לדלג לתוכן

אדרברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדרברי
Adderbury
מדינה / טריטוריה אנגליהאנגליה אנגליה
שטח 13 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 2,819 (2011)
קואורדינטות 52°00′58″N 1°18′47″W / 52.016°N 1.313°W / 52.016; -1.313 
http://adderbury.org/
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדרבריאנגלית: Adderbury) היא עיירה בצפון אוקספורדשייר, אנגליה. היא ממוקמת דרומית לבנברי וצפונית לאוקספורד.

התיישבות קיימת במקום למעלה מ-1,000 שנה. העיר העתיקה של אדרברי כללה מספר התיישבויות - אדרברי המזרחית, אדרברי המערבית, בודיקוט, ברפורד סנט ג'ון ומילטון. במהלך השנים נפרדו ההתיישבויות למעט אדרברי המזרחית והמערבית.

המבנים העתיקים ביותר שנותרו בעיירה הם כנסיית הקהילה של סנט מרי הבתולה שמתוארכת למאה ה-13[1] ואסם עתיק המתוארך למאה ה-15[2].

שמורת טבע אדרברי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 קיבלו אגמי אדרברי מעמד רשמי של שמורת טבע. השמורה ממוקמת מזרחה למרכז אדרברי וכוללת שני אגמים והיערות הצמודים להם.

מינים רבים של בעלי חיים מתקיימים באגמים ומחוץ להם; בעלי הכנף במקום כוללים ברכייה, סופית, תת-משפחות שונות ממשפחת השלדגיים, מלכילון אורנים, גנובתן אירופי וסיטה[3]. במקום נצפו גם פרטים של עטלפון אירופי, בעיקר בקיץ, וכמו כן נחש מים אירופי, סנאי אפור, אייל הכרמל ומינים שונים של שפריריות, שפיריות, חפרפרות, נברנים וצפרדעים.

הצומח במקום כולל אקוניטום, פעמונית כחולה, דרדר הכותנה (מין של חוחן), חרדל השדה, קיסוס, נזמית, אצבעונית, זכריני, מורן שסוע עלים ורוד, גרניון הארגמן, גזר הגינה, אלנוס, מילה, אשור, שקד, אדר, אלון, דולב וערבה[4].

ריקוד מוריס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקוד מוריס הוא ריקוד אנגלי קבוצתי מסורתי המלווה במוזיקה, ולעיתים כולל שימוש במקלות, חרבות ופריטים אחרים. קיימות עדויות כתובות המתארכות את הריקוד לשנת 1448. מקור הריקוד הוא ככל הנראה בריקודים אירופיים של המאה ה-15, בהם המשתתפים לבשו תלבושות צבעוניות ומפוארות בעלות שרוולים ארוכים מאוד שעליהם פעמונים. היו קיימים שני סגנונות ריקוד - ריקוד סולו של אדם בודד, וריקוד קבוצתי מסביב לרקדנית, או רקדן בבגדי אשה.

מקור השם הוא במילים Moorish או Morisco (כינוי משפיל שמשמעותו "מורים קטנים")

הריקוד התפתח והשתנה עם השנים, ובמאה ה-18 היה הריקוד נפוץ מאוד בדרום-מזרח אנגליה. מכיוון שלא היה ביכולת הרוקדים להרשות לעצמם בגדים מפוארים, הסתפקו בלבוש רגיל שהוספו לו סרטים ארוכים ופרחים. הריקוד זכה להצלחה אך במאה ה-19 איבד מהפופולריות שזכה לה עד שגווע בשנת 1880 לערך[5].

בשנת 1975 החלו שני תושבי אדרברי, בריאן שפרד וטים רדפורד, להשיב לחיים את הריקוד. הריקוד נלמד בבתי ספר למחול באזור, ואף נקבע יום מיוחד כ"יום הריקוד" ל-23 באפריל. ביום הריקוד מתקבצים רקדנים ממדינות שונות כדי להתחרות זה בזה[6].

בשנת 2011 יצא הסרט הדוקומנטרי Way of the Morris המתאר את הריקוד[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדרברי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]