אוהמרוס

אוהמרוס
Εὐήμερος

לידה	המאה ה־4 לפנה״ס Messana, רומא העתיקה
פטירה	המאה ה־3 לפנה״ס אלכסנדריה, מצרים
השקפה דתית	אתאיזם
תחומי עניין	פילוסופיה
עיסוק	אנתרופולוג, היסטוריון, פילוסוף, סופר, מיתוגרף

אֶוּהֵמֵרוֹס (ביוונית: Εὐήμερος, בלטינית: Euhemerus;‏ 330-260 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני שפעל בחצרו של קסנדרוס מלך מוקדון. גישתו הפילוסופית, שזכתה לשם אוהמריזם, שוללת את קיומם של האלים היוונים וגורסת כי מקורם בדמויות של מלכים היסטוריים קדומים שעברו במשך השנים תהליך של האלהה. בכך ניתן לראות בו את אחד מראשוני האתיאיסטים.

קורותיו

המידע על חייו ופועלו של אוהמרוס מגיע מפרגמנטים ששרדו מחיבורו ההיסטוריה הסודית (Hiera Anagraphê), ומהיסטוריונים רומיים מאוחרים. אך עיקר המידע מגיע מדיודורוס סיקולוס, שאף משלב קטעים מ"הכתבים הקדושים" בחיבורו "ביבליותקה". ממידע זה עולה שאוהמרוס נולד ככל הנראה במסינה אשר בסיציליה, עבר למקדוניה בשלב מאוחר יותר, והפך לידידו של קסנדרוס מלך מוקדון (יורשו של אלכסנדר הגדול). פועלו המרכזי היה במחקר היסטורי של המיתולוגיה היונית.

אוהמרוס נזכר אצל יוסף בן מתתיהו בתוך קבוצה של 8 סופרים שהזכירו את היהודים "לא כלאחר יד".

הכתבים הקדושים

חיבור זה הוא תיאור של יומן מסע דמיוני שכתב אוהמרוס על מנת להמחיש את טענותיו ובו הוא מתאר מסע סביב חצי האי ערב בו הוא נתקל באי אוטופיה בו מתקיימת חברה אוטופית המשלבת בני לאומים שונים ובאי פנכיאה בו נמצא כביכול קברו של זאוס. בחיבור זה הוא מוסיף וטוען שאוראנוס, הטיטאן מלך השמיים במיתולוגיה היוונית, הוא המלך הראשון בשושלת קדומה של מלכים היסטוריים, שהוליד את זאוס מושל כרתים ואת אחיו ואחיותיו – כולם דמויות מרכזיות בפנתיאון האלים היווני. אוהמרוס אינו מבסס טיעונים אלה על מקורות היסטוריים או על ממצאים כלשהם.

זאוס כדמות היסטורית-מיתולוגית

זאוס מלך האלים במיתולוגיה היונית היה לפי תושבי כרתים בעת העתיקה בנו של מינוס מלך כרתים (בשמו נקשר הסיפור המיתולוגי אודות המבוך של מינוטאורוס). תושבי כרתים האמינו שמדובר במלך אמיתי, אם כי לא ידעו לציין את מקום קבורתו. אוהמרוס טען על הימצאותו של מקדש קבר לזאוס בו חקוקה הכתובת המאזכרת אותו כבנו של מלך כרתים, אם כי לא ברור האם ראה כתובת כזו במו עיניו או רק שיער את קיומה. עם זאת, ההיסטוריון הרומי פורפיריוס בן המאה ה-3 לפנה"ס, שהושפע מאוהמרוס, טען כי המקדש נתגלה ותואר על ידי הפילוסוף היווני פיתגורס. הכתובת שהייתה רשומה עליו הייתה לדבריו: "כאן נולד ונקבר זאן אותו אנו מכנים זאוס". הטיעון שזאוס הוא בנו של מינוס סותר את הנאמר בהיסטוריה הסודית.

המחלוקת סביב תורתו של אוהמרוס

מרבית היוונים שללו את תורתו של אוהמרוס וראו בה השקפה אתאיסטית. תושבי כרתים, שהאמינו בזאוס כמלך קדום, נתפסו כשקרנים מאחר שלא ידעו לציין היכן הוא קבור. כמו כן אין אף עדות ממקור ראשון לקיומו של קבר כזה או הכתובת המתוארת. כמו כן קיימת הסתירה בדבריו של אוהמרוס עצמו לגבי אביו של זאוס: במקום אחד הוא טוען כי מדובר באוראנוס ובמקום שני כי מדובר במינוס. מצד שני ניתן לטעון, כי בעוד שהסיפור בהיסטוריה הסודית הוא דמיוני לחלוטין וניתן להתייחס אליו כסוג של משל אלגורי-פילוסופי, התאוריה של כרתים מתבססת לפחות לכאורה על עדויות היסטוריות. יתרה מזאת, האי כרתים, בניגוד לחצי האי ערב, נמצא בסביבתו הקרובה של אוהמרוס, ויש להניח שביקר בו ואולי אף במקדש הקבר של זאוס. חוקרים מודרניים מצאו עדויות לארמונו של מינוס מלך כרתים, אם כי עד כה לא נמצא שום ממצא המאשר את טיעונו של פורפיריוס או של היסטוריונים רומיים אחרים בדבר קיומו של מלך בשם זאן או זאוס.

אוהמריזם

הגישה הגורסת כי אלים בתרבויות שונות היו בעבר מלכים היסטוריים אינה ייחודית לתרבות היוונית. בהיסטוריה העתיקה של סין קיימות דמויות של קיסרים מיתולוגיים שהידיעות עליהם מועטות ועברו במשך שנים תהליך של האלהה. תופעה זו של האלהת מלכים הייתה מקובלת בעולם העתיק: במצריים העתיקה, שם נחשב פרעה לאל עוד בימי חייו, בתרבויות ההלניסטיות והרומאיות, שבחלקן התקיים אף פולחן של (הקיסר או המלך) לצד פולחני האלים האחרים.

התאוריה של אוהמרוס עצמו אינה מקובלת על מרבית החוקרים מאחר שהיא חסרה ביסוס עובדתי. מצד שני, המיתוס המפורסם מלחמת טרויה, שנחשב במשך שנים למיתוס דמיוני עד אשר גילוייו של היינריך שלימאן בסוף המאה ה-19 הפכו אפשרות זו לסבירה. ביצירה שנכתבה על ידי הומרוס מצוינים שמות של גיבורים ומלכים היסטוריים רבים – אולם עד כה לא נמצאה עדות ארכאולוגית כי מדובר במלכים אמיתיים ויש חוקרים הסבורים כי מדובר בדמויות מומצאות. עם זאת עצם קיומה של טרויה והחורבן המתואר מקובלים היום על מרבית החוקרים, כך שלא ניתן לדעת בוודאות אם מלכים היסטוריים-מיתולוגיים אלה אכן התקיימו במציאות.

גם ביהדות יש גישה התומכת באוהמריזם. כך מופיע אצל פרשן המקרא המלבי"ם, בפירושו על התורה.

לקריאה נוספת

• 1935 ,Diodorus Siculus, library of history , Translated by C.H. Oldfather

קישורים חיצוניים

• אוהמריזם - היסטוריה של המיתולוגיה היוונית, מאת פרופ' ויליאם האריס, Middlebury College, באנגלית
• אודיסאוס אבינו, הלנה היפה אמנו, ארץ הצבי, מאמר של אלי אשד
• אוהמרוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)