסלאלום, בעוד בעלה, הלמוט אובלינגר, הסתפק במקום השביעי במקצה המקביל לגברים. נבחרת הגברים בטניס שולחן סיימה במקום הרביעי לאחר שהפסידה לנבחרת קוריאה הדרומית במשחק על מדליית הארד. ספורטאים אוסטרים נוספים שבלטו בבייג'ינג כללו את הקלע תומאס פרניק (מקום חמישי בירי משלושה מצבים ומקום עשירי בירי ברובה אוויר), הקלע מריו קנגלר (מקום שישי בירי משלושה מצבים), רוכב האופניים כריסטוף סוקופ (מקום שישי באופני הרים), רוכבת האופניים כריסטיאן זדר (במקום שביעי במרוץ נגד השעון), השייטות קרולינה פלטשר וסילביה פוגל (מקום שמיני בדגם 470), השייטים ניקו דלה קארט וניקולאוס רש (מקום שמיני בדגם 49er), הטניסאי יורגן מלצר (הודח ברבע הגמר בידי רפאל נדאל), הטניסאית סיביל באמר (הודחה ברבע הגמר בידי ורה זבונרבה) וכן שני צמדי כדורעפני החופים - הגברים פלוריאן גוש ואלכסנדר הורסט, והנשים דוריס ושטפני שווייגר - שהודחו שניהם ברבע הגמר.
-
השייט רומן הגרה, שזכה בשתי מדליות זהב בסידני ובאתונה -
השייט האנס-פטר שטיינאכר, שזכה בשתי מדליות זהב בסידני ובאתונה -
השחיין מרקוס רוגן, שזכה בשתי מדליות כסף באתונה -
הג'ודוקא קלאודיה הייל, שזכתה במדליית כסף באתונה
באולימפיאדת לונדון (2012) השתתפו 70 ספורטאים אוסטרים. בפעם השנייה בהיסטוריה, ולראשונה מזה 48 שנים, אף ספורטאי אוסטרי לא זכה במדליה אולימפית.
אף שלא זכו במדליות, כמה מהספורטאים האוסטרים רשמו הישגים נאים: השחיין דינקו יוקיץ' (מקום רביעי במשחה ל-200 מטר פרפר), השייטים ניקו דלה קארט וניקולאוס רש (מקום רביעי בדגם 49er), חותרות הקיאק איבון שורינג וויקטוריה שוורץ (מקום חמישי במקצה ל-500 מטר), האחיות דוריס ושטפני שווייגר (מקום חמישי בכדורעף חופים), תומאס דניאל (מקום שישי בקרב חמש מודרני), הג'ודוקא סברינה פילצמוזר (מקום שביעי), באטה שרוט (מקום שמיני בריצת 100 מטר משוכות), חותר הקיאק הלמוט אובלינגר (מקום שמיני בסלאלום) ונבחרת הגברים בטניס שולחן (רבע גמר). בנבחרת זה צ'ן ויישינג השתתף במשחקים בפעם השלישית.
גם באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) לא כיכבו הספורטאים האוסטרים על הפודיומים, והסתפקו במדליית ארד אחת, בה זכו שייטי ה-Nacra 17 תומאס זיאץ וטניה פרנק. ספורטאים אוסטרים נוספים שבלטו בריו כללו את הקיאקיסטית קורינה קוהנלה (מקום חמישי בסלאלום), הג'ודאית ברנדטה גראף (מקום חמישי), הקלעית אוליביה הופמן (מקום חמישי בירי בשלושה מצבים), האתלט לוקאס וייסהיידינגר (מקום שישי בזריקת דיסקוס), החותרת מגדלנה לובניג (מקום שישי), הג'ודאית קתרין אונטרוורצאכר (מקום שביעי) ואת הטניסאים אוליבר מאראך ואלכסנדר פיה (הודחו בשלב רבע הגמר בידי הצמד הספרדי רפאל נדאל ומארק לופס). נבחרות הטניס שולחן הודחו שתיהן ברבע הגמר.
באולימפיאדת טוקיו (2020) אנה קיזנהופר זכתה במדליית זהב אולימפית, לאחר מספר משחקים בהם אוסטריה לא זכתה במדליה זו.
משחקי החורף
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת החורף הראשונה, אולימפיאדת שאמוני (1924), השתתפו ארבעה מחליקים אומנותיים מאוסטריה, כולם זכו במדליות. הרמה סאבו ניצחה במקצה הנשים, הלנה אנגלמן ואלפרד ברגר ניצחו במקצה הזוגות, ואילו וילי בקל זכה במדליית הכסף במקצה הגברים. די היה בכך כדי להקנות לאוסטריה את המקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי נורווגיה ופינלנד.
גם במשחקים הבאים היו כל הישגיהם של האוסטרים בענף ההחלקה האומנותית. באולימפיאדת סנט מוריץ (1928) שב וילי בקל וזכה במדליית הכסף, פריצי בורגר הגיעה להישג דומה במקצה הנשים, ושני זוגות מחליקים אוסטרים הגיעו למקומות השני והשלישי במקצה הזוגות. באולימפיאדת לייק פלאסיד (1932) זכה קארל שפר במדליית הזהב במקצה היחידים, ופריצי בורגר זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות במקצה הנשים.
באולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936) זכו האוסטרים ב-4 מדליות. במקצה הגברים שמר קארל שפר על תוארו, ואילו פליקס קספר זכה במדליית הארד. אריק ואילזה פאוזין זכו במדליית כסף במקצה הזוגות. מקס שטיפל זכה במדליה ראשונה בענף ההחלקה המהירה, מדליית ארד במקצה ל-10,000 מטר.
-
הרמה סאבו, זוכת מדליית הזהב בשאמוני -
וילי בקל, שזכה במדליות כסף בשאמוני ובסנט מוריץ -
אוטו קייזר ולילי שולץ, זוכי מדליית הכסף בסנט מוריץ -
קארל שפר (מימין), זוכה מדליות הזהב בלייק פלאסיד ובגרמיש פרטנקירכן
1948 עד 1960
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת סנט מוריץ (1948) נכלל לראשונה ענף הסקי האלפיני. בהיותה של אוסטריה מדינה אלפינית, יש לה בו יתרון מובנה, והענף החליף את ההחלקה האומנותית כענף בו ספורטאי החורף האוסטרים מגיעים להישגים הגבוהים ביותר. באותם משחקים זכו האוסטרים ב-8 מדליות, 6 מהן בסקי אלפיני. טרודה בייזר זכתה במדליית זהב בסקי משולב ובמדליית כסף בגלישה במורד. אריקה מאהרינגר זכתה בשתי מדליות ארד, בסלאלום ובסקי משולב. פרנץ גאבל זכה במדליית כסף בגלישה במורד ורזי המרר זכתה במדליית ארד בגלישה במורד. בשתי המדליות הנוספות זכו מחליקים אומנותיים - אווה פאווליק זכתה במדליית כסף ואדי ראדה במדליית ארד.
באולימפיאדת אוסלו (1952) זכו האוסטרים ב-8 מדליות, בהן שתי מדליות זהב, ודורגו במקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי נורווגיה, ארצות הברית, פינלנד וגרמניה. אוטמאר שניידר זכה במדליית זהב בסלאלום ובמדליית כסף בגלישה במורד. כריסטיאן פרוודה זכה במדליית כסף בסלאלום ענק ובמדליית ארד בגלישה במורד וטוני שפיס זכה במדליית ארד בסלאלום ענק. בין הנשים בלטה טרודה בייזר, שזכתה במדליית זהב אולימפית שנייה ברציפות, בגלישה במורד. חברתה לנבחרת דגמר רום זכתה במדליית כסף בסלאלום ענק. בנוסף לגולשי הסקי האלפיני, גם מחליק אומנותי אחד זכה במדליה, הלמוט זייבט, שזכה במדליית כסף.
באולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956) עלו הישגיהם של האוסטרים לכדי 11 מדליות, בהן 4 מדליות זהב. הישג זה הקנה לאוסטרים את המקום השני בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות. גולשי הסקי האלפיני זכו ב-9 מהמדליות, והבולט שבהן היה טוני זיילר, שניצח בכל שלושת המקצים - סלאלום, סלאלום ענק וגלישה במורד. בסלאלום ענק היו גם שני הזוכים הנוספים אוסטרים - אנדריי מולטרר זכה במדליית כסף וולטר שוסטר זכה בארד. מולטרר זכה גם במדליית ארד בגלישה במורד. בתחרויות הנשים זכתה פוצי פרנדל במדליית כסף בסלאלום ענק, רגינה שפף זכתה במדליית כסף בסלאלום, ותיאה הוכלייטנר זכתה במדליית ארד בסלאלום ענק. המחליקים האומנותיים קורט אופלט וסיסי שוורץ זכו במדליית זהב במקצה הזוגות, ובמקצה הנשים זכתה אינגריד ונדל במדליית ארד.
באולימפיאדת סקוו ואלי (1960) ירדו הישגי האוסטרים ל-6 מדליות. ארנסט הינטרזר זכה במדליית הזהב היחידה, בסלאלום, וכן זכה במדליית ארד בסלאלום ענק. סגנו של הינטרזר בסלאלום היה היאס לייטנר, וגם פפי שטיגלר זכה במדליית כסף, בסלאלום ענק. גולשת הסקי האלפיני היחידה שזכתה במדליה הייתה טראודל הכר, שזכתה במדליית ארד בגלישה במורד. אוטו לאודולטר זכה במדליה האולימפית הראשונה בקפיצות סקי, מדליית ארד במקצה הגבעה הרגילה.
אולימפיאדת אינסברוק (1964)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדה הראשונה אותה אירחה, אולימפיאדת אינסברוק (1964), שבו והשתפרו הישגיה של המשלחת האוסטרית. היא צברה 12 מדליות, בהן 4 מדליות זהב, ודורגה במקום השני, אחרי ברית המועצות.
7 מהמדליות הושגו בסקי אלפיני. הנשים תפסו את שלושת המקומות הראשונים בגלישה במורד - כריסטל האס, אדית צימרמן וטראודל הכר, בהתאמה. בין הגברים בלט פפי שטיגלר, שזכה במדליית זהב בסלאלום ובמדליית ארד בסלאלום ענק. אגון צימרמן זכה במדליית זהב בגלישה במורד וקארל שראנץ זכה במדליית כסף בסלאלום ענק.
הלוג' הפך לראשונה לענף אולימפי, והמשלחת האוסטרית צברה בו הישגים. במקצה הזוגות זכו יוזף פייסטמנטל ומנפרד שטנגל במדליית הזהב וריינהולד זן והלמוט תאלר זכו במדליית הכסף. לני טורנר זכתה במדליית הארד במקצה הנשים. המחליקה האומנותית רגינה הייצר זכתה במדליית כסף, ורביעיית מחליקי הבובסליי זכו אף הם במדליית כסף, הראשונה בענף זה.
1968 עד 1988
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשלחת האוסטרית שמרה על הישגים גבוהים גם באולימפיאדת גרנובל (1968). היא סיימה את המשחקים עם 11 מדליות, בהן 3 מדליות זהב, ודורגה במקום החמישי, אחרי נורווגיה, ברית המועצות, צרפת ואיטליה. בסקי אלפיני, זכתה אולגה פאל במדליית הזהב בגלישה במורד, מקצה בו כריסטל האס זכתה במדליית הארד. במקצה הסלאלום לגברים זכה הרברט הובר במדליית הכסף ואלפרד מאט במדליית הארד. הייני מסנר זכה במדליית ארד בסלאלום ענק. בלוג', בלט מנפרד שמיד, שזכה במדליית הזהב במקצה היחידים, ויחד עם אוולד ואלך זכה במדליית כסף במקצה הזוגות. במדליית הזהב השלישית זכה המחליק האומנותי וולפגנג שוורץ. רביעיית גולשי הבובסליי שבה וזכתה במדליית כסף, וענף נוסף בו זכו האוסטרים המדליות היה קפיצות הסקי - במקצה הגבעה הרגילה זכה ריינהולד בכלר במדליית הכסף ובלדור פריימל בארד.
באולימפיאדת סאפורו (1972) ירדו הישגי האוסטרים ל-5 מדליות. במדליית הזהב היחידה זכתה המחליקה האומנותית טריקסי שובה ולראשונה אף גולש סקי אלפיני אוסטרי לא זכה במדליית זהב. אנמארי מוזר-פרול זכתה בשתי מדליות כסף, בגלישה במורד ובסלאלום ענק. באחרונה זכתה וילטרוד דרקסל במדליית הארד. בין הגברים, זכה היינריך מסנר במדליית ארד בגלישה במורד. אחד מגולשי הסקי האלפיני האוסטרים הבולטים, קארל שראנץ, נעדר מהמשחקים. יושב ראש התאחדות הסקי האוסטרית, קארל היינץ קלה, החליט לאסור את השתתפותו, מאחר שהתחרה בעבר באופן מקצועני, חרף העובדה שהדבר פגע בהישגי המשלחת האוסטרית. בעקבות החלטות זו העניק הוועד האולימפי הבינלאומי לקלה את מדליית פייר דה קוברטן, המוענקת לאישים ולספורטאים שגילו הגינות ורוח ספורטיבית יוצאת דופן או תרמו לקידום הרוח הספורטיבית.
האולימפיאדה השנייה אותה אירחה אוסטריה, אולימפיאדת אינסברוק (1976) הייתה פחות מוצלחת עבורה מקודמתה. המשלחת האוסטרית צברה שש מדליות, שתיים מכל סוג. בניגוד לעבר, הענף הבולט במשחקים אלה היה קפיצות סקי. בקפיצה מגבעה גבוהה זכה קארל שנאבל במדליית זהב ואנטון אינאואר זכה במדליית כסף. שנאבל זכה גם במדליית ארד בקפיצה מגבעה רגילה. בסקי אלפיני, זכה פרנץ קלאמר במדליית זהב בגלישה במורד ובריגיטה טוטשניג זכתה במדליית כסף בגלישה במורד. פרנץ שכנר ורודולף שמיד זכו במדליית ארד בלוג'.
באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) זכו האוסטרים ב-7 מדליות, בהן 3 מדליות. די היה בכך כדי שתדורג במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות, גרמניה המזרחית וארצות הברית. הסקי האלפיני חזר להיות הענף המוביל במשחקים אלה. לאונרד שטוק זכה במדליית הזהב בגלישה במורד, וסגנו היה פטר וירנסברגר. האנס אן זכה במדליית ארד בסלאלום ענק. בתחרויות הנשים זכתה אנמארי מוזר-פרול במדליית הזהב בגלישה במורד. בקפיצות סקי זכה אנטון אינאואר במדליית הזהב בקפיצה מגבילה רגילה, והרברט נויפר זכה במדליית הכסף בקפיצה מגבעה גבוהה. גאורג פלוקינגר וקארל שרוט זכו במדליית ארד בלוג'.
אולימפיאדת סרייבו (1984) הייתה החלשה בתולדותיה של אוסטריה. הספורטאי היחיד שזכה במדליה היה גולש הסקי האלפיני אנטון שטיינר, שזכה במדליית הארד בגלישה במורד.
באולימפיאדת קלגרי (1988) עלו הישגיהם של האוסטרים ל-10 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. 6 מהמדליות הושגו בסקי אלפיני. אניטה וכטר ניצחה במסלול המשולב וזיגריד וולף ניצחה בסופר G. בין הגברים בלט הוברט שטרולץ, שזכה במדליית זהב בסופר G ובמדליית כסף בסלאלום ענק. הלמוט מאייר היה סגנו של שטרולץ בסופר G, וגם ברנהרד גסטריין זכה במדליית כסף, במסלול המשולב. מיכאל הדשיף זכה בשתי מדליות בהחלקה מהירה - מדליית כסף במרוץ ל-10,000 מטר ומדליית ארד במרוץ ל-1500 מטר. מדליות ראשונות הושגו גם בסקי נורדי משולב - קלאוס זולצנבאכר זכה במדליית כסף במקצה היחידים, ויחד עם גינתר צאר והאנסיירג אשנוולד זכה במדליית ארד במקצה הקבוצתי.
אולימפיאדת אלברוויל (1992)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת אלברוויל (1992) זינקו הישגי האוסטרים ל-21 מדליות, בהן 6 מדליות זהב. הם דורגו במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי גרמניה, המשלחת המאוחדת ונורווגיה.
גולשי הסקי האלפיני זכו ב-8 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. פטרה קרונברגר זכתה במדליות זהב במסלול המשולב ובסלאלום. אניטה וכטר זכתה בשתי מדליות כסף - במסלול המשולב ובסלאלום ענק, וגולשת שלישית, ורוניקה שטאלמאייר זכתה במדליית ארד בגלישה במורד. פטריק אורטליב זכה במדליית הזהב בגלישה במורד, וגינתר מאדר זכה במדליית ארד באותה תחרות. גם מיכאל טריטשר זכה במדליית ארד, בסלאלום.
בקפיצות סקי זכו האוסטרים ב-5 מדליות. ארנסט וטורי זכה במדליית זהב בקפיצה מגבעה רגילה, מרטין הלוורט זכה בשתי מדליות כסף, בקפיצה מגבעה רגילה ובקפיצה מגבעה גבוהה, היינץ קוטין זכה במדליית ארד בקפיצה מגבעה גבוהה, ושלושתם יחד עם אנדראס פלדר זכו במדליית כסף בתחרות הקבוצתית. בלוג' צברו האוסטרים ארבע מדליות. דוריס נוינר ניצחה במקצה הנשים, וסגניתה הייתה אחותה הגדולה, אנגליקה נוינר. במקצה הגברים זכה מרקוס פרוק במדליית הכסף, ומרקוס שמידט במדליית הארד.
נבחרת הבובסליי זכתה במדליית זהב, וקלאוס זולצנבאכר זכה בשתי מדליות ארד נוספות בסקי נורדי משולב - במקצה היחידים ל-15 ק"מ ובמקצה השליחים ל-5X3 ק"מ, יחד עם קלאוס אופנר ושטפן קריינר. אמשה הוניאדי זכתה במדליית ארד בהחלקה מהירה ל-3000 מטר.
אולימפיאדת לילהאמר (1994)
[עריכת קוד מקור | עריכה]רק שנתיים חלפו בין המשחקים, אך באולימפיאדת לילהאמר (1994) ירדו הישגיהם של האוסטרים ל-9 מדליות, בהן שתי מדליות זהב.
הספורטאית הבולטת במשלחת הייתה המחליקה המהירה אמשה הוניאדי, שזכתה במדליית זהב ב-1500 מטר ובמדליית כסף ב-3000 מטר. גולשי הסקי האלפיני זכו ב-3 מהמדליות. תומאס שטנגאסינגר זכה במדליית זהב בסלאלום, אלפי אדר זכתה במדליית כסף בסלאלום וכריסטיאן מאייר זכה במדליית ארד בסלאלום ענק. בלוג' זכה מרקוס פרוק במדליית כסף, ואנדראה טאגוורקר זכתה במדליית ארד. אנדראס גולדברגר זכה בשתי מדליות ארד בקפיצות סקי - בקפיצה מגבעה גבוהה, ויחד עם חבריו לנבחרת בתחרות הקבוצתית בגבעה גבוהה.
אולימפיאדת נאגנו (1998)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישגי האוסטרים השתפרו באולימפיאדת נאגנו (1998), והם זכו ב-17 מדליות, בהן 3 מדליות זהב.
11 מהמדליות היו בסקי אלפיני. הרמן מאייר זכה בשתי מדליות זהב - בסלאלום ענק ובסופר G. בשני המסלולים היו גם סגניו אוסטרים - שטפן אברהארטר בסלאלום ענק והאנס קנאוס בסופר G. במדליית הזהב השלישית זכה מריו רייטר, במסלול המשולב, מסלול בו כריסטיאן מאייר זכה במדליית ארד. האנס טרינקל זכה במדליית ארד בגלישה במורד, ותומאס סיקורה עשה זאת בסלאלום. בין הנשים בלטה אלכסנדרה מייסינצר, שזכתה במדליית כסף בסלאלום ענק ובמדליית ארד בסופר G. מיכאלה דורפמייסטר זכתה במדליית כסף בסופר G.
בשני ענפים השיגו האוסטרים מדליות ראשונות - סקי למרחקים וגלישת שלג. בסקי למרחקים זכה מרקוס גנדלר במדליית כסף במרוץ המרדף ל-10 ק"מ, וכריסטיאן הופמן זכה במדליית ארד במרוץ ל-50 ק"מ. גולשת השלג בריגיטה קק זכתה במדליית ארד בסלאלום ענק.
אנדראס וידהלצל זכה בשתי מדליות ארד בקפיצות סקי, בתחרות האישית ובתחרות הקבוצתית, ואנגליקה נוינר זכתה במדליית ארד בלוג'.
אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) הגיעו האוסטרים להישגים דומים - 17 מדליות, בהן 3 מדליות זהב.
9 מהמדליות היו בסקי אלפיני. שטפן אברהארטר שיפר את הישגיו מנאגנו, וזכה במדליית זהב בסלאלום ענק, במדליית כסף בסופר G ובמדליית ארד בגלישה במורד. פריץ שטורבל זכה במדליית זהב בגלישה במורד. בנימין רייך זכה בשתי מדליות ארד, במסלול המשולב ובסלאלום, ואנדראס שיפרר זכה במדליית ארד בסופר G. בין הנשים, זכתה רנאטה גטשל בשתי מדליות - מדליית כסף במסלול המשולב ומדליית ארד בגלישה במורד.
כריסטיאן הופמן זכה במדליית זהב ראשונה בסקי למרחקים, במקצה ל-30 ק"מ. גם סגנו היה אוסטרי, מיכאיל בוטווינוב. פליקס גוטוולד זכה ב-3 מדליות ארד בסקי נורדי משולב - במרוץ ל-15 ק"מ, במרוץ הספרינט ויחד עם חבריו לנבחרת במרוץ השליחים. מרקוס פרוק זכה במדליה האולימפית השלישית שלו בלוג', מדליית ארד.
בשני עפנים זכו האוסטרים במדליות ראשונות. מרטין רטל זכה במדליית כסף בסקלטון, והביאתלט וולפגנג פרנר זכה במדליית ארד במרוץ ל-10 ק"מ.
אולימפיאדת טורינו (2006)
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולימפיאדת טורינו (2006) הייתה האולימפיאדה הפורייה ביותר בתולדות המשלחת האוסטרית. הם הגיעו למספר שיא של 23 מדליות, בהן 9 מדליות זהב, ודורגו במקום השלישי, אחרי גרמניה וארצות הברית.
בסקי אלפיני צברו האוסטרים 14 מדליות, כמעט מחצית ממספר המדליות האפשריות. בנימין רייך זכה בשתי מדליות זהב, בסלאלום ובסלאלום ענק. בסלאלום היו גם שני הזוכים האחרים אוסטרים - ריינר הרבסט זכה במדליית הכסף וריינר שנפלדר זכה במדליית הארד. שנפלדר זכה גם במדליית ארד במסלול המשולב. הרמן מאייר זכה במדליית כסף בסופר G ובמדליית ארד בסלאלום ענק, ומיכאל ואלכהופר זכה במדליית הכסף בגלישה במורד. בין הנשים בלטה מיכאלה דורפמייסטר, שזכתה בשתי מדליות זהב, בסופר G ובגלישה במורד. מרליס שילד זכתה במדליית כסף במסלול משולב ובמדליית ארד בסלאלום. ניקול הוספ זכתה במדליית כסף בסלאלום ואלכסנדרה מייסניצר זכתה במדליית ארד בסופר G.
גם בסקי נורדי משולב בלטו האוסטרים, בעיקר הודות לפליקס גוטוולד, שזכה במדליית זהב במקצה ל-15 ק"מ, במדליית כסף במקצה הספרינט, והיה שותף גם לזכייתה של הנבחרת במדליית הזהב. תומאס מורגנשטרן זכה במדליית הזהב בקפיצות סקי מגבעה גבוהה. סגנו היה אנדראס קופלר, ושניהם היו שותפים גם לזכייה הקבוצתית במדליית הזהב. האחים וולפגנג ואנדראס לונגר זכו במדליית הזהב במקצה הזוגות בלוג', וזיגפריד גראבנר זכה במדליית ארד בגלישת שלג.
אולימפיאדת ונקובר (2010)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת ונקובר (2010) ירדו הישגי האוסטרים ל-16 מדליות, בהן 4 מדליות זהב. המדליות הושגו בשבעה ענפים שונים, והחלוקה ביניהם הייתה מאוזנת מבעבר.
הסקי האלפיני המשיך להיות הענף המוביל, אך ההישגים בו הסתכמו ב-4 מדליות בלבד. אנדראה פישבאכר זכתה במדליית זהב בסופר G, מרליס שילד זכתה במדליית כסף בסלאלום, ואליזבת גרגל זכתה בשתי מדליות ארד - בסלאלום ענק ובגלישה במורד. גרגור שלירנצאואר היה הבולט בין קופצי הסקי. הוא זכה במדליות ארד בקפיצה מגבעה רגילה ובקפיצה מגבעה גבוהה, והיה שותף לזכייה הקבוצתית במדליית הזהב. האחים לינגר שמרו על תוארם בלוג', וספורטאית אוסטרית נוספת שהתחרתה בענף זה, נינה רייטמאייר, זכתה במדליית הכסף. במדליית הזהב הרביעית זכתה נבחרת השליחים בסקי נורדי משולב. אחד מחבריה, ברנהרד גרובר, זכה גם במדליית ארד אישית.
הביאתלט כריסטוף זומן זכה במדליית כסף במרוץ המרדף, והיה שותף לזכיית הנבחרת במדליית הכסף במרוץ השליחים. בגלישת שלג זכה בנימין קארל במדליית כסף, ומריון קריינר זכתה במדליית ארד. אנדראס מאט זכה במדליה הראשונה בענף הסקי החופשי, מדליית כסף.
אולימפיאדת סוצ'י (2014)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת סוצ'י (2014) צברה המשלחת האוסטרית 17 מדליות, מהן 4 מדליות זהב.
9 מהמדליות ו-3 ממדליות הזהב הושגו בסקי אלפיני. אנה פנינגר זכתה במדליית זהב בסופר G ובמדליית כסף בסלאלום ענק. ניקול הוספ זכתה במדליית כסף במסלול משולב ובמדליית ארד בסופר G, מרליס שילד זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות בסלאלום, וקתרין צטל דורגה אחריה וזכתה במדליית הארד. בין הגברים, זכו שני גולשים במדליות זהב - מתיאס מאייר בגלישה במורד ומריו מאט בסלאלום. זוכה מדליית הכסף בסלאלום היה אף הוא אוסטרי, מרסל הירשר.
מדליית הזהב הרביעית הושגה בענף גלישת השלג, לראשונה בתולדות אוסטריה, עם ניצחונה של יוליה דוימוביץ בסלאלום. בנימין קארל זכה במדליית ארד בתחרות המקבילה לגברים. דניאלה אירשקו-סטולץ זכתה במדליית כסף בקפיצות סקי מגבעה רגילה, ונבחרת הגברים זכתה אף היא במדליית כסף, בקפיצה מגבעה גבוהה. האחים וולפגנג ואנדראס לינגר איבדו את תוארם בלוג' לאחר שתי זכיות נוספות, אך זכו במדליית כסף. הביאתלט דומיניק לנדרטינגר זכה במדליית כסף במירוץ ל-10 ק"מ, והיה שותף לזכייתה של נבחרת הביאתלטים האוסטרית במדליית ארד. נבחרת הגברים האוסטרית בסקי נורדי משולב זכתה אף היא במדליית ארד.
מדליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הסייף מילאן נראליץ', שזכה במדליית ארד באולימפיאדת פריז (1900) -
גולשת הסקי האלפיני אלכסנדרה מייסיניצר, שזכתה ב-3 מדליות בנאגנו ובטורינו -
גולשת הסקי האלפיני רנאטה גטשל, שזכתה בשתי מדליות בסולט לייק סיטי -
גולש הסקי האלפיני בנימין רייך, שזכה בשתי מדליות זהב בטורינו
לפי ענף
[עריכת קוד מקור | עריכה]|
בענפי הקיץ:[3]
|
בענפי החורף:[3]
|
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הוועד האולימפי האוסטרי (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ María José Fermi, "Las épocas doradas del fútbol Peruano y las Olimpiadas de 1936", באתר האוניברסיטה הפרואנית למדע שימושי (בספרדית)
- ^ 1 2 "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-5 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-5 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
| מדינות אירופה במשחקים האולימפיים | ||
|---|---|---|
|
