משמר איילון
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 136 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 605 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.3% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   משמר איילון  באדום - משמר איילון בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
משמר איילון (מִשְׁמַר אַיָּלוֹן) הוא מושב השוכן בשפלת יהודה, הנמצא בתחום המוניציפלי של מועצה אזורית גזר ומשתייך לתנועת המושבים. מצפון למשמר איילון נמצא כפר שמואל, מצפון וממזרח נמצא כביש 1, מדרום כפר בן נון ומממערב נמצאים הקיבוץ גזר ותל גזר. בתוך המושב עובר כביש 424.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם היישוב "משמר איילון" נקבע בדצמבר 1949, מאחר שהוא נמצא על תוואי הדרך ההיסטורית בין יפו לירושלים וצופה על עמק איילון[3].
ב-1952 הוקם בסמוך היישוב משמר איילון א' ששמו שונה אחר כך לכפר בן נון[4].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב נוסד בשנת 1949, בסמוך לקו הגבול הירדני, שעבר באותה עת בלטרון (כ 5 ק"מ בכיוון דרום-מזרח), על ידי גרעין של השומר הצעיר שהתארגן כבר ב-1948 בצ'כוסלובקיה[5]. תחילה יישב הגרעין בבתי הכפר הערבי הנטוש אל קובאב.[6] ב-1952 עברו המתיישבים לבתים שנבנו עבורם בסמוך. כל מתיישב קיבל חלקה של 6 דונם, בה בית, רפת, לול וגן ירק. את התוצרת החקלאית שיווקו באמצעות תנובה[4]. בשנים הראשונות תושבי אל קובאב, שברחו ושכנו במחנה פליטים סמוך ללטרון היו מסתננים לאזור בעיקר במטרה לגנוב תוצרת חקלאית.
בסוף 1952 הוכרז על פרויקט אגם "משמר איילון", על ידי הקמת סכר בשפך נחל נחשון לנחל איילון. האגם, מכיל עד כ-25 מיליון מטרים מעוקבים של מים, שימש, עם השלמת קו ירקון—נגב, כאגם מווסת במפעל העברת מי הירקון להשקיית הנגב. בנוסף שמשו מימי האגם לצורכי השקיה של שטחי החקלאות באזור. מטרה נוספת שלו הייתה מניעת שספונות בוואדי מוצררה בתל אביב, שהציף כל חורף את שכונות התקווה, מונטיפיורי ונחלת יצחק[7]. הסכר הושלם בקיץ 1954[8].
כביש 424 העובר במושב, היווה ציר תנועה מרכזי לירושלים בין 1967 ועד לסוף שנות ה-70, עת סיום סלילתו של כביש 1. כיום מהווה הכביש אזור רכיבה מועדף לרוכבי אופני כביש. ב-1954 חובר המושב בכביש לקיבוץ שעלבים הסמוך, באותה עת המשכו של כביש 424 היה בשטח ההפקר שבמובלעת לטרון והיה חסום[9].
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יער משמר איילון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצדו המזרחי של המושב נמצא יער משמר איילון, שנשתל על חורבת הכפר הערבי הנטוש אל קובאב. ביער זה ישנן נקודות העניין הבאות:
- אנדרטת הבריגדה - מנציחה את זכר המתנדבים העבריים לצבא הבריטי בשתי מלחמות העולם, הראשונה והשנייה.
- תצפית לעבר מאגר איילון - מאגר זה הוקם בשפך נחל נחשון לנחל איילון בשנת 1955. נפח המאגר 7 מיליון מ"ק, ושטחו המרבי 400 דונם. הסכר אוצר מי נגר משטח של 160 קמ"ר במעלה הנחלים איילון ונחשון[10].
- אנדרטת לח"י - מנציחה את זכרם של חללי מחתרת לח"י
טיילת כביש 424
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטיילת נסללה לאורך כביש 424 ועוברת בלב הנוף החקלאי ובסמוך למספר מושבים (משמר איילון, גזר, כפר שמואל, בית חשמונאי, עזריה ויד רמב"ם)[11].
גלעד בית איל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית איל הוא מועדון המשמש את בני המושב. ליד הבניין אנדרטה לזכרו של בן המושב איל ישי שנפל במבצע שלום הגליל[12].
אופי היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]משמר איילון מציע לתושביו חיי קהילה משותפים, אורח חיים באווירה כפרית, טבע עשיר וסמיכות לאתרים היסטוריים - מקראיים (תל גזר). המושב מונה כ-500 תושבים, העוסקים במקצועות חופשיים או באחד מענפי החקלאות הפעילים במושב – גידולי שדה, נבטים, רפת בקר ומטעי זיתים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של משמר איילון
מסתננים, בעקבות ההתקפה על מושב משמר אילון, יומני כרמל, יוני 1953 (התחלה 1:43)- אהרן דולב, על משמר שטח ההפקר, מעריב, 15 ביוני 1956
- צו פינוי נגד מתיישב במשמר איילון, הארץ, 29 בינואר 1958
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ שמות חדשים ליישובי הפרוזדור, על המשמר, 26 בדצמבר 1949
- ^ 1 2 א אגמון, במרחק שני קילומטרים מלטרון....אחד המקומות היפים בארץ - אלמלא הגבול הקרוב, הַבֹּקֶר, 8 ביולי 1953
- ^ ה"דור" מגן על עוזבים של מושב על גבול המדינה, על המשמר, 8 ביוני 1950
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 263.
- ^ אגם השקאה יחפר בעמק איילון, הצופה, 27 בנובמבר 1952
- ^ הוחל השלב האחרון בהשלמת הסכר באגם משמר איילון, זמנים, 25 ביולי 1954
- ^ יסללו כבישי גישה בעמק איילון, הארץ, 6 בספטמבר 1954
- ^ יער משמר איילון, באתר טבע ונופים בישראל, 2018
- ^ טיילת כביש 424, באתר מועצה אזורית גזר
- ^ גלעד בית איל, באתר יזכור
| ||||||||||||
