אדוניה

אדוניה
לידה	חברון
מדינה	ממלכת ישראל המאוחדת

אֲדֹנִיָּה או אֲדֹנִיָּהו הוא דמות מקראית, בנם של דוד המלך ואשתו חגית. נולד בעת שאביו מלך בחברון^[1], והיה הבא בתור בסדר הירושה לאחר מות אבשלום. כמוהו כאבשלום היה אדוניה יפה תואר ושאפתן^[2]. הוא הודח מכס המלוכה והוצא להורג מאוחר יותר בפקודת שלמה. פרשת הדחתו והוצאתו להורג מתוארת בתחילת ספר מלכים.

המלכתו והדחתו

אדוניה, הבן הגדול מבין הבנים שנותרו לדוד, לאחר מותם של אמנון ואבשלום. הוא הכין לעצמו סמלי סטטוס כמו מרכבות, סוסים ורצים, ואביו מעולם לא נזף בו^[3]. לקראת מותו של דוד, טען אדוניה לזכותו לרשת את כס המלוכה לאחר אביו. בשלהי מלכותו של דוד, ביקש אדוניה לתפוס את השלטון ולמנוע את עליית שלמה לכס המלוכה. המלכתו של אדוניה נתמכה על ידי מספר אנשי מפתח, שהיו מעורבים בטקס הכתרתו. בין התומכים היו יואב בן צרויה, שר הצבא של דוד המלך, וסיעת הכוהנים של בני עלי, בראשות אביתר הכהן. בנוסף, "כל אחיו בני המלך", נכבדי יהודה^[4]^[5] ופשוטי העם, שהוזמנו להיות חלק מהקהל בטקס ההכתרה. לעומת זאת קבוצת מקורבים לדוד לא הוזמנו לטקס המלכת אדוניה, משום שתמכו בהמלכת שלמה. מלבד שלמה עצמו, בין התומכים היו נתן הנביא, צדוק הכהן, אנשי משמר המלך – הכרתי והפלתי, ומפקד המשמר בניהו בן יהוידע. נוספו אליהם גיבורי דוד, לוחמים דגולים שנלחמו לצידו במלחמות.

לקראת ההכתרה, פנה נתן הנביא לבת שבע, אמו של שלמה, בטענה כי חייה וחיי בנה בסכנה, ותכנן יחד עמה כיצד יפנו למלך דוד וישכנעו אותו לפעול על מנת לממש את הנבואה של מלוכת שלמה. הכתוב מתאר את מהלך השיחה בין בת שבע לדוד, שאליה מצטרף נתן הנביא בשלב מאוחר יותר. הדמות הנוספת המצוינת כעדה לשיחה זו היא אבישג השונמית. בסוף הדיון החליט דוד להמליך את שלמה תחתיו, ושלח את צדוק הכהן, נתן הנביא ובניהו בן יהוידע להמליך את שלמה בנחל גיחון. אדוניה מתבשר על ידי יונתן בן אביתר כי שלמה הומלך^[6]. בשמוע תומכיו של אדוניה על המלכת שלמה, נחרדו כולם והתפזרו "איש לדרכו". אדוניה עצמו ביקש מקלט בכך שהחזיק בקרנות המזבח. שלמה העניק לו חנינה, בתנאי ש"יהיה לבן חיל"^[7].

לאחר מות דוד, פנה אדוניה לבת שבע, ושלח דרכה בקשה לשלמה לשאת את אבישג השונמית, ששירתה את דוד בזקנתו. שלמה ראה בכך ניסיון מחודש מצד אדוניה לשים ידיו על כיסא המלוכה, וציווה על בניהו להוציאו להורג, מאחר שהפר את תנאי חנינתו^[8]. בהמשך הוצא להורג גם יואב בן צרויה בפקודת שלמה, ואביתר הכהן הוגלה לענתות.

דמותו במדרש

"אדניה מה שביקש לא ניתן לו, ומה שבידו ניטל ממנו". בראשית רבה.

מדרש קהלת רבה מציג את פסק דינו של אדוניה בידי שלמה על דרך האגדה: "אמר שלמה: 'טוב כעס משחוק' (קוהלת ז', ג') - אילו כעס אבא על אדוניהו קימעא, טוב היה לו משחוק ששחקה עליו מידת הדין".

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
	פורטל תנ"ך

עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדוניה בוויקישיתוף

סיפור ניסיון המלוכה של אדניה, במלכים א' פרק א, אתר מכון ממרא.
סיפור מותו של אדוניה, במלכים א פרק ב', אתר מכון ממרא (בפרק מתוארים אירועים נוספים).
אדוניה בן חגית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
אדוניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אדוניהו (בן דוד המלך), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

[1] ספר שמואל ב', פרק ג', פסוקים ג'–ד'

[2] ספר מלכים א', פרק א', פסוקים ה'–ו'

[3] ספר מלכים א', פרק א', פסוק ו'

[4] ספר מלכים א', פרק א', פסוק ט'

[5] "כל אנשי יהודה עבדי המלך"

[6] ספר מלכים א', פרק א', פסוקים מ"ג–מ"ט

[7] ספר מלכים א', פרק א', פסוקים נ'–נ"ג

[8] ספר מלכים א', פרק ב', פסוקים י"ג–כ"ה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]