Master of Reality
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת בלאק סבאת' | ||||||
| יצא לאור | 21 ביולי 1971 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | פברואר - אפריל 1971 | |||||
| מקום הקלטה |
אולפני סרם וסט  | |||||
| סוגה | הבי מטאל, דום מטאל | |||||
| שפה |
אנגלית | |||||
| אורך | 34:29 | |||||
| חברת תקליטים | Vertigo Records | |||||
| הפקה | רודג'ר ביין | |||||
| ||||||
  | ||||||
Master of Reality הוא אלבומה השלישי של להקת ההבי מטאל הבריטית בלאק סבאת' שיצא לאור ביולי 1971.
Master of Reality נחשב לאלבום בעל השפעה מכרעת בז'אנר ההבי מטאל ונודע כאלבום שהניח את היסודות לתת-ז'אנר מתקדם שייקרא דום מטאל.[1]
אודות האלבום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההקלטות לאלבום נערכו באולפני "Sarm West Studios", נוטינג היל לונדון בין פברואר לאפריל 1971. האלבום הופק על ידי רוג'ר ביין, שהפיק עבור הלהקה את אלבומיה הקודמים, ושיתוף הפעולה ביניהם באלבום זה היה האחרון.
עקב פציעתו של גיטריסט הלהקה טוני איומי במפעל מתכות מספר שנים קודם לכן, נאלץ איומי לשחרר מעט את מיתרי הגיטרה, על מנת להקל על אצבעותיו את הפריטה. בכך, הוא בעצם גם הנמיך את הכיוון של הגיטרה שלו - מה שיצר סאונד מלוכלך, כבד וייחודי מאוד לאותה תקופה - שהפך לסמל האלבום, ועם הזמן, סמלה המסחרי של הלהקה בכלל. על מנת להתאים את עצמו לאופן הנגינה הייחודי של איומי, הנמיך בסיסט הלהקה גיזר באטלר אף הוא את הכיוון בגיטרה שלו. סגנונו הייחודי ופורץ הדרך של האלבום, השפיע ביותר על הז'אנר והציב סטנדרטים חדשים בכל הקשור לנגינת רוק כבד.
במהלך ההקלטות, נתן סולן הלהקה אוזי אוסבורן לטוני איומי כמות גדולה של ג'וינט. עישון הג'וינט גרם לאיומי התקף שיעול בלתי נשלט. בעת העישון, היה עסוק איומי בנגינה אקוסטית, והשיעול נקלט בהקלטה. קטע השיעול נערך והוכנס לאלבום כהקדמה לשיר הפותח "Sweet Leaf" ("עלה מתוק") - שיר המתייחס לצמח הקאנביס. בהקשר לזה, ציין איומי מאוחר יותר: "כולנו ניגנו את "Sweet Leaf" כשהיינו תחת השפעת הסם".
השיר "After Forever" הוא למעשה שיר שהולחן על ידי גיזר באטלר, למרות שאיומי קיבל עליו את קרדיט. השיר עוסק בנושאים נוצריים.
בקטע "Solitude" מציג איומי את כישרונו בנגינה על כלים שונים, כגון גיטרה אקוסטית, חליל ופסנתר.
השיר האחרון באלבום "Into the Void" מפורסם ביותר, ונחשב לקלסיקת הבי מטאל.
הצלחה מסחרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלבום זינק למקום ה-5 במצעד הבריטי,[2] ולמקום ה-8 במצעד האמריקאי.[3] האלבום קיבל פלטיניום כפול לאחר שנמכר בשני מיליון עותקים.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דירוגים מקצועיים | |
|---|---|
| ציוני ביקורות | |
| מקור | ציון |
| Allmusic |  [4]
|
| רולינג סטון |  [5]
|
| מגזין Q | [6]
|
| Sputnikmusic | [7]
|
בתחילה קיבל האלבום ביקורות שליליות ממבקרים חשובים. לסטר בנגס מ"רולינג סטון" ורוברט כריסטגאו מ"וילג' ווייס" כינו את האלבום "מונוטני", "משעמם", "מנוון" ו"בלתי אינטליגנטי".[8][9] אך עם הזמן, זכה האלבום להכרה מחודשת וקיבל ביקורות חיוביות רבות ונחשב הן על ידי מבקרים והן על ידי מעריצים כאחד מהאלבומים החשובים ביותר בהבי מטאל, וככזה שהשפיע רבות על הז'אנר. האלבום אף נודע כאלבום שהניח את היסודות הראשונים של סגנון שייקרא מאוחר יותר דום מטאל. מבקר המוזיקה מייק סטנגו (Mike Stagno) מאתר Sputnikmusic כתב על האלבום: "הסאונד הכבד והמחוספס של בלאק סבאת' הוכח כאהוב על המעריצים... "Master of Reality" הוא אלבום מצוין וחיוני עבור כל חובב הבי מטאל". סטנגו הוסיף בנימה אישית כי האלבום הוא כנראה האהוב עליו ביותר מתקופת אוסבורן.[10]
רשימת השירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל השירים הולחנו על ידי להקת "בלאק סבאת'", למעט "Embryo", "Orchid", ו"After Forever" שהולחנו על ידי טוני איומי; כל מילות השירים נכתבו על ידי גיזר באטלר.
| צד א' | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 1. | Sweet Leaf |
5:05 | |||||||
| 2. | After Forever |
5:27 | |||||||
| 3. | Embryo (אינסטרומנטלי) |
0:28 | |||||||
| 4. | Children of the Grave |
5:18 | |||||||
| צד ב' | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 5. | Orchid (אינסטרומנטלי) |
1:31 | |||||||
| 6. | Lord of This World |
5:27 | |||||||
| 7. | Solitude |
5:02 | |||||||
| 8. | Into the Void |
6:13 | |||||||
מבצעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוזי אוסבורן - שירה
- טוני איומי - גיטרה; חליל צד ופסנתר ב-"Solitude"; סינתיסייזר ב-"After Forever"
- גיזר באטלר - גיטרה בס
- ביל וורד - תופים, כלי הקשה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום Master of Reality באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Master of Reality באתר AllMusic
האלבום Master of Reality באתר Discogs- ביקורת על האלבום, בבלוג "הבוטיק של ליהיא"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בועז כהן, לכל שבת יש מוצאי שבת, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2011
- ^ מידע על האלבום, באתר "Chart Archive"
- ^ דף האלבום, באתר AllMusic
- ^ ביקורת על האלבום, באתר Allmusic
- ^ רשימת דירוג אלבומי "בלאק סאבאת'", באתר הרולינג סטון
- ^ "Review: Master of Reality", Q (London): 122. January 2001
- ^ ביקורת על האלבום, באתר Sputnikmusic
- ^ ביקרות על האלבום, באתר הרולינג סטון
- ^ ביקרות על האלבום, באתרו של רוברט כריסטיגאו
- ^ ביקורת על האלבום, באתר Sputnikmusic
| בלאק סבאת' | ||
|---|---|---|
| טוני איומי (גיטרה) • אוזי אוסבורן (שירה) • ביל וורד (תופים) • גיזר באטלר (גיטרה בס) | ||
| ביל וורד (תופים) • רוני ג'יימס דיו (שירה) • איאן גילן (שירה) | ||
| אלבומי אולפן | Black Sabbath (1970) • Paranoid (1970) • Master of Reality (1971) • Vol. 4 (1972) • Sabbath Bloody Sabbath (1973) • Sabotage (1975) • Technical Ecstasy (1976) • Never Say Die! (1978) • Heaven and Hell (1980) • Mob Rules (1981) • Born Again (1983) • Seventh Star (1986) • The Eternal Idol (1987) • Headless Cross (1989) • Tyr (1990) • Dehumanizer (1992) • Cross Purposes (1994) • Forbidden (1995) • 13 (2013) | |
| נושאים קשורים | Heaven & Hell • Iron Man • Paranoid • God Is Dead? | |
| דיסקוגרפיה של בלאק סבאת' • קטגוריה:בלאק סבאת' • פורטל:הבי מטאל | ||
| בקרת זהויות |
|
|---|